רשימת הדרישות של צלול ממשרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה

דרישות עמותת צלול ממשרד האנרגיה ומהמשרד להגנת הסביבה לעניין הפקת גז

 

בעקבות אסון מפרץ מקסיקו, אסון הדליפה הגדול בהיסטוריה, שבו פיצוץ בפי באר הקידוח גרם לדליפת נפט שכיסתה שטח הגדול מכלל שטחה של מדינת ישראל, מדינות העולם מיהרו להחמיר את נהלי הבטיחות והגהות על מנת להבטיח את הגנת הסביבה מפני התעשייה המזהמת ומסוכנת. לישראל יש בסה"כ 197 ק"מ של חוף. אסון דליפה קטן בהרבה ישבית את כל חופי ארצנו לשנים רבות. בשל כך, גם על ישראל להחמיר את נהלי הבטיחות והגהות באופן מידי.

התלות האסטרטגית, ביטחונית וכלכלית של ישראל בים נקי עצומה: 80% מהמים שאנו צורכים הם מים מותפלים ו99% מהסחר מתבצע דרך הים. אירוע זיהום משמעותי בים יפגע בפעילות תחנות הכוח שלאורך החופים, בתיירות החופים ובאיכות החיים של תושבי ישראל לאורך מישור החוף לעשרות שנים.

חשוב לציין, כי עמותת צלול אינה מתנגדת  לקידוחי הגז ולקדמה. אלא, שהפקת הגז חייבת להעשות במירב הזהירות על-מנת למנוע אסון.

 

באם המאבק יסתיים בהרחקת האסדה ובין אם לאו, לאור הרגישות הגבוהה של הים, "צלול" רואה בנושאים אלה צעדים בוני אמון כלפי הציבור, אותם יש למהר ולפתור:

 

  1. חקיקת חוק אזורים ימיים, הכולל הגדרת סמכויות ניהול ותכנון במרחב הימי כולו והבטחת ההגנה על הסביבה הימית
  • א. יופרדו הסמכויות בין הרגולטור האחראי לקידום הקידוחים להפקת אנרגיה, לבין הרגולטור האחראי להגנה על הסביבה – החוק יעניק למשרד להגנת הסביבה סמכויות לניהול מקצועי, לתכנון ולפיקוח על הסביבה הימית, גם בתחום המים הכלכליים.
  • ב. יוקם מנגנון תכנוני במים הכלכליים – יתוקן חוק התכנון והבנייה כך שיורה על הקמת ועדה תכנונית ברמה מחוזית (מחוז ים), שתחום אחריותה כולל את כל האזורים הימיים. לחילופין, תוקם וועדה מעין – תכנונית לקבלת החלטות בנושא חיפושי וקידוחי גז ונפט, בהובלת מנהל התכנון כגורם מאזן. הבסיס להצעה הוא טיוטת מסמך המדיניות לתכנון המרחב הימי של מנהל התכנון, המציע הקמת וועדה תכנונית בים (ולי"ם). לוועדה יהיו סמכויות לקבל החלטות תכנוניות במים הכלכליים. המנגנון יכלול פרסום, עריכת תסקיר השפעה על הסביבה, מתן זכות לציבור להשתתף בהליך, וקביעת מנגנון ערר על החלטות הוועדה.
  • ג. יוקמו שמורות ימיות – יקבע יעד להכרזה של 20% מהשטחים הימיים כעל אזורים מוגנים, שבהם אסורים שימושים פוגעניים ותתאפשר הכרזה על שמורות טבע ימיות (כהגדרת שמורת טבע בחוק גנים לאומיים). הסמכות לניהול השטח תופקד בידי מנהל רשות הטבע והגנים (ולא בידי שר האוצר, האחראי כיום על מינהל התכנון). גריעת שטח אזור ימי מוגן תתאפשר רק לאחר אישור מועצת גנים ושמורות ובאישור וועדת הפנים של הכנסת.
  • ד. תוחל החקיקה הסביבתית על המים הכלכליים – החוק יחול על כל מתקני ההפקה, העיבוד והצנרת של מיזמי הגז ויכלול את כלל חקיקת הסביבה והבטיחות במים הכלכליים.
  • ה. יוקצו כל התקציבים והתקנים הנדרשים למשרד להגנת הסביבה לצורך יישום החוק.

