תוכן העניינים
- מטרת המסמך
- רקע
- בדיקת היתכנות הנדסית ותפעולית להפעלת תחנות מי קיץ ב"גשם ראשון"
3.1. תפעול תחנות מי קיץ
3.2. איכות הנגר ב"גשם הראשון"
3.3. ספיקות נגר ראשוני
4. חלופות וטכנולוגיות להתמודדות עם ספיקות ואיכויות הנגר הראשון
4.1. פתרונות להתמודדות עם הספיקה מהנגר הראשוני
4.2. פתרונות להתמודדות עם איכויות הנגר הראשוני
4.3 פתרונות נוספים להתמודדות עם ספיקות ואיכויות נגר שלא מועבר למתקני הביוב
- אומדנים והערכת עלויות להקמת מערכת לאיסוף נגר מ"גשם ראשון"
- מסקנות והמלצות לכתיבת מסמך מדיניות
6.1. מסקנות המסמך
6.2. המלצות לדרכי פעולה
- נספחים
1. מטרת המסמך
אירוע "גשם ראשון" (First flush) גורם לכך שהנגר הראשוני, לאחר תקופה ארוכה ללא משקעים, מזוהם ומכיל שאריות של פסולת ותשטיפים שמקורם בכבישים, במדרכות ובמערכות ניקוז עירוניות. נגר זה מגיע לים, לנחלים (ולכינרת) ומזהם את מקורות המים.
מסמך זה בוחן מספר נושאים:
- הסטת הנגר המזוהם שנוצר ב"גשם ראשון" לתשתיות הביוב, כפתרון שיכול לצמצם את הזיהום ולמנוע את הגעתו לנחלים, לים ולמקורות מים. בנוסף, הסטה זו עשויה להפחית את המפגע הוויזואלי של זרימת הנגר המזוהם לים ולנחלים.
- בחינת נגר מ"הגשם הראשון" וגם נגר שנוצר במהלך ולאחר מספר שבועות ללא משקעים.
- הצעה למשרד להגנת הסביבה לעדכן את מדיניותו בנושא "צמצום ומניעת זיהום מקורות מים ממי קיץ", ולכתוב מדיניות חדשה שתהיה ייעודית להסטת נגר ראשוני ומזוהם באמצעות תחנות מי הקיץ.
- הצגת מידע שנאסף ממחקרים שבוצעו בארץ ובחו"ל, דיגומים ממאספי ניקוז ודיונים עם גורמים רלוונטיים (משרדי ממשלה, משרדי תכנון, מנהלי מט"שים ועוד).
- הצגת טכנולוגיות ורעיונות יישומיים הקיימים בתחום צמצום הזיהום מנגר ראשוני.
2. רקע
נושא מניעת זיהום ים ונחלים מנגר עירוני "גשם הראשון" (היורה) וכן מגשם שמגיע לאורך השנה לאחר שבועות ללא משקעים, מעסיק את הרשויות המקומיות (בעיקר אלה שסמוכות לחופי ים ונחלים), משרדי ממשלה, בראשם המשרד להגנ"ס ורשות המים, וכן עמותות סביבתיות, ובראשן "צלול", שעומדת מאחורי מסמך זה ופועלת לצמצום זיהום מנגר ראשוני ומנגר בכלל ומניעתו.
מטרת המסמך היא להמליץ על מדיניות בנושא, ולפרט את המידע והבדיקות שנעשו לצורך בחינת ויישום הפעלת תחנות "מי הקיץ" גם עבור איסוף נגר מ"גשם ראשון".
ברחבי הארץ פועלות עשרות תחנות מי קיץ, שמסיטות את זרימת הנגר לתשתית הביוב בחודשים היבשים, בעיקר על מנת למנוע זיהום ים בעונת הרחצה. תחנות מי קיץ קיימות בחיפה, נתניה, תל אביב, אור יהודה, רמת גן, רעננה, רחובות, הרצלייה, לוד ועוד. לאור המודעות הגוברת למניעת זיהום ושמירה על איכות המים, תחנות נוספות נמצאות בשלבי תכנון והקמה – לדוגמה בנחל ציפורי ובנחל סעדיה. תחנות אלה מעבירות את הנגר שנאסף לתשתית הביוב העירונית, לרוב לתחנת שאיבה לביוב סמוכה, ומשם הנגר המזוהם מוזרם למכון טיהור שפכים (מט"ש).
