עמותת "צלול" יחד עם ארגוני סביבה נוספים (מגמה ירוקה, אזרחים למען הסביבה , שומרי הבית ומנקים את מפרץ חיפה) פרסמו נייר עמדה ובו דרישה שלא לקדם את הצעת המחליטים להעתקת פעילות בז"ן והקמת בית זיקוק היברידי במישור רותם. במכתבם כתבו הארגונים שהם מצרים על כך שהנושא עולה שוב לדיון חרף העודה שהצעות דומות נדחו בעבר בשל שיקולים תכוניניים, כלכליים, בריאותיים וסביבתיים.
עוד כתבו שהרעיון להקמת בית זיקוק חדש בנגב נבחן בעבר ונמצאת כבלתי כלכלי. בנוסף, קידום מהלך זה צפוי לעכב את סגירת בתי הזיקוק והתעשייה הפטרוכימית המזהמת במפרץ חיפה, לפגוע בתהליך השיקום של מרכז המטרופולין ולגרום לנזקים סביבתיים ובריאותיים חמורים בנגב ובמפרץ אילת.
חוסר היתכנות כלכלית
בשנת 2020 פורסם דוח של חברת הייעוץ הבינלאומית "מקינזי" הזמינה המועצה הלאומית לכלכלה. הדוח בחן חלופות שונות לפעילות בז״ן ואת כדאיותן הכלכלית, ובהן השארת הפעילות במתכונתה הנוכחית, סגירה מלאה, סגירה חלקית או העתקה למקום אחר. ממצאי הדו״ח מצביעים
על כך שאין כדאיות כלכלית בהעתקת בז״ן לנגב, שכן מהלך זה צפוי לדרוש השקעה של לפחות 18 מיליארד ש"ח סכום שכיום יש להעריך שגדל משמעותית. לעומת זאת, סגירת בז"ן על פי הדו"ח תניב למדינה עשרות מיליארדי שקלים. עוד יצויין שעל בסיס המלצות הדוח לביזור משק האנרגיה ולסגירת בז"ן, התקבלה החלטת ועדת המנכ"לים לסגירת בז"ן ובהמשך לה החלטת ממשלה 1231 להבראת מפרץ חיפה ולהיערכות משק האנרגיה לסגירת בית הזיקוק בחיפה ללא צורך בהקמת בית זיקוק חלופי. לאור זאת, יש לתעדף השקעות ממשלתיות מקדמות רווח כלכלי לצד תועלת סביבתית בריאותית ולא כפי שמוצע בהצעה החדשה.
בלימת היערכות משק האנרגיה וסגירת בז"ן
החלטת ממשלה 1231 הובילה לתכנון תמ"א 75 שגם אושרה בממשלה הנוכחית ומבוססת על
מעבר לאחסון תזקיקים ולהיערכות לייבוא, ולא על הרחבת כושר הזיקוק המקומי. ההצעה להקים בית זיקוק חדש סותרת את ההיגיון התכנוני של אותה החלטה ואף מובילה לפתיחה מחדש של הנחות יסוד שכבר הוכרעו לאחר תהליך ממשלתי סדור וארוך שנים. כבר כיום ניתן לספק את צריכת
התזקיקים של ישראל באמצעות המסופים הימיים באשקלון, אשדוד וחיפה, המיכול הקיים, שאף מופיע כהצעה לשלב הביניים בדוח ועדת המנכ"לים, המקשר הימי ובית זיקוק הקיימים באשדוד ובנוסף ישנו רציף התזקיקים החדש אשר בהקמה בנמל המפרץ חיפה. יתרה מכך, ההחלטה צפויה ליצור מציאות דה פקטו שבה בז״ן לא תיסגר עד להקמת בית זיקוק חדש, מה שיבלום באופן מוחלט את הליך הסגירה. בנוסף, החלטה להקים בית זיקוק חדש תעכב ואף תסכל את הקמת מיכול התזקיקים המתוכנן, דבר שיביא להנצחת אחסונם במתחם בז"ן ולא יאפשר את קידום הליך ההבראה עד לתום הקמת בית הזיקוק החדש והכרזה על כשירותו התפעולית המלאה. חיזוק העצמאות האנרגטית של ישראל יושג בראש ובראשונה באמצעות האצת המעבר לאנרגיות מתחדשות והפחתת התלות בדלקים פוסיליים מיובאים. בהקשר זה, הקמת בית זיקוק חדש אינה מהווה מענה לקידום עצמאות אנרגטית, שכן ממילא משק הדלקים בישראל נשען על יבוא נפט גולמי, בהיעדר מקורות הפקה מקומיים. לפיכך, קידום תשתיות לייצור אנרגיה מתחדשת ולהגברת יעילות אנרגטית הוא הצעד המהותי והעקבי לחיזוק ביטחון האנרגיה של המדינה לאורך זמן להשלמת תמ״א 75 על כלל היבטיה קיימת חשיבות מכרעת למשק ולמדינה, ויש להאיץ את יישומה. לפיכך, על המדינה להימנע מקידום מהלכים העלולים לפגוע בכך.
