עמותת "צלול" שלחה נייר עמדה לוועדת הכלכלה של הכנסת ובו התנגדות לשינוי חוק תאגידי מים וביוב שמקדם שר האנרגייה והתשתיות, אלי כהן. על פי ההצעה רשויות יוכלו לפרק את תאגיד המים והביוב ולהקים מחלקת מים עירונית אליה יועבר הטיפול בנושאי המים והביוב. את הסיבות לרצון לשנות את החוק הסביר כהן בכך שהתאגידים אינם יעילים, יש נגד תלונות רבות מצד הציבור, הם מתאפיינים במינויים פוליטיים, גרמו לעליית מחיר המים ועוד. טענות שלדעת "צלול" אינן נכונות בעוד שהסיבה המרכזית היא רצונן של הרשויות המקומיות להשיב להן את כספי המים שעברו לניהול התאגידים כדי שיוכלו לעשות בהם שימוש למטרות אחרות. חשוב לציין שלשינוי החוק היו מתנגדים רבים ביניהם משרד הבריאות, רשות המים, המשרד להגנת הסביבה, ארגוני הסביבה ובראשם "צלול" וגורמים נוספים במשק שהבינו את הנזק הרב ששינוי כזה עלול לגרום.
ואכן, בסופו של דבר תובא לוועדה הצעה מרוככת שבין סעיפיה החדשים חובת הפרדה בין חשבונות הבנק של הרשות לבין החשבון שאליו יוכנסו תקבולי המים והביוב וכן רשימה של התניות שרק אם הרשות תעמוד בהן תוכל לסגור את התאגיד. למרות השינויים "צלול" ממשיכה להתנגד לשינוי החקיקה מכל וכל בשל הסיבות שלהלן:
- רשויות מקומיות לא אמורות לנהל את משק המים שלהן
אספקת שירותי מים וביוב הוא שירות תשתיתי מובהק – בדומה לחשמל, תקשורת גז ובריאות. כמו שאין היגיון בשיטה שבה הרשות המקומית תספק חשמל – כך אין היגיון בכך שהיא תספק שירותי מים וביוב שזקוקים בעיקר לתשתיות ארוכות טווח ותכנון. רשויות מקומיות יעדיפו תמיד השקעה בשירותים קצרי טווח ובעיקר כאלה שנראים לעין (גינות, פארקים, גני שעשועים, בתי ספר ובתי כנסת) ולא בהשקעה בתשתיות המוטמנות באדמה. התוצאה הצפויה היא תת השקעה במערכות מים וביוב, דליפות, נזילות, פחת גבוה ועוד. (מבוסס על מכתבו של הכלכלן פרופ' יוגי'ן קנדל, ו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר וכיום יו"ר הבורסה לניירות ערך, לצוות בחינת סוגית תאגידית מים וביוב במשרד האנרגייה). גם אם התיקון לחוק מחייב את הרשות לפתוח חשבון בנק נפרד לנושאי המים והביוב הרי שתמיד קיים חשש של שימוש חורג בכספים אלה ובמתן תשומת לב לנושאים אחרים.
- מחירי המים יעלו ולא ירדו
בניגוד להבטחת יוזמי החוק ביטול התאגידים לא יביא לירידה במחיר המים אלא לעלייה. כיום פועלים 56 תאגידים שמשרתים 180 רשויות. פרוק התאגידים והקמת 180 מחלקות מים עירוניות חדשות תחייב תוספת גדולה של עובדים מכל הדרגים. על פי התחשיב שערכה ועדת בלניקוב (2019) ביטול התאגידים צפוי להגדיל את עלויות התפעול של משק המים העירוני ב-230 מיליון שקל בשנה, משמעות הדבר היא גידול של 2.5 אחוז בתעריף המים לאזרח. בתיקון לחוק נכתב שהרשויות יקלטו את עובדי התאגידים – מכאן שלא צפוי צמצום במספרם. לא רק זאת הפיכתם לעובדי עירייה תגדיל את ההוצאות.
- רשויות סרבניות תאגוד לא פועלות בצורה יעילה
עד כה 24 רשויות טרם הקימו תאגיד. ביניהן כפר שמריהו, סביון, להבים, עומר, בנימינה-גבעת עדה, קלנסווה, פרדס חנה-כרכור, ראש פינה, מעילא, נשר, באר יעקב, נהרייה (הכריזה על הקמת תאגיד) ועוד. ואכן, המציאות מוכיחה שרשויות סרבניות תאגוד סובלות מכשלי ביוב רבים שמשפיעים על בריאות הציבור והסביבה שבסופו של דבר נופלים על חשבון הקופה הציבורית. מנגד רשויות חלשות שמשק המים שלהן הוזנח במשך שנים הצליחו להקים תאגידים רב־רשותיים שזכו לסיוע המדינה ושיפרו את מערכות המים והביוב שלהן. דוגמאות בולטות הן תאגיד "מי גליל" שכולל 13 רשויות. דוגמא בולטת נוספת היא ג'סר א-זרקא שסבלה מתשתיות ביוב רעועות. ב-2021 הועבר הטיפול בתשתיות לתאגיד "פלגי מוצקין" – מאז חוף הים של הישוב לא נסגר לרחצה אפילו פעם אחת בעקבות זיהום. הביוב של קלנסוואה – סרבנית תיאגוד – זורם לנחל אלכסנדר.
