בשולחן העגול שהתקיים ביוני 2021 השתתפו נציגי משרדי ממשלה, רשויות,עמותות, מומחי תזונה, פעילים ובעלי עניין נוספים. המפגש התמקד בחסמים, באתגרים ובפתרונות למעבר לשימוש בכלים רב פעמיים בצהרונים ובמערכת החינוך כולה.
מטרת המפגש היתה ליצור שיח בינמשרדי ובינארגוני מתמשך במטרה למצוא חלופות לבעיית השימוש באריזות וכלים חד-פעמיים בצהרונים במערכת החינוך, וחשיבה על חלופות לכלי האוכל ושינוע המזון.
האתגרים שנדונו במפגש התייחסו לשלושה גילאים:
צהרונים בגיל הרך – 3-6.
צהרונים בבתי הספר (א' עד ג') גילי 6-9.
מפעל ההזנה הלאומי – ילדים במסגרות הכפופות לחוק יום חינוך ארוך (יוח"א).
האתגרים שהוצגו התמקדו בסוג הכלים הרב פעמיים בהם יאכלו הילדים (כולל התייחסות לתקינה), תשתיות תומכות לשטיפת הכלים הרב פעמיים ואופן שינוע המזון בכלים הרב פעמיים.
מהלך הדיון:
בתחילת הדיון הוצגו חסמים ואתגרים מרכזיים המאפיינים את המצב הנוכחי ומונעים את החלפת כלי הפלסטיק החד פעמיים בכלים רב פעמיים בטוחים לשימוש. המשתתפים העלו דרכי פעולה אפשריות שיכולות לתת מענה לאתגר – רובן דורשות המשך בדיקות ובירורים.
תמצית הדיון:
רכש כלי אוכל רב פעמיים – מה סוג (החומר) הכלים שירכשו במסגרת התמיכה של המשרד להגנת הסביבה (הקול קורא)?
יש לגבש המלצה גורפת במסגרת התמיכה של המשרד להגנת הסביבה בהתייחס לחומר ממנו עשויים הכלים הרב פעמיים בהם יאכלו הילדים.
איך? חיפוש ולימוד תקני חומרים קיימים (נירוסטה, קורנינג, זכוכית ופלסטיק), בחינת כדאיות כלכלית של החלפת הכלים החד פעמיים בכלים העשויים מהחומרים הללו, וגיבוש המלצות למשרד החינוך לשימוש בכלים רב פעמיים איכותיים ובריאים.
האפשרויות המרכזיות הן: pp(פוליפרופילן)/ מלמין/ קורנינג/ זכוכית). נירוסטה היא פחות רלוונטית משום שככל הידוע אין עבורה תקן. ההמלצה תתמקד במספר חומרים וכל רשות תוכל לבחור את החומר המועדף עליה. רצוי מאוד שהכלים יהיו ללא חריצים על מנת למנוע ככל האפשר מקום להיווצרות חיידקים.
נעמה גלצר ממשרד הבריאות הביעה חשש גדול מסכנת כניסת שברי זכוכית למזון במידה שהחומר שייבחר יהיה קורנינג /זכוכית.
במקביל: נפעל לשינוי תקן 5113 כך שיתאים לפלסטיק הבא במגע במזון במשך הזמן ובאופן הקיים בצהרונים במערכת החינוך וכן להרחבת רגולציה האוסרת הגשת מזון בכלים המזיקים לבריאות ילדים.
על מנת לקדם המלצה מגובשת בסוגיה זו, בכוונתנו לקיים מפגש ייעודי בהשתתפות:
גדי קליגר (כפר סבא), דניאלה זגמן (המשרד להגנ"ס), אחראי תקינת כלים[1] (משרד הבריאות), עינת בדיחי (משרד החינוך), הדס לרר (הרצליה), יעל סופר (רופאה אנדוקרינולוגית), גליה רופין (צהרון ללא פלסטיק), לימור גורליק וסלי כהן (עמותת צלול).
