חוק הפיקדון הוכח כאפקטיבי, שמיטיב עם הציבור והסביבה וחוסך עלויות לרשויות המקומיות. מכלי משקה שנאספים כשהם נקיים, באמצעות החזר פיקדון מאפשרים שימוש חוזר מבלי לאבד מאיכות החומר ותורמים לקיום כלכלה מעגלית.
החוק שיישומו מורכב לוגיסטית, הורחב גם למכלי משקה גדולים (ליטר וחצי) בדצמבר 2021, ללא היערכות מוקדמת עובדה שתרמה רבות לקשיים הנוכחיים ביישומו. "צלול" מאמינה ששיתוף פעולה בין המשרד להגנת הסביבה, ארגוני החברה האזרחית והציבור, והצבת דרישה מהיצרנים והיבואנים לשאת במשמעויות הנגזרות מ"אחריות יצרן מורחבת", יביאו להצלחת החוק שהוא חלק ממסע ממושך לצמצום השימוש בפלסטיק חד פעמי.
מסקר של עמותת "צלול", "אדם טבע ודין" והחוקרת ד"ר גליה פסטרנק עולה, שהרחבת החוק בדצמבר 2021 הביאה לירידה דרמטית של 90% בפסולת מכלי המשקה הגדולים שנמצאה בחופים[1]. באיחוד האירופי, אוסטרליה וארה"ב, היקף האיסוף עומד על 80 – 90 אחוזים. הצעת חוק של האיחוד האירופי מדצמבר 2022 קובעת החלת החוק על כל המדינות[2].
בפועל ידוע לכל, שהציבור נתקל בקשיים ביישום החוק: רשתות מסרבות לקבל את המכלים, אין מספיק תשתיות להחזרה, בדגש על מכונות אוטומטיות, והאכיפה לוקה בחסר – עובדות שפוגעות במוטיבציה של הציבור להשיב מכלים ובהשגת החוק את יעדיו.
על מנת לטפל באתגרים ובקשיים הרבים בהם נתקל הציבור בבואו ליישם את חוק הפיקדון, ובכדי לחזק את הקשר שבין חוקי אחריות יצרן מורחבת המוטלים על היצרנים והיבואנים, לבין פעולות שיקדמו את השגת מטרות החוק, להלן הצעת "צלול" בהתייחס לתיקונים בחוק הפיקדון, שהמשרד להגנת הסביבה ממליץ במסמך שגיבש בנושא:
- יעדי איסוף – "צלול דורשת להעלות את יעדי האיסוף ל- 90% ואת יעדי המיחזור ל 100% עד שנת 2027 ולא כפי שהציע המשרד להגנת הסביבה – עד שנת 2030. כידוע לכל, ישראל נמצאת שנות דור מאחור בכל הנוגע לפעולות הנעשות לצמצום הטמנת פסולת והעלאת שיעורי המיחזור. "הפרדה במקור" היא הפעולה המיטבית לטובת מחזור יעיל וסביבתי ועל כולנו מוטלת החובה להגביר את קצב הפעולות בהקשר זה. למרות ההבנה שמדובר בשוק מורכב תפעולית ושיתכן שהגברת קצב העלאת יעדי האיסוף תהיה כרוכה בגביית תשלום מהיצרנים והיבואנים עבור פעולות הטיפול של תאגידי האיסוף, אנו סבורים כי אין לישראל את הפריווילגיה לדחות פעולות אלה שיתרמו להפחתת שיעורי הטמנת פסולת.
- הגדרת גוף איסוף מאושר או גופי איסוף מאושרים על ידי המשרד להגנת הסביבה – בהתייחס להצעת המשרד להגנת הסביבה להגדיר גוף או גופים מאושרים על ידו, חשוב ביותר להגדיר יותר מגוף אחד מאושר, במטרה לאפשר שוק תחרותי אפקטיבי, שירותי ויעיל, ולמנוע קיום מונופול על חסרונותיו הרבים. הדברים הללו מצויים על רקע הבעייתיות העצומה שהיתה עד לא מזמן בשוק מחזור מכלי המשקה, בו פעל תאגיד מחזור אחד – אל"ה, אשר אף עמד בפני סגירה בעקבות תביעה של הממונה על ההגבלים העסקייםורשתות השיווק. לטענת התובעים, "תאגיד המיחזור כפי שפעל במתכונתו דאז, לא היה יעיל, בזבזני ולא שירת את מטרות חוק הפיקדון. זאת ועוד, תאגיד המחזור אל"ה קיבל לא אחת קנסות בשל אי עמידה ביעדיו.
