משרד האנרגיה מקיים שולחן עגול בנושא הקידוחים. "צלול" מעלה שאלות נוקבות

לדעת "צלול", יש להפסיק לחפש גז ונפט מזהמים בים, ולהתחיל לפתח אנרגיות חלופיות נקיות

משרד האנרגיה מקיים שולחן עגול שמטרתו לדון בכל סוגיית קידוחי הגז והנפט והים, הכוללת גם את הדיון במיקום האסדות. "צלול" שלחה שורה של שאלות עליהן היא מבקשת לדון במסגרת השולחן העגול:

יש לעצור למשך חמש שנים את חיפושי הגז והנפט

בדצמבר 2018 פרסמה ועדת אדירי (המשך של ועדת צמח) המלצה לבחון סבסוד הקמת אסדות גז נוספות בפוליגון הדרומי (בין נתניה לחדרה) וזאת לאחר פיתוח קידוח לוויתן וכריש תנין. לדעת עמותת צלול, לאור האפשריות לפיתוח אנרגיה מתחדשת/נקייה ופיתוח טכניקות לאגירת אנרגיה, ובהנתן היתירות האנרגטית לאחר פיתוח המאגרים שכבר בשלבי פיתוח (+ פוטנציאל הקיים בהתיעלות אנרגטית), אין צורך בפיתוח שדות אלו.

לאור זאת ביקשה עמותת צלול לפתוח לדיון את ההמלצות  לפיתוח שדות גז ונפט נוספים, או לאור התחייביות ישראל לצמצום פליטות גזי חממה והמאמץ העולמי להפחתתם, להמליץ  על תקופת עצירה של חמש שנים עד לבחינה מחודשת של הצורך בהמשך פיתוח שדות אלה.

הציבור לא צריך לסבסד פיתוח והפקה של גז

והיה וההחלטה על עצם פיתוח שדות גז ונפט נוספים תשאר על כנה, מבקשת צלול לדעת מדוע הציבור/המדינה צריכים לממן (לסבסד ע"פ המלצת ועדת אדירי) פיתוח והפקה של גז לייצוא ?

האם העלויות החיצוניות נלקחו בחשבון?

מעבר לתרומה השלילית של הפקת דלקים פוסילים (כולל גז) להתחממות הגלובלית, להפקת גז ונפט סיכונים משמעותיים בבחינת זיהום הים והחופים, התיירות, הפעלת מתקני התפלה ותחנות כח, חקלאות ימית, ותשתיות אחרות. "צלול" מבקשת לדעת  האם סיכונים אלה נלקחו בחשבון בחישוב העליות החיצוניות של פיתוח תעשייה פטרוטכימית מזהמת ומסוכנת לצרכי לייצוא והאם יש ערבויות וכיסוי ביטוחי לכל הנזקים האפשרים.

האם יקבעו אזורי ים מוגנים?

עוד מבקשת "צלול" לדעת, אם  יפותחו שדות נוספים, מה יהיו הסייגים והתנאים? ומדוע לא יקבעו אזורי ים מוגנים (שמורות טבע ימייות) בהם יישמרו המערכות אקולוגיות במיוחד בשל החוסר במידע אודותם ואודות תרומתם לרווחת  הכלכלית של תושבי המדינה והדורות הבאים.

נושאים נוספים לדיון:

במידה ובשולחן העגול ישתתפו דרגים מקצועיים מבקשת צלול לערוך דיון מעמיק של הנושאים הבאים:

מערכי ניטור זיהום ים ואוויר על האסדות ועל החוף (ובקרבת הישובים). מה הפער בין המצוי לרצוי ?

הערכות לטיפול באירועי שפך – תוכנייות, הצטיידות וכוח אדם – מה הפער בים המצוי לרצוי

השפעות שפך קונדנסט בים על המערכות האקלוגיות,  מבחינת הפגיעה בטבע ושירותי המערכת האקלוגית לרווחת האדם.

עוד מבקשת "צלול" כי  לשולחן העגול יצורפו נציגי רשיות מקומיות וארגוני סביבה מקומיים.