- היעדר תשתיות מתאימות לשימוש ושטיפת כלים בצהרונים של בתי הספר והגנים (ככל שיש גנים ללא תשתיות) – גיבוש פתרונות לטווח ביניים ולטווח ארוך
יש לגבש פתרונות תפעוליים אפשריים שיבדקו במסגרת פיילוטים ויהיו מותאמים לשונות הקיימת בשטח. הפתרונות יכללו התייחסות לסוגי כלים רב פעמיים, לאופן שטיפתם ולבניית הנחיות הקפדה על ניקיונם, לטובת בריאות הציבור.
איך? בדיון עלו מספר כיווני פתרון חלקם אפשר לבדוק במסגרת פיילוטים:
- שטיפת הכלים בתום הארוחה בתחום המסגרות החינוכיות
- לטווח הבינוני – במסגרות חינוך קיימות :
גיבוש קול קורא להרחבת מקומות השטיפה/ הסבה של חללים למטבחונים ואזורי שטיפת כלים.
- לטווח הארוך – במסגרות חינוך עתידיות :
פנייה למינהל הפיתוח במשרד החינוך – בבקשה להוסיף לרשימת הדרישות בפרוגרמת תכנון מוסדות חינוך חדשים, דרישה שתחייב הקצאת מקום למטבחונים/ נקודות שטיפת כלים והתארגנות הזנה לילדים כתנאי לקבלת היתר בנייה להקמת מוסד חינוכי חדש. גיל פישר (מועצת חריש) הוסיף שדרישת משרד הבריאות לחדר התארגנות תגרום לכך שמכאן ואילך זו תהיה דרישה מחייבת כדי לקבל היתר בנייה.
נעמה גלצר ממשרד הבריאות, התייחסה להערה שעלתה במהלך הדיון סביב סוגיית היעדר נקודת שטיפה במוסדות חינוך ולטענה שקיימים מקומות בהם ירקות נשטפים בשירותים – לדבריה אסור שדבר כזה יקרה, ובכל מקרה כשזה קורה זו לקונה חמורה. נעמה הביעה נכונות להיות שותפה לחשיבה בסוגייה הנ"ל.
- פתרון טווח ביניים נוסף (עד שיהיו תשתיות מתאימות לשטיפה בתחום במסגרות החינוך) – שטיפת כלים ע"י חברת הקייטרינג
דניאלה זגמן מהמשרד להגנ"ס ציינה כי בעבר נעשה פיילוט שכזה במסגרות חינוכיות – ספק הקייטרינג אסף את כלי האוכל המלוכלכים בתום הארוחה, שטף אצלו, וסיפק כלים נקיים עבור ההזנה טרום הארוחה הבאה. צויין שקיימים רצון ונכונות לקדם פיילוט שכזה שוב בהקדם, בדגש על בדיקת כדאיות כלכליות ויעילות.
- פתרון טווח ביניים נוסף : שטיפת כלים בבתי הילדים
יוני קוזולבסקי מהורים למען האקלים, הציג חלופה בה הילדים מגיעים עם כלי אוכל רב פעמיים (לאנצ' בוקס'ס), שוטפים אותו עם חזרתם הביתה ומביאים כלי אוכל נקי לקבלת הארוחה ביום המחרת. מהלך שכזה הוא גם חינוכי מעצם העברת אחריות אל ההורים והתלמידים. על מהלך שכזה להיות משולב בתוכניות חינוך והסברה מותאמות לכל הגורמים, ובמידה שיוצא לפועל, תחול חובה לספק הנחיות לגבי סוג הכלים הרב פעמיים שהינם בטיחותיים לשימוש וניתנים לרכישה, ו/ או סבסוד רכישתם עבור הילדים.
לדברי נעמה גלצר ממשרד הבריאות זהו נושא בעייתי שלא מקובל על משרד הבריאות. פוטנציאל הזיהום בפתרון שכזה גדול עוד יותר מפתרון בו כלים שנשטפים אצל ספק הקייטרינג או במוסד החינוך. נעמה ציינה שזה מאוד פריבילגי לחשוב שההורים/ הילדים תמיד יזכרו להוציא את הקופסא בבית ולשטוף. לדעת משרד הבריאות זהו פתרון לא טוב.
על מנת לקדם המלצה בסוגיה זו, בכוונתנו לקיים מפגש ייעודי בהשתתפות:
מורן פוקס צינובר / נעמה גלצר (משרד הבריאות), גדי קליגר (כפר סבא), דניאלה זגמן (המשרד להגנ"ס), יוני קוזלובסקי (הורים למען האקלים), עינת בדיחי ( משרד החינוך), לימור גורליק וסלי כהן (עמותת צלול)[2].