הבדיקות שיוצגו במסמך יתמקדו במספר היבטים הנוגעים לאפשרות להשתמש בתחנות מי הקיץ גם לאיסוף הנגר הראשוני:
- תפעול מערכות איסוף הנגר והביוב
- איכויות וריכוז המזהמים בנגר הראשוני
- ספיקות וכמויות הנגר הראשוני
- השפעת איכות הנגר הראשוני וספיקותיו על תשתיות הביוב והמט"ש
- טכנולוגיות קיימות
- סוגיות רגולטוריות
מסמך זה מתמקד בזרימת הנגר ממובלי ניקוז סגורים או פתוחים מתוך השטחים העירוניים הזורמים לנחלים ולים. המסמך אינו עוסק בנגר הראשוני שמגיע משטחים פתוחים, מזרימה בערוצי נחלים או משטחים חקלאיים.
3. בדיקת היתכנות הנדסית ותפעולית להפעלת תחנות מי קיץ ב"גשם הראשון"
בפרק זה יוצגו נתונים שנאספו ונבחנו מההיבט ההנדסי והתפעולי, לרבות ספיקות וריכוזי מזהמים מ"נגר ראשוני", אשר הוגדר במסמך זה כנגר מ"גשם ראשון". ההתמקדות בספיקות ובריכוזי המזהמים נועדה להעריך את יכולת המשאבות והתשתיות לקלוט את הנגר ואת הפסולת הנלווית אליו, וכן את יכולת המט"ש לקבל עומסים אלו מבלי לפגוע בתהליך הביולוגי.
3.1. תפעול תחנות מי קיץ
קיימת חשיבות רבה לתפעול פשוט ונוח של מערכת להסטת נגר ראשוני לתשתית הביוב. בדרך כלל, תפעול תשתיות הניקוז מבוצע על ידי העיריות והמועצות, ואילו תפעול תשתיות הביוב ותחנות השאיבה מבוצע על ידי תאגידי המים (למעט תאגיד "מי אביבים" המתפעל את שתי המערכות). בארץ ישנן תחנות מי קיץ רבות, הפועלות בעונה היבשה ומסיטות נגר עירוני מלהגיע לים בעונת הרחצה. חלקן פועלות באמצעות גרביטציה עם מגוף שליטה (לדוגמה, בחוף דדו בחיפה ובחוף ארגמן בנתניה) וחלקן באמצעות משאבות בתחנות ייעודיות למי קיץ (לדוגמה, בעיריית תל אביב). תחנות אלה מזרימות את הנגר שנאסף לתשתית הביוב העירונית, לרוב לתחנת שאיבה לביוב סמוכה, ומשם הוא מגיע למט"ש.
להלן מספר סוגיות תפעוליות שיש לבחון בעת התאמת תחנות מי קיץ לאיסוף הנגר הראשוני:
- תפעול בספיקות גבוהות – הסטת נגר מגשם ראשון דורשת התייחסות מיוחדת, מכיוון שבעוד שנגר ממי קיץ מתקבל לרוב בספיקות נמוכות, נגר מ"גשם ראשון" יכול להגיע בספיקות גבוהות בפרק זמן קצר. על־כן, מומלץ להתמקד דווקא במובלי ניקוז משניים[1], שבהם הספיקה נמוכה יחסית וההיתכנות להפנותה לתשתית הביוב גבוהה יותר. תרחיש סביר לתפיסת מי נגר מ"השם ראשון" הוא קצר, כ- 10 דקות ועד חצי שעה לכל היותר. בסערות או בשבר ענן ייתכן שאי אפשר יהיה לאסוף כלל את הנגר הראשוני בשל הספיקות הגבוהות.
