נראה שהצוות המקצועי עשה עבודת סקר נרחבת הכוללת ממצאים מעניינים חשובים וכתב דו"ח ביניים מעניין. עם זאת, מספר הערות.

 מדיניות לעידוד חיפוש ופיתוח מאגרי גז טבעי, ובייחוד מאגרים קטנים ובינוניים

לפי דו"ח אדירי: "הצוות המקצועי מבקש לאזן בין הצורך ביתירות, ביטחון אנרגטי ותחרות במשק הגז הטבעי, לבין הרצון לעודד כניסת משקיעים לפעילות במקטע החיפוש וההפקה של גז טבעי, כדי להאיץ את פיתוח מאגרי גז טבעי".

וכן נכתב בדו"ח: "על מנת לעורר את הפעילות במקטע החיפוש וההפקה יש לבדוק מהן הסיבות שהובילו לאי ביצוע הקידוחים, ולהמשיך במדיניות לעידוד חיפוש ופיתוח גז טבעי, ובייחוד מאגרים קטנים ובינוניים."

אין הסבר ברור מדוע צריך לעורר את הפעילות במקטע החיפוש וההפקה ומדוע להמשיך במדיניות לעידוד חיפוש ופיתוח גז טבעי, ובייחוד מאגרים קטנים ובינוניים.

אין בדו"ח הסבר מדוע צריך לעודד כניסת משקיעים לפעילות במקטע החיפוש וההפקה של גז טבעי, מדוע צריך להביא לפיתוח מהיר של מאגרי גז טבעי.

 חובת החיבור למשק המקומי

צוות אדירי מקדיש לנושא פרק שלם (5).

בתקציר המנהלים נכתב: "בנוגע להגדלת ההיצע ועידוד התחרות, הוצג בפני הצוות המקצועי חשש ממשי כי חובת החיבור מהווה חסם משמעותי לכניסה להשקעות בחיפוש גז טבעי בישראל.

העלויות הכלכליות והקשיים התכנוניים והסטטוטוריים הנוספים שחובת החיבור למשק המקומי מטילה על היזמים, יוצרות אפקט מצנן מקדים לחיפוש שדות גז טבעי ופיתוחם. משכך, חובת החיבור הגורפת למשק המקומי פוגעת בתחרות כיוון שהיא יוצרת חסם כניסה משמעותי להשקעות בתחום."

ובסעיף 5.3 נכתב: "מהתגובות במהלך תקופת ההליך [התחרותי הראשון לקבלת רישיונות חיפוש בשטח הימי בישראל], ומניתוח תוצאות ההליך שבוצע ביחידת הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה, עולה כי חובת החיבור למשק המקומי ושאלת שיווקו של הגז הטבעי היו גורמים מרתיעים להגשת הצעות לקבלת רישיונות חדשים. משיחות שערכו עובדי יחידת הממונה על ענייני הנפט עם משקיעים פוטנציאליים חדשים עולה שמשקיעים רבים מניחים כי השוק המקומי רווי בשל מאגרי הגז הטבעי המפיקים ואלה שבשלבי פיתוח [הדגשה שלנו], וכי במצב בו קיימת חובת חיבור למשק המקומי, פיתוח שדה קטן או בינוני עלול, בסבירות גבוהה, להיות לא כלכלי."

"חוסר הכלכליות נובע הן בשל עלות החיבור למשק המקומי והן בשל הקושי הרב לשווקו במשק ישראלי."

המסקנה של צוות אדירי: "שמיעת עמדות אלה מחזקת את המסקנה של הצוות המקצועי שהוזכרה לעיל כי נכון לעת הזו חובת החיבור למשק המקומי מהווה חסם לכניסה להשקעות בחיפושי גז בישראל."

ואכן אחת ההמלצות של הצוות היא לבטל חובה זו: "הצוות המקצועי מציע לצמצם את חובת החיבור של כל שדה למשק המקומי, על מנת לעודד חיפוש ופיתוח של מאגרים קטנים ובינוניים, דבר אשר יביא להגדלת היתירות, וכן לעידודה של תחרות בטווח הארוך".