מי שאינו מופיע במשתתפים ומעוניין לקחת חלק בדיון בסוגיה זו – מוזמן להוסיף את שמו.
- שינוע המזון למוסדות החינוך באמצעות גסטרונומים
יש לגבש פתרונות תפעוליים והנחיה גורפת, ומותאמת לשונות הקיימת בשטח, ביחס לתקינת הגסטרונומים, אופן שטיפתם ובניית מנגנון פיקוח על ניקיון הגסטרונומים, לטובת בריאות הציבור.
ההנחיה תיקח בחשבון את הצורך לפתוח הסכמים מול ספקי הקייטרינג לצורך שינוע את המזון בגסטרונומים.
איך? גיל פישר עדכן שהוא מכיר מקומות/ רשויות שעברו לשינוע בגסטרונומים והמשוב לגבי המעבר הוא טוב. במקומות הללו אמנם לא פתרו את עניין הכשרות, אך הוא מעריך שניתן לפתור את הסוגייה, למשל באמצעות הגדרת גסטרונומים ייעודיים לכל גן/ מוסד חינוכי (כך שלא יהיו ערבוב בין מוסדות החינוך השונים).
חלק מעבודת הצוות בסוגיה זו תהיה לנתח מדוע המעבר לשינוע בגסטרונומים עובד טוב בישובים מסוימים לעומת אחרים בהם המעבר היה פחות מוצלח.
*גדי קליגר השיב לטענות ביחס לזיהום הסביבתי שגורמים רכיבי החומרים המשמשים לניקוי הגסטרונומים הרב פעמיים: לדבריו המים הולכים למט"שים ומטופלים כמו מים שמוזרמים על פי היתרים ממפעלים. אי עמידה בתקנים מהווה עבירה על החוק. המטבחים כפופים לתקנים וניקיון הגסטרונומים לחלוטין באחריותם. בנוסף אין הבדל משקלי משמעותי בין כלי הפלסטיק החד פעמיים בהם משונע המזון במצב היום, לבין הגסטרונומים הרב פעמיים (הבדל של 600 גרם לכלי).
עוד צוין כי ניתוחי כדאיות מראים כי ההחזר על ההשקעה (ROI) עבור רכש מדיחי כלים וכלי אוכל רב פעמיים במוסדות החינוך עומד על פחות משנה, כולל התחשבות בכמויות המים והחשמל המשמשים לשטיפה.
לעניין החלודה – קיים ספק מוכר המייבא נירוסטה שלא מחלידה, כולל אחריות. הסיבה העיקרית לחלודה היא ייבוא ושימוש בנירוסטה נחותה.
נושא הכשרות והרבנות הוא נושא מורכב וכל רשות למעשה עושה דין לעצמה – נושא פנימי לרשות. בטיפול בסוגיה זו צריך וחשוב לזכור שהכלים הם בשריים שכן מדובר באספקת ארוחה בשרית.
ביחס לשאלה האם השטיפה איכותית? חשוב לצין שמפעל המזון מחויב לשטיפה נאותה ובמקרים שלא – מדובר בעבירה.
ביחס לנזילות פוטנציאליות: על מנת למנוע נזילות צריך לארוז ולסדר את הכלים בצורה נכונה בתוך התרמופורט. יהיה מעניין ללמוד מספקי קייטרינג גדולים באירועים גדולים כיצד עובד אצלם המנגנון. האתגר יהיה להתאים את השיטה למאסות גדולות של כלים, עם המון נקודות לאיסוף וחלוקה ברמה יומיומית.
על מנת לקדם המלצה בסוגיה זו, בכוונתנו לקיים מפגש ייעודי בהשתתפות:
גיל פישר (מועצת חריש), גדי קליגר (כפר סבא), דניאלה זגמן (המשרד להגנ"ס), עינת בדיחי (משרד החינוך), נעמה גלצר (משרד הבריאות), דנה גפן פסקרו (רשת אפטרסקול) גליה רופין (צהרון ללא פלסטיק), לימור גורליק וסלי כהן (עמותת צלול).