- שליטה מרחוק – נקודה חשובה נוספת היא האופציה לתפעול מרחוק של מגופי שליטה, שיאפשר בקרה ופיקוד בהתאם לכמות ולספיקה. בהתאם לבדיקות תרחישים שנעשו בפרק זמן של עד חצי שעה, נצפה שאפשר יהיה להסיט מאות קובים בודדים של נגר מזוהם. הבקרה תתבצע באמצעות "מדי מפלס" או "מדי ספיקה", שיאפשרו שליטה על כמות הנגר הנכנסת למערכת.
- סינון גס – ברוב המקרים נגר עילי עובר סינון גס מעצם המעבר דרך קולטני ניקוז. כדי להגן על מערכות הביוב, בפרט על הזרימה צנרת ועל המשאבות, מומלץ לשלב התקנת "רשת סינון" גסה נוספת. רשת זו תנוקה לאחר דעיכת אירוע הגשם הראשון, על מנת להבטיח את תפקודה התקין בגשמים הבאים.
3.2. איכות הנגר מ"הגשם הראשוני"
בדיקת השפעת איכות מי הנגר מ"גשם ראשון" על מערכות סילוק וטיפול בשפכים, ובמיוחד על התהליך הביולוגי במט"ש, חיונית על מנת לבחון את היתכנות הפניית הנגר למערכות הביוב. לצורך כך, נבדקו איכויות של נגר ראשוני בארץ ובעולם. נמצא כי אין מספיק מחקרים בנושא ורובם ישנים. בנוסף, קיימת שונות רבה בין המחקרים, והיא נובעת מגורמים שונים כמו :
- סוגי האנליזות שבוצעו
- עוצמות הגשם
- ספיקות הנגר
- מקור הנגר (כבישים, תעשייה, מגורים)
- שטחי אגן הניקוז
- סוג הקרקע (מחלחלת/אטומה)
השונות במחקרים ובדיגומים מקשה עלינו לצפות את עומס המזהמים המגיע בנגר הראשוני, ולכן על מנת לאמוד את העומס נדרשות בדיקות ספציפיות לאגן הניקוז ממנו רוצים להסיטו.
מחקר בנושא זה מתבצע בימים אלו ב"טכניון" ומתמקד גם באיכות הנגר הראשוני באזור "חלוצי התעשייה", חיפה, אך תוצאותיו טרם פורסמו.
להלן דוגמאות למחקרים שהתמקדו באיכות הנגר הראשוני:
דוגמה 1: כפר סבא, 2015-2016, מחקר של "המרכז לערים רגישות מים בישראל":
במחקר שערך "המרכז לערים רגישות למים בישראל" בכפר סבא (ראה נספח מס' 1 ואיור מס' 1), נמדדו עומסים הצפויים להגיע למט"ש: ריכוז TSS (חומר מרחף) ב- 20 מ"מ גשם. מדובר באגן שמשתרע על פני שטח של 2,800 דונם (אגן G) ומשלב אזורי מגורים, תעשייה זעירה ומסחר. ערך ה- TSSשנמצא היה 500 מג"ל.
בהנחה שנרצה להזרים כ-100 מ"ק ביום מתוך זרם בריכוז כזה, העומס היומי הצפוי הוא כ- 50 ק"ג בלבד.
עומס כזה עלול להשפיע על מט"שים קטנים, אך במט"ש בינוני עד גדול הריכוז זניח.
לדוגמה, מט"ש חיפה מקבל כ-92 אלף מ"ק ביום, כך שערך ה – TSS מגיע לכ- 46,000 ק"ג ביום, כך שעומס של עשרות ק"ג לא צפוי להשפיע על התהליך.
איור מס' 1- אגן G ראשי במחקר שבוצע ע"י המרכז לערים רגישות למים
דוגמאות נוספות עבור עומסי TSS (חומר מרחף) במט"ש קטן ובינוני:
מט"ש "קטן" – מט"ש חולית מקבל כ- 2,000 מ"ק ביום, ריכוז TSS כ-160 מג"ל (דוגמא משנת 2024)- עומס TSS יומי כ- 230 ק"ג.
