עמותת "צלול" והחברה להגנת הטבע כתבו מכתב לרשות המים ולמשרד להגנת הסביבה שבו ביקשו לקבל מידע באשר לסיבות לכשל הנורא במט"ש שדרות שער הנגב שגורם להזרמת שפכים מזוהמים למאגרי הקולחים ולנחל שקמה. מבדיקות שנערכו במי הנחל נמצאו זחלי יתושים הגורמים לקדחת הנילוס וחשד לחיידקי כולרה.
במכתבן כתבו "צלול" והחברה להגנת הטבע: "המט"ש נמצא בהליך שדרוג שעלותו 72 מיליון שקל לצורך הגדלת קיבולת השפכים בעקבות הגידול באוכלוסיית האזור. במאי 2024 התרחש כשל במט"ש שעל פי עדויות תושבי האזור לא הפתיע איש, שכן כבר בעת בנייתו אירעה בו תקלה קשה של היפרדות אחד הקירות שטופלה באמצעות קשירתם זה לזה בכבלים. מכאן שאין להתפלא על כך שבעת עבודות ההרחבה נגרם סדק בבטון הריאקטור שחייב השבתה של חלק גדול מהתהליך. כתוצאה מכשל זה מוזרמים למאגרים ולנחל שקמה מזה מספר חודשים שפכים הפסולים לשימוש חקלאי שגורמים לנזקים אקולוגיים קשים לנחל ומהווים זיהום מים על פי הגדרות חוק המים תשי"ט- 1959. בנוסף, דגימות שנערכו במי הנחל מצאו יתושים שנושאים את מגפת קדחת הנילוס וכן חשד למחלות רבות נוספות ובהן כולרה".
עוד כתבו: עמותת "צלול" והחברה להגנת הטבע מבקשות לדעת אילו צעדים נוקטות הרשויות כדי למנוע את הימשכות הנזקים הסביבתיים והאקולוגיים למאגרי הקולחים ולנחל שקמה ואת הנזק הבריאותי העצום:
- האם נערך תחקיר באשר לסיבות שגרמו לכשל במבנה המט"ש – בקרב המתכננים והמבצעים של המט"ש ובקרב הוועדות והרגולטורים שאישרו את תוכנית המט"ש. תחקיר כזה חשוב כדי לעמוד על הסיבות לכשל ועל האפשרות למנוע כשלים בעתיד.
- האם הידיעה שהמט"ש סובל מכשל הייתה ידועה והאם נעשו צעדים למנוע אותו באמצעות שליחת התראות או כל אמצעי אחר?
- מה כמות השפכים שזרמה לנחל שקמה?
- כיצד תפגע הזרמת שפכים וקולחים באיכות נמוכה במאגרי הקולחים, בתפקודם העתידי וביכולתם לספק קולחים באיכות מתאימה ומה יעשה בקולחים באם אי אפשר יהיה לעשות בהם שימוש חקלאי?
- האם יש תוכנית לטפל במאגרים כדי שיספקו קולחים באיכות מתאימה ואם כן באיזו דרך?
- מה לוחות הזמנים להשלמת העבודות של המט"ש ושל ניקוי המאגרים ומה עלותה המשוערת?
- מנתונים שהגיעו לידינו עולה שבבוצה שבמאגר הקולחים נמצאו מתכות כבדות בשיעור החורג מהתקן שמקורן כפי הנראה באזור התעשייה התורם שפכים למט"ש. כיצד מתכוונים לטפל במקורות זיהום אלה?
צילום: יוסי הראל, רשות ניקוז שקמה בשור
