ZALUL - LOGO WIDE - BLUE -TRANSPARENT - לוגו צלול שקוף כחול
  • אודות
    • אודות “צלול”
    • הצוות שלנו
    • ההישגים שלנו
    • תקנון אתר ומדיניות פרטיות
  • מאבקים ומיזמים
    הים התיכון
    • קידוחי הגז והנפט – מתכון לאסון
    • חוק התלמ”ת
    • שוברי גלים
    • אסון הזפת
    • מפרץ חיפה
    • חופים
    • דוגמים “צלול”
    • התפלה
    • זיהום קרקע תעשיות אלקטרוכימיות
    • מרינות
    • איים מלאכותיים
    • דוחות
    • קידוחי הגז והנפט – מתכון לאסון
    • חוק התלמ”ת
    • שוברי גלים
    • אסון הזפת
    • מפרץ חיפה
    • חופים
    • דוגמים “צלול”
    • התפלה
    • זיהום קרקע תעשיות אלקטרוכימיות
    • מרינות
    • איים מלאכותיים
    • דוחות
    מפרץ אילת
    • תוכנית הטיילת – מצילים את החלק הדרומי
    • קצא"א העתיד השחור של אשקלון ואילת
    • השונית של אילת – גרעין הרבייה לשוניות העולם
    • עוצרים את חוות הדגים
    • דוחות
    • תוכנית הטיילת – מצילים את החלק הדרומי
    • קצא"א העתיד השחור של אשקלון ואילת
    • השונית של אילת – גרעין הרבייה לשוניות העולם
    • עוצרים את חוות הדגים
    • דוחות
    נחלים
    • נחלים שזורמים לים התיכון
    • נחלי הצפון
    • נחלי הדרום
    • נחלים חוצי גבולות
    • רפורמה בבתי הבד
    • הרפורמה בענף המדגה
    • שאלת הקולחים
    • דוחות
    • נחלים שזורמים לים התיכון
    • נחלי הצפון
    • נחלי הדרום
    • נחלים חוצי גבולות
    • רפורמה בבתי הבד
    • הרפורמה בענף המדגה
    • שאלת הקולחים
    • דוחות
    משבר האקלים
    • הסיבות למשבר
    • נגר עירוני ושטפונות
    • משק המים
    • בארות הפקת המים
    • תוכנית השפעה מקומית
    • הסיבות למשבר
    • נגר עירוני ושטפונות
    • משק המים
    • בארות הפקת המים
    • תוכנית השפעה מקומית
    פלסטיק ופסולת
    • הפלסטיק חד פעמי – הורג!
    • חד פעמי – סכנה בריאותית
    • עיר ללא פלסטיק
    • חוק הפיקדון
    • חוק השקיות
    • מתנגדים למשרפות פסולת
    • דוחות
    • הפלסטיק חד פעמי – הורג!
    • חד פעמי – סכנה בריאותית
    • עיר ללא פלסטיק
    • חוק הפיקדון
    • חוק השקיות
    • מתנגדים למשרפות פסולת
    • דוחות
  • חדשות ומאמרים
    • דמוקרטיה וסביבה
    • האג’נדה הכחולה – ירוקה של צלול
    • דפי עמדה ועבודות
    • עתירות ותביעות משפטיות
    • ניוזלטרים
    • כל הפוסטים
    • וידאו ויוטיוב
  • צלול ברשויות
  • צלול בעסקים
להתנדב
תמיכה
ניקיון חופים
ZALUL - LOGO WIDE - BLUE -TRANSPARENT - לוגו צלול שקוף כחול
  • אודות
  • חדשות ומאמרים
  • מאבקים ומיזמים
    • הים התיכון
      • קידוחי הגז והנפט – מתכון לאסון
      • חוק התלמ”ת
      • שוברי גלים
      • אסון הזפת
      • מפרץ חיפה
      • חופים
      • דוגמים “צלול”
      • התפלה
      • זיהום קרקע תעשיות אלקטרוכימיות
      • מרינות
      • איים מלאכותיים
      • דוחות
    • מפרץ אילת
      • תוכנית הטיילת – מצילים את החלק הדרומי
      • קצא"א העתיד השחור של אשקלון ואילת
      • השונית של אילת – גרעין הרבייה לשוניות העולם
      • עוצרים את חוות הדגים
      • דוחות
    • נחלים
    • משבר האקלים
    • פלסטיק ופסולת
    zalul_Logo_web.png
  • צלול בעסקים
  • צרו קשר
  • תמיכה
  • להתנדב
  • ניקיונות חופים ונחלים
  • "צלול ברשויות" – קידום מצוינות סביבתית ברשויות המקומיות
לוגו צלול