מט"ש "בינוני"- מט"ש רהט מקבל כ- 7,000 מ"ק ביום, ריכוז TSS כ- 700 מג"ל (דוגמא משנת 2015) – עומס TSS יומי כ- 4,900 ק"ג.
דוגמה 2: קליפורניה, 2005. California Department of Transportation Division of Environmental Analysis
מתארת את ההשפעה הוויזואלית של נגר מ"גשם ראשון". באיור מס' 2 אפשר לראות כי בפרק זמן קצר של עד שעה, התקבלו דוגמאות הממחישות את הזיהום באופן ויזואלי. מקור הצבע הכהה מקורו בתשטיפי כבישים ומדרכות שמכילים שמנים מינרליים, שאריות דלקים, חלקיקי גומי מצמיגים, אבק וכיוצ"ב. ככל שהזרימה ממשיכה במהלך השעה הראשונה צבע הדוגמאות מתבהר באופן חד.
איור מס' 2 – גרף המתאר באופן ויזואלי את הדוגמאות שנאספו במהלך השעה הראשונה.
דוגמה 3: אשדוד, שנת 2003
מחקר זה דגם את איכות מי הנגר מ"גשם ראשון" בהשוואה למהלך כל אירוע הגשם באזורים שונים. המחקר מצא שהריכוזים באירוע הגשם הראשון היו גבוהים יותר מאשר בדגימות שנאספו באירועים הבאים. עבור אלומיניום (Al), למשל, התקבלו ערכים של כ-3 מג"ל. בהנחה שנסית כמות נגר של כ-500 קוב, נקבל עומס של כ-1.5 ק"ג ביום, כמות שאינה צפויה להשפיע על התהליך במט"ש. במט"ש קטן הכמות עלולה להיות משמעותית, כאמור בדוגמא מס' 1 בפרק זה, אך במט"ש גדול ובינוני היא צפויה להיות זניחה.
להלן דוגמאות לערכי Al(יון אלומיניום) במט"ש בשגרה:
במט"ש "חולית" הריכוז הוא כ- 2.4 מג"ל בממוצע, עבור ספיקה יומית של כ- 2,000 קוב, כך שהעומס ביום הוא כ – 4.8 ק"ג.
במט"ש נתניה הריכוז הוא כ- 1.35 מג"ל בממוצע, עבור ספיקה יומית של כ- 42 אלף קוב, העומס שצפוי הוא כ- 56 ק"ג ביום.
מכאן שערכי הנגר הראשוני לא עתידים להשפיע על התהליך במט"ש בינוני וגדול. מנגד, הוצאה של עומסי זיהום אלה והחידקים המתלווים אליהם ממערכת נחלית ומחופי הים עשויה לשפר באופן ניכר את החזות ואת התברואה של החופים והנחלים
3.3. ספיקות נגר ראשוני
ספיקות נגר במובלי הניקוז העירוניים משתנות מהותית בהתאם למשתנים רבים. הפרמטרים הקריטיים ביותר שמשפיעים על הספיקה הם עוצמת הגשם, אחוז השטח המחלחל באגן הניקוז, רמת רטיבות הקרקע, סוג הקרקע, קיומן של תשתיות ניקוז ביישוב ועוד.
חישוב הספיקות עבור הנגר הראשוני יכול להתשנות לאורך השנה. ידוע שלרוב בעונות המעבר הגשמים עוצמתיים יותר, אך לא רק בעונות המעבר. אנו מתייחסים לנגר הראשוני גם באירוע גשם לאחר כשלושה שבועות של "יובש".
מכאן שנגר מגשם ראשוני יכול להתרחש פעמים בודדות בשנה ועם שונות גבוהה לעומת נגר מגשמים שנמדדים לאורך שנים ולאורך כל עונות השנה.
בנוסף, בשנים האחרונות אנו עדים לאירועי גשם קצרים ועוצמתיים במיוחד. במקרים כאלה הגשם אינו מספיק לחלחל לקרקע, הוא זורם על פני השטח ומגיע לתשתיות הניקוז העירוניות – מה שעלול לגרום להצפות.