אלא שבלי חובת חיבור של כל שדה מפיק למשק המקומי, לא תושג המטרה של הגדלת ההיצע ועידוד התחרות.

אם, כפי שצוות אדירי ממליץ, מאגרים קטנים ובינוניים עד  50 BCM יהיו פטורים מחובת החיבור למשק הגז הישראלי, לא ברור איך זה יביא להגדלת היתירות ולתחרות.  

יש כאן דבר והיפוכו, הצוות המקצועי מציע לצמצם את חובת החיבור של כל שדה למשק המקומי, ובאותו הזמן מציין כי ישנו חשש לבעיית אספקה ברמה השעתית במחצית העשור 2030-2040 וכי יש חשיבות רבה לעודד חיבור מאגרים נוספים למשק המקומי עד למועד זה.

ביטול או צמצום חובת החיבור של כל שדה למשק הישראלי משמעותם שהשדה יפותח, אם יפותח בכלל, בעיקר לצרכי ייצוא. אך צוות אדירי לא דן כלל בשאלה אם יש אפשרות או כדאיות כלכלית לפתח מאגר גז בלי חוזי מכירה ארוכי טווח לייצוא או לשוק המקומי הרווי (להלן סעיף 4).

 מאז שנת 2013 לא בוצע אף לא קידוח חיפוש אחד בשטח הימי של ישראל, וההליך התחרותי הראשון לקבלת רישיונות חיפוש בשטח הימי בישראל נכשל

הדו"ח מציין כי מאז שנת 2013 לא בוצע אף לא קידוח חיפוש אחד בשטח הימי של ישראל. בשנים אלו נקדחו קידוחי חיפוש בשטח הימי של מדינות שכנות והתגלו תגליות משמעותיות. בחלק מתקופה זו, במהלך 4 שנים, עד ה-15 לנובמבר 2016, השטח הימי היה סגור לקבלת רישיונות חיפוש חדשים. בתאריך זה, פתח שר האנרגיה חלק מהשטח הימי לקבלת רישיונות, במסגרת הליך תחרותי הראשון לקבלת רישיונות חיפוש בשטח הימי בישראל. ההליך ננעל כעבור שנה, ב-15 נובמבר 2017. שם קידומו של ההליך נערכו מספר סבבי הצעות למשקיעים (Road Show) בחו"ל ובישראל, וכן נערכו פגישות אישיות עם נציגי חברות על מנת לעניין אותם בהגשת הצעות בהליך התחרותי. בסיומו של ההליך הוענקו 6 רישיונות: 5 רישיונות לחברת אנרג'יאן היוונית, אשר מחזיקה בחזקות "כריש" ו"תנין", ורישיון אחד לקונסורציום חברות ממשלתיות הודיות.”

ההליך התחרותי נכשל מאחר שמטרתו, שהייתה קבלת הצעות מהחברות הגדולות והחשובות בעולם Majors, לא הושגה. אף אחת מהחברות החשובות בעולם לא הציעה הצעה, למרות מאמצי הממשלה.

צוות אדירי מכיר בבעיה וכותב: "על מנת לעורר את הפעילות במקטע החיפוש וההפקה יש לבדוק מהן הסיבות שהובילו לאי ביצוע הקידוחים  ולהמשיך במדיניות לעידוד חיפוש ופיתוח גז טבעי, ובייחוד מאגרים קטנים ובינוניים."

ההסבר המוצע בסעיף 5.3 :

"חובת החיבור למשק המקומי ושאלת שיווקו של הגז הטבעי היו גורמים מרתיעים להגשת הצעות לקבלת רישיונות חדשים. משיחות שערכו עובדי יחידת הממונה על ענייני הנפט עם משקיעים פוטנציאליים חדשים עולה שמשקיעים רבים מניחים כי השוק המקומי רווי [דגש שלנו] בשל מאגרי הגז הטבעי המפיקים ואלה שבשלבי פיתוח".

זה הסבר מעניין אבל נראה שמקורו בעיקר מצד תאגידי האנרגיה.

הדו"ח לא מדווח על דיון אמיתי שערך צוות אדירי בסיבות לכישלון ההליך התחרותי הראשון לקבלת רישיונות חיפוש בשטח הימי בישראל. לכן לא ברור כלל מה צריך לעשות כדי שלא לחזור על כישלונות אלה.