הרפורמה בענף המדגה

לאורך נחלי הארץ פועלות 45 בריכות המייצרות כ-18 אלף טון דגים בשנה. בעקבות דרישת "צלול" אושרה רפורמה בענף

  • לאורך נחל חרוד, נחל תנינים ובמקומות נוספים, פועלות 45 בריכות דגים התופסות שטח של כ-29 אלף דונם. בנפח כולל של כ-90 מיליון מ"ק מים.
  • הברכות  מייצרות כ-18 אלף טון דגים בשנה ומעסיקות כ-350 עובדי מדגה ועוד כ-1,500 עובדי שירותים, ביניהם נהגים, משגיחי כשרות ועוד.
  • מקורות המים העיקריים של הבריכות הם מים ברמות מליחות שונות, נביעות, קידוחים ומי שיטפונות.
  • בתום תהליך הייצור, חלק מהפלט, בעיקר זה המתאפיין במליחות גבוהה, הוזרם לנחלים.
  • הפלט  מכיל  שאריות חומרי הזנה, הפרשות דגים, תרופות, כימיקלים, חומרים אנאורגניים, חנקן, זרחן וכמות גבוהה של מוצקים מרחפים. חומרים אלה פוגעו במערכות הצומח ובמערכות החי בנחלים, גורמים להם לנזקים ומחבלים בשיקומם.
  • במשך שנים רבות ניסה המשרד להגנת הסביבה לאכוף תקנות על הזרמת פלט בריכות דגים לנחלים, ללא הצלחה, בעיקר בשל התנגדות משרד החקלאות והמגדלים שטענו שהן יפגעו ברווחיות הענף שסובל מרווחיות נמוכה כתוצאה מיבוא דגים.

פעילות "צלול"

ינואר 2010  עמותת "צלול" דרשה מוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לפרסם תקנות שימנעו את הזרמת הפלט המזוהם לנחלים. באותה הזדמנות קראה לכל הגורמים לשתף פעולה ולחולל בענף רפורמה שתהפוך את הגידול ליעיל יותר. כדי להוכיח את כדאיות המהלך הזמינה "צלול"  עבודה  – עבודה "מי פלט ברכות הדגים – סקירה ובחינה כלכלית ראשונית" שמטרתה לכמת את עלות הרפורמה ולהוכיח שהיא אפשרית. את העבודה הכין עבור "צלול" הכלכלן אסף עפר מ"צנובר, עובד גובי, קבוצת תכנון בע"מ".

מהעבודה עלה, שעלות הרפורמה הכוללת שינוי בהליך הזנת הדגים, הקמת מערכות סינון, הקמת מערכות שיקוע, טיפול בבוצה, טיפול בזרחן, חיטוי והקמת אגנים ירוקים, כ-120 מיליון שקל, וכי היא עלולה לייקר את מחיר דגי המאכל בכ-10- 15 שקל לק"ג דגים בשער המשק, עובדה שתחייב את הממשלה לסייע במימון. עוד קובעה העבודה, שהעלות השוטפת של הטיפול במי הברכות, צפויה להיות כ-0.1 שקל למ"ק. יחד עם זאת הדגישה העבודה שהרפורמה תביא איתה גם התייעלות בתפעול המדגה ולחסכון של 25% בצריכת המים שתקטין את עלות הטיפול בברכות ל-0.3 שקל למ"ק מים.

כל הגורמים בהם משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה והמגדלים, שהיו שותפים לעבודה, הסכימו לרפורמה.

