מאמר דעה: "שחר של יום חדש", מאיה יעקבס

בחירתו של ג'ו ביידן לנשיא ארה"ב מהווה תקווה של ממש לשורה ארוכה של נושאים העוסקים בדמוקרטיה, אמינות, שלטון החוק ושיווין, אבל מעל הכל, מדובר בבשורה של תקווה לעצירת משבר האקלים. אנחת הרווחה וההקלה של התנועה הסביבתית העולמית נשמעה סביב הגלובוס וחשיבות ההתגייסות המחודשת של ארצות הברית לסוגיה בוערת זאת היתה מהנושאים הראשונים עליהם דיברו מנהיגי עולם שצלצלו לברך את ביידן על בחירתו.

פרישתו של הנשיא היוצא דונלד טראמפ מהסכם פריז היתה סטירת לחי למאמצים מתמשכים של מדינות העולם לשלב ידיים במאבק לבלימת משבר האקלים. טראמפ, תוך אימוץ נרטיב המתכחש לקשר בין שינויי מזג האוויר לפעילות האדם, יצר איום אמיתי ליכולת לבלום את משבר האקלים ולהציל את החיים בכדור הארץ, ופגע במאמץ לרתום את תושבי ארצות הברית, מהמדינות התורמות ביותר לפליטות הפחמן, לשורת מהלכים שיאפשרו גמילה מדלקים מאובנים (גז, נפט ופחם) ומעבר לאנרגיות מתחדשות.

במהלך קמפיין הבחירות שלו שב והבטיח ביידן לחזור להסכם פריז, הציג שורה מרשימה של פעולות שממשל בראשותו יעשה כדי להציב את אמריקה בחזית המדינות הפועלות, בהבנה כי בידינו להבטיח חיים טובים ובריאים לילדינו ונכדינו. הבטחותיו להשקעות אדירות באנרגיות מתחדשות הינן בגדר תקווה לסדר עולמי חדש בהתייחסות לאחריות של מדינות לגורל החיים על כדור הארץ.

אין ספק שכרגע מדובר בהבטחות בחירות. גם בחירתו של ברק אובמה ייצרה ציפיות דומות, שבחלקן התממשו אך ברובן לא. אמריקה הגדולה עדיין רחוקה שנות אור מחוקים סביבתיים ותקנות שחלים על רבות ממדינות מערב אירופה.

מול ביידן ניצבת משוכה גדולה בדמות רוב רפובליקאי בסנאט, שעדיין מאמין כי רפורמות סביבתיות, עצירת קידוחי גז ונפט, מעבר לאנרגיות מתחדשות וצמצום טביעת הרגל הפחמנית של תהליכי ייצור הינם בגדר איום על התעשיות האמריקאיות. מול ביידן ניצב גם ציבור גדול מאוד שהלך שבי אחר הרטוריקה הפופוליסטית של טראמפ, שבמשך ארבע שנות כהונתו שכנע רבים כי אין להתנהלותם שום קשר להתחממות הגלובלית וביטל את סיכוני משבר האקלים, עד כדי איסור להתייחס לאקלים ולהגנת החי בכל התכנון ופיתוח של תשתיות בארה"ב.

כניסת ביידן לבית הלבן מגיעה בדקה ה90 במירוץ לעצירת האסון. עכשיו הזמן להוריד את הרגל מהגז, תרתי משמע, ולהסיט את ההגה שנוסע במהירות לקראת התנגשות בקיר הוירטואלי, שהוא נקודת האל-חזור של שינויי האקלים, שלאחריו כבר לא ניתן יהיה 'ליישר את העקומה' ולתקן את הנזקים והתהליכים ההרסניים. הדה-לגיטימציה שעשה טראמפ למדעני אקלים תיפסק וקולם ישמע בדיונים המכריעים, יוחזרו תקציבי מחקר, מאות תקנות וחוקים שטראמפ ביטל יחזרו להגביל את התעשיות המזהמות, ותעשיית הקידוחים בשמורות הטבע תיבלם. אולם אם יש בשורה מרכזית בבחירתו של ביידן היא שינוי הגישה והיחס לסוגיות סביבתיות בעלות משמעות עצומה על חיי כל תושבי העולם ושל בעלי החיים, שנמצאים בתהליך הכחדה מואץ.

עכשיו הזמן לשים בראש סדר העדיפויות את הצלת האנושות ולתקן את מה שהרסנו במו ידינו. המפתח להתגייסות כלל-עולמית היה ונשאר בממשל הפדרלי האמריקאי. בידיו להכריע אם מדינות העולם ישלבו ידיים ויפעלו להסטת השקעות מדלקים מאובנים, לשינוי מערכות פיננסיות אדירות, כך שיאפשרו את כל מה שצריך לעשות לבלימת האסון.

בהצלחה ג'ו ביידן וקמילה האריס. אל תאכזבו, אל תחששו, עמדו במילתכם והיו אמיצים להוביל מהלכים גדולים ונרחבים. עתיד החיים בכדור הארץ תלויים בכך.