מדינת ישראל מתמודדת עם אחד האסונות הסביבתיים הגדולים ביותר שארעו בתולדותיה. מאות טונות של זפת זיהמו את חופי ישראל ב-17 בפברואר 2021 שמקורם בנפט או דלק כבד שדלף או נשפך לים התיכון ממכלית או אוניה כ-50-80 ק"מ מערבית לאשדוד. הנזק הנרחב של אסון זה לים, לבעלי החיים ולסביבה צריך לשמש כפעמון אזהרה לצורך הדחוף לנקוט כבר היום בפעולות כדי למנוע אסונות שפך בעתיד.
עיקר הנטל על הטיפול בניקוי הזפת מהחופים נופל על הרשויות המקומיות החופיות, רשות הטבע והגנים, והיחידה להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה, לעזרתן התיצבו אלפי מתנדבים ואירגוני הסביבה. למרות הקשיים, הכשלים וחוסר מוכנות מספקת, אנו עדים למאמצים להתמודדות מעוררת הערכה מבחינות רבות, ואנו מבקשים להודות לכל הרשויות וכל נושאי המשרה הנושאים בנטל.
אסון זיהום הזפת בחופי ישראל חשף טפח מחוסר המוכנות של ישראל למניעה ולטיפול באירוע זיהום שמן בים. למרבה "המזל" השפך לא היה גדול יותר או קרוב יותר.
עוד ב-2013 התריע מבקר המדינה על "חוסר מוכנות והערכות להשפעות סביבתיות של קידוחי גז ונפט בים", בעקבות אי ביצוע החלטת הממשלה: התכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן(תלמ"ת) משנת 2008 ועיכוב בחקיקת חוק המשלים אותה (תזכיר להצעת חוק מ-2012). ועם זאת, הערכות המשרד להגנת הסביבה לתלמ"ת מתעכבת ומומשה באופן חלקי מאוד והחוק טרם נחקק, בין השאר בשל מחלוקות מיותרות על סמכויות בין משרדי הממשלה. כל אלה חושפים את המשק, את הסביבה ואת אזרחי ישראל לחוסר מוכנות וסיכונים גדולים ומיותרים, שאפשר וצריך היה להמנע מהם.
הסכנה מפני אסון שמן בים התעצמה בשנים האחרונות בעקבות הגידול הניכר בתנועת אוניות ומכליות בים התיכון, בשל פעילות אסדות הפקת הגז תמר, לוויתן ובקרוב גם כריש-תנין, ובעקבות הענקת רשיונות לקידוחי גז ונפט נוספים (ע"י משרד האנרגייה). כל אסדת הפקת גז, מכלית או אוניה נושאות מאות עד מאות אלפי טון נפט, דלק או קונדנסט (נוזל תוצר לוואי של קידוחי הגז, שהוא נדיף, רעיל ונפיץ), המסכנים את הים. הסכנה מדליפה מבאר נפט שתגרום לזיהום ים חמור גדולה בכמה סדרי גודל מתקלה דומה בקידוח להפקת גז. הנזקים של אסון מפרץ מקסיקו מכשל בקידוח הנפט של חברת British Petroleum ב-2010 עלו יותר 70 מיליארד דולר.
בנוסף על כך החברה הממשלתית קצא"א חתמה לאחרונה על מזכר הבנות לשינוע של עשרות מליוני טון נפט מאיחוד האמיריות דרך מפרץ אילת והצנור הישן של קצא"א למסוף הנפט באשקלון ולאירופה. זו תוספת של 120 מיכליות ענק למפרץ אילת ולאשקלון, היוצרות תוספת סיכון עצומה לשפך ואסון אקולוגי וסביבתי גדול בעשרות מונים מאסון הזפת הנוכחי: פוטנציאל לפגיעה אנושה בשונית האלמוגים במפרץ אילת וסיכון לאלמוגי עקבה וצפון סיני, פגיעה בתיירות – הבסיס לפרנסת אלפי משפחות באילת, לזיהום אויר, ופגיעה במתקני תפלה. לראיה המשרד להגנת הסביבה מעריך שבאסון הזפת הנוכחי מדובר "רק" בדליפה של מאות טונות דלק, במיזם Med-Red יעגנו באילת ובאשקלון עוד עשרות מכליות נפט בשנה, הנושאות 250 אלף טון דלק כל אחת. תארו מה יקרה באילת או בחופי אשקלון והסביבה אם Med-Red יקודם ותתרחש אירוע שפך של אלפי טון נפט.