סיכונים ביטחוניים
המלחמות ״עם כלביא״ ו״שאגת הארי״ המחישו, למרבה הצער, את הסיכון הביטחוני והאיום האסטרטגי הכרוכים בהפעלת בתי זיקוק בלב אוכלוסייה אזרחית, ואת הצורך הדחוף בסגירת בז״ן במפרץ חיפה בהקדם האפשרי, לשם מניעת אסון חמור בהרבה. במהלך המבצעים נפגע מתחם בז״ן מספר פעמים כתוצאה מתקיפות איראניות. במסגרת ״עם כלביא״ אף הושבת המתחם כולו בעקבות פגיעה ישירה, אשר הובילה להרס בלתי הפיך של מרכז האנרגיה והדוודים באתר.
הוכח מעבר לכל ספק כי תלותו של משק הדלקים בישראל בבז״ן מסכנת את הרציפות התפקודית, ויוצרת "מצב של פגיעה אנושה באספקת הדלקים למשק" 7 בעת הפסקת פעילות המפעל בשל מימוש תרחישי ייחוס ביטחוניים כפי שחווינו. הפגיעה במתחם במהלך ״עם כלביא״, אשר הובילה למותם הטרגי של שלושה עובדים, ממחישה זאת היטב. בעקבות האירוע נרשמו פליטות חריגות בהיקפן של מזהמים, ובהם בנזן – חומר מסרטן ודאי – ברמות הגבוהות פי מאה מהשגרה 8. פגיעה חמורה יותר עלולה להביא לנזק ביטחוני, אנרגטי ובריאותי חמור אף יותר. יתרה מכך, הקמת בית זיקוק חדש במישור רותם, באזור המרכז תשתיות אסטרטגיות רבות – ובהן תעשייה כימית, כריית פוספטים
ופצלי שמן ותחנת כוח פרטית בהיקף משמעותי – צפויה להגביר את פגיעותו הביטחונית של משק הדלק. גם באזור התעשייה נאות חובב שבדרום אירעו מספר מקרים של נפילת טילים או רסיסים, אשר הובילו לפגיעות ולשריפות. מכאן, שהסיכונים הכרוכים בפגיעה בתשתיות מסוג זה במהלך
עימות צבאי אינם ייחודיים לצפון הארץ, אלא מתקיימים גם בדרומה.
לעומת זאת, ישנו יתרון מובהק לביזור משק האנרגיה שכן הפגיעות של מתקני האנרגיה יורדת דרמטית. הדוגמא הטובה ביותר לכך היא העובדה כי במבצע "עם כלביא", עם השבתת בז"ן ושבועות לאחר מכן, למרות שגם בית הזיקוק באשדוד היה מושבת, משק הדלקים הצליח להתמודד בזכות יכולת יבוא תזקיקים ולא היה מחסור בדלקים. ההקמה המתוכננת של אתרי אחסון תזקיקים וגפ"מ במכלים ממוגנים תת קרקעיים תחזק את שמירת רציפות משק האנרגיה ותספק את הצורך הביטחוני
והמשקי במצבי חירום.