השאלה המקדימה היא, לאור הסיכון העצום שמשיתים קידוחים ימיים על הים ובריאות הציבור, ולאור תגליות הגז הקיימות כבר כיום, מדוע בכלל צריך לעודד המשך חיפוש ופיתוח אינטנסיבי של מאגרי גז נוספים? על בסיס התשובה לשאלה זו ניתן לקיים דיון רציני בשאלה מדוע לא התממש הצפי להמשך פיתוח משמעותי של מקטע החיפוש וההפקה בשטח הימי של ישראל. רק לאחר מכן אפשר יהיה לשאול אם צריך ומה צריך לעשות כדי לעודד זאת. דיון כזה, על פי הדו"ח, לא התקיים בצוות אדירי.

הסיבות שנתנו הן חלקיות בלבד. יתכן לדוגמא, שההליך נכשל מכיוון שחברות האנרגיה הגדולות מעורבות בקידוחי גז ונפט בארצות ערב וחוששות מחרם עליהן אם ישתתפו במכרז הישראלי. יתכן וההליך נכשל מכיוון שחברות אלה אינן רואות אפשרות לייצוא גז מישראל. יתכן גם שאי הבהירות הרגולטורית ביחס להגדרת האזורים הימיים ותחום המים הכלכליים של ישראל תרמה לכך (להלן סעיף 9).

 לפי עובדי יחידת הממונה על ענייני הנפט, כפי שמובאים בדו"ח ועדת אדירי, המשקיעים הפוטנציאליים החדשים מניחים ש"השוק המקומי רווי בשל מאגרי הגז הטבעי המפיקים ואלה שבשלבי פיתוח." ועדת אדירי לא בדקה מדוע המשקיעים לא מזכירים ולא מתייחסים, ונראה שאינם מאמינים באפשרות ייצוא הגז מישראל. (להלן סעיף 4)

 ייצוא גז

צוות אדירי ממליץ לעודד יצוא בעשור הקרוב: "לאור תחזית הביקוש שהוצגה בפניו, התרשם הצוות המקצועי כי מוטב לעודד יצוא בעשור הקרוב, בו הביקוש הצפוי לגז טבעי נמוך יחסית, לעומת השנים המאוחרות יותר בהן הביקוש גדל, ואם לא תשתנה תמונת המצב בנוגע למאגרים המחוברים למשק המקומי, ישנו חשש לבעיית אספקה ברמת השעתית במחצית העשור 2030-2040."

מעניין לציין, כי על פי הדו"ח, משקיעים פוטנציאליים חדשים רבים אינם שוקלים כלל אפשרות לייצוא גז מישראל אלא מסתכלים רק על השוק המקומי ומניחים כי השוק המקומי רווי (ראה ציטוט בפרק 2 לעיל).

אלא שבדו"ח אין דיון על שאלת ייצוא הגז מישראל. בראש ובראשונה, האם אפשר לייצא גז מישראל בכמויות ובמחירים התואמים את האינטרסים של המדינה?

• האם בשיחות שערכו אנשי משרד האנרגיה עם משקיעים פוטנציאליים חדשים דנו בייצוא גז?
• האם יש אפשרות או כדאיות כלכלית לפתח מאגר גז בלי חוזי מכירה ארוכי טווח לייצוא או לשוק המקומי הרווי?
• לאחרונה, ב-24 ליולי 2018, פורסם כי ירדן תחדש את ייבוא הגז ממצרים החל מינואר 2019. מדובר על אספקת גז טבעי ממצרים בקצב של 2.5 BCM לשנה[2]. מה סיכויי ייצוא גז מישראל לאור ההתפתחויות בתחום הגז במצרים?
• האם יש אפשרות לייצא גז מישראל ולהתחרות בגז שיעבור בצינורות הגז הקיימים והחדשים מרוסיה וממרכז אסיה לאירופה?
• האם יש אפשרות לייצא גז מישראל ולהתחרות בגז מארה"ב או מקטאר? נראה שצוות אדירי לא עסק כלל בשאלת בכדאיות למדינה לייצא גז טבעי מישראל.