 

  1. הקמת ועדה בין משרדית לקביעת מדיניות ממשלתית בנושא זכויות גז ונפט

הוועדה תכלול נציגי ממשלה, נציגי רשויות מקומיות, נציגי אקדמיה ונציגי ציבור. הוועדה תקבל את החלטותיה  תוך ראיה כוללת, ללא מתן קדימות לנושא פיתוח כלכלי של תעשיית הנפט והגז על-פני נושאים אחרים (בניגוד למצב השורר כיום שבו  הסמכות נמצאת בידי רגולטור שמטרתו המרכזית היא פיתוח כלכלי של התעשייה, הענקת רישיונות וקבלת תמלוגים). הוועדה תעניק למשרדים השונים זכות וטו בנושאי אחריותם (למשרד העבודה והרווחה בנושאי בטיחות, למשרד האנרגיה בתחום זכויות נפט ולמשרד להגנת הסביבה בתחום תקנים סביבתיים ושמורות טבע).

 

  1. יחוקק חוק התוכנית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן (תלמ"ת)

החוק  יאושר במושב הכנסת הקרוב, בנוסח שיבטיח עצמאות למשרד להגנת הסביבה.

  • א. יוקצו 30 תקנים עבור אנשי צוות חדשים ליחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, שיאוישו ויאומנו לפני בוא האסדה לארץ.
  • ב. יירכש כל הציוד הנדרש כמפורט בתכנית התלמ"ת, ובהתאמה לטיפול בקונדנסט, נפט ודלקים שונים.
  • ג. תוכן תכנית חירום ויתורגל טיפול באירועי דליפת גז.
  • ד. תזורז הקמת מרכזי חירום ימיים בצפון ודרום. לוח זמנים לבינוי עד גמר הפרויקט ייקבע בחודשים הקרובים.
  • ה. תיאסר ההפקה מלווייתן לפני אישור חוק התלמ"ת ויישומו.
  • ו. יעודכן תשריט התכנית לאירוע מקסימלי של שפך באמצעות הליך של שיתוף ציבור (אפשרי כחלק מתפקידי הועדה המדעית של מהמועצה הציבורית לענייני הפקת נפט (סעיף 7ד').
  • ז. תכניות החרום של המשרד להג"ס ושל חברות הפקת הגז יותאמו לאירוע Teir III – אירוע פריצה מלאה מבאר גז למשך 60 יום (55 אלף מ"ק קונדנסט) ואירוע מקסימלי מאסדה ומצינור קונדנסט (800 מ"ק).
  • ח. תקודם תכנית לשיתוף פעולה בינ"ל עם קפריסין, יוון, תורכיה ומצרים, ודרכן גם לבנון וסוריה. אם לא יתאפשר שת"פ ישיר בין המדינות, ידרשו החברות הפועלות במזרח הים התיכון לשת"פ ביניהן. יעשה מאמץ לקדם אפשרות ליצירת מאגר ציוד חירום משותף.
  • ט. משרד האנרגיה ישכור את שירותיו של פרופ' ריצ'ארד (ריק) שטיינר (או כל מומחה בלתי תלוי אחר) כיועץ מומחה לאירועי שפך בים לליווי התהליך.
  • י. רמת המוכנות הלאומית הכוללת תותאם לתרחיש הגרוע ביותר, תוך וידוא עמידה בכל הנדרש לרמה זו.
  • יא. במידה ויאושרו קידוחי חיפוש נוספים, ינקטו צעדים למוכנות חירום מיטבית לכל שדה בנפרד על-פי המאפיינים הייחודיים לו.

 

  1. גיבוש הערכות מפעלית לטיפול בשפך קונדנסט מאסדות תמר ולוויתן

במסגרת השלמת חקיקת חוק התלמ"ת, יש להתייחס לייחודיות וחוסר הידע בטיפול בשפך קונדנסט.