עוצמות גשם גבוהות של עשרות רבות של מ"מ בשעה (ולעיתים בפרק זמן קצר אף יותר, כפי שאירע בדרום הארץ ב-4.5.25 עם 30 מ"מ ב-10 דקות), יביאו לספיקות גבוהות מאוד במובלי הניקוז שיכולות להגיע לאלפי ואף עשרות אלפי מ"ק בשעה. במצבים כאלה אין היתכנות להסיט את הנגר לתשתיות הביוב.
קיימת סבירות גבוהה להסטת נגר ראשוני דווקא במאספים המשניים, שמנקזים אגנים קטנים יחסית (מאות עד אלפי דונם בודדים), שם הספיקה צפויה להיות כזו שתאפשר הסטה מבוקרת למערכת איסוף הנגר הראשוני במשך עד חצי שעה.
מפאת כל אלו, קיים קושי לאמוד את הספיקות, וככל הנראה יידרשו מדידות (רצוי רב שנתיות) על מנת לאפיין את ספיקת הנגר ראשוני הצפוי באגן הספציפי בו מתמקדים, או לחילופין לבדוק אם אפשר לחזות ספיקות מבדיקות שנעשו למשל ב"תחנה לחקר הסחף".
מההיבט של השפעת הספיקות על המט"ש המסקנה היא שאין להעמיס על המט"ש יתר על המידה בזמן אירוע הגשם אלא לאגור כמות נגר ראשוני מבלי להזרימה למתקני השפכים, ובהמשך לאחר סיום אירוע הגשם -לאפשר הזרמה מבוקרת. מדובר בכמות של עד 100 מ"ק ביום בלבד, שיכולה להימשך מספר ימים (לפי חישוב שנוכל לאגום ולהשהות מאות קובים בכל אירוע הגשם הראשון). עבור מט"שים בינוניים עד גדולים, מדובר בספיקות זניחות.
להלן דוגמאות לספיקות מנגר ראשוני להמחשה:
א. המרכז לערים רגישות למים, "אפיון נגר עירוני בערים בישראל", 2017, כפר סבא – "אגן ניקוז ראשי" (כ- ½ משמש אזור מגורים, כ- ⅓ שטח פתוח). שטח האגן: כ- 2,800 דונם, כמות משקעים: 20 מ"מ, כמות הנגר במוצא האגן: 8,000 מ"ק.
ב. מרכז לערים רגישות למים, "אפיון נגר עירוני בערים בישראל", 2017, כפר סבא- אגן ניקוז משני, כביש שאינו ראשי. שטח האגן: כשישה דונם, כמות משקעים באירוע הגשם הראשון: 20 מ"מ, כמות הנגר במוצא האגן: 1.5 מ"ק בלבד.
לסיכום, איגום הינו ההיבט הקריטי ביותר בהיתכנות להעביר ספיקת נגר ראשוני לתשתית הביוב. ככל שנגדיל את יכולת האיגום כך נוכל לסלק כמות גדולה יותר של נגר ראשוני מזוהם ולהזרימו באופן מבוקר ומווסת למערכת הביוב. נדרש להקצות שטח איגום בנפח של כמה מאות קוב, לצורך השהייה, ורצוי שימוקם סמוך ככל האפשר לתחנת שאיבה לביוב או במידה ויתאפשר אף בשטח התחנה (מדובר במכל אגירה מוטמן).
4. חלופות טכנולוגיות להתמודדות עם ספיקות ואיכויות הנגר הראשון
לצורך קבלת אומדן להתקנת מערכת לאיסוף זרימת הנגר הראשוני, אפשר ליישם פתרון שבו הזרימה מוסטת ממובל הניקוז אל מכל איסוף ייעודי, וממנו מוזרמת בהמשך באופן מבוקר לאורך מספר ימים לתחנת השאיבה לביוב.
