לאורך נחלי הארץ פועלות 45 בריכות המייצרות כ-18 אלף טון דגים בשנה. בעקבות דרישת "צלול" אושרה רפורמה בענף
- לאורך נחל חרוד, נחל תנינים ובמקומות נוספים, פועלות 45 בריכות דגים התופסות שטח של כ-29 אלף דונם. בנפח כולל של כ-90 מיליון מ"ק מים.
- הברכות מייצרות כ-18 אלף טון דגים בשנה ומעסיקות כ-350 עובדי מדגה ועוד כ-1,500 עובדי שירותים, ביניהם נהגים, משגיחי כשרות ועוד.
- מקורות המים העיקריים של הבריכות הם מים ברמות מליחות שונות, נביעות, קידוחים ומי שיטפונות.
- בתום תהליך הייצור, חלק מהפלט, בעיקר זה המתאפיין במליחות גבוהה, הוזרם לנחלים.
- הפלט מכיל שאריות חומרי הזנה, הפרשות דגים, תרופות, כימיקלים, חומרים אנאורגניים, חנקן, זרחן וכמות גבוהה של מוצקים מרחפים. חומרים אלה פוגעו במערכות הצומח ובמערכות החי בנחלים, גורמים להם לנזקים ומחבלים בשיקומם.
- במשך שנים רבות ניסה המשרד להגנת הסביבה לאכוף תקנות על הזרמת פלט בריכות דגים לנחלים, ללא הצלחה, בעיקר בשל התנגדות משרד החקלאות והמגדלים שטענו שהן יפגעו ברווחיות הענף שסובל מרווחיות נמוכה כתוצאה מיבוא דגים.
פעילות "צלול"
ינואר 2010 עמותת "צלול" דרשה מוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לפרסם תקנות שימנעו את הזרמת הפלט המזוהם לנחלים. באותה הזדמנות קראה לכל הגורמים לשתף פעולה ולחולל בענף רפורמה שתהפוך את הגידול ליעיל יותר. כדי להוכיח את כדאיות המהלך הזמינה "צלול" עבודה – עבודה "מי פלט ברכות הדגים – סקירה ובחינה כלכלית ראשונית" שמטרתה לכמת את עלות הרפורמה ולהוכיח שהיא אפשרית. את העבודה הכין עבור "צלול" הכלכלן אסף עפר מ"צנובר, עובד גובי, קבוצת תכנון בע"מ".
מהעבודה עלה, שעלות הרפורמה הכוללת שינוי בהליך הזנת הדגים, הקמת מערכות סינון, הקמת מערכות שיקוע, טיפול בבוצה, טיפול בזרחן, חיטוי והקמת אגנים ירוקים, כ-120 מיליון שקל, וכי היא עלולה לייקר את מחיר דגי המאכל בכ-10- 15 שקל לק"ג דגים בשער המשק, עובדה שתחייב את הממשלה לסייע במימון. עוד קובעה העבודה, שהעלות השוטפת של הטיפול במי הברכות, צפויה להיות כ-0.1 שקל למ"ק. יחד עם זאת הדגישה העבודה שהרפורמה תביא איתה גם התייעלות בתפעול המדגה ולחסכון של 25% בצריכת המים שתקטין את עלות הטיפול בברכות ל-0.3 שקל למ"ק מים.
כל הגורמים בהם משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה והמגדלים, שהיו שותפים לעבודה, הסכימו לרפורמה.
ב-2011 חתם השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, על תקנות המדגה ואלה הובאו לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה. במהלך הדיון בוועדה, ובניגוד לכל ההסכמות שנקבעו, התנגדו נציגי משרד החקלאות והדייגים לרפורמה בטענה שהיא תפגע ברווחיות המדגה. במהלך ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה ביולי 2012, קיבל יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן, את טענות המגדלים, אך במקביל קרא למשרד החקלאות ולמשרד להגנת הסביבה לשכנע את האוצר לתמוך ברפורמה.
באוגוסט 2016 חתמו האוצר וארגון מגדלי הדגים, בראשות גרשון פלד ויוסי יעיש, על הסכם עם האוצר, לפיו במסגרת הורדת המכסים על דגים מיובאים, ישתתף האוצר במימון הרפורמה. לדברי יעיש, הארגון ימנה פרויקטור שתפקידו לעבור בין המשקים ולקדם את תוכניות הרפורמה. בנוסף, הוטל על המשרד להגנת הסביבה לאשר את התקנות ולפקח על יישומן.
דצמבר 2021 – רוב המדגים לקחו את הכסף ממשרד האוצר והתחייבו להשלים את הרפורמה. המשרד להגנת הסביבההתחייב שיתחיל לאכוף את התקנות במסגרת רשיונות העסק ביולי 2022.
יוני 2022 – מחוזות המשרד החלו לאכוף על המדגים את תקנות המדגה באמצעות רשיונות עסק. מדגה שיבקש להזרים מים לנחל התבקש להגיש בקשה לוועדה למתן צווי הרשאה להזרמה לנחל.
אוקטובר 2023 – בריכות הדגים פנו לראשונה לוועדה למתן צווי הרשאה להזרמה לנחל לצורך קבלת צו הרשאה.
העבודה: מי פלט ברכות דגים - סקירה ובחינה כלכלית ראשונית
מהעבודה עלה, שעלות הרפורמה הכוללת שינוי בהליך הזנת הדגים, הקמת מערכות סינון, הקמת מערכות שיקוע, טיפול בבוצה, טיפול בזרחן, חיטוי והקמת אגנים ירוקים, כ-120 מיליון שקל
חדשות
הרפורמה בענף המדגה
ברכות הדגים מזהמות את נחל חרוד ברחבי הארץ פועלות 45 בריכות דגים התופסות שטח של כ-29 אלף דונם, בנפח כולל של כ-90 מיליון מ"ק מים.