איים מלאכותיים

שני הצדדים מינו חברות מנהלות, וגייסו לצורך כך את מיטב המומחים בנושא. כראש הצוות הישראלי מונה מנהל מינהל המחקר למדעי האדמה במשרד התשתיות, פרופ' מיכאל בייט. חברים נוספים בוועדה היו ולרי ברכיה מהמשרד לאיכות הסביבה; גבי גולן ממשרד ראש הממשלה; פרופ' ארנן סגינר מהטכניון; דן סתיו, ממינהל אגף התכנון במינהל מקרקעי ישראל; ובינת שוורץ, ממינהל התכנון במשרד הפנים.

מסקנת הוועדה הייתה, שקיימת היתכנות סביבתית, טכנולוגית, משפטית, וכדאיות כלכלית, מבחינת ערך הקרקע, להקמת איים. מול חופי תל אביב ב-2015, מול חופי בת ים החל מ-2018 ומול חופי המרכז החל מ-2059.הוועדה המשותפת בדקה הקמת שלושה סוגי איים: אי מלאכותי מלבני באורך של 2,900 מ' וברוחב של 800 מ', במרחק שני ק"מ מחוף תל ברוך, שיכול לשמש כשדה תעופה אזורי; אי דמוי טיפה, המיועד למגורים ולמסחר, שיוקם מול חופי תל אביב או מול חוף בת ים; ושרשרת ובה שלושה איים דמויי טיפה, שתוקם מול חוף געש, אף היא למטרות מגורים ומסחר.

פרופ' עזרא סדן, היועץ הכלכלי של צוות הבדיקה קבע שב-2020, בעקבות הביקוש לקרקעות, יהיו היזמים מוכנים לשלם שני מיליון דולר לדונם בתל אביב, דבר שיהפוך את האי לאטרקטיבי. סדן הדגיש אז, שהבדיקה שלו כללה רק את שאלת הביקוש, ולא נלקחו בחשבון שיקולים של עלויות עקיפות, הנובעות מהפגיעה בנוף ובאיכות הסביבה, שכרגע אי-אפשר לאמוד אותן. לדעתו, כדי להבטיח שניתן יהיה להקים את האי לקראת 2020, מן הראוי להתחיל בתכנון כבר עכשיו.

החלטה חשובה לא פחות שהתקבלה בוועדה, דיברה על כך שקיים בים פוטנציאל של יותר מ-100 מיליון טון כורכר חשוף, המתאים לשמש כחומר מילוי להקמת אי. חול זה מונח מתחת לשכבת חומר חרסתי בעובי של מטרים אחדים, אותה יהיה צורך להסיר לפני הכרייה. עוד החליטה הוועדה, שאסור יהיה לכרות חול ממדף היבשת, ממזרח לרכס הכורכר הקרוב לחוף. עלות כרייתו של החול אינה ידועה עדיין, וזהו אחד הנעלמים בתחשיב מחיר הקמת האי. על פי הערכת המכון לחקר הימים והאגמים, כדי להקים אי בשטח של 1,000 דונם, יהיה צורך בכריית כ-20 מיליון ממ"ק חול.

הבדיקה המשפטית העלתה, שהמדינה ריבונית להקים איים ולכרות חומר מילוי מהים בתחום המים הטריטוריאליים, ומלבד שהאי לא יפריע לנתיבי השיט. הוועדה אומנם לא התייחסה לשאלת המימון, אך הניסיון היפאני מלמד שמימון ההקמה היה בדרך כלל ממשלתי. בארץ, כאמור, הוחלט להגשים את חלום האי באמצעות הסקטור הפרטי.

אחת השאלות החשובות ביותר, ושהמומחים טרם הגיעו למסקנה סופית לגביה, היא הצורך לדאוג להעברה מלאכותית של חול מצידו האחד לצידו השני. כך ניתן יהיה, אולי, להשיב לים את מה שהשתבש בזרימת החול הטבעית לאורך קו החוף.

מוצאו של החול לאורך חופי הארץ הוא בנילוס. חול זה מוסע על ידי הגלים ושוקע לאורך החופים. מבנים ימיים מלאכותיים, כמו נמלים ומרינות, עוצרים את החול, ואינם מאפשרים לו להגיע לחופים. מחקרים אמנם מוכיחים, שאם מעבירים את החול מצידו האחד של המבנה הימי לצידו השני, הדבר יכול למזער את הנזק, אך המילה הסופית טרם נאמרה.

ב- 2012 סיכם צוות מנכ"לים  שיש לתת עדיפות להקמת מתקני גז טבעי וחשמל על פלטפורמות על עמודים  וכי הקמת מתקני התפלת מים ומתקני טיפול בשפכים ופסולת נמצאים בעדיפות נמוכה יותר.

בינואר 2018  אישרה הממשלה החלטה להקים צוות בראשות המועצה הלאומית לכלכלה לקידום הקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל. בראש הצוות עומד ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ׳ אבי שמחון, ויהיו חברים בו מנכ"לים משרדי ראש הממשלה, אנרגיה,תחבורה, הגנת הסביבה, הביטחון ועוד. הצוות התבקש לגבש בתוך 180 יום, את רשימת המתקנים הנחוצים למדינה ב-15 השנים הקרובות, למטרת העתקת מתקני תשתית לתוך הים. לפי לשון ההחלטה: "בגיבוש ההמלצות לבחירת המתקנים, הטכנולוגיה, הקמת האיים והאזורים הגיאוגרפיים, ילקחו בחשבון שיקולים של כדאיות כלכלית, הרחקת מפגעים ממוקדים אנושיים והשפעות על הסביבה".