האיומים על הים התיכון ועל מפרץ אילת מאירוע דליפת שמן או תאונת קידוח הולכים וגדלים בעקבות כניסת תאגיד "שברון" לארץ ובעקבות ההסכם החדש בין חברת קו צינור אירופה אסיה (קצא"א) עם חברת "RED-MED" להעברת נפט מארצות המפרץ לאירופה דרך ישראל.
*
אך למרות הגידול בהיקף האיומים, השמירה על הים לא גדלה בהתאם, והמוכנות לא מספקת. הוכחה לכך היא כמות המשתתפים בתרגיל הלאומי לטיפול בזיהום חופים וים בשמן שיתקיים ב-18 לנובמבר 2020.
כמות המשתתפים יורדת משנה לשנה, פחות רשויות מקומיות משתפות פעולה, ארגונים וחברות מודיעים שלא ישתתפו, מסיבות ותירוצים שונים. יהיו הסיבות אשר יהיו, זה לא ממש תרגיל לאומי כלל ארצי, וחבל מאוד.
בשנה הראשונה לקיום התרגיל הלאומי, הוא דימה תשעה מוקדים בים שהצריכו עבודת אצירה ושאיבה במקביל באמצעות שלושה כלי שייט וציוד ייעודי לאצירת ושאיבת שמן כפי שצפוי להיות באירוע שפך גדול.
השנה (2020) מתמקד התרגיל בפגיעה במכלית המובילה כ-200 אלף טון גולמי לנמל קצא"א באשקלון, כששפך הנפט מתפשט ועושה דרכו לחופי המדינה.
לאור החוזה החדש של קצא"א עם מדינות המפרץ, טוב שיתרגלו דליפה שלהם, אבל התרגיל צריך להתבצע לאורך כל חופי ישראל, לפחות עד לאזור תל אביב והרצליה.
עמותת צלול מתריעה מזה שנים על המוכנות הירודה של המשרד להגנת הסביבה, על אי אישור חוק התלמ"ת (תכנית לאומית למוכנות ותגובה על אירועי שפך) ועל המחסור בציוד שיתן מענה מספק למקרה של אסון קידוח או דליפה ממכלית. על המשרד להגנת הסביבה להיות ערוך בכל העת לתרחיש חמור הרבה יותר ולהיות מסוגל לטפל בכמה מוקדי זיהום בו זמנית – תרחיש שהוא בעל סבירות גבוהה ביותר במיוחד בהתחשב בפיקוח הלא מספק שמפעילה המדינה על הקידוחים והאיומים הבטחוניים על התשתיות שלה.