"צלול" בישיבת הוועדה המחוזית: "שוברי הגלים יגרמו לנזק בלתי הפיך לחופים"

עמותת "צלול" התנגדה בישיבת הוועדה המחוזית  חיפה (ב-18במרץ 2026) לתוכנית להקים שבעה שוברי גלים בגובה 2.3 ובאורך 1.7 ק"מ מול חופי קריית חיים שיגרמו לנזק בלתי הפיך לחופים.

הסיבות להתנגדות "צלול":

• פגיעה בנוף ובאופק
• סכנה לגולשים ולמתרחצים 
• זיהום כתוצאה מאי ערבול המים.
• הפתרון מיושן ולא יעיל.

בין הפתרונות שהציעה "צלול":

• הזנת חול מסיבית לחופים.
• הסרת חומת חוות המכלים של תש"א ושאר המבנים הבולטים לים.
• הקמת שונית מלאכותית  (שוברי גלים תת-ימיים) שישככו את הגלים ישמרו על החול המוזן, על יופיו הטבעי של הים ויאפשרו פעילות פנאי בטוחה.

תקציר התנגדות עמותת צלול להחלטת הוועדה המחוזית לאשר את תוכנית שוברי הגלים בחופי קריית חיים. (מס' 304-0860023)  

עמותת "צלול" בעזרת מתכננת הערים והמשפטנית אורלי אריאב, טענה ששוברי גלים יפגעו בנוף הפתוח לים, בגלישת גלים וגלישת רוח. יהיו מפגע בטיחותי לרוחצים ועלולים להגביר את הזיהום בחופים בעת זרימת נגר עירוני מזוהם בשפכים ופסולת מניקוז העירוני. לטענת צלול על בסיס חו"ד המומחים: הגאולוגית נעמה שריד, מהנדס ימי, פרופ' ניתאי דרימר וביולוגית ימית פרופ' נועה שנקר: ההחלטה התקבלה על בסיס תשתית עובדתית חסרה ופגומה, תוך התעלמות מחלופות סביבתיות, בנות-קיימא ומתקדמות יותר, ותוך התעלמות מהשלכותיה מרחיקות הלכת של תמ"א 75 (תכנית לשיקום אזור מפרץ  חיפה) על המרחב החופי.

ההחלטה, אם תמומש, תגרום לנזק נופי, אקולוגי ובטיחותי בלתי הפיך, ותנציח פתרון הנדסי מיושן שאינו מתאים לניהול חופים במאה ה-21.

בנוסף נטען בהתנגדות שההליך התכנוני ובחינת החלופות בתסקיר לוקים בכשלים מהותיים, שכן ההחלטה מבוססת על תשתית עובדתית חסרה ולקויה.

 להלן עקרי התנגדות:

1. כשלים בהליך התכנוני ובחינת החלופות:

• אי קיום החלטת הוועדה המחוזית: שלוש החלופות שנבחנו כללו שתי חלופות "קשיחות" ואחת מוטבעת עם דורבנות. לא נבחנו באמת חלופות רכות, ולא נבחנה חלופה של שוברים מטובעים ללא דורבנות.
• בחינה מגמתית של חלופות: חלופת שוברי גלים מטובעים (שכותרת שוברי הגלים 1.5 מטר מתחת לפני הים) וחלופה 2C (משלבת שני שוברי גלים בולטים ושניים מטובעים) לא נבחנו באופן יסודי ומפורט בהשוואה לחלופת שוברי גלים הבולטים מעל הים. לא נבחנו שוברי גלים רחבים כנדרש מחלופה זאת, ולא נבחנו מיקומים וצורות הנדסיות שונות, כפי שבוצע לגבי השוברים הבולטים. בנוסף, חלופת השוברים המטובעים והחלופה המשולבת לא עברו אופטימיזציה עם תוספת הזנת חול.
• שינוי גובה החלופה שנבחרה ללא בחינה: גובה שוברי הגלים בחלופה 2a הוגבה מ-1.5 מטר ל-2.3 מטר מעל פני הים ללא בחינה חוזרת של השפעות השינוי על ידי המודלים.
• התעלמות מתמ"א 75: תמ"א 75 "שער המפרץ", שאושרה בינואר 2024, לא נדונה באופן מקיף ומעמיק בהקשר של התוכנית הנדונה. פינוי חוות המיכלים ופירוק חומת הים של ה"חווה" ישפיעו באופן קריטי על מצב החופים ויכולים לצמצם את גריעת החול ולייתר את הצורך בשוברי גלים.
• הסתמכות על נתונים בעלי מגבלות: הנתונים עליהם התבססו המודלים (מודל GenCade ו-MIKE 21) אינם מתאימים לאזור דרום המפרץ ואינם משקפים נכונה את תנאיו, לדוגמה מיקום המצוף המרכזי מרוחק מאוד מהמפרץ. בנוסף, לא נערכו מדידות רציפות של זרמי החוף הרדוד בקריית חיים