מערכת זו תכלול מספר רכיבים עיקריים, כמפורט להלן:
|
רכיב |
כמות / נפח |
עלות משוערת (ש"ח ללא מע"מ) |
|
מכלי איסוף (כולל הובלה) |
2 × 250 מ"ק (סה"כ 500 מ"ק) |
500,000 |
|
תכנון והתקנה של המכלים* |
– |
250,000 |
|
התקנת משאבות, מגופים ומערכת בקרה |
– |
150,000 |
|
בצ"מ (20%) בלתי צפוי מראש |
– |
180,000 |
|
סה"כ אומדן משוער |
– |
1,080,000 |
*העלות הכוללת משקפת הערכה כללית ויכולה להשתנות בהתאם למאפייני השטח, לרבות עומק התשתיות. הקמת מערכת מסוג זה תאפשר:
- הפחתה של הזרמת מזהמים לים ולנחלים באירועי הגשם הראשונים.
- אגירה של הנגר הראשוני המזוהם והזרמתו באופן הדרגתי למט"ש בהתאם לקיבולת המערכת.
- ויסות הספיקות והעומסים המיידיים על תחנות השאיבה והמט"ש בזמן אירועי גשם.
- סילוק מזהמים נוספים הזורמים במובלי הניקוז בעקבות תקלה או הזרמה (גם שאינם נגר).
להלן סכימה לדוגמה (איור מס 5) של מערכת איסוף נגר ראשוני בתוך שטח תחנת השאיבה לביוב. מכל האיסוף יוטמן ויהיו לו מספר פתחי ביקורת שיאפשרו שאיבת של צופת ומשקעים.
בנוסף הכניסה תהייה מגוף מבוקר שישלוט על הספיקה הנכנסת ומגוף יציאה מבוקר המאפשר מעבר בגרביטציה למגוב, או לחילופין משאבה טבולה שתסנוק נגר ראשוני לפני המגוב בתחנת השאיבה.
איור מס' 5 – להלן סכימה של מערכת איסוף נגר ראשוני בתוך שטח תחנת השאיבה לביוב.
אומדנים והערכת עלויות להקמת מערכת איסוף מגשם ראשון
לצורך קבלת אומדן להתקנת מערכת לאיסוף זרימת הנגר הראשוני, אפשר ליישם פתרון שבו הזרימה מוסטת ממובל הניקוז אל מכל איסוף ייעודי, וממנו מוזרמת בהמשך באופן מבוקר לאורך מספר ימים לתחנת השאיבה לביוב.
מערכת זו תכלול מספר רכיבים עיקריים, כמפורט להלן:
|
רכיב |
כמות / נפח |
עלות משוערת (ש"ח ללא מע"מ) |
|
מכלי איסוף (כולל הובלה) |
2 × 250 מ"ק (סה"כ 500 מ"ק) |
500,000 |
|
תכנון והתקנה של המכלים* |
– |
250,000 |
|
התקנת משאבות, מגופים ומערכת בקרה |
– |
150,000 |
|
בצ"מ (20%) בלתי צפוי מראש |
– |
180,000 |
|
סה"כ אומדן משוער |
– |
1,080,000 |
*העלות הכוללת משקפת הערכה כללית ויכולה להשתנות בהתאם למאפייני השטח, לרבות עומק התשתיות. הקמת מערכת מסוג זה תאפשר:
- הפחתה של הזרמת מזהמים לים ולנחלים באירועי הגשם הראשונים.
- אגירה של הנגר הראשוני המזוהם והזרמתו באופן הדרגתי למט"ש בהתאם לקיבולת המערכת.
- ויסות הספיקות והעומסים המיידיים על תחנות השאיבה והמט"ש בזמן אירועי גשם.
- סילוק מזהמים נוספים הזורמים במובלי הניקוז בעקבות תקלה או הזרמה (גם שאינם נגר).
להלן סכימה לדוגמה (איור מס 5) של מערכת איסוף נגר ראשוני בתוך שטח תחנת השאיבה לביוב. מכל האיסוף יוטמן ויהיו לו מספר פתחי ביקורת שיאפשרו שאיבת של צופת ומשקעים.
בנוסף הכניסה תהייה מגוף מבוקר שישלוט על הספיקה הנכנסת ומגוף יציאה מבוקר המאפשר מעבר בגרביטציה למגוב, או לחילופין משאבה טבולה שתסנוק נגר ראשוני לפני המגוב בתחנת השאיבה.