 קיבולת מאגרי הגז בישראל

בסעיף  2.2 לדו"ח, הצוות המקצועי אומר: "שדה תמר מסוגל לספק בתפוקה מקסימאלית כ- 11.5 BCM לשנה, אך בפועל כמות הגז הטבעי המקסימאלית אשר סופקה ממנו היתה כ- 10 BCM בשנה." זו שגיאה, שסיבתה ומקורה ראויים לבדיקה.  לפי תכנית ההרחבה של נובל אנרג'י מ-2014, שדה תמר מסוגל לספק בתפוקה מקסימאלית כ- 20 BCM לשנה.

בסעיף 3.4 בדוח הביניים נכתב: "עם השלמת תכניות הפיתוח של השדות לוויתן אשר צפי חיבורו למשק המקומי הינו רבעון רביעי של שנת 2019 ופיתוח מאגרי כריש ותנין שחיברום [טעות במקור] הצפוי למשק המקומי הינו רבעון ראשון של שנת 2021 יהיו מחוברות למשק 3 מערכות הפקה נפרדות משמעותיות, עצמאיות, בלתי תלויות, אשר יוכלו לספק אספקה שנתית כוללת של כ- 26 (12+10+4) BCM לכל הפחות.

בסעיף 4.9.2 נכתב כי "החל משנת 2028 מתחיל להיווצר מחסור באספקת הביקוש השעתי, ובעיית המחסור מחמירה החל מהשנים 2033-2035, ויש צורך לבחינת הגדלת כמות האספקה השעתית של גז טבעי למערכת הארצית, בעיקר בעשור המתחיל בשנת 2030…. הגדלת כמות זו יכולה להתבצע באמצעות הרחבת היקף ההזרמה של מאגרים קיימים, פיתוח יכולת אגירה חשמל או גז או פתרונות נוספים, אשר נכון שיבחנו קרוב יותר למועד זה".

צוות אדירי מציין את החלטת הממשלה 476 מאוגוסט 2015 "הממשלה רושמת את הודעת בעלי הזכויות בחזקות "לוויתן" ו"תמר" כי יפעלו באופן מידי להמשך ביצוע ההשקעות והפעולות הנדרשות לצורך פיתוח מהיר של שדה "לוויתן" והרחבת שדה "תמר".

אלא שאין בדו"ח צוות אדירי אף מלה, אף הסבר, מדוע לא בוצעה תכנית ההרחבה של תמר, מ-10 BCM לשנה ל- 16 ואף 20 BCM לשנה, כפי שמופיעה בתוכנית ההרחבה של תמר עוד ב-2014.

הדו"ח מזכיר את האפשרות לייבא גז נוזלי LNG באמצעות המקשר הימי buoy)), אבל ממעיט בחשיבותו ובאפשרות לייבא דרכו גז בהיקף שנתי של כ-5BCM .

למרבה האבסורד, הדו"ח דן בייצוא הגז הישראלי ולצד זאת מדבר על אפשרות של מחסור בגז בתוך 10 שנים. לאור נתונים אלה, נדרש דיון בסך כלל האפשרויות העומדות על הפרק, בכללן אפשרויות שנראות פחות ריאליות או מועדפות כיום, כמו ייבוא גז טבעי ממצרים דרך צינור EMG  (שדרכו יובא בזמנו גז ממצרים) ודרך צינור הגז החדש המקשר בין ישראל לירדן. הדו"ח לא עוסק בשאלות אלה כלל.

6. ביקושי השיא והביקוש השעתי לחשמל.

דו"ח צמח מתייחס לביקושי השיא והביקוש השעתי לחשמל: בסעיף 'מדיניות הבטחת צורכי המשק הישראלי' נכתב: "האספקה [אספקת הגז הטבעי] תהיה בהתאם לדרישות המשק הישראלי והתפתחות הביקושים בשוק המקומי, לרבות עמידה בביקושיםהשעתיים המקסימאליים הדרושים למשק זה )בפרט בשיאי ביקוש)."