  • א. חברות האנרגיה ירכשו ציוד וחומרים יעודיים לטיפול בשפך, אשר יוצבו דרך קבע סמוך לאסדות.
  • ב. על האסדות ובכלי השיט הסמוכים (בים או במעגנה בחדרה) ימוקם צוות קבע לטיפול בחירום.
  • ג. יקבע סף רעילות גבוה לקונדנסט ולתוצרי הבליה לסביבה הימית.
  • ד. אחסון קונדנסט על אסדת הטיפול, או במכלית, יתאפשר רק בכמות המינמאלית ההכרחית לרציפות ההפקה.
  • ה. יבחנו מחדש מגבלות בשימוש בדספרסנטים, מבחינת עומק הים, רעילותם ורעילות תוצאי הפירוק והמרחק משמורות טבע ימיות וחופיות.
  • ו. התוכנית המפעלית תתוכנן על-פי עקרון הזהירות המונעת, המציבה מענה למקרה הגרוע ביותר האפשרי – כמויות הקונדנסט על האסדה ומהאסדה לחוף (800 מ"ק).
  • ז. רישוי הגז וועדת מעקב ובקרה יאשרו את תכנית ההערכות המפעלית.
  • ח. אישור התוכנית המפעלית לטיפול באירוע שפך ישמש כתנאי מקדים לתחילת ההפקה ע"י נובל אנרג'י.

 

  1. הבטחת כיסוי לנזקים סביבתיים בסביבה הימית – חוק נזיקין ימי

יאושר "חוק נזיקין לים" (הצעת חוק של ח"כ אכרם חסון) המבטיח מנגנון כספי להגנת הים מפני קידוחים ומתקנים להפקת נפט וגז בים.

 

  1. פיקוח, אכיפה ויישום עיקרון "המזהם משלם"
  • פיקוח 24/7

א.1 פיקוח וניטור רציף של היחידה הימית במשרד להגנ"ס על האסדה, למעקב ובקרה אחר זיהום ים ואוויר.

א.2 פיקוח יושם באופן מיידי לליווי צמוד של כלל עבודות התשתית להקמת האסדה והצנרת.

א.3 תוקם יחידת בקרה יבשתית שתחובר למרכז המבצעים של האסדה. תפעל תחת פיקוח משותף של משרדי

הגנת הסביבה, העבודה והאנרגיה.

א.4 יש להפקיד את מלוא הסמכויות לפיקוח ואכיפה על אופן ביצוע העבודות והתנהלות חברות הגז בשטח, בכל הליכי הנחת התשתית לקראת הקמת האסדות ובמהלך התנהלות האסדות בעתיד בידי יחידת הפיקוח הימית של רשות הטבע והגנים, במלוא המרחב הימי של מדינת ישראל, כולל במים הכלכליים. לשם כך, יש להבטיח כי רט"ג תקבל את מלוא הסמכויות לפיקוח על ההתנהלות הסביבתית במרחב הימי של חברות הקידוח וכן על ספינות מכמורת הגוררות קו שעלולות לפגוע בצנרת. לשם כך יש להסמיך את רט"ג בתיקון לחוק התכנון והבנייה.

ב. זיהום האוויר

ב.1 תערך בדיקה, בהנחיית וועדת מעקב ובקרה, לגבי צפי זיהום האוויר מאסדת לוויתן, בטרם יציאתה לארץ – הקצב הצפוי של פליטות וריכוז המזהמים בשגרה ובתקלות נשנות.

ב.2 היתר פליטה יהיה תנאי להמשך הקמת האסדה במיקומה הנוכחי ולשינועה לארץ.

ב.3 סמכויות ואחריות בחינת זיהום האוויר מאסדות ימיות ומאניות יופקדו בידי היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה, תוך החמרת הנהלים והגברת האכיפה. לצורך כך תגייס היחידה מהנדסים-מפקחים בתחום פליטות לאוויר וחומרים מסוכנים. הניטור יערך בתדירות גבוהה מהמקובל כיום (הקבלן המבצע, שימונה על-ידי המשרד, ידווח ישירות למשרד להגנ"ס).

ב.4 תכנית הניטור לטיפול בזיהום האוויר תעבור לבחינת וועדת הפיקוח והבקרה של רשות רישוי הגז.

ב.5. הפליטות המזהמות את האוויר מ"תמר" יופחתו ל 15 טון VOC עד סוף שנת 2019, כפי שהתחייבו

חברות   האנרגיה.

ב.6 ניטור האוויר על אסדת "תמר" יוחמר וינוהל בהתאם לרגולציה המקובלת בגבולות ישראל.