איור מס' 5 – סכימה של מערכת איסוף נגר ראשוני בתוך שטח תחנת השאיבה לביוב
6. מסקנות והמלצות
העבודה והבדיקות במסמך זה כללו בדיקות והתייעצויות עם משרדי תכנון, משרדי ממשלה (המשרד להגנת הסביבה ורשות המים), רשויות ניקוז ונחלים, מנהלי מחלקות ניקוז ואנשי תפעול שונים, וכן נבדקו מאמרים ומחקרים שנעשו בנושא בארץ ובעולם.
6.1. מסקנות
המסמך בחן את הספיקות, ריכוזי המזהמים ואת ההיבטים התפעוליים. המסקנה היא שנגר ראשוני מגיע מספר פעמים בשנה ובספיקות משתנות, וכי תידרש השקעה לצורך הקמת מכל איגום ווויסות בסמוך לתחנת מי הקיץ או תחנת שאיבה לביוב.
ברשויות הסמוכות לחוף ולנחלים שעבורן הנושא של צמצום זיהום הים מהנגר הראשוני קריטי, אפשר יהיה לבצע התאמה להקמת מכל איגום עבור קליטת הנגר מהגשם הראשון.
במידה וכבר קיימות או מתוכננות תחנות מי קיץ, אפשר לבדוק היתכנות להתקנת מכל איגום.
קיימת גם אפשרות להזרים את הנגר מהניקוז ישירות לתחנת שאיבה לביוב באמצעות גרביטציה, או מהמכל איגום לתחנת השאיבה לביוב באמצעות גרביטציה – אפשרות כזו תפחית את האומדנים שהוצגו (סעיף 5).
על מנת לשפר את איכות הנגר שמגיע לים מ"הגשם הראשון", מומלץ במקביל לאמץ טכנולוגיות קיימות בשווקים בחו"ל המיועדות להסרת מזהמים מהנגר (סעיף 4.3) ולבצע ככל שאפשר פעולות של מניעה במקור (ראה סעיף 4.2.1).
6.2. המלצות לדרכי פעולה
- שיתוף העבודה שנעשתה עם הגורמים הרגולטוריים השונים. המסמך מראה כי קיימת היתכנות טובה לצמצום הזיהום בים ובנחלים מהגשם הראשון באמצעות מתקן מי קיץ קיים או הטמנת מכל איגום בסמוך לתחנת שאיבה לביוב.
- חשוב לשתף את "פורום רשויות החוף",וכן קרנות ומשרדי ממשלה על מנת שיעודדו התקנת מערכות שמצמצמות את הזיהום מהנגר הראשוני של ה"גשם הראשון" ויתמכו בהקמתן.
- המטרה היא להקצות משאבים כדי לבחון כל יישוב לגופו, עם התשתיות שקיימות בו, על מנת לבדוק האם ניתן להסיט את הנגר הראשוני ולהביא לכך שהים והנחלים לא יקבלו את הזיהום המשמעותי מהגשם הראשון (ראה איור מס' 6).
- המשרד להגנת הסביבה פרסם מדיניות להתקנת משאבות מי קיץ המעודדת הקמת תחנות שימנעו מהמזהמים להגיע לים ולנחלים. נכון לבחון הרחבה של מסמך זה בהתאם לעבודה שנעשתה כאן, כדי שימליץ על תפיסת זרימת הנגר הראשון במסגרת התכנון הכולל.
להלן קישור למדיניות: https://www.gov.il/he/pages/summer-water
איור מס' 6 – דוגמא למיפוי של מערכת ניקוז עירונית באשדוד ושל תחנות שאיבה – מתוך מחקר של ד"ר ליאור אסף (נחל לכיש).
7. נספחים
7.1. נספח 1 – מחקר שבוצע ע"י "המרכז לערים רגישות מים בישראל" 2015-2016: איפיון נגר עירוני בערים בישראל.