ובהמשך: "מדיניות ממשלתית צריכה להבטיח יתירות מערכות האספקה וההולכה על מנת שהמערכת תוכל לספק באופןרציף את כלל הביקוש עבור כל הצרכנים, גם בשעות השיא." [ההדגשות שלנו]

צוות אדירי מסתמך על ועדת צמח ומציין (סעיף 1.2 בדו"ח) בין עיקרי המלצות ועדת צמח את סעיף 5. "הבטחת צורכי המשק המקומי בטווח הקצר – אספקת מלוא הביקוש [לגז] ברמה השעתית בשיאי הביקוש". (הדגשה שלנו).

בסעיף 4.9, דו"ח ועדת אדירי מרחיב, ובצדק, את הדיון בביקוש שעתי, ומציין כי תחזית הביקוש הכולל לגז טבעי למשק הישראלי אינה מתחשבת במגבלות היצע קיימות או מגבלות בכמות האספקה השעתית.

צוות אדירי מציין את חשיבות קיבולת (קצב) אספקת הגז השעתית, שאמורה לתת מענה לרמת הביקוש במשק הישראלי בעת ביקושי השיא לחשמל.

למרות כל אלה, צוות אדירי לא ממליץ לחייב את תאגידי האנרגיה באספקת מלוא הביקוש לגז ברמה השעתית בשיאי הביקוש, כפי שהממשלה מחייבת את חברת החשמל לספק את מלוא ביקושי השיא לחשמל, ולכן נעשה שימוש בדלקים מזהמים כמו סולר כדי להיענות לביקושים אלו. גם אם אפשרות זאת אינה קיימת כיום, יש לעמוד על הרחבת ההפקה מ"תמר", על פי דרישת הממשלה המקורית, כדי לעמוד בביקושים בזמני שיא. 

יתרה מזאת,  צוות אדירי לא דן בבעייתיות הבסיסית הנובעת מההבדל בין הביקוש הכולל לגז טבעי במשק הישראלי, לרמת הביקוש לגז בעת ביקושי השיא לחשמל. הצוות לא דן בניגוד האינטרסים המובנה בין ספקי הגז לבין חברת החשמל בתחום קיבולת האספקה השעתית והשנתית הכוללת.

בעוד שחברת החשמל נדרשת לעמוד בביקושי השיא לחשמל, תאגידי הגז אינם נדרשים כיום, בניגוד להמלצות ועדת צמח, לעמוד בקצב אספקת הגז השעתית הנדרשת, ואינם נדרשים לפתח את שדות הגז כך שיעמדו בקצב אספקת הגז השעתית הנדרשת.

הבעיה מורכבת גם מבחינת מבנה הסכמי אספקת הגז המקובלים כיום. יש הבדל מהותי בין הסכם המחייב רכישת גז בכמויות מוגדרות – TOP, לבין הסכם המאפשר רכישת גז לפי דרישה כדי לענות לביקושי השיא לחשמל. יתרה מזאת, הבנקים שיממנו את תכניות פיתוח מאגרי הגז ידרשו הסכם המחייב רכישת גז בכמויות מוגדרות.

 חובת האספקה המינימאלית למשק המקומי

סעיף 6 בדו"ח דן בחובת האספקה המינימאלית למשק המקומי.

לדעתנו, יש כאן שימוש מטעה במונחים. לא מדובר בחובת אספקת גז מינימאלית למשק המקומי, אלא למגבלה על היקף ייצוא הגז והגדרת כמות הגז שיש לשמור במאגר לטובת המשק הישראלי.

אין כל הסבר איך חובת האספקה המינימאלית למשק המקומי תמומש בעיקר מבחינת חוזי אספקת הגז והפער בין האספקה השוטפת ואספקה לשיא הביקוש. או, במילים אחרות, גובה ה- TOP.

אין דיון בתאימות בין חובת האספקה לבין הביקוש לגז במשק הישראלי, ואין כל דיון בקשר בין מחירי הגז להיקף חובת אספקת הגז.

  שיקולי סביבה אינם קיימים בדו"ח של הצוות המקצועי. 

כתב המינוי של וועדת צמח מדגיש את הצורך ב"שילוב בין צורכי משק האנרגיה המקומי ובין מטרות כלכליות, סביבתיות,ומדיניות".