באירוע קטן יחסית, בינואר 2017 פרצו רק כ-200 מ"ק שמן קל מצינור ימי המוביל מזוט ממקשר ימי לצד נמל אשדוד לתחנת הכוח ולבתי הזיקוק של פז. כתם השמן התפשט לאורך כ-40 ק"מ מצפון לאשקלון ועד שפיים וגרם לסגירת שני מתקני התפלה (פלמחים ואשדוד) למשך יומיים ולסגירת חופי הרחצה. אם שפך נפט/דלק בסדר גודל זהה לאסון עברונה ב-2014, אז נשפכו כחמישה מיליון ליטר נפט, יתרחש בים בקרבת החוף, כתם הנפט יתפשט ויגרום לסגירת כל מתקני התפלה ולסגירה ממושכת של חופי הרחצה, ויגרום גם לזיהום אויר, לפגיעה בחיי הימי, בדגה, בתיירות, ולפגיעה ארוכת שנים בחופים. בראיון בשנת 2014 אמר ראש היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית מר רני עמיר, כי אם רק עשירית ממה שדלף בעברונה היה פוגע בים התיכון, תתרחש קטסטרופה.
למרות הסכנה הרבה חוק התלמ"ת טרם אושר ולא הושלמה מרבית תכנית הצטיידות ואיוש התקנים הדרושים למניעה או צמצום אסון שפך שמן בים.
סכנה נוספת עליה הצביע כבר מבקר המדינה בדו"ח מ-2013, טמונה בהיעדר סמכויות של המשרד להגנת הסביבה ב'מים הכלכליים', וריכוז סמכויות שבאנטרסים מנוגדים בידי משרד האנרגיה. יש לתקן כשל זה בחוק האזורים הימיים, שיבטיח סמכויות למשרד להגנ"ס במים הכלכליים, ומנגנון המשתף את כל משרדי הממשלה הרלוונטים ונציגי ציבור בכל תוכניות להפקה נוספת או שינוע במים הכלכליים.
לקחים ראשונים לגבי הטיפול באירוע הזפת הנוכחי
המשרד להגנת הסביבה
- זיהוי מוקדם – קיים מחסור במערכת אופרטיבית לזיהוי מוקדם (באמצעות חישה מרחוק) והתראה על כתמי נפט משמעותיים בים המהוים סכנה לזיהום הים והחופים של ישראל.
- בלבול בסמכויות ועיכוב בהקמת חמ"ל ארצי לטיפול באירוע כפי שמתבקש גם כהגדרתו באירוע Tier2b
- עיכוב בהעברת התחייביות לכיסוי הוצאות לרשויות המקומיות – למרות שהממשלה אישרה בישיבתה העברה של 45 מיליון שקל לרשויות המקומיות יש הגבלות על חשבון העברת הכסף.
- מחסור בהנחיות בנושא בטיחות למתנדבים ושיפוי בנושא בטיחות וביטוח למתנדבים. מכשלות אלו עכבו בחלק מהרשויות המקומיות את איסוף הזפת, עיריות נתניה וחדרה השיבו את פני המתנדבים ריקם ובכך נמנע טיפול מהיר יותר בזיהום החופים. על הכנסת לדרוש מהממשלה להעביר את הכסף המובטח ולהורות למשרד להגנת הסביבה להסדיר את כל נושא ביטוח המתנדבים כחלק מהתלמ"ת.
איסוף זפת מהחוף בניגוד להנחיות או ללא הנחיות – חלק מרשיות החופיות השתמשו בכלים כבדים לאיסוף הזפת באמצעות גירוד שכבת החול העליונה, או חריש עם דיסקוס לאחר נקוי ראשוני של החוף. העבודות בוצעו ללא מדד ברור למה הוא חוף נקי מזפת. שמוש בשופל יוצר כמות אדירה של מערומי חול שזוהם בזפת, דסקוס מכסה את הבעיה, אך לא פותר אותה. העבודות בוצעו ללא פיקוח של נציג המשרד להגנת הסביבה שתפקידו לוודא שלא נגרם נזק נוסף לסביבה החופית הרגישה.
