הגישו את העתירות עו"ד חיה ארז ועו"ד חגי קלעי.
עתירה: לביטול הסכם קצא"א עם חברה מהאמירויות
העותרים מבקשים מבית המשפט להוציא צו המורה למדינה ולקצא"א להסביר מדוע ההסכם לא הובא לאישור הממשלה, מדוע לא נקבעו הוראות למניעת פגיעה בסביבה ומדוע לא יבוטל ההסכם לאור הסיכון הסביבתי שהוא יוצר.
עתירה: בדרישה להתקין תקנות להיטל על פליטת מזהמים לאוויר
הוגשה נגד המשרד להגנת הסביבה והאוצר בדרישה שיתקינו תקנות במסגרת חוק אוויר נקי שיאפשרו לגבות היטל על פליטת מזהמים לאוויר במטרה לתמרץ את המזהמים למצוא פתרונות לצמצום הפליטות וזיהום האוויר ולהפנים את עלות הזיהום.
עתירה: לבטל את מסמך המדיניות למרחב הימי
"צלול" מבקשת מבית המשפט לקבוע שיש לבטל את מסמך המדיניות למרחב הימי, ממאי 2020, כי אישור הועדה לשמירת הסביבה החופית חורג מסמכות הועדה על-פי חוק התכנון והבנייה, וכי התעלמות המסמך משינוי האקלים אינה סבירה בצורה קיצונית.
תביעה ייצוגית: זיהום קרקעות מפעל תעשיות אלקטרוכימיות
הוגשה כנגד "דלק מעגן" בשמם של תושבי עכו בעקבות זליגת כספית ושאר חומרים מסוכנים לים התיכון ממתחם תעשיות אלקטרוכימיות ששפוגע בים, בדגה, בסביבה ובציבור. אמנם "דלק" לא הייתה זו שזיהמה את הקרקע, אך כבעלים יש לה אחריות לנקותה ולמנוע את דליפת הזיהום לים.
תביעה ייצוגית: זהום נחל הירקון
הוגשה כנגד איגוד ערים דרום שרון מזרחי בעקבות הזרמת ביוב וקולחים באיכות ירודה ממתקן טיהור השפכים בניר אליהו לנחל סיר ולירקון, תוך פגיעה קשה באיכות חייהם ובריאותם של התושבים החיים לאורכו ותוך פגיעה קשה בסביבה. מטרת התביעה היא שיקום הנחל ופיצוי חברי הקבוצה על סבלם הרב.
תביעה ייצוגית: הכתם הצהוב בהרצלייה
הוגשה בשמם של תושבי הרצלייה בעקבות כתם זיהום צהוב, זרחני בעל ריח עז, המופיע מול החופים הצפוניים של העיר. מקורו של הכתם בדליפת זיהום ממתחם תעש נוף ים, שפעל במקום עד 1997 ולא טופל במשך שנים רבות למרות שהיה ידוע לכל הגורמים.
תביעה ייצוגית: חברות ההתפלה מכרו מים באיכות ירודה
הוגשה בשם הציבור כנגד חברת "שורק התפלה", "IDE" ו"האציסון" בעקבות אספקת מים מותפלים בעלי ריכוז מלחים גבוה מזה שנקבע בחוזה הזיכיון במטרה לחסוך בעלויות ולזכות ברווח על חשבון הציבור, ותוך שרשויות המדינה נכשלות בזיהוי ההפרה.
תביעה ייצוגית: דליפת אמוניה ממפעל שטראוס
הוגשה נגד חברת "שטראוס גלידות" בעקבות דליפת אמוניה ממכל בנפח של 17 טון ספטמבר 2019 בעקבותיה פונו האזור הסמוך למפעל והקניון, והתושבים התבקשו להסתתר בבתיהם מפני הסכנה. גם כאן הרשויות היו מודעות לסכנה, אך לא עשו דבר כדי למנוע אותה.
בקשה להצטרפות כידיד בית המשפט: משרפת אדומים
צלול" מבקשת מבית המשפט להצטרף לעתירת עמותת "ירוק עכשיו" ואחרים נגד עיריית מעלה אדומים ומשרדי הממשלה כדי להציג את התנגדותה למתן היתר בנייה להקמת מתקן להשבת אנרגייה משריפת פסולת באתר ה"שומרוני הטוב", זאת לנוכח הנזק הצפוי לציבור מפרויקט זה.
בית המשפט אמר את דברו
"צלול" עתרה לבג"ץ והמדינה החלה לשקם את הקדרון
ירושלים הזרימה כרבע משפכיה לנחל הקדרון. "צלול" פנתה לבג"ץ בדרישה להפסיק את ההזרמה ולשקם את הנחל. בג"ץ הורה למדינה לזרז מציאת פתרון לבעיה ולאחר ארבע שנים תוכנית השיקום יצאה לדרך והעתירה נמחקה. ה מנכ"ל הגיחון, אבי בלשניקוב, קבע אף הוא שללא "צלול" ספק אם הפרויקט היה מתבצע.
"צלול" עתרה והמקשר הימי לא הוקם
בקשה לעצירת תוכניתה של "חיפה כימיקלים" לאשר הקמת מקשר ימי לאספקת אמוניה בוועדה לתשתיות לאומיות. "צלול" טענה שהאמוניה היא צורך מסחרי ולא תשתית לאומית ושלא נבחנו חלופות אחרות ליבוא אמוניה כמו למשל איזוטנקים. בעקבות העתירה ביטלה חיפה כימיקלים את תוכניתה והעתירה נמחקה בהסכמה.
עתירה בדרישה להיטל עיצומים על נובל אנרג'י
עתירה נגד ראש אגף איכות אוויר ושינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה בדרישה שיודיע ל"נובל אנרג'י" שהוא בוחן להטיל עליה עיצומים על כך שהיא מפעילה את אסדת תמר בלי היתר פליטה לאוויר ולחילופין שיאציל ל"צלול" את סמכות הממונה לבחון את נושא הטלת העיצומים על נובל. העתירה נמחקה לאור הודעת המשרד להגנת הסביבה שהליך בחינת הבקשה להיתר פליטה יושלם עד סוף 2019 (התחייבות שלא עמד בה).
"צלול" הצטרפה לעתירה ומכל האמוניה נסגר
עיריית חיפה הגישה ב-2011 כתב אישום נגד "חיפה כימיקלים" על הפעלת מכל האמוניה ללא רישיון עסק. בית המשפט הוציא צו לריקון מידי של המכל וחיפה כימיקלים ערערה עליו. "צלול" הצטרפה להליך כ"ידיד בית המשפט" שהורה לסגור את המכל בתוך זמן קצר, כשהוא קובע: "יש לקבל עם קב חומטין את חזקת תקינות המינהל במכלול, שכן מסתבר שלעיתים קרובות (מדי) הרגולטור קיבל את עמדת המפוקח...".
עתירת "צלול" מנעה את העברת המפקחים למשטרה הכחולה
עם פרוץ מגפת הקורונה נשלחו 70% מעובדי המשרד להגנת הסביבה לחל"ת ופקחי ומפקחי המשרד הושאלו למשטרה הכחולה. "צלול" פנתה לבית המשפט בדרישה להשיב את העובדים לעבודה סדירה ולמנוע בכך את ההפרות הסביבתיות הרבות שהתרחשו בעקבות היעדר הפקחים. בעקבות העתירה נמנעה המדינה ממהלך זה בסגרים הבאים.