נזקים בריאותיים
על פי מחקר שפרסם משרד הבריאות יחד עם המשרד להגנת הסביבה, עד כ- 6,100 ישראלים מתים מדי שנה מזיהום אוויר – אדם כל שעה וחצי! מדובר ביותר מכלל חללי מלחמת "חרבות ברזל" ונפגעי פעולות האיבה, יחד עם המתים מתאונות דרכים גם יחד. תחשיב זה הינו מינימליסטי ומבוסס על בחינת שלושה מזהמים בלבד, מתוך עשרות. לתושבי דינת ישראל, הנזק הבריאותי הינו מהותי. הנזק לתושבי מפרץ חיפה מהתעשייה הפטרוכימית הוא בלתי נתפס כבר היום. בדו"חות הלמ"ס האחרונים, בבחינת מדד הבריאות 'שיעור הסרטן הממוצע הכלל ארצי בעיריות ומועצות מקומיות עם 20,000 תושבים ויותר', בשני המדדים גברים ונשים – ערכי התחלואה של ערי מפרץ חיפה ממוקמים מעל הממוצע הארצי. 10 על-פי נתוני משרד הבריאות, היארעות סרטן חודרני במפרץ היא הגבוהה בישראל מעל הממוצע בקרב נשים וגברים – נפת חיפה מתבלטת באדום בכל סוגי הסרטן ובמשך כל פרקי הזמן שנסקרו 12,11 . היארעות סרטן ריאה גבוהה פי 17.7 לבני ה 65- ומעלה המתגוררים בסמוך לחוות מכלים ביחס לאלו המרוחקים והיקף תחלואת כלי הדם והלב גדולה וקשורה בקשר סיבתי לחשיפה לזיהום האוויר במפרץ חיפה. בנוסף, היקף אשפוז ילדים בעקבות מקרי אסתמה קשים הינו פי 2.32 מהממוצע המפרץ. לתושבי ארוכות לשנים נוסף בריאותי נזק משמעותו המפעלים בפינוי עיכוב כל הארצי במידה ויוקמו מפעלי זיקוק חדשים, הם צפויים להפוך למקור זיהום נוסף בערים וביישובים הסמוכים כגון ערד ודימונה, הנמצאים בטווח של כ־ 30 ק"מ בלבד ולהוביל לעלייה בתחלואת התושבים ובמיוחד בקרב אוכלוסיות רגישות. הנגב לא יכול להפוך להיות "החצר האחורית" של המדינה.
נזקים סביבתיים ואקלימיים
הצעת החלטה זו מחייבת הקמת תשתיות חדשות לשינוע נפט ממסופי הנפט הקיימים למישור רותם ושינוע תזקיקים ממישור רותם לכל הארץ. יש למנוע בכל מקרה את הרחבת את שינוע הנפט דרך מפרץ אילת בשל רגישותו וחשיבותו הסביבתית והכלכלית לאילת. זיהום נפט במפרץ אילת יחריב את התיירות לאילת הבסיסי לכלכלת העיר למשך שנים. בנוסף, עלות צינור חדש מהדרום הערבה עד למישור רותם נאמדת במאות מיליונים, ויייפגע באזורים בתוליים של הערבה ומזרח הנגב.
לא ברור על בסיס אלו הנחות יסוד נקבע אזור מישור רותם כמתאים ביותר להכלת פעילות מתחם בז"ן, כאשר לא נבדקו כלל היבטים סביבתיים לרבות השלכות של זיהומי קרקע ומים, כפי שקיימים במפרץ חיפה. דו"ח המפל"ס האחרון מצא כי במישור רותם חלה עלייה נוספת בפליטות חומרים מסרטנים לאוויר 14 . הקמת תשתית פטרוכימית חדשה באזור תגרור הרס שטחים פתוחים נרחב בהיקף של אלפי דונמים והקמת קווי דלק חדשים להם השלכות סביבתיות אדירות. לבסוף, החלטה להעתקת בז"ן והקמתו מחדש מנוגדת למדיניות הממשלה לקידום אנרגייה מתחדשת ולהפחתת פליטות מזהמים ב 27% עד 2030 , אשר נקבעה בהחלטת ממשלה 171 ואיפוס פליטות פחמני בשנת 2050 . אין שום היתכנות לעמידה ביעדים אלו כאשר בעשורים הבאים, אם תאושר ההחלטה, תהיה עלייה בפליטות. חשוב לציין כי אותם יעדים מעוגנים בחוק האקלים המשלתי אשר סיים הכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת תפגע במעמדה של מדינת ישראל כמדינה מפותחת.
לאור הטיעונים הנ"ל אנו מתנגדים נחרצות להצעת ההחלטה ודורשים להסיר אותה מהפרק באופן מיידי.