בעקבות החלטת הממשלה לבטל את מדיניות "אפס תוספת סיכון" למפרץ אילת, והסכנה הנשקפת לעתיד העיר אילת ודרום הארץ מהגדלת שינוע הנפט – תוצאת החלטה זו, ערכה השדולה הסביבתית של הכנסת כנס חירום בעיר אילת.
את האירוע הובילו ראשי השדולה: ח"כ יוראי להב הרצנו, ח"כ מטי הרכבי צרפתי, ח"כ אלון שוסטר וח"כ נעמה לזימי. עוד השתתפו בכנס ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, וראש מועצת ערבה דרומית, חנן גינת, ראש מועצה אזורית רמת נגב, ערן דורון, יו"ר ועדת איכות הסביבה באילת, ד"ר סוזי שארם, נציגי ארגוני סביבה ארציים ומקומיים וציבור רב.
מור גלבוע מנכ"ל צלול אמר בכנס שמעבר להחלטת הממשלה לבטל את מדיניות "אפס תוספת הסיכון" למפרץ אילת, גרועה לא פחות היא ההחלטה לאפשר לקצא"א לייבא נפט שלא לשוק המקומי בלבד – שהתקבלה במהלך מלחמת "חרבות ברזל".
גלבוע יצא נגד דריסת הדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה תוך התערבות בוטה בשיקול הדעת של הממונה על היתר רעלים ונגד הדרישה לפעול ברוח דוח צוות סמנכ"ל משרד ראש הממשלה שהמליץ על הגדלת השינוע, ללא שנערך סקר סיכונים ראוי לשמו.
עוד סקר גלבוע את הסיכון הגדול לשונית האלמוגים הנדירה ולכלכלת אילת הנסמכת על תיירות, כתוצאה מהגדלת שינוע הנפט.
את האזהרות וחוות הדעת מקצועיות של מדענים בכירים מהארץ ומהעולם, אנשי סביבה, פורום איגוד ההתפלה, פורום רשויות החוף, איגוד רופאי בריאות הציבור שכולם יצאו נגד הרחבת השינוע.
הוא ציין את חוות הדעת של אלוף (מיל) גיורא איילנד, ראש המל"ל לשעבר, על האיומים הביטחוניים, ועל כך שנשקפת סכנה גם מצד גורמי טרור בירדן שעלולים לנצל את סמיכותה של עקבה למסוף קצא"א.
לדבריו, הרווח לישראל מהרחבת שינוע הנפט לא יהיה יותר מכמה מליונים בשנה ולעומתו הנזקים הצפויים נאמדים במליארדים רבים. סך הנזקים משפך נפט בינוני של 4,500 טון, לתיירות, להתפלה ולפרנסת תושבי אילת, יכולים להגיע ל-11 מליארד שקל. אסון שפך נפט בגודל דומה באשקלון ולאורך החוף הדרומי עלול לגרום להשבתת ארבעה מתקני התפלת גדולים ותחנות הכוח באשקלון ואשדוד. במקרה כזה הנזק למשק הישראלי יהיה עשרות מליארדי שקלים.
"'צלול ומטה המאבק לעצירת אסון הנפט ממשיכים בכל הכוח להיאבק בהחלטה הגרועה הזאת, למען מפרץ אילת והעתיד של כולנו", אמר.
