"צלול" למנהל רשות המים: "חייבים להציל את נחלי הצפון"

בעקבות החורף השחון (2024 -2025) החליטה רשות המים להקטין את הספיקה בנחלים ולהעביר כמות גדולה של מים להשקיה חקלאית. בתגובה כתבה "צלול" מכתב למנהל רשות המים ולמועצת רשות המים שבו בקשה למנוע את הפגיעה בנחלים וליישם מספר מהלכים  לטווח הקצר ולטווח הארוך מתוך מטרה להציל את הטבע והנחלים לפני שיהיה מאוחר מדי.

במכתבה כתבה "צלול":

עמותת צלול מבקשת מרשות המים וממועצת רשות המים לקבל החלטות אמיצות לטווח הקצר ולטווח הארוך במטרה לצמצם את משבר המים החמור ממנו סובלים הגולן, צפון הכינרת והגליל העליון שכולם מנותקים ממערכת המים הארצית ולכן מושפעים מבצורות ומשינוי האקלים. אי נקיטה בצעדים אלה תגרום להרס הטבע באזור – ייבוש מקטעי נחל, פגיעה קשה בבתי גידול לחים, חדירת מינים פולשים, פגיעה קשה בתיירות עליה מושתתת פרנסתם של רבים מתושבי האזור ותפגע בציבור גדול שמייחל לכל פיסה של טבע.

לטווח הקצר

1. לצמצם כבר עתה את השימוש החקלאי במים – לפחות בכל הקשור לגידולים עונתיים תוך פיצוי החקלאים שיפגעו מכך. הפניית מעט המים שזורמים כיום בנחלים להשקיה חקלאית תוך יישום החלטת המועצה להפחית את הספיקות ל-1 מ"ק בממוצע בחודשי הקיץ – היא החלטה אומללה שתפגע בטבע ובתיירות ותביא את האזור כולו לסף משבר.
2. לפתוח בקמפיין לחסכון במים במיוחד באזור הצפון במטרה לצמצם את הפגיעה במי התהום. אוכלוסיית האזור גדלה בשנים האחרונות וכך גם צריכת המים – בצורת נוספת תגרום לירידת מפלסים שתגרום לא רק למשבר בחקלאות אלא גם לפגיעה ליכולת לספק מים למגזר הביתי ולתיירות. קמפיין כבר עתה הוא צו השעה.

לטווח הארוך

1. לחבר את אזור צפון הכינרת למערכת המים הארצית – החלטת ממשלה מ-2018 (3866) קבעה שיש לחבר את אזור מעלה הכינרת למערכת הארצית. במקום ליישם את ההחלטה כשברקע אזהרות חוזרות ונשנות בדבר החשש מפני פחיתת הגשמים דווקא באזור הצפון, הוחלט שלא לקבלה ולדחות את הביצוע משנה לשנה. הבצורת של חורף 2024 – 2025 והתחזיות בדבר רצף שנות בצורת הם האות לכך שעל רשות המים לסיים לבחון את החלופות השונות ולקבל החלטה.
2. להקים את מאגרי מים החסרים בעמק החולה ולמנוע בכך את האיום התמידי על הנחלים. איגום מים במאגרים הוא חלק משמעותי מאספקת מים שיש לו ערך כלכלי רב.
3. לתכנן חקלאות שלוקחת בחשבון את המחסור הצפוי במים בעקבות משבר האקלים ואת מחירם היקר מתוך כוונה למנוע את המשך פגיעה בנחלים ובטבע עם התגברות המשבר.

חשוב לציין שהבצורת לא הייתה אמורה להפתיע איש. בשנים האחרונות חזר השירות המטאורולוגי והתריע על כי אזור הצפון ילך ויתייבש עם השנים וכי יש להיערך לכך מראש. במשק המים דרשו רבים ובהם "צלול" להמשיך את המוביל הארצי "ההפוך" צפונה – לאזור עמק החולה אך ולהקים מאגרים לתפיסת מי שטפונות, אך ההחלטה לא יושמה בשל ויכוח מתמשך לגבי מקור המים שיוזרמו צפונה – האם יבואו מהמערכת הארצית? האם יש להמתין להשלמת מתקן ההתפלה בגליל המערבי שיהיה המקור המרכזי למים? או שאולי יש להעביר מי כינרת צפונה – חלופה שרבים מתנגדים לה בשל מליחותם הגבוהה של המים. בסופו של דבר, ועל רקע חילוקי הדעות הקשים ההחלטה לא התקבלה וגם המאגרים לא הוקמו בעקבות איזו תקווה שהבצורת לא תגיע. כעת ברור שיש לקבל החלטה במהרה ולמנוע את המשבר שרק ילך ויחריף אם לא ינקטו הצעדים הנדרשים.

בתמונות:

הירדן, בסמוך לקיבוץ עמיר. הקייקים מתנהלים לאיטם בהיעדר זרימה.

מאגר אלרום ברמת הגולן שהולך ומתייבש.

בריכת השכשוך בתל דן שהמים בה הולכים ואוזלים.