משרד החקלאות מקדם תוכנית ענק בשטח של כ-1,000 דונם לגידול אצות, דגיגים וכ-5,000 טון דגים בחוות במפרץ אילת, לה מתנגדת עמותת צלול. החוות ישאבו מהים מים ויזרימו לתוכו פלט מזוהם בחומרי הזנה ובהפרשות דגים. עמותת צלול דורשת לבטל את התוכנית ולמנוע את הרס שונית האלמוגים הנדירה של המפרץ שהיא הצפונית בעולם
מאחורי התוכנית עומדות שתי החלטת ממשלה: החלטה 2429 מיום 14.11.10 לפיצוי חברות ערדג ודג סוף על הפסקת פעילותן בים סוף, והחלטה 4848 מיולי 2012, לפיתוח תחום הביולוגיה הימית במפרץ אילת. שני המנועים העיקריים הדוחפים להקמת הפרויקט הם משרד החקלאות ומלח"י שעתיד להרוויח מהפרויקט (המכון צפוי למכור לפרויקט טכנולוגיה ודגיגים).
- על-פי תוכנית משרד החקלאות הוא יפרסם מכרזים ליזמים פרטיים שיקימו את הפרויקטים בשטח שיוקצה לכך, צפונית לאילת. היזמים יהנו ממענקי מדינה.
אלא שכדי לעמוד בתקנות הועדה הבינמשרדית למתן היתרי הזרמה לים, ידרשו בעלי הפרויקט להשקיע סכומי כסף גבוהים בטכנולוגיה לטיהור המים ובתחזוקה יקרה ועתירת אנרגיה. ברגע שיתברר להם שהענף אינו כלכלי, הם ינסו לחסוך באמצעים ובאנרגיה תוך בקשת הקלות מהוועדה למתן היתרים (כפי שעושים מפעלים חדשות לבקרים). את המחיר תשלם, כמובן, הסביבה ותושבי מדינת ישראל שיאלצו להתמודד עם עוד פרויקט מפסיד ומזהם.
מה אומרים המומחים?
דו"חות של הביולוגים הימיים ד"ר אסתי וינטר וד"ר יחיעם שלזינגר, מוכיחים בוודאות את הנזק הנורא הצפוי לשונית האלמוגים אם גידול הדגים ישוב והזרמת המזהמים תחודש.
- בעקבות תוכנית משרד החקלאות, שהוגשה לועדה למתן היתרי הזרמה לים, הקים המשרד להגנת הסביבה צוות מומחים עליו הוטל לבחון את כושר הנשיאה של המפרץ. הצוות קבע, כי כבר כיום מוזרמים למפרץ מזהמים רבים מדי (22 טון חנקן בשנה) ולכן אין מקום לתוספת מזהמים.
- משהתבררה למשרד החקלאות עמדת המדענים, שלח מנכ"ל המשרד, שלמה בן אליהו, מכתב למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ובו דרישה שלא לקבל את עמדת המדענים, תוך ערעור על מקצועיותם ויושרם המקצועי. עוד דרש משרד החקלאות שלא לקיים את ישיבת הוועדה למתן היתרי הזרמה לים, עד לשינוי עמדת המדענים.
- בתגובה לדו"ח המדענים החד משמעי, גייסה "צלול" את כל ארגוני הסביבה, ששלחו מכתב משותף לשר להגנת הסביבה, בו דרשו ממנו שלא להיענות לדרישת משרד החקלאות, לאמץ את דו"ח המדענים ולא להתערב בדיוני הוועדה למתן היתרי הזרמה לים.
- בסוף מרץ 2016 אישרה הוועדה למתן היתרי הזרמה לים, למלח"י לקיים פילוט לגידול 100 טון דגים, תוך הזרמת הפלט לים סוף, זאת למרות שידוע שתוכנית זו היא בסיס לתוכנית הגדולה לגידול כ-5,000 טון דגי מאכל.
- עיריית אילת שהתנגדה לקיום ברכות הדגים בים, תומכת בפרויקט למרות הסיכון הרב למפרץ ולשונית האלמוגים.
ב- 31 לאוגוסט 2016 נפגשו נציגי עמותת צלול עם שר החקלאות, אורי אריאל, והציעו לו להקים את החוות לגידול דגי דניס לאורך הים התיכון במקום בערבה, וכן להעביר לים התיכון גם את הפילוט לגידול הדגים ולמנוע בכך את הרס מפרץ אילת.
בעקבות הצעת "צלול", ביקש אריאל מאגף הדיג של משרדו ומהמרכז הלאומי לחקלאות ימית (מלח"י) להגיש לו חוות דעת בנושא זה בתוך כחודש.
"צלול" הסבירה לשר, כי היא מתנגדת לתוכנית מאחר והיא תגרום לנזק אדיר לשונית האלמוגים הצפונית בעולם, שהחלה להשתקם לאחר הוצאת כלובי הדגים של החקלאות הימית מהים. לדעת "צלול" הקמת חוות דגים המזרימות פלט מזוהם לים היא גזר דין מוות לשונית.
