
ארגוני הסביבה במכתב לממונה על היתרי הרעלים במשרד להגנת הסביבה:
1. הובא לידיעתנו כי בימים הקרובים עתידה להתקבל החלטה על ידי הממונה על היתר הרעלים במשרד להגנת הסביבה, שלפיה יוסרו המגבלות על שינוע נפט למפרץ אילת תוך שימוש בתואנה של מלחמת חרבות ברזל, ותוך ביטול המגבלה הקיימת כעת, לפיה השינוע האמור מוגבל לדלקים הדרושים לשימוש המשק הישראלי.
2. החלטה זו, ככל שתתקבל, תעיד על כך שהממונה אימצה, כ"כזה ראה וקדש", את סעיף 1(ג)
להחלטת ממשלה מספר 2543 המנחה את השרה להגנת הסביבה לפנות לממונה על מנת שיבחן,
בהתאם לסמכותו לפי החוק, בשים לב לביטול המדיניות ובשים לב למכלול המידע והנתונים שלפניו
ולדו"ח הצוות הבין-משרדי, את הארכת תוקף הסעיף המיוחד בעניין "מלחמת חרבות ברזל"
שהתווסף להיתר הרעלים מס' 616622 עד להשלמת הבחינה כאמור בסעיף 1(ב) לעיל וכן את ביטול התליית הסעיף המיוחד בהיתר הרעלים בקשר לדלקים בשימוש מקומי בלעדי".
3. במכתבנו לממשלה (מכתב מיצוי הליכים) מיום 9 בינואר 2025 התרענו על כך שהחלטת הממשלה
מספר 2543 מהווה התערבות פסולה בשיקול דעתם של בעלי התפקידים המקצועיים במשרד להגנת
הסביבה, וככזו היא הנחיה בלתי סבירה בעליל ובלתי קבילה, העומדת בסתירה לכללי המשפט
המנהלי. כן הצבענו על כך שהנחיה זו עומדת בסתירה לסעיף 3)ה( לחוק החומרים המסוכנים הקובע
כי הממונה הוא הגורם המוסמך הבלעדי לקביעת תנאים מיוחדים בהיתר רעלים, והכל משיקולי
הגנת הסביבה ובריאות הציבור.
4. לצערנו, חששנו התממש והממונה על היתר הרעלים צפויה לקבל החלטה שברור שהיא אינה
עצמאית ואינה קשורה לשיקולי הגנת הסביבה ובריאות הציבור; שהלא הגדלת שינוע על רקע מצב
מלחמה שלא לצרכים של המשק הישראלי היא תרתי דסתרי.
5. החלטת הממונה, ככל שתתקבל מעלה תמיהות רבות ובין היתר:
א( מה ההיגיון ומה ההצדקה לחשוף את אילת ותושביה לסיכונים העצומים שהגדלת השינוע
גוררת – ללא סקר סיכונים וללא תנאי מגביל – כאשר הגדלת השינוע אינה לצרכים הקשורים
למשק הישראלי?!
ב( כיצד נשקלו על ידי הממונה הסיכונים לבריאות הציבור על רקע אירועי הכטבמ"ים והטילים
שהתרחשו בחודשים האחרונים בעיר אילת חלקם בסמיכות רבה למכלל קצא"א והסיכון
האדיר שהם מהווים?!
ג) מדוע אצה הדרך לקבלת החלטה מסוג זה שעה שכיום אין תנועה של מכליות במפרץ אילת עקב
האיום הביטחוני שיוצרים החות'ים בים האדום, וממילא צרכי המלחמה או צרכי האנרגיה של
המשק הישראלי אינם נסמכים על שינוע הנפט דרך מפרץ אילת?!
6. שאלות אלו ורבות אחרות מחייבות את המסקנה כי שיקול הדעת של הממונה לא הופעל בהתאם
לחוק אלא בהתאם לסעיף 1 (ג) להחלטת הממשלה. כפי שהתרענו, הממונה מתכוונת לפסוע בנתיב
שהתוותה לה החלטת הממשלה תוך התעלמות מכל מגבלת שינוע, באופן מיידי, כביכול על רקע
מצב המלחמה, אך במנותק מצרכי המשק הישראלי.
7. יתרה מכך, נראה כי ההחלטה בכוונת הממונה לקבל הינה בפועל כסות למטרותיה להאמיתיות והעסקיות של חברת קצא"א, אשר היא מי שעומדת בפועל מאחורי המהלך ואשר ידוע כי לאורכן
של השנים האחרונות מבקשת לקדם את עסקיה מול מדינות המפרץ כצינור מעבר לנפט ומוצריו,
מהים האדום לים התיכון.
8 . בהקשר זה וטרם שתינתן ההחלטה נבקש כי יוצגו לנו כל חוות הדעת וכל העבודות המקצועיות
שבוצעו במשרד להגנת הסביבה (או על ידי גורם אחר) לקראת קבלת ההחלטה, לרבות האופן שבו
הוחלט על הכמות המוגדלת שתשונע דרך מפרץ אילת, המהווה להבנתנו פי שלושה מהכמות המקסימלית הנוכחית.
9 . טרם נסיים מכתב זה נציין, כי נודע לנו מבדיקות שערכנו שאחד השיקולים המרכזיים לאפשר את
הגדלת השינוע הוא איום מצד גורמים בממשלה, כי אם לא יתקבל אישור ההגדלה הזמני, יילקחו
מידי המשרד סמכויות ההחלטה בנושא זה ויועברו לגורם ממשלתי אחר. ככל שאכן כך הדברים,
מדובר באיום חמור ובלתי חוקי בעליל שאסור לו שיהווה שיקול בבואה של הממונה לשקול
שיקולים מקצועיים לגבי הגדלת הכמויות.
10 . סיכומו של דבר, אנו קוראים לממונה להפעיל שיקול דעת עצמאי בעת קבלת ההחלטה על הארכת
תוקף הסעיף המיוחד לבעניין "מלחמת חרבות ברזל", בשים לב לחובותיה החוקיות ולא לקבל
החלטה המאריכה את תוקף האישור המיוחד ללא מגבלת הדלקים הדרושים למשק הישראלי.
11. ככל שהממונה תקבל החלטה שאינה עולה בקנה אחד עם חובותיה על פי דין נעמוד על ביטול ההחלטה.
אנא ראו במכתב זה מכתב מיצוי הליכים.