ממאי 2024 זורמים שפכים גולמיים מזוהמים ומסוכנים בנחל שקמה. תוצאה של קריסת ראקטור במט"ש "שדרות שער הנגב". השפכים מסכנים את הנחל, בריאות התושבים שנחשפים ליתושים נושאי מחלות, מי התהום ששאיבתם הופסקה ומעמידים בסכנה את אספקת המים לחקלאות.
מט"ש שדרות הוקם ב-2014 כדי לטפל בשפכי שדרות (80%) ויישובי המועצה האזורית שער הנגב (20%) ובשפכי תעשייה של מפעלי האזור. המט"ש תוכנן לטפל ב-9,600 מ"ק שפכים ביום אך בפועל מטפל בכמות שנעה בין 10 – 14 אלף מ"ק שפכים ביום ושפכי התעשייה מתאפיינים בעומסים גבוהים שלא תמיד עומדים בתקנות. במהלך עבודות להרחבת המט"ש כדי להתאימו לכמות שתגדל עוד יותר בעקבות תוכניות להרחבת שדרות, דופן הריאקטור התבקעה ושפכים לא מטופלים זרמו בתחילה למאגר אור הנר שזוהם בעקבות ההזרמה ומשם לסביבה. זו לא הפעם הראשונה שבה הריאקטור נפרץ. לפני כ-14 שנה הוא נפרץ בפעם הראשונה ונקשר בכבלים. האחראים יצאו בלא כלום.
בחודשים האחרונים קרסו שני מט"שים במהלך עבודות הרחבה – מט"ש שדרות שער הנגב ומט"ש רמת השרון שהזרים שפכים לירקון וגרם להתפתחות יתושים ולזיהום. המשותף לשני המקרים הוא תשתית בעייתית שקרסה במהלך עבודות. בשני המקרים רשות המים והמשרד להגנת הסביבה פתחו בחקירה שטרם הסתיימה, אין ספק ששני המקרים מצביעים על כשל מתגלגל שיש לו אבות רבים.
עוד ב-2019 פרסמו רשות המים והמשרד להגנת הסביבה עבודה – "זיהוי כשלי שדרוג מכוני טיהור השפכים לטיפול שלישוני והצעות לשיפור ותיקון". בה פורטה רשימה של כשלים שחלקם מובאים כאן וספק אם תוקנו:
- למרות שהמדינה משקיעה סכומי עתק בסיוע להקמת מט"שים, כמעט ולא קיימת בקרה ואכיפה עליהם. מהרגע שהמט"ש הוקם אין ליווי מתמשך לאורך שנות פעילותו.
- אין בארץ מספיק מתכנני מט"שים, אין תחרות אמיתית והשוק סגור לכניסת מתכננים חדשים. התוצאה היא איכות תכנון נמוכה. גם הפיקוח על התכנון והביצוע ירודים.
- במקרים רבים עלויות התפעול של מט"שים אינן ידועות ומבוססות על השערות בלבד כשבסופו של דבר העלות גבוהה הרבה יותר. למרות זאת אין בקרה והפקת לקחים לגבי מט"שים עתידיים בנוגע לעליות ואין מי שנושא באחריות לכך שעלויות התפעול גבוהות הרבה יותר. ועוד ועוד…
רשות המים מתכננת בשנים הקרובות לבטל שורה ארוכה של מט"שים קטנים המייצרים קולחים באיכות נמוכה ולהרחיב מט"שים אחרים. הקמה של מט"ש גדול דומה להקמת מפעל תעשייה מבחינת היקף התכנון והסכומים הגדולים שמושקעים בהקמתו. נשאלת השאלה האם הרשויות והתאגידים שעליהם מוטלת הקמת המט"שים אכן מסוגלים לשאת במשימה מורכבת זו, במיוחד על רקע חוסר התמיכה המקצועית לה הם זוכים מהמדינה? כדי למנוע את קריסת מט"ש "שדרות שער הנגב הבא", על רשות המים, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה להגביר את הפיקוח והאכיפה על כל השלבים: תכנון, ביצוע, איכות השפכים המגיעים למט"ש והתפעול השוטף – כי מי שמשלם בסוף את מחיר ההזנחה הם הנחלים, הטבע והציבור.
צילום: יוסי הראל