ב.7 חברות האנרגיה ישלמו היטל זיהום על החריגה החמורה והממושכת בזיהום האווירב"תמר".

ב.8 יתוקנו המודלים לחישוב זיהום האוויר מהאסדות (ע"פ הסטנדרטים המחמירים שעלו מחוו"ד של פרופ'

אורי דיין ופרופ' ברודאי ושותפיהם). המודלים החדשים יעמדו לבחינה מדעית בלתי תלויה.

ג. זיהום הים

ג.1 הזרמת מי התוצר מאסדת לוויתן תורחק מהחוף לעומק של 500 מטר.

ג.2 תוגבר תדירות בדיקות מי התוצר.

ג.3 המשרד להגנ"ס יבצע בדיקות פתע עצמאיות בכל רבעון לבחינת מי התוצר המוזרמים לים

(הקבלן המבצע  ידווח ישירות למשרד ורק אחר-כך לנובל אנרג'י).

ג.4 לא יאושר אחסון קונדנסט על האסדה או במיכל תת ימי במרחק 40 ק"מ מהחוף, מעבר לנפח התפעולי

החיוני להפקה רציפה.

ג.5 איגוד ערים לאיכות הסביבה יממן חוו"ד של מומחה בלתי תלוי, שיבחן מודל הסתברות לאירועי שפך

משמעותיים הכולל את כל מערכות ההגנה והגיבוי כחלק מהערכת הסיכונים בכל המצבים האפשרים של

אסדה ליד החוף לעומת אסדה צפה רחוקה ובהתיחס לנפחי אגירה שונים על על האסדה המתחייבים משיטת

ההפקה.

ג.6. חברות הגז ישלמו היטל על חיבור הקונדנסט מהים ליבשה, כפי שמשלמות כל חברות הספנות המיבאות נפט

או דלקים.

  1. שקיפות ושיתוף ציבור

משרד האנרגיה יחשוף לידיעת הציבור את כל הנתונים המבוקשים וינהג בשקיפות למען קידום סטנדרטים מחמירים של שמירה על הסביבה.

  • ידווח על כל שפך של חמש חביות ומעלה תוך פירוט הסיבה לאירוע – תאונה/ תקלה/ פח"ע.
  • מסמכים מושחרים יעברו ביקורת משותפת של משרדי האנרגיה, הגנת הסביבה והביטחון, להגדרת סודות מסחריים וסוגיות ביטחוניות. כל חומר אחר יהיה חשוף לציבור. התהליך יהיה בשיתוף נציג ארגוני סביבה (ייבחר על ידי חיים וסביבה), אשר יחתום על הסכם סודיות.
  • שקיפות נדרשת גם לנושא קצב ההפקה, על מנת לוודא קצב הפקה אופטימלי מבחינת צרכי המשק, אשר לא יסכן את הים על ידי אפשרות קריסת מאגרים.
  • תוקם מועצה ציבורית של כל בעלי העניין העלולים להיפגע מהפקת הגז והנפט בים (ספנות, חקלאות ימית, התפלה, דייג, ארגוני סביבה, רשויות מקומיות, אקדמיה ומכוני מחקר, דייגים, תיירות, רשות המים, חנ"י, חח"י ואחרים). תפקידה יהיה לגשר על פערי הידע בין הממשלה, התעשייה והציבור ולתאם בין משרדי הממשלה לבעלי העניין השונים. המועצה, באמצעות ועדותיה המקצועיות: תבצע ניטור נוסף לפיקוח על פעילות קידוחי הים, הטיפול על האסדות והובלת הגז והקונדנסט; תיזום מחקרים ותעקוב אחרי התפתחות BAT בעולם. פעילותה תמומן על ידי תמלוגי הגז/מיסי שישנסקי.