- שאלות בנוגע להפעלת המתנדבים – במהלך העבודות בשטח עלו שאלות לגבי כמה נכון ומה יכולים מתנדבים שלא הוכשרו מראש לעשות, והאם הם נכס או עומס.
- אי ודאות בקשר לטיפול בזפת שנאספה – למרות שבמשך שנים ידעו במשרד להגנת הסביבה כי באירוע זיהום ים יידרשו פתרונות לפינוי וטיפול בנפט או זפת בחוף, לא גובש נוהל והמשרד טרם החליט כיצד יש לטפל בזפת שנאספה בחופים. אי הסדרת מתווה מסודר מבעוד מועד הינו כשל בלתי נסבל. טיפול לא נכון בזפת, בין השאר באמצעות שריפתה במפעל המלט "נשר", עלול להפוך את הזפת לזיהום נוסף ולסכנה חמורה לבריאות הציבור.
על הכנסת לדרוש מהמשרד להגנת הסביבה תשובות לנושאים אלה.
משרד הבריאות
למשרד הבריאות לקח שבוע שלם עד שהוציא הודעה שלא לאכול דגים שנידוגו בים המזוהם.
בדיקת איכות המים – משרד הבריאות אחראי בשוטף אך לא בודק ממצאי נפט/דלקים/זפת בחופים ובים. לא ידוע כל כמה זמן הם עושים את הניטור, איפה, כמה מסודר ומהימן.
על הכנסת לדרוש ממשרד הבריאות תשובות בנושאים אלה.
דרישת "צלול"
להשלים את הערכות המדינה לישום התלמ"ת במלואה, במתכונת מותאמת להיקפי הסיכונים והטכנלוגיות ההקיימות לגלוי, התראה, וטיפול שפכי נפט בים ובחופים:
- לאשר את חוק התלמ"ת – אי אישור החוק היא אחת הסיבות להערכות הנמוכה והחסרה שנחשפה עתה. על משרד להגנ"ס להציג תזכיר להצעת חוק לאישור הכנסת בהקדם האפשרי.
- לרכוש כל הציוד הנדרש – כמפורט בתכנית מעודכנת לתלמ"ת – להקים מרכזי חירום ימיים בצפון ודרום. לוח זמנים לבינוי עד השלמתם ייקבע בחודש הקרוב.
- להקצות 22 תקנים – עבור אנשי צוות חדשים ליחידה הארצית להגנת הסביבה הימית כולל הצותים לתחנות חירום בחיפה, אשקלון ואילת. גיוס שמונה תקנים שכבר שאישר משרד האוצר, ימומש עוד במהלך 2021.
- לעדכן את תשריט התוכנית לאירוע המקסימלי האפשרי של שפך ממכלית או שפך מראש קידוח באמצעות הליך של שיתוף ציבור. רמת המוכנות הלאומית הכוללת תותאם לתרחיש זה, תוך וידוא עמידה בכל הנדרש לרמה זו. זה כולל מוכנות המשק למצב חרום בשל סגירת כל מתקני ההתפלה, הגבלות על תחנות כח מקוררות במי ים והגבלות על תעבורה ימית וכניסה לנמלים .
- להבטיח מקורות מימון להשלמת התלמ"ת ושמירת המוכנות (קרן למניעת זיהום ים משמן):
- להגדיל את מימון ההוצאות השוטפות של היחידה להגנת הסביבה הימית מתקציב המדינה (כמו שכירת משרדים ותקני מפקחים שרב עיסוקם אינו קשור למניעת זיהום ים בשמן) כיום חלק גדול מהוצאות אלו ממומן מתוך הקרן למנעית זיהום ים ומרוקן את קופתה.
- להגדיל את היטל ההזרמה לים – הן כגורם מתמרץ למזהמים לאמץ טכנולוגיות מיטביות והן כדי לאפשר טיפול מיטבי באירועי זיהום הים.
- להגדיר את האסדות כמסופי פריקה של גז ונפט ולחייב את מפעילי האסדות באגרה על כל מ"ק שנכנס ליבשה כמו כל דלק או נפט המגעי במכלית. זה דורש שינוי חקיקה.[1]
- ילצרף נציג ארגוני הסביבה להנהלת הקרן למניעת זיהום ים.