- ספירת מכלי משקה ריקים שאינם מופרדים במקור, ומחולצים מתוך זרם הפסולת המעורבת בתחנות המעבר – אנו תומכים בפעולה זו מכל הנימוקים שהמשרד להגנת הסביבה מנה. יחד עם זאת, "צלול" מבקשת מהמשרד להגנת הסביבה לציין את לוחות הזמנים שיוגדרו לצורך כך. האם הדבר יעשה בהדרגה או בבת אחת מיום אישור התיקון?
- סעיפים 4, 5, 6, 7, 8 ו- 9 במסמך שגיבש המשרד להגנת הסביבה לתיקונים בחוק הפיקדון, נכונים וראויים. "צלול" תומכת בקידום ויישום תיקונים אלה לאלתר.
- בנוסף, "צלול" מאמינה כי על מנת לשפר את אחוזי השבת מכלי הפיקדון ברי הפיקדון מצד הציבור, על המשרד:
- א. להשקיע באופן משמעותי בשיפור התשתיות הקיימות לאיסוף המכלים בדגש על פעולות משמעותיות והקצאת לחץ ומשאבים, שיביאו להצבת מספר מכונות מותאם לריכוזי אוכלוסייה ובפריסה ארצית מספיקה לנפש:
- להגדיל משמעותית את היחס בין היקף האוכלוסיה למכונות בכל היישובים והערים. הדבר נכון הן לערים ויישובים במרכז הארץ והן לערים ויישובים בפריפריות.
- השאיפה צריכה להיות, לפחות מכונה אחת ל- 2000 תושבים. זהו היחס הנכון במדינות בהן שיעורי האיסוף באמצעות מכונות אוטומטיות גבוהים, והמנגנון עובד ביעילות[3].
- בהתייחס להצעת המשרד להגנת הסביבה למימון מכונות איסוף אוטומטיות מכספים ייעודיים שהצטברו בקרן הניקיון (שעלתה בוועדת פנים וסביבה לפני מספר שבועות), "צלול" תומכת במהלך זה. יחד עם זאת, אנו מבקשים להדגיש כי מדובר בצעד קטן בסגירת הפער הקיים בין מספר מכונות איסוף מכלי פיקדון לריכוזי אוכלוסין, וכי נדרשות השקעות הרבה יותר משמעותיות שישתלמו כלכלית הן למשקי הבית והן לרשויות אשר ישלמו פחות היטל הטמנה.
- לצורך המשך סגירת פער זה, "צלול" ממליצה להיעזר ביצרני המשקאות לצורך מימון עלויות המכונות והטיפול בהן. במדינות בהן פריסת המכונות יעילה, יצרני המשקאות מממנים את דמי הטיפול במכונות, על מנת שאלה לא ייפלו על הציבור (על פי העיקרון "המזהם משלם").
- למפות אזורים צפופים ורחוקים בהם אין מכונות / כדאיות כלכלית להצבתן, ולהציב מספר מכונות בהתאם למיפוי.
- ב. חשוב ביותר לחזק ולשפר באופן משמעותי את אמצעי האכיפה וההרתעה נגד העוברים על החוק.
- ג. לחייב את רשתות המזון ואת היצרנים לקחת חלק במאמץ לשיפור אמצעי האיסוף ולהציב מכונות אוטומטיות במרכולים ובמרכזים ציבוריים.
- ד. לפרסם מפה אינטראקטיבית של בתי העסק המחוייבים על פי חוק, לקבל מכלים ולהשיב פיקדון תמורתם.
[1] על פי סקר פסולת בהובלת עמותת אדם טבע ודין, עמותת צלול והחוקרת ד"ר גליה פסטרנק, דצמבר 2022.
[2] דורון לביא ורועי ציגלמן, הכדאיות הכלכלית של הרחבת חוק הפיקדון למכלי המשקה הגדולים – ההשפעה על המשק הישראלי וחלוקת הנטל, אקולוגיה וסביבה 11, 4 (2020).
[3] הכנסת, מחקר המחקר והמידע, מעקב אחר יישום חוק הפיקדון מאז החלתו על מכלי המשקה הגדולים, ד"ר תהילה שחר ושירי ספקטור-בן ארי, יולי 2023.