מי שאינו מופיע במשתתפים ומעוניין לקחת חלק בדיון בסוגיה זו – מוזמן להוסיף את שמו.
- מסרים הסברתיים לצוותי הצהרונים
יש לגבש מגוון מסרי הסברה עבור קהלי יעד שונים, כולל רשויות בפריפריות והרחבה משמעותית של היקף פעילויות ההסברה בשנה.
איך? דניאלה זגמן ציינה שמי שרוצה להצטרף למשימת גיבוש המסרים בכדי לדייק/ להעשיר ולהשפיע – מוזמן.
נשאף שמשרד החינוך יגדיר את ההסברה לצוות הצהרונים בכל גן – כחובה (כרגע וולנטרית), כשחלק מנושאי ההסברה יתייחס לחשיבות של מעבר לכלים רב פעמיים.
על מנת לקדם המלצה בסוגיה זו, בכוונתנו לקיים מפגש ייעודי בהשתתפות:
חגית ענתר / חני פלג (משרד החינוך), דניאלה זגמן (המשרד להגנ"ס), עינת בדיחי (משרד החינוך), חגית גפן/ אירית לדור (הרשת הירוקה), לימור גורליק וסלי כהן (עמותת צלול).
מי שאינו מופיע במשתתפים ומעוניין לקחת חלק בדיון בסוגיה זו – מוזמן להוסיף את שמו. - מרחבי אכילה במוסדות החינוך: הכנת האוכל במסגרות החינוך או במספר נקודות עירוניות/ מקומיות
במסגרת הדיון וכחלופה לאתגר שינוע המזון, עלה רעיון להכנת האוכל במוסדות החינוך עצמם ובכך אף להקנות מיומנות בישול לתלמידים תוך מניעת נזקי שינוע המזון.
איך? לימוד וניתוח מודלים קיימים כמו: מודל המיושם בבתי הספר של החינוך המיוחד בהם משלבים את הכנת האוכל במסגרות החינוך עצמן. כמו כן קיים מודל של מטבח מקומי (אזורי) במועצה אזורית חורה, המספק מזון למסגרות החינוך שנמצאות בקרבתו.
על מנת לקדם המלצה בסוגיה זו, בכוונתנו לקיים מפגש ייעודי בהשתתפות:
הדס תדמור (יוזמת האנרגיה הטובה), נעמה גלצר (משרד הבריאות), חגית גפן ( הרשת הירוקה), גדי קליגר (כפר סבא), לימור גורליק וסלי כהן (עמותת צלול).
הערות כלליות: אירית לדור (הרשת הירוקה) ציינה כי לאור מורכבות הסוגיות הללו ייטב אם תגובש רגולציה ברמה הארצית לצד חשיבה יצירתית מותאמת ברמה המקומית.
גיל פישר (מועצת חריש) ציין כי דרך טובה לרתום רשויות היא להציג את הנושא כבעל יתרונות משולבים – כמכלול: בריאותי, סביבתי וכלכלי. כל רשות תגויס מהמניעים אליהם מתחברת.
מה הלאה? – באחריות לימור גורליק וסלי כהן, עמותת צלול:
- הזמנת המגזר הערבי לעבודת הצוותים ולשיח כולו.
- שליחת זימונים לחמישה צוותי עבודה שידונו ויעמיקו את דרכי הפעולה והפתרונות האפשריים – יפגשו במהלך חודש יולי, ויגבשו את המלצותיהם.
- זימון התכנסות נוספת של מליאת השולחן העגול לצורך קידום השיח ודיווח התקדמות העבודה בצוותים: בסוף חודש יולי (כחודש לאחר ההתכנסות הראשונה).
[1] נשאף להוסיף לחברי הצוות את האחראי על תקינת כלים מטעם משרד הבריאות (האם נכון שאותו גורם ממשרד הבריאות?), המשמש כנציג בכל וועדות התקנים (נעדר מהדיון בשל מצב בריאותי).
[2] נשאף לשתף את הגורם האחראי על בינוי לבתי ספר במינהל פיתוח, במשרד החינוך כך שבמסגרת הבינוי יופץ קול קורא שיאפשר לבתי ספר קיימים, להקים/להתאים פינות שטיפה בבתי ספר.