במהלך הפגישה סקרו נציגי העמותה את המאבק להוצאת כלובי הדגים של החקלאות הימית מהמפרץ. במאבק זה תמכו שרי הממשלה, בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מדענים והיועץ המשפטי לממשלה. כאשר היחידים שתמכו בהמשך פעילות הכלובים היו מלח"י, שקיבל תמלוגים שנתיים בגובה של מאות אלפי שקלים מבעלי הכלובים.
בדבריהם ציטטו את דו"ח המדענים, שהזמין המשרד להגנת הסביבה, במטרה לבחון את כושר הנשיאה של מפרץ אילת, שקבע באופן חד משמעי, כי כבר עתה נמצא המפרץ בקצה גבול היכולת שלו לקלוט מזהמים, ובמיוחד חנקן שכן כבר כיום קולט הים כ-22 טון חנקן בשנה ממתקנים שלאורכו ולכן, אין להכניס חנקן נוסף.
טענה נוספת היתה, שאין יתרון כלכלי או סביבתי בפיתוח חקלאות ימית בערבה. ההיפך הוא הנכון. הרגולציה תקשה על המגדלים ובסופו של דבר תגרום להם לדרוש עוד ועוד הקלות. עוד אמרו, כי עבודה כלכלית שערכה העמותה, קבעה במפורש, כי בשל העלות הגבוהה הצפויה לדגים, ספק אם ימצא יזם המעוניין להקים את הפרויקט, גם אם ימצא יזם הוא לא יהיה מהאזור וכי הוא לא יוסיף מקומות עבודה.
במהלך הפגישה ציטטו חברי העמותה מדבריהם של מומחים לגידול דגים, לפיהם אין יתרון אמיתי בגידול דגים במפרץ אילת וכי ניתן לגדל את הדגים בעלויות נמוכות יותר במדגים הסמוכים לים התיכון. גידול דגים לאורך הים התיכון יחסוך בעלויות הטיפול, שכן הים התיכון רגיש פחות למזהמים, מיקומן יחסוך בעלויות הובלה לשווקים וחשוב לא פחות, לאורך הים התיכון קיימים אתרים שיעודם גידול דגים ואין צורך להכשיר לכך שטחים חדשים.
"אילת היא עיר תיירות", אמרו נציגי העמותה, "הרוב מכריע של תושבי העיר מתפרנסים מענף תיירות, הנשענת על מפרץ אילת ועל ערכי הטבע שבו. זיהום הים יהיה מכה תדמיתית קשה מבחינה בין לאומית. פגיעה בשונית האלמוגים תהיה לא רק אבדה סביבתית קשה, אלא גם מכשול נוסף לענף התיירות הסובל מקשיים רבים.
לקריאת דו"ח צוות המדענים
הדו"ח קובע שאין להוסיף מזהמים למפרץ
עבודה כלכלית מוכיחה: אין היתכנות לפרויקט
במטרה להוכיח את אי כדאיותו הכלכלית של הפרויקט הזמינה עמותת צלול עבודה מאת הכלכלן הסביבתי, גדי רוזנטל, מסקנת העבודה היא שאין היתכנות להקמת בריכות דגים בערבה.
לקריאת העבודה: "ייצור דגים במפרץ אילת"
העבודה הכלכלית מאת הכלכלן הסביבתי, גדי רוזנטל, קובעת, כי רווחיות הפרויקט שלילית וכי המגדלים צפויים להפסיד שני שקלים לכל קג' דג משווק. החשש הוא, שיזמים שיחליטו להיכנס לפרויקט ישאפו לנצל את ההטבות שמתכוונת הממשלה להעניק לפרויקט ועד מהרה ינטשו אותו, לא לפני שיגרמו לנזק כבד לאזור ולים סוף.
1
אין כיום טכנולוגיה רווחית לגידול דגים במעגל סגור. היתכנות הפרויקט בספק
2
המפרץ רגיש לזיהומים. כל תקלה פרושה זיהום קטלני לים ולאלמוגים
3
תרומת הפרויקט קטנה. יניב 50 מקומות עבודה בלבד. ברובם עובדים זרים
4
הפרויקט לא יתרום לכלכלת הישובים בערבה ובאילת. אלא לגורמים פרטיים
5
גם אם ימצא יזם לפרויקט, הוא לא יהיה מישובי האזור אלא ממקום אחר. בניגוד להחלטה
6
לא רק שהמדינה תסייע לגורמים שאינם מהאזור, היא תגרום לפגיעה בסביבה
7
אין כל טעם במעורבות המדינה במיזם שפרושו בזבוז כספי ציבור
8
טוב תעשה המדינה אם תחפש מיזמים שאינם פוגעים בים ובאלמוגים
חדשות
דגים, דגים, דגים – כתבה בירחון טבע הדברים
אחד המשברים הסביבתיים הקשים ביותר שחווה העולם מתחולל במעמקי הים, רחוק מהעין ועוד יותר מכך, רחוק מהתודעה הציבורית. המשבר בא לידי ביטוי בהכחדה מאסיבית ושיטתית
המאבק בכלובי הדגים
המאבק להוצאת כלובי הדגים של החקלאות הימית ממפרץ אילת, נחשב עד היום לאחד המוצלחים בתולדות המדינה, שכן הוא הביא לראשונה לסגירתו הסופית של מפעל מזהם,