נייר עמדה: כל הדרכים לצמצום זיהום הנחלים והצורך בהטלת היטל הזרמה גם עליהם

זיהום נחלי הארץ בשפכים וקולחים אינו גזרת גורל אלא תוצאה ישירה של כשלים מתמשכים שהגיע הזמן לשים להם קץ. הגורמים המרכזיים לכשל הם:

• המכונים לטיפול בשפכים (מט"שים) ישנים וקורסים – חלקם אינם מסוגלים לעמוד בעומס השפכים כתוצאה מהגידול באוכלוסייה (1.8% בשנה) וסובלים מכשלים תכנוניים ותחזוקתיים (למשל מט"ש שקמה, מט"ש רמת השרון ועוד).
• תקלות תפעוליות – בכל שנה מתרחשות אלפי תקלות ידועות ושאינן ידועות במט"שים ובקווי ההולכה שחלקן מטופלות באיחור – אם בכלל.
• אכיפה לא מספיקה על המזהמים – תוצאה של מחסור בכוח אדם בתחום הניטור, האכיפה וההעמדה לדין. הטיפול באכיפה מצוי בידי מחוזות המשרד להגנת הסביבה שהנחלים אינם בראש סדר העדיפויות.
• היעדר איגום מספיק של הקולחים – תוצאה של היעדר איגום חורפי כ-90 מיליון מ"ק קולחים בשנה שאפשר היה לנצלם לחקלאות מוזרמים לנחלים ולים וגורמים לזיהומם.
• אי הטלת היטל הזרמה על המזרימים לנחלים גורם לחוסר מוטיבציה כלכלית להפסיק את ההזרמה.

יוזמות ממשלתיות שאינן מקודמות בקצב הנדרש

רשות המים תכננה את תוכניות "משק הקולחים 2050 – פעולות מוצעות להגדלת היצע הקולחים" בעלות של חמישה מיליארד שקל – שטרם הובטחו במלואם. המשרד להגנת הסביבה מתכנן להטיל עיצומים מנהליים על המזרימים אך התוכנית טרם יושמה בפועל.

עמותת "צלול" קוראת לכל הגורמים לעשות את המוטל עליהם בכל התחומים שהוזכרו ובמקביל להטיל היטל הזרמה על המזרימים לנחלים.

הצעת "צלול להטלת היטל הזרמה על המזרימים לנחלים

באוגוסט 2025 פנתה עמותת "צלול" למשרד להגנת הסביבה ולרשות המים בהצעה לקדם הטלת היטל הזרמה על רשויות ומפעלים המזרימים שפכים וקולחים לנחלים, בדומה להיטל שמוטל על הזרמה לים. ההיטל נועד ליישם את עקרון "המזהם משלם" וישמש כלי לשיקום נחלים.

להלן העקרונות עליהם יבוסס ההיטל המבוקש:

1. היטל ההזרמה אינו קנס – הוא אמצעי כלכלי שמטרתו לגרום למזרימים לשאת בעלות הנזק הסביבתי שהם גורמים ולעודד אותם למצוא חלופות להזרמה. ההיטל ישמש כלי משלים לאכיפה ולקנסות המנהליים שמקדם המשרד להגנת הסביבה ויתמרץ את המזרימים לצמצם את הזיהום ולשפר את איכות הקולחים.
2. שוויון רגולטורי – גופים שמזרימים לים משלמים היטל, אך מזרימים לנחלים פטורים ממנו. מצב זה יוצר חוסר שוויון במיוחד לאור העובדה שהפגיעה בסביבה הנחלית הרגישה היא חמורה לאין שיעור.
3. הפנמת עלויות השימוש במשאב ציבורי – הנחלים הם נכס ציבורי שהמזרימים משתמשים בו כדי להיפטר משפכים וקולחים. ההיטל יבטא את המחיר הכלכלי של השימוש ויפצה את הציבור על הפגיעה במשאביו.
4. מבנה ההיטל – יוטל על כל המזרימים – מי שקיבל צו הרשאה מהוועדה המייעצת למתן צווי הרשאה להזרמה לנחל ישלם תשלום מופחת. מי שלא קיבל צו הרשאה ישלם תשלום גבוה יותר, ללא קשר לאמצעי האכיפה המופעלים עליו.
5. ייעוד הכספים – תקבולי ההיטל ישמשו למימון פרויקטים לשיקום נחלים.

 דרכים ליישום וניהול ההיטל

אישור ההיטל – בעוד שחקיקה ראשית במסגרת חוק המים היא אפשרות, "צלול" בחנה את סמכותה של מועצת רשות המים לקבוע "תעריף הזרמה" מכוח סמכותה לקבוע תעריפים והיטלים – מנגנון שעשוי להיות פשוט ומהיר יותר ליישום. ההצעה מבוססת על חוות דעת משפטית מאת עו"ד אריאל אלסנר לפיה למועצת הרשות יש סמכות לקבוע תעריפים להזרמה לנחל.

חישוב ההיטל –  ההיטל יחושב על בסיס הזרמה בפועל, בדומה להיטל לים, אך יותאם למאפיינים הייחודיים של סביבת הנחל: מיקום ההזרמה בהתאם לטבלת רגישות (בסמוך לשמורת טבע, חוף רחצה, מתקן התפלה ועוד) משך ההזרמה ומידת רגישותו של הנחל. ההיטל יחושב על פי ההזרמה בפועל – בהתאם לדיווח המזרימים ותוך פיקוח של רשות המים או המשרד להגנת הסביבה.

ניהול תקבולי ההיטל – כדי להבטיח שהכספים אכן ישמשו לשיקום נחלים ולא "יבלעו" בתקציב המדינה, מוצע שהכסף שנגבה יגיע לקרן – (בעבודה מוצעות האפשרויות השונות) שתפרסם קולות קוראים לשימוש בו.

אפשרות נוספת היא להקצות את הכסף ישירות לרשות הניקוז בתחומה התרחשה ההזרמה.

יש לקוות ששילוב כלל האמצעים שהוזכרו כאן – השלמת התקציב הממשלתי לטיפול בקולחים, הגברת האכיפה והטלת קנסות מנהליים על המזהמים והטלת הטלת היטל הזרמה על מזרימים לנחלים יאפשרו להחזיר לנחלי הארץ את תפקידם כאתרי נופש, טבע וספורט שנפגע  בשל זיהום, הזנחה, השלכת פסולת ושפכים והשימוש בהם כצינורות להזרמת הזיהום לים.