בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז שראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, קפץ למי הנחל, ביוני 2011, חולמים רבים על ירקון נקי.
כדי להגשים חלום זה צריך:
- להוציא את הקולחים (ביוב מטופל) מהנחל ולהפנותם להשקיה חקלאית.
- לעצור את הזרמת המזהמים מיישובי הסביבה באמצעות הקמת תחנות קיץ.
"צלול" מאמינה שחלום זה הוא בר השגה באמצעות שיתוף בין משרדי הממשלה – המשרד להגנת הסביבה, רשות המים, משרד החקלאות, רשות הנחל, רשות הניקוז ושבע הרשויות המקומיות לאורך הנחל ובהשקעה כספית שנעה בין 15 מיליון שקל לטווח המיידי ועד למספר מיליארדים בטווח הארוך – שלא יעלה על 10 שנים. לניקוי הנחל יתרונות רבים כלכליים, תרבותיים, חברתיים וספורטיביים – נחל נקי באזור המרכז הצפוף והחם צפוי להיות אתר תיירות נחשק ומבוקש. בנוסף, לקולחים שזורמים בנחל – 28.7 מיליון מ"ק בשנה יש ביקוש רב בעידן של בצורת ומשבר אקלים ומן הראוי להשתמש בהם לחקלאות ולהשקיית פארקים וגינות ציבוריות במקום להזרימם לים תוך פגיעה בנחל ובחופים.
רקע
הירקון שאורכו 27.5 ק"מ הוא אחד מנחלי החוף החשובים ביותר. מקורו באזור ראש העין והוא ונשפך לים בנמל תל אביב. על־פי נתוני רשות הנחל על גדותיו צומחים 370 מיני צמחים, במימיו שוחים כ-150 טון דגים ומבקרים בו למעלה מ-2.5 מיליון איש בשנה. על הנחל אחראיות: רשות נחל ירקון (באחריות המשרד להגנת הסביבה) ורשות ניקוז ונחלים ירקון (באחריות משרד החקלאות).
בנחל זורמים 28.7 מיליון מ"ק מים בשנה – כ-15 מיליון מים נקיים (כ-7% מהכמות המקורית – 220 מיליון מ"ק בשנה) שמסופקים מקידוח (מפלס מי התהום נמוך מהנביעה בשל שאיבת יתר). ועוד כ-13.7 מיליון מ"ק בשנה קולחים (ביוב מטופל) באיכות הזרמה לנחל שמקורם במכונים לטיפול בשפכים (מט"ש) של רמת השרון וכפר סבא והוד השרון. הירקון הוא הנחל היחיד בארץ שמשוקם בקולחים וזאת בעקבות החלטת ממשלה שיש סביבה ויכוחים רבים. בנוסף, זורמים לנחל מזהמים שונים שמקורם מעבר לקו הירוק – קלקיליה ואלפי מנשה ומאזורי התעשייה שלאורכו. מבני ברק זורמים לנחל קולחים באמצעות מערכת הניקוז העירונית. שטח אגן ההיקוות כ-1,800 קמ"ר שמחולק לשני תתי אגנים: ירקון ואילון. היובלים העיקריים של תת אגן ירקון הם: קנה, רבה ושילה. היובלים העיקריים של תת אגן "אילון" -בית עריף ונטוף.
הנחל נחלק לשלושה מקטעים:
הירקון העליון: תחילתו במקורות הירקון באזור גן לאומי ירקון ובריכת הנופרים ליד ראש העין. הנחל ניזון מקידוחי מקורות באיכות מי שתיה בכמות של כ- 15 מיליון מ"ק בשנה. בקטע זה שמסתיים באזור הוד השרון – במפגש הנחלים של הירקון ונחל קנה, זורמים מים נקיים.
הירקון התיכון: זורמים בו מי קולחי הוד השרון, כפר סבא ורמת השרון, באיכות הזרמה לנחל, לאחר ליטוש באגנים ירוקים (ווט לנד).
הירקון התחתון המלוח: אסטואר – מסכר שבע טחנות ועד המוצא לים שבו זורמים מי נחל ומי ים.
קצת היסטוריה
בעבר זרמו בנחל כ-220 מיליון מ"ק מים בשנה. בתקופה הרומית הוקמו לאורכו טחנות קמח שעשו שימוש בכוח המים. בשנות ה-30 של המאה העשרים חיפשו הבריטים ששלטו בארץ מקור מים לירושלים והקימו משאבות על מקורות הנחל שהזרימו את המים לשער הגיא ומשם לירושלים. בתחילת שנות ה-50 הוחלט לשאוב את מי הנחל ולהעבירם לנגב. מפעל ירקון נגב נחנך ב-1955 ושאב כ-90% ממי הנחל. ב-1964 השתלב המפעל במערכת המוביל הארצי.
