במסגרת הדיון בכנסת על הכוונה לסגור את בז"ן ומפעלי התעשייה הפטרוכימית כתבה "צלול" מכתב ליו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ דויד ביטן, שבו הציגה את עמדתה:
עמותת "צלול" הודיעה שהיא מברכת על החלטת הממשלה 1231 לסגירת בית הזיקוק והתעשייה הפטרוכימית המזהמת במפרץ חיפה בהובלת מנהל התכנון. לדברי "צלול" מדינת ישראל ניצבת בפני משבר כלכלי ולאומי מהחמורים בתולדותיה ותידרש לפעולות נחושות ומושכלות ליציאה מהמשבר תוך הסתכלות רחבה ומעמיקה אל כלכלת העתיד. כחלק מאותה ראייה נדרשת השקעה ב"רפואה מונעת", בין השאר באמצעות הפחתת מפגעים סביבתיים לצמצום התחלואה העודפת במפרץ חיפה שיוצרת עומס על מערכת הבריאות. מטרופולין חיפה המצוי מזה שנים בדעיכה דמוגרפית וכלכלית בשל זיהום מפרץ חיפה, לא יכול להתבסס עוד על תעשייה מזהמת. במטרופולין ישנו מחסור חריף בהיצע תעסוקתי ובמיוחד כזה המותאם לצרכי המאה ה-21. כעת ניתנת למדינה ההזדמנות לשקמו, לחדש ולחזק אותו ואת הרצף האורבני בצורה מיטבית.
- בתי הזיקוק והתעשייה הפטרוכימית הם מקור עיקרי לזיהום אוויר כרוני בלב מטרופולין חיפה והקריות: וזאת בשל תנאים טופוגרפיים מטאורולוגים שגורמים ל"כליאה" של זיהום אוויר ימים רבים בשנה ולעודף תחלואה ממחלות הקשורות לזיהום אוויר. עודף תחלואה והזיהום גורמים לדימוי שלילי של כל המטרופולין הפוגם ביכולת ההתחדשות העירונית ופיתוח לב המטרופולין.
- פרנסה חלופית לעובדים: על הממשלה לדאוג להכשרות לעובדי תעשייה הפטרוכימית המזהמת כדי שיוכלו לעבור למקומות עבודה מכניסים ואטרקטיביים.
- הזדמנות לפיתוח פארק רחב לאורך הקישון: שיספק לצד שמירת טבע גם שירותי פנאי, ספורט, תיירות ושירותי ניהול נגר למניעת נזקי הצפות.
- יש לסגור את נמל התזקיקים הישן: בלי קשר לתוכניות לסגירת בז"ן ולהקים מסוף תזקיקים חדש, מודרני ובטיחותי בצמוד לנמל המפרץ, רחוק ממגורים ובתי עסק. המסוף החדש צריך לקלוט כמויות דומות של תזקיקים לאלה שעוברות דרך נמל הדלק היום ולא להגדיל את נפחי השינוע. חלק מהמכלים היועדים לנפט יוכלו לעבור הסבה למכלי תזקיקים לצרכי הדרום והמרכז.
- מלאי חירום: על פי החלטת הממשלה יש להקים או להסב אתרי אחסון בנפח של 550 אלף טון תזקיקים בצפון המדינה ו-300 אלף טון תזקיקים במרכז-דרום המדינה, שזו כמות התזקיקים שבז"ן מייצרת במשך חודשיים. יש להקפיד על מרחק בטיחות מהאוכלוסייה ומאתרים קולטי קהל, יותר מהמצב כיום. קישור למצגת באתר המנהלת לפיתוח מפרץ חיפה.
