אחרי הבחירות: דרישות צלול מהממשלה ומהכנסת

מערכת בחירות זו היא מהחשובות שידענו לא רק בשל המאבק על דמותה של המדינה, אלא בעיקר מאחר והיא מתקיימת על רקע משבר האקלים אותו אנו חווים ועל רקע אזהרות המדענים לפיהן אם לא נחולל שינוי מהותי באורחות חיינו, בתוך 12 שנה תופעת ההתחממות תגיע לנקודת האל חזור. אם לא די בכך,  מדינת ישראל מתאפיינת בגידול שנתי של 2% באוכלוסייתה ותהליכי צפוף שאין להם אח ורע בעולם. מכאן, שאם נמשיך בעסקים כרגיל, בתוך פרק זמן קצר נחווה הרעה נוספת בכל המדדים – הים שלנו יזדהם, הנחלים יתייבשו, מקורות המים שלנו יאבדו וחיינו יהפכו לבלתי נסבלים. בתפקידך כחבר/ת כנסת בידך לשנות ולעצור את הסחף לפני שיהיה מאוחר מדי.

תכנון

על-פי נתוני המועצה הלאומית לכלכלה, עד 2040 יהיה צורך בבניית 1.3 מיליון דירות חדשות –  960 אלף יחידות דיור בשכונות חדשות ו-120 אלף יחידות במסגרת התחדשות עירונית – (פינוי בינוי ותמ"א 38/2), כמות אדירה במדינה שבה השטח הפנוי הולך ומצטמצם.

למען מה את/ה יכולים לפעול?

• לדרישה לניצול יעיל של הקרקע באמצעות איחוד תשתיות ושימוש בתת הקרקע.
• תכנון עירוני מיטבי ואחראי תוך הקפדה על שירותים איכותיים הנותן אפשרות לציבור לספק את צרכי היומיום במרחק הליכה.
• הרחקת מוקדי סיכון ומפעלים מסוכנים ומזהמים משכונות המגורים והטלת מגבלות על עסקים מזהמים ומסוכנים.
• הטמעה עקרונות של טבע עירוני והגנה על עצים ובעלי חיים בכל תוכניות הבנייה.

הים התיכון

כ-60% מהסחורות מגיעות לארץ דרך הים, על חופיו פועלים מתקני תשתית קריטיים כתחנות כוח ומתקני התפלה והוא משמש כאתר הבילוי המרכזי לתושבי המדינה. עובדה זו מחייבת שמירה קפדנית על המשאב.

מה אתם יכולים לעשות?

• במטרה לשמור על מעט החופים הפתוחים שעוד נותרו (45 קמ' בלבד) יש לאשר את התיקון לחוק החופים הדורש דיון מחודש בתוכניות ישנות שיש להן פוטנציאל פגיעה בחופים.
• לפעול לאישור תוכנית לפיה 20% משטח המים הטריטוריאליים יוכרזו כשמורות ימיות מוגנות, בדומה למדינות רבות העולם.
• לפעול להשלמת הרפורמה בענף הדיג – איסור דיג מכמורת בשליש משטח הים, איסור דיג של מינים בסכנת הכחדה ובעונת הרבייה. העברת האכיפה לרט"ג והקמת יחידת אכיפה ימית ייעודית.

קידוחי גז ונפט

הגז הטבעי הוא משאב ציבורי. על המדינה חלה החובה ולהבטיח את ניצולו המיטבי תוך שמירה על הסביבה הימית ותוך דאגה לביטחון ולבריאות הציבור.

מה את/ה יכולים לעשות?