 

תחת המועצה יעבדו שתי ועדות קבועות:

  • ועדה מדעית – תגשר על פערי הידע והז'רגון של הממשלה, התעשייה, האקדמיה והציבור. חבריה יהיו מתחום הגאו-כימיה, ביולוגיה-ימית, גאו-פיזיקה, כלכלה והנדסה סביבתית (פליטות לאוויר וטיפול בשפכים תעשייתיים). היא תכלול ארבעה מדענים פעילים משלוש אוניברסיטאות (יבחרו במכרז ע"י המועצה הציבורית/האקדמיה הלאומית), נציג המשרד להגנ"ס, נציג המדען הראשי במשרד האנרגיה, נציג רט"ג, נציג האגודה הישראלית לאקולוגיה ונציג ארגוני הסביבה.
  • ועדת מעקב ובקרה – תנהל מעקב ובקרה נוספים על מתקני הפקת הגז והנפט. תכלול חמישה חברים: משרד האנרגיה, משרד הגנ"ס, רשות המים/משרד הבריאות, נציג ארגוני הסביבה (יבחר ע"י חיים וסביבה) ונציג התושבים באזור (יבחר ע"י מוא"ז חוף כרמל או איגוד ערים). חברי הועדה יחתמו על הסכם סודיות ויהיו חשופים לכל המידע, ללא השחרות. בכלל זה, מידע מסחרי שאינו מוצג לציבור, והם יוכלו לדרוש מידע וניטור נוספים. פרוטוקולים של הוועדה יהיו חשופים לציבור. הוועדה תערוך מפגשים קבועים אחת לחודשיים ובמידת הצורך מפגשים אד-הוק.

 

  1. BAT (Best Available Technologies)

תכנון כל מערכת ההפקה מראשי הבאר, הצנרות המוליכות ליבשה, האסדות, השסתומים, הברזים וכו' יהיו על-פי כללי International best practice standards[i] בכל הנוגע לבטיחות, לטיפול בפליטות, לטיפול במי התוצר ולהערכות לטיפול באירוע שפך קונדנסט. דגש יושם על עמידות בארות הקידוח והצנרת בפני רעידות אדמה, התאמה לעומק הרב של הקידוחים באזורנו ושאר גורמים ייחודיים לקידוחים במזרח הים התיכון. הגברת תדירות הניטור ב-ROV של ראשי הקידוח ושל הצנרת מהקידוחים לאסדה.

 