2. החלופה שנבחרה יוצרת מפגעים והאיזון שנעשה בעת בחינתה לקוי:

החלופה שנבחרה ואושרה, אמנם עומדת באמת המידה של רוחב רצועת החוף שנקבעה כמטרתה המרכזית של התכנית, אולם היא בעלת מספר השלכות סביבתיות ואקולוגיות שליליות, בעיקר בהשוואה לפתרונות מודרניים יותר כגון שוברי גלים מטובעים או ריף מלאכותי, אשר לא ניתן להם משקל הראוי.

• שוברי גלים בגובה זה מעל פני הים פוגעים בנוף והאופק הפתוח לים
• הם ייפגעו מאוד בגלישת גלים וגלישת רוח במרחב גדול זה, והם יהוו מפגע בטיחותי לרוחצים ולגולשים שכן יסתכנו לגלוש בקרבתם
• עלולים להגביר את חדירת מינים פולשים מזיקים ואת הזיהום בחופי הרחצה בעת זרימת נגר עירוני מזוהם בשפכים ופסולת מניקוז העירוני.

3. התוכנית נעדרת ראייה תכנונית כוללת: התכנית פותרת בעיה נקודתית של חוף קריית חיים, ללא ראייה כוללת של נושא ההגנות החופיות בישראל בכלל, ותוך פיצול והתעלמות מחופי קריית ים. זאת למרות החלטות קודמות שדרשו לכלול אותם בתכנית השיקום לחוף.

4. הסעדים המבוקשים:

• להורות על הזנת חול מידית בכמות מינימאלית של 200,000 מ"ק ולהזיז את חומת חוות המיכלים מזרחה ולפרק את הרחבה והמבנים הבולטים מהטיילת לים
• להורות על ביצוע בחינה מחודשת ומקיפה של חלופות הגנה חופית, שתכלול:
  • בחינה מעמיקה של חלופות "רכות" ומבוססות טבע, כגון ריפים מלאכותיים וגיאוטיובים, תוך התאמה למאפיינים הספציפיים של חופי קריית חיים ושימוש במודלים מדויקים המותאמים לסוגים אלו של מבנים.
  • בחינת חלופות של שוברי גלים מוטבעים (תת-ימיים), ברוחבים ובפוזיציות שונות, תוך התחשבות בהשפעה הנופית והבטיחותית; בחינה של השפעות אקולוגיות ופוטנציאל להעשרה ביולוגית בכל חלופה.
  • בחינת החלופות לאור תמ"א 75 והשינויים הצפויים בעקבותיה.
• להרחיב את תחום התוכנית ולכלול בה פעולות מתקנות ופתרונות מקיפים גם עבור חופי קריית ים, תוך שיתוף פעולה מלא עם עיריית קריית ים.
• להתנות את המשך קידום התוכנית בהצגת מקורות חול וודאיים ואופרטיביים, תוך בדיקה מקיפה של איכות וכמות החול, וציון מקורות חלופיים (כולל מחוץ למפרץ חיפה).
• להשלים את הבחינה של השפעות עליית מפלס פני הים על התוכנית, בכלל התרחישים האפשריים, ולקבוע הנחיות ברורות להתאמת המבנים העתידיים.
• לקבוע מנגנון לניטור שוטף וברור של השפעות התוכנית על קו החוף ועל הסביבה הימית, כולל מנגנון לפעולות מתקנות במידה ויתגלו חריגות.

לסיכום: אפשר להרחיב את החוף באמצעים פחות פוגעניים. מלבד הרחבה של החוף יש להתייחס למטרות אחרות שצריכות היו לעמוד לנגד עיני הוועדה המחוזית בעת תיכנונו של פרויקט בעל השלכות כה משמעותיות.

לאור השינויים הדרמטיים המתוכננים במפרץ חיפה (במרכזם הפיכת החוף מאזור תעשייתי לחזית ים במרקם עירוני בין נהר הקישון המשוקם לחוף הים, הכולל חופי רחצה אטרקטיביים עבור תושבי חיפה והצפון ולצרכי תיירות),  מצופה היה שהתוכנית תגדיר במטרותיה גם שמירה על נוף פתוח, מציאת פתרונות שלא יחסמו פעילות ספורט ופנאי בים ומתן עדיפות לפתרונות ידידותיים לסביבה.