ועדת אדירי בחרה להתעלם מהמטרות הסביבתיות, למרות שהצוות המקצועי בחר להיצמד לוועדת צמח: "העקרונות שהנחו את חברי הצוות המקצועי בעבודתו זהים בעיקרם לעקרונות של ועדת צמח".

בעמוד של משרד האנרגיה "פנייה לציבור לשמיעת עמדותיו בעניין דו"ח הביניים של הצוות המקצועי לבחינה תקופתית של המלצות הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל אשר אומצו בהחלטת הממשלה 442 מיום 23 ביוני 2013" נכתב[3]: "עיקרי הנושאים שנדונו על ידי הצוות המקצועי:

• בחינת המדיניות הרצויה לעידוד ותמרוץ אקספלורציה בתחום הגז הטבעי ולפיתוח משק הגז הטבעי בישראל, תוך איזון בין היעדים הבאים: הבטחת בטחון אנרגטי למשק, עידוד התחרות במשק המקומי והשאת התועלת הכלכלית והמדינית של ישראל;
• בחינה וניתוח של היצע וביקוש של הגז הטבעי על בסיס תרחישים מגוונים, לרבות ביקוש בהיבט השעתי;
• הכמות המובטחת למשק המקומי;
• חובת החיבור למשק המקומי;
• חובת האספקה המינימאלית למשק המקומי."

אין כל אזכור לנושא הסביבתי.

 בדו"ח הצוות המקצועי עצמו נכתב:

"העקרונות שהנחו את חברי הצוות המקצועי בעבודתו זהים בעיקרם לעקרונות של ועדת צמח ובהם מקסום ערך משאבי הטבע עבור הציבור הישראלי, הבטחת ביטחון אנרגטי למשק הישראלי, שמירה על פעילות יעילה של משק הגז, עידוד ותמרוץ פיתוח שדות חדשים והבטחת תחרות בין הספקים בשוק."

גם כאן אין כל אזכור לנושא הסביבתי.

 נציין שגם המשרד להגנת הסביבה בחר להתעלם מנושא הסביבה. במצגת המשרד "ועדת צמח 2 -ניתוח ביקושים לגז בשנים 2042-2018"[4], שהוצגה לוועדה להגנת הסביבה אין התייחסות לסביבה, אלא רק לתחזית הצריכה והביקושים לגז, ללא כל התייחסות לפגיעה בים, באוויר, ובמים.

לכל הפחות, היה על צוות אדירי לבחון תרחיש של הגדלת יעדי הממשלה לגבי שימוש באנרגיה מתחדשת והשפעת ההגדלה על הביקוש לגז טבעי.

לדוגמה, היה מקום לבחון תרחיש של מיתון השימוש ברכבים פרטיים, בעקבות מעבר לשימוש בתחבורה ציבורית המבוססת על גז.  על רקע זה ייתכן והיה נמצא כי יש מקום להמלצות על שינוי מדיניות הממשלה הן לגבי עידוד פיתוח אנרגיות מתחדשות והן לגבי מדיניות עידוד שימוש בתחבורה ציבורית על פני שימוש ברכבים פרטיים.

9. האזורים הימיים והמים הכלכליים של ישראל

ועדת אדירי אינה עוסקת בסוגית חוק האזורים הימיים והמים הכלכליים של ישראל, למרות שיתכן וזו היתה אחת הסיבות לכישלון המכרז בקרב תאגידי הנפט והגז הגדולים (סעיף 3 לעיל).

נציין, שהנימוק לעצירת הקידוחים היה הצורך להסדיר את החקיקה והתקינה באזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל, במיוחד בתחום הסביבה. במהלך השנים בהם הושעו החיפושים באזורים הימיים של ישראל, נערך סקר אסטרטגי סביבתי ופורסמו הנחיות סביבתיות להקצאת אזורים ועקרונות לשמירת המערכת האקולוגית בים,  וכללים מנחים לרגולציה סביבתית (הנחיות לתכניות ניהול סביבתי). עם זאת, השאלה המרכזית נותרה במחלוקת וטרם הושלם הטיפול בה, והיא סוגיית ההליכים לקביעת מדיניות תכנון למרחב הימי וחקיקת חוק אזורים ימיים, שהם כלים בסיסיים וחיוניים לשמירה על הסביבה הימית ומשאביה היום ולדורות הבאים. נושא הפקרת הגנת הסביבה במים הכלכליים נמצא בבסיס המחלוקת הציבורית והממשלתית הקיימת כיום בנושא הקידוחים הימיים, והוא מייצר חוסר ודאות רגולטורית העשויה להרתיע חברות בינלאומיות, אשר פועלות כיום בסטנדרטים סביבתיים גבוהים, כפי שנהוג במקומות אחרים בעולם כלקח מרכזי מאסון מפרץ מקסיקו, ואשר מפרידים בין הגנת הים לעידוד תעשיית האנרגיה.