- לערוך תחקיר מקיף של האסון – השלכות האירוע הן הרבה מעבר לזיהום החופים הנוכחי, והוא מעלה שאלות רבות לגבי מוכנות המשרד להגנת הסביבה והרשויות המקומיות להתמודד עם אסונות מסוג זה, ועם אסונות חמורים יותר שעלולים להתרחש. על הכנסת לערוך תחקיר מקיף שיבדוק את הסיבות שגרמו לאסון, תפקוד משרדי הממשלה והרשויות המקומיות במטרה לצמצם ככל האפשר את האסונות הבאים שהתרחשותם הם שאלה של זמן בלבד – כפי שהוכיח אסון זה.
- להשלים חקיקה תומכת ויישום מדיניות הנדרשת על מנת להשלים את צמצום הסיכון והנזק מאסון שפך
- לחוקק את חוק אזורים ימיים, הכולל הגדרת סמכויות ניהול ותכנון במרחב הימי כולו והבטחת ההגנה על הסביבה הימית
- להפריד את הסמכויות בין הרגולטור האחראי לקידום הקידוחים להפקת אנרגיה, לבין הרגולטור האחראי להגנה על הסביבה – החוק יעניק למשרד להגנת הסביבה סמכויות לניהול מקצועי, לתכנון ולפיקוח על הסביבה הימית, גם בתחום המים הכלכליים
- להקים מנגנון תכנוני במים הכלכליים.
- להחיל את החקיקה הסביבתית על המים הכלכליים – החוק יחול על כל מתקני ההפקה, העיבוד והצנרת של מיזמי הגז ויכלול את כלל חקיקת הסביבה והבטיחות במים הכלכליים
- הקצאת כל התקציבים והתקנים הנדרשים לצורך יישום החוק
- הקמת שמורות ימיות על 20% משטח הים של ישראל.
- להקים מועצת הים[2] – מועצה ציבורית לצד וועדה בין משרדית לקביעת מדיניות ממשלתית בנושא ניהול המרחב הימי והענקת זכויות חיפוש והפקה גז ונפט.
- חיזוק הערבויות והביטוח – לכלל פעילות הקידוחים בים.
- לבחון של כל נהלי בטיחות וגהות באסדות והנמלים וחיזוק הפיקוח, והאכיפה.
- לבטל תכנון כל האסדות הקרובות לחוף בתמ"א 37ח, עצירת חיפושים לקידוחי גז ונפט חדשים.
דרישת "צלול" לגבי המיזם להרחבת שינוע הנפט דרך נמלי קצא"א (רד-מד)
- לפרסם את תוכן מזכר ההבנות וההסכם אם הושג, בין קצא"א לבין MED-RED Land Bridge, החברה שמקדמת את הפרויקט הנידון. במצב כיום פרטים אלו אינם גלוים למשרדי הממשלה הרלוונטים לציבור ולארגוני סביבה, אין כל בחינה צבורית או ממשלתית מקיפה על מכלול הסיכונים מהמיזם. הסכמים של חברה ממשלתית בסדר גודל כזה צרכים להבחן ולעבור אישור הממשלה מראש, ולשים דגש על נושאי השפעה על הסביבה והבריאות. דרישה לחשוף את המסכמים נשלחה לשרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל.
- לבצע תסקיר השפעה על הסביבה מקיף ומחמיר לאזור אילת, אשקלון ולכל תוואי הדרך של הצינור, ולפרסמו לציבור.
- לפרסם דו"ח עדכני ומקיף של מצב הצינור הישן והמתעכל לכל אורכו, כולל כשלים, בעיות ונהלי תחזוקתו. אין להמשיך בשינוע נפט דרכו בניגוד להנחיות התקן הקובע.
- לשפר ולהרחיב בדחיפות את נהלי החירום של התחנה הימית של המשרד להגנת הסביבה באילת – כבר כיום יש להחיל נוהל על-פיו כל מכלית שנמצאת במקשר קצא"א תפוקח 24/7 ותוקף מרגע עגינתה בכיסוי ביטחון "בומים" במים סביבה, למניעת כל זליגה שתגיע לשמורת האלמוגים הסמוכה. על יחידת הפיקוח הימית לעבור שדרוג כבר כעת, עם העליה בתנועת המכליות שכבר מורגשת במפרץ אילת.
- לשמר את מיקום תחנת החירום של המשרד במקומה הנוכחי ולא להעבירה לעורף החוף כפי שמבקשת עיריית אילת.
