"צלול" פנתה למשרד החקלאות ולרט"ג בבקשה להקים שקתות להגמעת עדרים בגליל ובגולן ולמנוע בכך זיהום נחלים.
לדברי "צלול": "על רקע תום המלחמה והמאמץ לשקם את אזור הצפון, יש להשלים את פרויקט הקמת השקתות להגמעת העדרים – בגולן ובעיקר בגליל העליון, שמטרתו למנוע מהפרות הרועות בשטח הפתוח להגיע לנחלי הצפון הזורמים לכינרת. בקשה זו באה כהמשך לנתונים חודשיים שמפרסמים משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה מהעם עולה אזהרה קבועה מפני מגע עם מי נחלי הצפון שהם אתר נופש וספורט חשוב לציבור בארץ.
עוד כתבה "צלול": "החלטת ממשלה לצמצום זיהומים ומחלות הקשורים לזרימות מים ושפיעות באגן ההיקוות של הכינרת (4528) שהתקבלה במרץ 2019 בעקבות התפרצות מחלת העכברת קבעה שיש להרחיק את הבקר באופן מידי. לצורך יישום ההחלטה הוקמה ועדת היגוי משותפת למשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, משרד החקלאות, רשות המים, רט"ג, רשות ניקוז כינרת והמועצה האזורית גולן והוקצבו כ-15 מיליון שקלים לצורך בניית שקתות ואבוסים וחיסון עדרים.
מהידוע ל"צלול", נכון לדצמבר 2012 הותקנו במרכז הגולן 71 שקתות עבור 21 עדרים שבהם 7,999 ראשי בקר הרועה על פני כ-220 אלף דונם ונפרסו קווי מים לאורך 42 ק"מ, אך הפרויקט בגליל לא הושלם.
לא רק זאת, עבודות שפורסמו במהלך השנים – דו"ח "ניטור זיהומים ממקור צואתי בנחלי אגן ההיקוות של הכינרת ועמקי המזרח בשיטת MST" משנת 2022 (רשות המים והמכון לחקר הימים והאגמים) מצא שבקר הוא מזהם משמעותי של נחלי הצפון.
עבודה "השפעת רעיית בקר על מצבם האקולוגי של ערוצי נחלים ברמת הגולן" של רט"ג, "המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית", מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט ורט"ג (ד"ר ירון הרשקוביץ' ונדאין גבריאלי) ממרץ 2024, ממליצה "להטמיע את ממשק הרחקת הבקר מערוצי הנחלים באמצעות ניהול מיטיב של העדרים וחלקות המרעה באזור על מנת לצמצם את היקף הזיהום באתרים קריטיים ברמת הגולן".
"ידוע שבעקבות המלחמה נגרם נזק רב לתשתיות המרעה בגולן ובעיקר בגליל העליון", כתבה "צלול", "שיקום הענף הוא הזדמנות להקים מחדש גדרות ושקתות שנפגעו בגולן, להשלים את פרויקט השקתות בגליל העליון ולמנוע את המשך הפגיעה בנחלים, בבריאות הציבור ורווחתו".