כבר בשנות ה-50 סבל הנחל מזיהום בביוב. בשנות ה-70 וה-80 הוזרמו אליו שפכים ולאפיקו הושלכה פסולת רבה והועלתה הצעתה להפוך את הנחל לצינור ביוב. ב-1988 הוקמה רשות "נחל הירקון" שמאגדת את 22 הישובים שלאורכו. ב-1992 הסתיימו עבודות הניקוי בנחל אלא שהזרמת השפכים נמשכה כמקודם. ב-1997 בעקבות אסון המכבייה הוחלט לשקם את הנחל. ב-2003 התקבלה החלטת ממשלה לשקם את הנחל באמצעות קולחי הוד השרון, רמת השרון וכפר סבא.
המצב כיום
לנחל זורמים קולחים מטופלים בחורף ובקיץ וכן מזהמים שונים. בדיקה שערך אינג' גיל שגיא במסגרת תוכנית "ירקון נקי" בהזמנת רשות נחל הקישון מצאה:
- במרבית האגן אין "תחנות קיץ" (תפקידן להעביר ביוב וקולחים למכון לטיפול בשפכים ולמנוע את זרימתם לנחל) ואין תוכניות להקמתן.
- לאורך הנחל מספר רב של תחנות לשאיבת לביוב שאין עליהן אמצעי בקרה והגנה מספיקים. חסרים איגומי חירום וגיבויי גנרטור. כתוצאה מכך כל תקלה גורמת להזרמת הביוב לנחל. התוצאה – אי אפשר להתמודד באופן מלא עם גלישות הביוב באמצעות המערכות הקיימות.
- לעיתים מתרחשים אירועי גלישה מתחנות שלא מדווחות בזמן שמאפשר תגובה מהירה.
- אין פתרון ואין התמודדת של הרשויות עם זיהום נחלים בעת שטפונות שמציפים את תחנות השאיבה.
- אי אפשר לאתר את כל מוצאי הניקוז לנחלים ויתכנו חיבורים פיראטיים מוסתרים.
- אי אפשר למנוע הזרמה לא מוסדרת של תשטיפים לנחלים – במיוחד מאזורי תעשייה צמודי נחלים.
התוכניות לשיקום הנחל
על שיקום הירקון חלות שלוש תוכניות רעיוניות:
- תוכנית רשות המים – במסגרת תוכנית האב למשק הקולחים (מרץ 2023) כוללת הפסקת הזרמת הקולחים לנחל באמצעות:
- הגדלת מט"ש דרום שרון מזרחי וביטול מט"ש כפר סבא הוד השרון (תת"ל 144 סעיף 77). הקולחים המטופלים יוזרמו למאגר גדול שיוקם בסמוך לקיבוץ איל שעלותו כ-66 מיליון שקל. משם יוזרמו הקולחים בצינור להשקיית הנגב באמצעות קו הקולחים המזרחי. (חלק מתיקון 31 לחוק המים שבמרכזו הסכם בין החקלאים למשרד האוצר להפחתת מחיר המים לחקלאות והקמת קו בעלות כוללת של 3.5 מיליארד שקל. את התוכנית מקדמת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). מתכנן פישר אלחנני אדריכלים.
- הרחבת מט"ש רמת השרון והעברת הקולחים צפונה – הפרויקט בביצוע.
עלות כוללת: לא ידועה מוערכת במיליארדים.
- פרויקט לטיפול במים השפירים – מקורות
במקום הקולחים שיוצאו מהנחל יזרמו בו מי קידוחים שכמותם תגדל מ-15 מיליון מ"ק לשנה כיום ל- 21 מיליון מ"ק לשנה. תוספת של שישה מיליון מ"ק לשנה. המים יזרמו בנחל מקידוחי "אפק" עד ל"שבע טחנות" שם ישאבו, יטופלו וישמשו להשקיית פארק "גני יהושע" ולהשקיה חקלאית. את הפרויקט הקימה חברת "מקורות" בפארק "גני יהושע", בסמוך ל"מימדיון". השאיבה מהנחל למתקן מתבצעת באמצעות שלוש משאבות בספיקה של 500 מק"ש כל אחת. סה"כ כ-12 מיליון מ"ק בשנה. המתקן בנוי בטכנולוגיה של סינון באמצעות ממברנות אולטרה פילטרציה UF. נמצא בשלבי הרצה ויחל לפעול ב-2026.