- סיוע לתאגידים עם הקמת התאגידים ההשקעות בנושא המים והביוב הוכפלו ואף שולשו. (אילת – 5,515 – 13,231, טבריה – 7,638 -13,626, באר שבע – 4,136 – 13,906, חולון 4,842 – 9,958, בני ברק – 508 – 4,201). (מקור – רשות המים, יחידת הממונה על התאגידים). הצעת החוק אינה מסבירה את כללי הסיוע לתאגידים רשותיים.
- התנאים לרשות מקומית מפעילה
אמנם הצעת החוק קובעת תנאים לגבי שורה של נושאים לניהול משק מים בידי רשות מפעילה: גובה פחת מים, פחת גבייה, עמידה בתוכנית השקעות וכו' אלא שסעיף ג' מאפשר לשר האנרגייה והתשתיות שיקול דעת באשר להפעלתן. עובדה המעוררת חשש ללחץ שיופעל מצד הרשויות המקומיות לקבל הקלות שבסופו של דבר יפגעו בשירות שמספקת הרשות לתושבים.
- ניהול משק המים והביוב בידי רשות מקומית מפעילה 6א2
אמנם יוטל על רשות מקומית מפעילה לנהל חשבון בנק נפרד לכספי משק המים והביוב שתחומה – אלא שתמיד קיים חשש לזליגת כספים לסעיפים אחרים. לא רק זאת – על הממונה על התאגידים יהיה לפקח על 180 מחלקות מים – משמעות הדבר היא צורך בתוספת כוח אדם.
- היערכות לשעת חירום
בעוד שברוב התאגידים יש ממונה ביטחון, חירום וסייבר, ברשויות שאינן מתואגדות אחריות זו נופלת על קצין הביטחון (קב"ט של העירייה). ברוב הרשויות אין מערכת הגנה מפני מתקפות סייבר. מדוח מבקר המדינה בנושא זה עולה ש-87% מתאגידים ערוכים בצורה טובה עד טובה מאוד לאספקת מים בחירום מבין הרשויות שהתאגדו, ורק 38% מהרשויות המקומיות שלא התאגדו. ואכן, מנתוני רשות המים עולה שבמהלך מלחמת "חרבות ברזל" היה פער ניכר בין רמת המענה של התאגידים לאירועי חירום בהשוואה לרשויות שאינן מאוגדות. במדינה שנתונה כל העת תחת איום פיזי לנושא זה חשיבות רבה.
- משרדי הממשלה מתנגדים לפירוק התאגידים
משרד המשפטים – כתב בתזכיר הצעת החוק מיום 17 ביולי 2025: "החלפת מנגנוני ההפרדה התאגידית בהפרדה פנים ארגונית אינן מעמידות ערובות מספיקות להמשך תפקודו היעיל של משק המים העירוני ואין בהסדרים המוצעים כדי להסיר את החשש הכבד שהמודל המוצע לא יביא לשימור והמשך פיתוח משק המים העירוני לטובת תושבי הערים".
משרד הבריאות – העלה במכתבו על נס את המקצועיות הרבה של אנשי התאגידים בהשוואה לרשויות המקומיות והדגיש את הראיה המערכתית הרחבה של תשתיות הביוב והמים שכוללות, בין היתר הכנסה ועדכון של תוכניות אב למים וביוב.
רשות המים – קבעה במסמך מפורט ששלחה בתגובה להצעת החוק ב-29 ביולי 2025 שפירוק התאגידים יפגע ביכולת לגייס כסף להקמת תשתיות וכי עובדה זו צפויה לפגוע באופן מידי ביכולת גיוס החוב של תאגידי המים והביוב וביכולת ההשקעה שלהם כבר בטווח הקרוב בפרויקטים נחוצים בעיקר בתחום הביוב המהווה כיום חסם לפיתוח הארץ. כלומר, אי פיתוח תשתיות ביוב ימנע אישור של תוכניות בנייה, יחריף את המחסור בדיור ואת הפגיעה הקשה בסביבה. לדעת הרשות: "קידומם של תהליכי השיפור צריך להיעשות במסגרת תאגידי המים והביוב אשר הוכיחו את עצמם, תוך המשך חתירה למצוינות וליעילות".
לסיכום
עמותת "צלול" קוראת לחברי הכנסת לדחות את הצעת החוק ולרשויות המקומיות שלא לפרק את התאגידים אלא להצטרף לתאגידים רב־רשותיים. בעידן של משבר אקלים, בצורות ומחסור במים האינטרס של חברי הכנסת והרשויות המקומיות צריך להיות חיסכון במים, צמצום פחת מים וניהול יעיל של המשאב. אלה יושגו באמצעות שיתוף פעולה בין כל הגורמים ובעיקר באמצעות עידוד תאגידים חזקים ויעילים.