מפרץ אילת הוא ים טרופי שבו שונית אלמוגים נדירה ביופיה, העמידה באופן יחודי לעליית טמפרטורת הים. על הים מאיימים מזהמים רבים: תוכנית קצא"א להוביל דלקים דרך המפרץ בנתיב יבשתי לאשקלון ולאירופה, תוכנית לפיתוח החופים שמקדמת עיריית אילת, ותוכניות לגידול דגים שישיבו לים פלט מזוהם
מפרץ אילת הוא השלוחה צפונית של ים סוף, המפרידה בין חצי האי סיני לבין חצי האי ערב. המפרץ נחשב לים טרופי המאכלס מאות מינים של דגים ושאר יצורים ימיים וכן שונית אלמוגים נדירה ביופיה.
עושר המינים במפרץ נובע מהיותו ים סגור שבו גלים חלשים יחסית ומאחר ולים מגיעים מזהמים מעטים בלבד. גורמים אלו תורמים לשקיפות המים ולחדירת קרני שמש המאפשרים צמיחת דגים ואלמוגים.
שוניות האלמוגים במפרץ אילת הן מהיחידות (בקרב השוניות הרדודות) בעולם שהצליחו לשרוד את תופעת ההלבנה שחיסלה בשנים האחרונות שוניות אלמוגים בכל רחבי העולם.
לדעת חוקרים, הסיבה לכך היא עמידות גנטית שפיתחו האלמוגים לטמפרטורות גבוהות. עם זאת, עליית הטמפרטורה המהירה והחוסן הגנטי של השוניות לא יעמדו בעלייה של יותר מארבע מעלות. בנוסף, לא ברור מה תהיה עמידותם למחלות חדשות ולהחמצת מי הים.
ייחודו הרב של מפרץ אילת הפכו אותו למשאב שהציבור בישראל, ובראשו עמותת "צלול", רוצים בהגנתו ומסרבים לתת יד ליוזמות כלכליות הצצות חדשות לבקרים המאיימות לזהם את מימיו ולתוכניות פיתוח הרסניות, שיפגעו בחופים ובאלמוגים.
מתנגדים לטיילת
מתנגדים לתוכנית קצא"א
לא לגידול דגים במפרץ אילת
איך הוצאנו את הכלובים מהים?
חדשות
המלצת ארגוני הסביבה למשרד להגנת הסביבה לעריכת סקר סיכונים להגדלת שינוע הנפט במפרץ אילת
"צלול", מטה החירום "עוצרים את אסון הנפט" ועמותת "מדבר וים", הגישו למשרד להגנת הסביבה מסמך עקרונות והמלצות להנחיות לסקר הסיכונים להגדלת שינוע הנפט באילת. במסמך
הלחץ הציבורי עבד – בוטלה הצעת המחליטים לאשר את הגדלת שינוע הנפט של קצא"א באילת
הלחץ הציבורי והעבודה המשותפת של ארגוני הסביבה, הרשויות המקומיות והמשרד להגנת הסביבה ממשיכים לבלום את המחטף המסוכן להגדיל את שינוע הנפט של חברת קו צינור
בלחץ ארגוני הסביבה וראשי הרשויות הדיון בממשלה בנושא קצא"א בוטל בפעם השנייה
בעקבות לחץ של ארגוני הסביבה וראשי רשויות הורידה הממשלה מסדר יומה בפעם השנייה את הדיון בהגדלת שינוע הנפט של קצא"א וביטול סמכות המשרד להגנת הסביבה
מחקר DHV קובע: עלויות עתק במקרה זיהום נפט באילת: 11 מיליארד שקל, (לא כולל נזק לאלמוגים). בים התיכון: 35 – 122 מיליארד שקל
מחקר שיזם ה"מטה לעצירת אסון הנפט", בהובלת "צלול", קובע: הנזקים הכלכלים שעלולים להיגרם לים התיכון או למפרץ אילת כתוצאה מאירוע שפך נפט בינוני בכמות של
הישג ל"צלול", ארגוני הסביבה והרשויות: החיסון על קצא"א יצומצם ופעילותה תהיה חשופה לעיני הציבור
בעקבות מאבק ארוך ונחוש של "צלול", ארגוני סביבה נוספים ורשויות מקומיות, אישרה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת נוסח חדש ומקל של צו החיסיון של חברת
משרד ראש הממשלה ווועדת חוץ וביטחון דנים בקצא"א – "צלול" דורשת לא להגדיל את הכמות ולבטל את החיסיון
שני אירועים בעלי השפעה חסרת תקדים על עתיד מפרץ אילת מתרחשים במרץ 2024. צוות שהקים משרד ראש הממשלה, ברשות עמיר ברקן, בוחן את דרישת חברת