- תוכנית "ירקון נקי" – רשות נחל הירקון – 270 מיליון שקל
בינואר 2024 אישרה מועצת "רשות נחל הירקון" את תוכנית "ירקון נקי" (אינג' גיל שגיא) שכוללת מערך הגנות על הנחל מפני זיהום שלאחר הוצאת הקולחים מהנחל. התוכנית מציעה "לבודד" את הירקון מזיהומים פוטנציאליים באמצעות יצירת שטחי איגום להשהיית המים שיעזרו גם במניעת הצפות והפחתתן. עלות התוכנית כ-270 מיליון שקל. מקור הכסף – משרדי הממשלה השונים.
- בידוד הנחל מיובליו באמצעות מערכת סכרים וסגירתם ההרמטית במהלך הקיץ למניעת גלישות ביוב ותשטיפים וכן באירועי נגר ראשון לאחר תקופה יבשה.
- הקמת איגום חירום ותחנת שאיבה למי קיץ ליד כל סכר.
- שמירת האגנים הירוקים בהוד השרון בתפקוד מלא ופיתוח אגנים ירוקים צמודי איגום חירום.
- באזורי תעשייה – צמצום מספר החיבורים לנחלים והקמת תחנות קיץ בריכוז המוצאים.
- החמרת דרישות תכנון מתחנות שאיבה לביוב באגן.
- החמרת דרישות תכנון אמצעי ניקוז באזורי תעשייה – כולל דרישה למתקני טיפול קדם במי נגר – מפרידי דלקים ושמנים.
- תיאום עם תמ"א 47 נ' – שמיועדת לקביעת אתרים שישמשו לוויסות שיטפונות וצמצום הצפות במורד הנחל במטרה לתפוס את המים ולאפשר שחרור מבוקר ואיטי במורדו כדי למנוע הצפות. באגן הירקון זוהו תשעה אתרים. התוכנית מציעה לשלב חלק מאתרי הוויסות עם סכרי ההגנה לטובת איגום וטיפול במי שיטפונות ראשוניים. באתרים שבהם לא תתאפשר הקצאת קרקע בשטח הנדרש למאגר השהייה מוצע לשקול חלופה להקמת אתר איגום תת קרקעי ומתקן לסינון מזהמים תוך ניצול פני השטח.
- תוכנית ביניים – 15 מיליון שקל – מטרתה להגן על הנחל מפני הזיהומים המרכזיים גם אם נמשכת הזרמת קולחים באיכות טובה:
- נחל שילה – הקמת סכר, איגום ותחנת מי קיץ במורד הנחל.
- נחל קנה – הפסקת הזרמת קולחי דרום שרון מזרחי בתקופת הקיץ – השמשת תחנת מי קיץ קימת והקמת סכר באזור החרש.
- מחלף קסם – הקמת תחנת מי קיץ לטיפול בתשטיפים מאזור תעשייה כפר קאסם, תחנת אנרגייה "כוח קסם" וראש העין מכיוון נחל רבה.
כדי לבודד לחלוטין את הירקון מכל המזהמים – קולחים ושפכים:
- טווח קצר – תוכנית הביניים – להקים את תחנות הקיץ במקומות הקריטיים שיבטיחו איכות טובה למי הנחל שאמנם לא מאפשרת שחייה בו אך מבטיחה את המשך השיט וחיים בריאים יותר לנחל.
- טווח בינוני וארוך – להוציא הקולחים מהנחל ולהפנות אותם להשקיה חקלאית ולבודד את הנחל משאר המזהמים (תוכנית 270 אלף שקל).
לדעת עמותת "צלול" על הרשויות המקומיות והמדינה להפסיק לדחות את הקץ ולהתחיל ללא דיחוי ליישם את התוכניות לשיקום הירקון – התוכנית להקמת תחנות הקיץ שישמרו על הנחל מפני זיהומים (15 מיליון שקל) ולזרז את התוכנית להוצאת הקולחים מהנחל ולהגן עליו מפני זיהומים עתידיים. לנחל נקי שזורם במטרופולין הגדול ביותר במדינה יש יתרונות עצומים – כלכליים, חברתיים, תרבותיים וספורטיביים שערכם עצום.