חוק 'אזורים ימיים' ו'מסמך המדיניות למרחב ימי' הם כלים מרכזיים הכרחיים בהם ממשלת ישראל אמורה לנהל את האזורים הימיים שלה, כולל תכנון, פיקוח, תיאום ואכיפה של פיתוח משאבי הטבע הימיים לצד שימושים אחרים ושמירת משאבי הטבע לדורות הבאים.

10. אגירת חשמל (אגירה שאובה או סוללות)

ניתוח כמות הביקוש השעתי החזוי מול כמות האספקה השעתית הצפויה, לקח בחשבון את אפשרויות האגירה הקיימות כיום, ולא נתן ביטוי לאפשרות של התפתחויות עתידיות בתחום זה בשל "אי הוודאות בדבר התכנותן הטכנולוגית", על אף שהתפתחויות אלה עשויות להשפיע על סוגיית המחסור השעתי.

אלא שכיום, ההיתכנות הטכנולוגית והכלכלית של אחסון חשמל בבטריות אינה עוד בגדר אי וודאות. בנוסף, מחיר החשמל המיוצר מאנרגיה סולארית נמוך ממחיר החשמל המיוצר מתחנות כוח גזיות ופחמיות.

 אנרגיות מתחדשות

הדו"ח אינו מתייחס לחלופות לגז לייצור חשמל, בעיקר הגברת הפקה מאנרגיה סולארית המשולבת באחסון חשמל בסוללות.

12. סיכום והמלצות

לאור ניתוח ועדת אדירי,  הקובעת שקיבולת אספקת הגז השעתית תעמוד בדרישות של צריכת השיא (של כלל הצרכנים מישראל וירדן) עד  2030, ולאור ההשפעות המזיקות הברורות של המשך שריפת דלקים פוסיליים, כולל גז טבעי, בשל פליטת גזי חממה, אנו ממליצים לוועדת אדירי לכלול המלצה לעצור חלוקה של זכויות נפט ל -5 השנים הקרובות, עד השלמת נייר המדיניות וההסדרה החוקית של כל המרחב הימי .

עצירה זו תאפשר ללמוד מהניסיון של הפעלת מתקני הפקת הגז הנוכחיים לפני פיתוח שדות גז נוספים. בתקופה זו צפוי גם שיפור משמעותי בטכנולוגיות של אנרגיות מתחדשות, ביכולת אגירת חשמל, ובהתייעלות אנרגטית. יתכנו גם שינויים ברגולציה העולמית לגבי המשך הפקה וייצוא של דלקים פוסיליים. התפתחויות אלו ייתכן וישפיעו על הצורך והכדאיות בהמשך הפקת הגז, ועל היחס הראוי בין צריכה עצמית לייצוא.

בתקופה זו יש להשקיע בעידוד אנרגיות מתחדשות, תוך דגש על הקמת שדות סולאריים בשטחים מופרים, על גגות מבנים, במגרשי חניה ובבתים פרטיים, וכן בשדרוג מערכת הולכת החשמל, טורבינות רוח, ועוד.

בכבוד רב ובברכה,

אמנון פורטוגלי              מאיה יעקבס

מרכז חזן                       מנכ"ל עמותת צלול

[1] https://www.gov.il/BlobFolder/rfp/ng_160718/he/Israel_Natural_Gas_report_draft.pdf

[3] https://www.gov.il/he/Departments/publications/Call_for_bids/ng_160718

[4] https://www.gov.il/BlobFolder/rfp/ng_160718/he/environmental_protection.pdf