חוות הדעת "התוכנית להגדלת שינוע נפט בין אילת לאשקלון – השלכות ביטחוניות ולאומיות", מאת אלוף (מיל') גיורא איילנד בהזמנת "צלול" וארגוני סביבה נוספים, קובעת שלתוכנית המכונה "רד מד" פוטנציאל נזק אדיר לביטחון, לסביבה לכלכלה וליחסי החוץ של ישראל.
השלכות ביטחוניות
מחוות הדעת עולה שמלחמת "חרבות ברזל" הוכיחה שבידי אויבי ישראל כוונות ויכולות מוכחות לפגוע בצורה מדויקת במטרות באזור אילת ואשקלון וכי העלייה ביכולות הנשקים המדויקים שבידי האויב וביכולותיו לתקוף מאזור ירדן, סמוך לאילת, מגדילות את האיום הפוטנציאלי הזה באופן משמעותי. עוד עולה מחוות הדעת שמכלית נפט באזור אילת היא מטרה נוחה ואטרקטיבית בשל הנזק הכלכלי, התודעתי וההשפעתי שפגיעה בה יכולה לייצר. לדברי איילנד: "העובדה שמשרד ראש הממשלה הוציאדוח הממליץ על הגדלת שינוע הנפט לאילת בזמן מלחמת "חברות ברזל" ולא שקלל את התרחיש הביטחוני – היא לא פחות ממדהימה".
לא רק זאת. הוצאה לפועל של התוכנית תגרום לגידול של פי 10 במספר המכליות בעיקר באזור אילת, להגדלה פי 10 של מספר המטרות האפשריות וכתוצא מכך למיקוד ניסיונותיהם של אויבי ישראל לפגוע במכוון במכליות אלה בזמן מלחמה או לאיים בפגיעה. פעולה זו עלולה לייצר פגיעה עקיפה נוספת במדינות המפרץ וביחסיהן עם ישראל.
השלכות כלכליות וסביבתיות
מחוות הדעת עולה, שעיקרה של תוכנית "רד מד" הוא לא סיפוק צרכיה האנרגטיים של ישראל שנמצאת במגמה של הפחתת שימוש בנפט גולמי, אלא לטובת הגדלת שינוע נפט גולמי למדינות יעד שונות. כלומר, מלבד התועלת הכלכלית כתוצאה מהכנסות ממיסים, התוכנית אינה מסייעת לצרכי המשק הישראלי לא בשגרה ולא בחירום ולכן היא לא שווה את הסיכונים הכלכליים והסביבתיים שהיא מביאה. התועלת הכלכלית הצפויה מיישום תוכנית "רד מד" בקיבולת מקסימלית כתוצאה ממיסים עבור מדינת ישראל היא בסדרי גודל של 11.5 -25 מיליון דולר לשנה בלבד ואינה תרומה דרמטית לכלכלת המדינה.
השלכות מדיניות
ההשלכות המדיניות של קיום תוכנית "רד מד" הן בעיקר שליליות עבור היחסים העדינים החשובים מבחינה ביטחונית שיש לישראל עם מצרים שעלולה להיפגע מתחרות ישירה איתה על שינוע נפט מים סוף לים התיכון. הרעה ביחסים בין המדינות על רקע זה עלולה הוביל להיעדר שיתוף פעולה חיוני מצידה בהסדרים ביטחוניים בעיקר ביחס לרצועת עזה.