- סיכון מריכוז חומרים מסוכנים: במסגרת סקר הסיכונים המצרפי למפרץ חיפה של המשרד להגנת הסביבה (2020). ב- 67 מפעלי תעשייה ומתקנים בהם נעשה שימוש בחומרים מסוכנים ונמצאו כ-800 סוגי חומרים מסוכנים שונים, כ-2.5 מיליון טון בלמעלה מ-1,500 מקורות סיכון. שלב זה בחן תקלות תפעוליות חמורות בלבד ולא סיכונים הנובעים מהפעילות השגרתית של המפעלים.השלב הבא של הדוח אמור היה לבחון באורח מצרפי תקריות הכרוכות בשינוע חומרים מסוכנים (בכבישי המפרץ ובצנרות על-קרקעיות ותת-קרקעיות), בתקריות כתוצאה מרעידת אדמה וכתוצאה מפגיעה חבלנית או מלחמתית. שלב זה נדחה כמעט עשור. המלחמה האחרונה כמו האירוע שהתרחש לפני שלוש שנים בנמל בירות, ממחישים את הסכנה שבריכוז חומ"ס עצום בסמוך לאוכלוסייה צפופה, בלב המטרופולין,בייחוד כשהוא מהווה מטרה ידועה לאויבינו והטכנולוגיה לפגיעה ישירה רק הולכת ומשתפרת.
- התכנות כלכלית ותרומה למשק: דו"ח "מקנזי" קבע שיש יתרון כלכלי עצום לשימוש אחר בקרקע עבור תושבי חיפה והצפון ועבור כלל מדינת ישראל. הצוות הבין-משרדי מ- 2021 וועדת מנכ"לים הגיעו למסקנות דומות. בנוסף, ההשקעות הציבוריות הנדרשות, אם חלילה יוחלט על המשך פעילות התעשיה הפטרוכימית, הן עצומות: מתקנים חדשים בכל המפעלים, העתקת והרחבת חוות תש"ן, קרקעות הצפון, העתקת קו קצא"א מזרחה. ההשקעות שבז"ן והמפעלים הפטרוכמיים הנלווים ידרשו להן כדי לעמוד בחוק וברגולציה אינן ריאליות לתעשייה שגוועת.
- תוכנית התעשייה הפטרוכימית לעבור לשימוש בגז: אסור להשאיר תעשייה זו במפרץ חיפה, שכן, הדבר יצריך השקעת מיליארדי שקלים ויידרוש סבסוד מדינה בהחלפת מתקנים או התאמתם לגז. בנוסף, הדבר יגרום להמשך ייצור ושינוע של חומרים רעילים, דליקים ונפיצים, וייצור חומרים פולימריים לתעשיית הפלסטיק היוצרת זיהום נוסף באוויר בים וביבשה. כיוון זה ינציח את אותן בעיות הקיימות היום בטיפול מול התעשייה הפטרוכימית לרבות מפגעי זיהום אויר, קרקע, מים וים, מפגעי בטיחות ואירועי חומרים מסוכנים. טיפול בקרקעות מזוהמות ובקישון.
- תוכנית השיקום: חייבת להתייחס גם לזיהום שנותר בקרקעית נחל הקישון, בשל הזרמת שפכי התעשיה והשלכת בוצה לנחל במשך שנים רבות. עמותת "צלול" ערכה בדיקות עצמאיות על איכות הטיפול בבוצת קרקעית נחל הקישון, עם סיום העבודות ב-2016 ממצאי הבדיקה. העלו, שרוב קרקעית הנחל המזוהמת בבוצת השפכים הוצאה וטופלה לערכי היעד או קרוב אליהם, אך נותרו מקטעים בנחל שהבוצה המזוהמת לא נחפרה ולא טופלה. "צלול" מבקשת שתוכניות טיפול בקרקעות המזוהמות תבוצע תוך שקיפות מלאה, שיתוף ציבור, ועמידה בתקנים וערכי היעד המקובלים באיחוד הארופי לשימושי הקרקע, שיבחרו באזורים שישוקמו.
- תוכנית ניהול נגר: כמעט שנתיים מאז הוכרז על הכנתה לא הוצגה לציבור תוכנית רצינית לניהול נגר, וספק אם הושלמה כנדרש. באירוע שיתוף ציבור שהתרחש לפני כמעט שנה היו חוסרים משמעותיים. יש לתכנן מספיק מאגרים ופשטי הצפה, להשהיית נגר, איגום, השהיה והחדרה, בשטחים חקלאיים ושטחים פתוחים במעלה אגן הניקוז לצורך הקטנת שיאי הספיקה בכל אירוע שזמן חזרתו גדול מ-1 ל-10 שנים ויכולת התמודדות גם באירועים שזמן חזרתם לפי הסטטיסטיקה גדול מ-1 ל-100 שנה.
