עמותת "צלול" ביקשה מוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לקיים דיון חירום בדרישה מהממשלה לתת חשיבות עליונה לסיכון זיהום ים וחופים כתוצאה מחוסר מכונות לאירוע זיהום ים בשמן. להקצות את כל המשאבים הנדרשים למניעת זיהום ולקדם את יישום תוכנית התלמ"ת (התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה באירועי שפך שמן) בדחיפות, המעוכבת מזה שנים רבות. לדברי "צלול", בניסוח חוק התלמ"ת יש להבטיח עצמאות מירבית למשרד להגנת הסביבה מול משרדי האנרגיה והאוצר ומול גורמים אינטרסנטים – דוגמת חברות האנרגיה ובעלי עניין אחרים, הבוחנים את הנושא דרך הפריזמה הכלכלית וכושלים בהבנת הפגיעה בים, בבעלי החיים, בעלי העסקים שנסמכים על ים צלול ונקי לפרנסתם, והפגיעה בבריאות ורווחת הציבור, כתוצאה מ"סגירת הים" או חשיפה אפשרית לזיהום.
לדברי "צלול", חוסר המוכנות של ישראל לאירוע זיהום ים גדול משפך נפט או דלק מחפיר ומסוכן לביטחון ורווחת אזרחי ישראל בכל מצב, ומסוכן פי כמה בעת מלחמה. אירוע זיהום "זפת בסערה" (פברואר 2021) היה קטן יחסית בהשוואה לאסון שעלול להתרחש בכל יום ובייתר שאת בעת מלחמה. בחמש שנים האחרונות התרחשו בעולם לפחות 20 אירועי זיהום ים חמורים כתוצאה משפך או דליפת נפט ודלק חמורים[1]. בישראל שפך שמן בים ישבית מספר מתקני התפלה – מקור המים השפירים העיקרי בישראל[2], יפגע בתשתיות, בחקלאות, בעסקים וברווחת הציבור. עלות הנזקים מוערכת במליארדי שקלים[3]. למרות הקושי בעצירת הזיהום וטיפול בו, אפשר לצמצם את היקף ועוצמת הנזקים באמצעות השקעה באמצעי חישה והתרעה חדשניים, רכישת כלי שייט ואמצעי טיפול מתקדמים, הקמת תחנות חירום שמתוכננות מזה שנים בחיפה ואשקלון, וחידוש הציוד בתחנה באילת.
התלמ"ת – התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה באירועי שפך שמן, מיישמת את החלטת ממשלה (2008) להערכות לתגובה מהירה וטיפול יעיל באירועי שפך נפט ודלקים לים. בשתי החלטות ממשלה מהשנים 2014-15 נקבע כי ישנה חשיבות אסטרטגית ליישם את החלטה 3542 ולהשלים את ההיערכות של המשרד להגנת הסביבה לכך. בעקבות אסון "זפת בסערה" החליטה הממשלה (מספר 832, מיום 23.02.2021) על הקמת ועדת מנכ"לים לבחינת היערכות לחירום בזיהום ים, ולקידום חוק התלמ"ת אשר מתעכב משנת 1998. במאי 2021 פורסמה טיוטה להצעת החוק להערות הציבור. ביוני 2021 הגישו "צלול" וארגונים נוספים, חוקרים מהאקדמיה, רשויות מקומיות ובעלי עניין את הערותיהם להצעת החוק. למרות זאת, ככל הידוע ל"צלול", למרבה הצער, עד היום לא הוגשה הצעת חוק חדשה לוועדת שרים לחקיקה. חשוב לציין שממשלת ישראל מחוייבת ליישום התלמ"ת באמנות בינ"ל עליהן חתמה.
ועדת המנכ"לים המליצה בדוח שפורסם בנובמבר 2021 על שדרוג אמצעי ההתמודדות עם תרחישי אסון שפך ימיים וההיערכות למניעתם[4] על מנת להגיע להערכות והכוננות הנדרשת. המלצות הוועדה כללו: הקמת מערך מודיעין והתרעה עצמאי, בנוסף לזה של שירות הסוכנות הארופאית, תוספת של 20 תקנים ליחידה למניעת זיהום ים במטה היחידה ובתחנות היעודיות לכך (שטרם הוקמו בנמלי חיפה ואשקלון ובתחנה הקיימת באילת), השלמת רכש של כלי שיט וציוד, השלמת חקיקה ועוד. כמו כן, דיוני ועדת המנכ"לים חשפו שוב את הגירעון בקרן היעודית למניעת זיהום ים, שנובע הן משימוש בכספי הקרן להוצאות השוטפות של היחידה הארצית להגנ"ס הימית, והן מהפחיתה בהכנסות הקרן (בעקבות הצמצום המבורך במספר היתרי ההזרמה לים). לא רק זאת, מתקני הפקת הגז בים, המפיקים גם קונדנסט – דלק נוזלי המשונע מהים לצריכה בישראל תוך סיכון גבוה לזיהום ים – לא משלמות "אגרת השמן" לקרן למניעת זיהום ים – המקור התקציבי השוטף למימון התלמ"ת. יש לפתור סוגיה זאת באמצעות חוק התלמ"ת או בתיקון לחוק למניעת זיהום ים בשמן שמכוחו פועלת הקרן למניעת זיהום ים.
לאור המלחמה ומצב החירום יש לקדם מהר ככל האפשר את הצעת החוק והתקנים, על מנת שהציוד וכלי השיט יושלמו ויתוקצבו. "צלול" מבקשת להבטיח שבתקציב 2024 לא יפקד מקומה של תוכנית זו. הגברת ההיערכות לאירוע זיהום שמן חשובה ודחופה גם לאור תוכניות משרד האנרגיה ומנהל התכנון להרחיב את קידוחי הגז והנפט במרחב הימי של ישראל ולהקים אסדות הפקה וטיפול נוספות
[1] אירועים שפך של 100 טון נפט או דלק משנת 2016 ועד 2021, וזה למרות ההפחתה בכמיות אירועי זיהום ים בעשורים האחרונים
[2] לישראל 5 מתקני התפלה לאורך הים התיכון המספקים כ-75% מצריכת המים הביתית. השבתת מתקני התפלה תגרום לקיצוץ באספקת מים שפירים (תשובת רשות המים לשאילתה, 2021).
[3] סדן ולוונטל, 2016, שיקולים כלכליים בפיתוח מקורות דלק בים – בהתייחס לאירועי דליפה אקראיים, בתוך סקר אסטרטגי סביבתי לחיפוש והפקה של נפט וגז בים, www.gov.il עמ' – 169-185. משרד האנרגיה, נובמבר 2016.
