במרץ 2019 אחרה "צלול" כנס ראשון מסוגו בנושא החלופות לפלסטיק חד פעמי, בהשתתפות נציג האיחוד האירופי בישראל, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, סמנכ"לית רשות החדשנות, יזמים ומנהלי קיימות מתחום הקמעונאות ועסקים, יצרני פלסטיק וחלופות לפלסטיק.
בשבוע שלאחר מכן, "הובילה "צלול" משלחת מקצועית לאנגליה במטרה לייצר יישור קו בארץ עם הסטנדרטים והשיח הנהוגים כיום באירופה.
באותו שבוע הכריזה ענקית הקמעונאות TESCO כי היא תפסיק לארוז פירות וירקות בפלסטיק https://www.plantbasednews.org/post/tesco-trials-plastic-free-aisle ובפרלמנט האירופי עבר חוק נגד השימוש בכלים חד פעמיים ברוב קולות גדול.
במשלחת ללונדון, שהובילה ויזמה "צלול", בשיתוף ובחסות השגרירות הבריטית בישראל, השתתפו נציגי המשרד להגנת הסביבה, השלטון המקומי, תעשיינים, יצרני פלסטיק וסטארט אפים המפתחים חומרים חלופיים לפלסטיק ונציגי ארגוני סביבה. מטרת הנסיעה הייתה לגשר על פערי הידע הגדולים שיש בין ישראל לבין בריטניה, שנחשבת למובילה עולמית בנושא, ולייצר שיתופי פעולה חוצצי מגזרים בארץ בין בעלי העניין השונים העוסקים בתחום זה.
המסקנה המרכזית של משתתפי המשלחת הייתה, שמחזור פלסטיק הוא רחוק מלהיות פתרון. יש שיאמרו, שזה למעשה סוג של הונאה. זאת, בגלל שמשנעים את אשפת הפלסטיק החד פעמי למדינות אחרות (במקרה שלנו טורקיה, שמאפשרת טיפול שגורם לזיהום רב שלא היה מקבל אישור סביבתי בארץ), ואז מחזירים אותו שוב לכאן, ובכך גורמים גם לזיהום אויר וים של שינוע האונניות הלוך וחזור. המוצרים שמייצרים מפלסטיק ממוחזר הם בדרך כלל לשימוש נוסף אחד או שניים. זה לא שלוקחים את הבקבוקים שלנו והופכים אותם לבקבוקים חדשים, אלא למוצרים מסוג אחר, ירוד יותר. סלסלות לפירות בסופר, למשל, או עוד דברים שאין בהם באמת צורך וגם הם ילכו מהר מאוד לפח. כלומר, האשפה שלנו עושה סיבוב בעולם תוך גרימת זיהום גדול ומיותר, בעיקר כדי לתת לאנשים להרגיש טוב במחשבה שהם מטפלים באשפת הפלסטיק שלהם, כשלמעשה אין זה כך.
עם זאת, עדיין חשוב למחזר פלסטיק!
קודם כל, כדי להוציא אותו ממחזור הפסולת הראשי, כי אתרי ההטמנה שלנו מלאים. בנוסף, אפשר לייצר מהם ספסלים, כסאות ומוצרים אחרים. ובעיקר, על ידי איסוף והפרדת פסולת הפלסטיק אנחנו ממחישים למי שמנהלים את תחום הסביבה, שיש ציבור גדול שהנושא הזה חשוב לו ושמצפה מהרשויות לטפל בהכל אחרת.
המסקנה השניה שלמדנו היא שגם בתחום הביו-מתכלה, עדיין אין פתרונות טובים. החלופות שיש כיום לפלסטיק חד פעמי הם מחומרים אורגניים – תאית, קנה סוכר, תפוחי אדמה, תירס, שאריות של מזון וחומרים אחרים, ועוד. אלא, שכדי למחזר אותם, אסור לזרוק אותם לפח של האריזות יחד עם הפלסטיק, אלא צריך לשים אותם בקומפוסט.
רוב המוצרים הביו-מתכלים מכסים ושומרים על מזון והרבה פעמים הם גם מתלכלכים ממזון ואנשים לא טורחים לנקות אותם. מה שלמדנו שהכי טוב לעשות, זה למחזר דווקא את הפסולת האורגנית – כלומר שאריות המזון שלנו. ואותם אפשר למחזר יחד עם הכלים החלופיים שעשויים מחומרים מהצומח.
בנסיעה שלנו נפגשנו עם נציגי ממשלה במשרד הגנת הסביבה, חקלאות ופיתוח הכפר, עם משרד הכלכלה ורשות החדשנות, עם מובילי התאגדות הכלים מחומרים ביו-מתכלים, עם מומחה מוביל לקיימות בספורט שלימד אותנו שעור פוקח עיניים על איך לחנך ציבור להתנהגות שונה, בלי שמטיפים על שינוי ההתנהגות, אלא פשוט משנים את הכללים של מה מותר ומה אסור במגרש. ביקרנו בסופרמרקט שכמעט ולא משתמש באריזות של פלסטיק, ומפחית בצורה משמעותית, שבשאיפה יהפוך לנקי מפלסטיק לחלוטין. מוכרים שם הכל – מפירות וירקות דרך מים בפחיות במקום בבקבוקים ועד דיאורדורנט וסבון כביסה בקופסאות קרטון. למדנו על קמפיין גדול שמתנהל באנגליה כנגד חברות המשקאות, בדרישה להפחתת השימוש בבקבוקי פלסטיק וקריאה לציבור לשינוי הרגלים ועוד.
ישראל מפגרת הרחק מאחור ובימים אלה מקדמת תכנית לאומית להפחתת השימוש באריזות ובפלסטיק חד פעמי.
"צלול" מקווה, שהיעדים שייקבעו יהיו גבוהים ויישרו קו עם מה שקורה בעולם. אין ספק שזה יומרני מאוד ומאתגר עבור מדינת ישראל, אך "צלול" כאן כדי שזה יקרה.