• לדרוש את הרחקת אסדות הקידוח אל תוך הים, קרוב ככל האפשר לפי-הבאר ולמנוע בכך אסון סביבתי, בריאותי ובטיחותי.
• לאשר באופן דחוף של חוק התלמ"ת למניעה ולצמצום אסון קידוח בים ואת התוכנית הלאומית. לדרוש להשלים את רכישת הציוד החסר לטיפול בתאונת שמן ולאשר תקני כוח אדם חסרים (לדעת "צלול" יש לשלש את כמות הציוד וכוח האדם ממה שאושר בחוק).
• לאשר את חוק אזורים ימיים (נועד להסדיר את הזכויות והחובות של המדינה במים הכלכליים) תוך תיקון הצעת החוק הממשלתית כך שתחייב יותר שקיפות ותגדיל את סמכויות המשרד להגנת הסביבה במים הכלכליים.
• לפעול להגבלה ולצמצום של הרישיונות לחיפושי גז והפקה, בחינת פעולות למזעור הנזקים ושימוש בתשתיות קיימות ככל הניתן.
• תמיכה וקידום משמעותי של אנרגיות מתחדשות כאלטרנטיבה לייצור חשמל מנפט וגז שהם דלקים מחצביים מזהמים.
• הטלת מס פחמן על פליטות ודליפות של גז טבעי ויעוד כספי המס להמשך עידוד של התייעלות אנרגטית ואנרגיות מתחדשות.

נחלים

הנחלים וערוציהם הם משאב טבעי בעלי חשיבות רבה לשמירה על המגוון הביולוגי וכאתרי נופש וספורט במדינה חמה ויבשה.

מה את/ה יכולים לעשות?

לדרוש את יישום התוכנית הממשלתית, ביוזמת משרד האנרגיה לתקצוב השבת מים לשבעה נחלים.

לדרוש את חבור האזורים המנותקים, בעיקר באצבע הגליל וסובב כינרת, למניעת תפיסת נחלי הצפון, שיבשו בשנים האחרונות כמעט לחלוטין וכתוצאה מכך תרמו להתפרצות מחלות ובראשן העכברת.

לתמוך בדרישה להקים יחידת פיקוח למניעת זיהום נחלים, בדומה ליחידת הפיקוח למניעת זיהום ים.

מים

משק המים של ישראל סובל ממשבר האקלים אך גם מניהול לא אחראי המסכן את מקורות המים עד כדי איום במחסור במי שתייה.

מה את/ה יכולים לעשות?

• לדרוש מרשות המים לתכנן תוכנית אב למשק המים הלוקחת בחשבון תרחישים מחמירים של שינוי האקלים.
• לטפל בביקושים באמצעות העלאת מחיר המים לצריכה עודפת.
• לדרוש: יישום עקרונות של ניהול נגר עירוני לצמצום כמותו, לשיפור איכותו וניצולו המיטבי בכל תוכניות הבניה החדשות והישנות. טיפול בבארות מזוהמות וניצול מימיהן, ניצול מים אפורים, קציר גשם ועוד.

פלסטיק

תכנון תוכנית לטיפול בפסולת שעקרונותיה צמצום השימוש, איסוף ומיחזור, תוך גיוון שיטות הטיפול.

מה את/ה יכולים לעשות?

• לדרוש מהשר להגנת הסביבה לחתום על התקנות להרחבת חוק השקיות ולדרוש איסור חלוקת שקיות בחינם בכלל העסקים.
• הרחבת חוק הפיקדון כך שיחול גם על בקבוקים גדולים בנפח של למעלה מ-1.5 ליטר במטרה למנוע את השלכת הבקבוקים בשטחים הפתוחים ובחופים.
• צמצום השימוש בפלסטיק חד פעמי באמצעות חקיקה והטלת היטלים.
• דרישה מהמשרד להגנת הסביבה והרשויות למבצעי אכיפה כנגד משליכי פסולת במרחב הציבורי ובשטחים הפתוחים.

חקלאות

חיזוק ההגנה על השטחים הערכיים והחקלאיים תוך הבנת תפקידה החשוב של החקלאות כשומרת השטחים הפתוחים וקולטת פסולות עירוניות (קולחים ובוצה).

• דרישה לתכנון תוכנית אב לחקלאות הלוקחת בחשבון את שינוי האקלים, המחסור במים העיור המואץ והביקוש הרב לקרקע.
• פעילות לצמצום השפעתה המזיקה של החקלאות על הסביבה – טיפול בפסולות חקלאיות ובהן פסולת הפלסטיק, צמצום ההדברה ועוד.