  1. החמרת נהלי בטיחות וגהות באסדות
  • א. יינתנו סמכויות ביקורת, אכיפה והנחיה למשרד העבודה והרווחה – כמי שאמון על נושאי בטיחות וגהות בתעשייה ביבשה, על-פי הסטנדרטים והחוקים הנהוגים באסדות באיחוד האירופי.
  • ב. יגובש מנגנון שיאפשר לעובדים באסדות לדווח על בעיות מנהל תקין ללא חשש מפני פיטורין.
  • ג. בתוך 5 שנים מתחילת פעילות אסדת לוויתן. לפחות 50% מהעובדים בכל האסדה יהיו ישראלים, מספר עובדים דומה נדרש לאסדת "תמר" ובכל האסדות העתידיות, אם יהיו.
  • ד. במידה ויאושרו המשך קידוחי אקספלורציה (ראה סעיף11), רישיונות חיפוש יינתנו רק לאחר שהוכחה רמת בטיחות גבוהה והוצגה איתנות כלכלית של החברה המבצעת.
  • ה. המדינה תדרוש הקפדה על סטנדרטים גבוהים של עבודה, תוך משנה זהירות ומוכנות למניעת תאונה, ובוודאי כשמדובר "בתאונה משמעותית". אין לראות בתאונה "כוח עליון" ובוודאי שאי אפשר שמי שהתרשל במניעת תאונה יזכה בגינה להטבה.
  • ו. במסמכי מתווה הגז – יוגדר אסון טבע בצורה מפורטת כולל כלל הסיכונים.
  1. 10. ערבויות וביטוח – לכלל פעילות הקידוחים בים, ובאופן ייחודי לכל אחד מהתהליכים הנדרשים, תוך דגש על שלב החיפוש ותוך התאמה למאפיינים ייחודיים לכל מיקום בנפרד
  • א. תיערך בחינה מחודשת לגבי גובה הערבויות הנדרשות, לאור הסיכונים המוגברים של קידוחים בעומק הים. גובה הערבויות ישקף את הנזק העצום הצפוי לים התיכון ולחופיו במקרה של אסון קונדנסט, נפט או גז.
  • ב. יחשפו פרטי פוליסות הביטוח של חברות האנרגיה. כולל אילו נזקים היא מכסה ומה היקף הנזקים ו/או את כל ההפסדים האפשריים, לרבות לעניין נזקים לצדדים שלישיים, לנזק תוצאתי ולנזק לרכוש מכל סוג בתוך הבאר.
  • ג. יוגדר האם הנזקים ישוקמו ויתוקנו על-ידי המפעילים, לוחות הזמנים לטיפול מהיר ואפקטיבי והגדרת זכאות לפיצויים בגין הוצאות אלה.
  • ד. תוטל אחריות למימון שיקום הנזקים הסביבתיים מתאונות קידוח על בעלי הרישיונות והמפעילים.
  • ה. יובטח כי שטר החזקה יסדיר את הזכויות והחובות של מקבל השטר בנושאים שונים: החזקה, התנאים העיקריים למכירה, התנאים העיקריים להפקה, להקמה ולפיקוח בלתי תלוי, תכנית הפיתוח, הבטיחות, התנאים להפעלת המתקנים וטיפול בתקלות, בדיקות דיווחים ופיקוח, השירותים לבעלי חזקות אחרות, ביטול החזקה, הגבלתה או שינויה וסיומה, הערבויות ואחריות השיפוי והביטוח. נושאים אלה נכונים לכל השדות. (הפירוט מדו"ח מבקר המדינה 64 א', 2013).
  • ו. הביטוח ייחד בדיקה של כל שדה בנפרד על פי הפרטים הייחודיים לו, המקבלים ביטוי בשטר החזקה או מפורטים בנספחיו.
  • ז. על החברות הקודחות להמציא הסכמי שיפוי עם גורמים שייפגעו מתקלה או מתאונה שתגרום לדליפה (מתקני התפלה, חברת חשמל, חנ"י ועוד). על המדינה לפקח שההסכמים יהיו מאוזנים.
  • ח. על כל חברה ושותפות להוכיח יכולת פיננסית גם לאחר קבלת הרישיון ולא רק בשלב הראשון של הגשת הבקשה (מתוך הנחה שהחברות משתמשות בהון שנדרש מהן בהתחלה לצורך קבלת הרישיון לטובת הבדיקות והתפעול ובסופו של דבר הן מחזיקות הון מצומצם שלא יאפשר להן להתמודד עם העלות של תקלה, אם תתרחש).

 

  1. 11. הממשלה תקדם באופן מואץ אנרגיות מתחדשות ולא תמשיך לקדם קידוחים ימיים מסוכנים
  • א. משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה ימקדו מאמץ בפיתוח אנרגיות מתחדשות שאינן מזהמות ואינן מסכנות את בריאות הים והציבור. יעדי השימוש באנרגיה מתחדשת יתעדכנו ויוגדלו.
  • ב. משרד האנרגיה יעצור חלוקת זיכיונות להפקה גז ב-5 שנים הקרובות, עד לבחינה ולשיפור מתקני ההפקה של שדות תמר, לוויתן, כריש ותנין. שדות אלה יכולים לספק לישראל בטחון אנרגטי ל-30 שנה, כאשר על-פי הערכה, בעוד 5- עד 10 שנים ניתן יהיה להעריך את צרכי האנרגיה בארץ והעולם (מקורות מתחדשים ועוד).
  • ג. יקבע כי ההפקה במים הכלכליים של ישראל תוגבל להפקת גז ולא תהיה הפקה של נפט בתחומם.

 

  1. ביטול תכנון כל האסדות הקרובות לחוף בתמ"א 37 ח וביטול תכנון לאחסון קונדנסט בים בקרבת החוף

(מספיקה הצהרה חתומה של רוה"מ/שר האנרגיה על התחייבות להביא זאת לדיון חוזר בממשלה/ במועצה הארצית).

  • אסדת מרי בי תוצא מהים עד סוף 2019 במידה ואין המשך שימוש בה.