פרופ' ערן פרידלר, פרופ' רוני וולך, פרופ' אביתר ארל, פרופ' אשר ברנר, פרופ' טל אלון מוזס, פרופ' אנה דלטיק. ד״ר ירון זינגר, מנהל המרכז לערים רגישות מים בישראל.
https://wsc.org.il/wp-content/uploads/2018/08/17_Book_Web.pdf
7.2 נספח 2 – דוגמאות לרשויות מקומיות שהקימו מתקנים לתפיסת מי קיץ, מתוך "מדיניות המשרד לצמצום ולמניעה של זיהום מקורות מים ממֵי קיץ", 2024.
https://www.gov.il/he/pages/summer-water
רשות מקומית |
מיקום המתקן |
תל אביב |
מספר תחנות בחופי הים במוצאי נקזים עירוניים (נקז טרומפלדור), וכן מספר תחנות צמודות לנחל הירקון במוצאי ניקוז – ס"ה יותר מ25 – הפניה |
רמת גןהרצליה |
צמוד לנחל הירקון במוצא ניקוז "ביתילי"חוף אכדיה |
אור יהודה |
בתעלת הגליל |
רעננה |
במעלה נחל פולג בצמידות לתחנת הביוב הראשית של רעננה |
רחובות |
בצמידות לתעלת רחובות המנקזת את הניקוז הדרומי של העיר |
נתניה |
ליד אזור התעשייה הדרומי של העיר, מונע הזרמות לכיוון נחל אודים. בחוף הים של נתניה הוקמו מספר תחנות קיץ (נקז ארגמן) |
לוד |
במובל הניקוז במעלה נחל שפירים בתוך העיר (בצומת מיכה רייסר) |
אשקלון |
במוצא נקז נחל חממה |
חיפה |
נקז מת"מ – חוף דדו, נחל סעדיה |
7.3 נספח 3 – מחקר שבוצע בקליפורניה, 2005.
ע"י California Department of Transportation Division of Environmental Analysis לינק למאמר השלם:
7.4 – נספח 4 – מחקר שבוצע באשדוד 2003
Controls on the chemical and isotopic compositions of urban stormwater in a semiarid zone.
- Asafa , R. Nativa,*, D. Shaina , M. Hassanb , S. Geyer
file:///C:/Users/User/Downloads/Asaf%20L,%20Ashdod%20paper%2020004%20-%20Control%20urban%20runoff%20(1).pdf
7.5 נספח 5 – נקזים עירוניים עם מוצא בחוף – עקרונות והנחיות תכנון. היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, המשרד להגנת הסביבה(2018).
https://www.gov.il/he/pages/urban_drains_with_beach_outlet_principles_planning_guidelines
7.5. נספח 6 – מושגים
- "הגשם הראשון" (First flush) – אירוע הגשם הראשון של העונה הגשומה, המכונה גם "היורה".
- ""נגר ראשוני" – הוגדרה במסמך זה עבור הנגר מהגשם הראשון בעונה הגשומה והנגר המגיע לאחר תקופה של שלושה שבועות ויותר ללא גשמים(לעיתים נקרא גם גשם עונתי).
- תחנות מי קיץ ("מתקן מי קיץ") – מתקן שנועד לתפוס את הזרימות במובלי הניקוז העירוניים בתקופה "היבשה"( בקיץ), כדי למנוע את הגעתן לים ו/או למקור מים אחר. הזרימות מועברות למערכות הביוב, תחנת שאיבה לביוב ומשם למט"ש.
*לרוב בתחנות מי הקיץ מותקנות משאבות אך לעיתים הזרימה אליהן נעשית באמצעות גרביטציה.
- תחנת שאיבה לביוב – תחנת שאיבה המקבלת שפכים לרוב בגרביטציה וסונקת אותם לתשתית ביוב המאפשרת הגעתם למכון טיהור שפכים (מט"ש).
7.6. נספח 7 – דוגמאות לאיכות השפכים בכניסה למט"ש
קישורים לדוחות איכות שפכים במט"שים שונים.
דוח מט"ש חיפה 2022 – https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/haifa_24/he/water_2024_erquests_hifa_request_2024.pdf
דוח מט"ש נתניה 2020-
https://www.meinetanya.co.il/template/default.aspx?CatId=2&PageId=72
ספיקות ואיכויות שפד"ן 2024-