ב-2011 חתם השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, על תקנות המדגה ואלה הובאו לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה. במהלך הדיון בוועדה, ובניגוד לכל ההסכמות שנקבעו, התנגדו נציגי משרד החקלאות והדייגים לרפורמה בטענה שהיא תפגע ברווחיות המדגה. במהלך ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה ביולי 2012,  קיבל יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן, את טענות המגדלים, אך במקביל קרא למשרד החקלאות ולמשרד להגנת הסביבה לשכנע את האוצר לתמוך ברפורמה.

באוגוסט 2016 חתמו האוצר וארגון מגדלי הדגים, בראשות גרשון פלד ויוסי יעיש, על הסכם עם האוצר, לפיו במסגרת הורדת המכסים על דגים מיובאים, ישתתף האוצר במימון הרפורמה. לדברי יעיש, הארגון ימנה פרויקטור שתפקידו לעבור בין המשקים ולקדם את תוכניות הרפורמה. בנוסף, הוטל על המשרד להגנת הסביבה לאשר את התקנות ולפקח על יישומן. 

דצמבר 2021 – רוב המדגים לקחו את הכסף ממשרד האוצר והתחייבו להשלים את הרפורמה. המשרד להגנת הסביבההתחייב שיתחיל לאכוף את התקנות במסגרת רשיונות העסק ביולי 2022.

יוני 2022 – מחוזות המשרד החלו לאכוף על המדגים את תקנות המדגה באמצעות רשיונות עסק. מדגה שיבקש להזרים מים לנחל התבקש להגיש בקשה לוועדה למתן צווי הרשאה להזרמה לנחל.

אוקטובר 2023 – בריכות הדגים פנו לראשונה לוועדה למתן צווי הרשאה להזרמה לנחל לצורך קבלת צו הרשאה.

העבודה: מי פלט ברכות דגים - סקירה ובחינה כלכלית ראשונית

מהעבודה עלה, שעלות הרפורמה הכוללת שינוי בהליך הזנת הדגים, הקמת מערכות סינון, הקמת מערכות שיקוע, טיפול בבוצה, טיפול בזרחן, חיטוי והקמת אגנים ירוקים, כ-120 מיליון שקל

חדשות

הרפורמה בענף המדגה

6 בספטמבר 2018 אין תגובות

ברכות הדגים מזהמות את נחל חרוד ברחבי הארץ פועלות 45 בריכות דגים התופסות שטח של כ-29 אלף דונם, בנפח כולל של כ-90 מיליון מ"ק מים.

קרא עוד »
פוסטים אחרונים
דף עמדה: נגד סגירת תאגידי המים והביוב

דף עמדה: נגד סגירת תאגידי המים והביוב

נייר מדיניות: משק הפסולת בישראל – יש להקים רשות פסולת

נייר מדיניות: משק הפסולת בישראל – יש להקים רשות פסולת

ניוזלטר פברואר 2026 – האיום האסטרטגי על ישראל

ניוזלטר פברואר 2026 – האיום האסטרטגי על ישראל

פוסטים אחרונים
  • דף עמדה: נגד סגירת תאגידי המים והביוב
  • נייר מדיניות: משק הפסולת בישראל – יש להקים רשות פסולת
  • ניוזלטר פברואר 2026 – האיום האסטרטגי על ישראל
  • "צלול" וארגוני הסביבה נגד מרינה ל-500 יאכטות בנהרייה – תגזול שטחי חוף יקרים, תפגע בשמורה הימית ואחזקתה תיפול על הציבור
בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק
‏צלול | Zalul Environmental Association‏

עקבו אחרינו

Facebook Instagram Youtube Envelope
צלול תו מידות לאפקטיביות Zalul Midot Seal of Effectiveness

צרו קשר

  • office@zalul.org.il
  • 03-5762666
  • 03-5762632
  • אבא הילל סילבר 16, רמת גן 52506

הישארו מעודכנים

הירשמו כדי לקבל דיווחים על מה עושה העמותה ומה אתם יכולים לעשות כדי לעזור:

* בהרשמה זאת יש אישור לקבלת דיוור.

מדיניות פרטיות
כלי נגישות

כלי נגישות

הגדלת גודל פונטהקטנת גודל פונטניגודיות נמוכהניגודיות גבוהההדגשת קישוריםאיפוס הגדרות
גלילה לראש העמוד