 

  1. עדכון חוק הנפט – הוספת סעיפים סביבתיים –חוק הנפט יעודכן ויכלול סעיפים בדבר:
  • א. רגולציה לקיום מערכת ניהול בטיחות כוללת.
  • ב. רגולציית בטיחות הנוגעות לפעולות קידוח ובנית באר.
  • ג. רגולציית בטיחות לגבי מערכות ותשתיות מערכות הקידוח אשר מצויות מעל פני הים.
  • ד. רגולציית בטיחות לבקרת באר.
  • ה. רגולציה לגבי הצורך בווידוא בטיחות ע"י גורם חיצוני מוסמך.
  • ו. הנחיות עדכניות המסדירות את הדרישות המקצועיות והפיננסיות ממבקשי זכות נפט בים.
  • ז. הנחיות להכרה בתגלית על פי חוק הנפט לא יוסדרו בנוהל פנימי בלבד.
  • ח. הגדרת הנחיות למתן אישור יצוא.
  • ט. תקנות העברת זכויות נפט, שהוחל בניסוחן בשנת 2009.
  • י. מועצת הנפט תחויב בקיום סדנת השלכות סביבתיות של הקידוחים ושל ההשלכות הכלכליות של דליפות וזהום. ריענון יבוצע בכל פעם שמעל רבע מהרכב המועצה יתחלף.

 

  1. הפסקה מידית של הקמפיינים נגד הציבור בסוגיית מיקום האסדה מול תחנת הכוח בחדרה.

 

  1. ישראל תעמוד באמנות שאושררו על ידה, כגון אמנת המגוון הביולוגי, ותאשרר פרוטוקלים של אמנת ברצלונה, שטרם אושררה, לרבות פרוטוקול בדבר הגנת הים התיכון מפני זיהום הנובע מניצול מדף היבשת והתיקונים לפרוטוקול בדבר אזורים מוגנים במיוחד והמגוון הביולוגי בים התיכון.
  2. 16. הקצאת משאבים מתוך תגמולי הגז –  קביעה לגבי יעוד השימוש בתגמולי הגז:

א. ביטוח לאומי.

ב. קידום המחקר הימי, לרבות חקר המערכות האקולוגיות, התהליכים והמשאבים הימיים.

 

הערת שוליים להרחבת סעיף 8:

[i] As described in Prof. Steiner Richard report points 20-25 in the report Abstract:

“20. While Noble commits to meet U.S. and global best practice standards, the

documents do not itemize the international standards and regulations the

company commits to meet, which should include specific reference to all

those of the U.S. Bureau of Safety and Environmental Enforcement (BSEE),

American Petroleum Institute (API), American Society of Mechanical Engineers

(AMSE), American National Standards Institute (ANSI), Office of Pipeline

Safety, Transportation Security Administration, and the European Union’s

Directive 2013/30/EU on Safety of Offshore Oil and Gas Operations

 

  1. Documents should identify well-control contractors that would be called

upon to intervene in a loss of well control

 

  1. Documents should detail a relief well contingency plan, whereby a relief well

would be drilled from another rig to intersect and bottom-kill a well blowout.

 

  1. Documents should provide adequate detail regarding the Surface Controlled

Sub Surface Valves (SCSSVs), and contingencies for failure of connection with

surface control systems

 

  1. Pipeline Integrity Management and Leak Detection Systems are inadequately

detailed in the documents. Petroleum companies operating in Israel must be

required to comply with international best practice standards, including

those of the American Petroleum Institute (API), and the American Society of

Mechanical Engineers (ASME). Under U.S. regulation, a High Consequence

Area (HCA) for pipeline operation is defined as any area with significant

human population, navigable waterways, or an environment unusually

sensitive to spills. It is recommended here that the Israel offshore and

onshore regions be considered a High Consequence Area (HCA), requiring the

highest BAT standards for all petroleum infrastructure, including well and

pipeline design features, pipe wall thickness, pipe spacing, corrosion

protection, inspection, maintenance, etc.

 

  1. The Government of Israel should commission a comprehensive third-party

Integrity Management (IM) assessment of all existing and planned gas and

condensate infrastructure in Israel, offshore and onshore; and it should

require a rigorous, continuous IM program for all petroleum infrastructure.

This IM assessment should be conducted on all planned offshore gas

development, including Leviathan, Aphrodite Block 12, Dalit, Karish and

Tanin, Daniel East and West; and existing developments including Tamar,

Mari-B and Noa, Hadera Deepwater LNG terminal, Shimshon Gas Field, and

Aphrodite/Ishai. As well, all onshore petroleum infrastructure should

submit to such a comprehensive IM assessme