"צלול"מתנגדת לקידוח הנפט בגליל המערבי

עמותת צלול שלחה התנגדות לוועדה המחוזית צפון כנגד תוכנית קידוחי הגז והנפט:

"קידוחי גז ונפט במאה-21 היא פעילות בוטה כנגד האנושות, וכנגד ההסכמה העולמית
על הכרח להפחתת פליטות גזי חממה. יותר משני בעשורים ישנה הסכמה עולמית רחבה מאוד, בקהילה המדעית
בוועידות וועדות האו"ם בנושא ההתחממות הגלובלית, על ההשפעות השליליות של שריפת פחממנים (פחם, נפט וגז),
כמקור אנרגיה לחשמל ולתחבורה, בשל התחממות כדה"א ושינוי האקלים. שינוי האקלים  גורם להכחדת מינים,
למידבור, לגלי חום, לבצורות ולמחסור חמור במים מצד אחד, ועד לסערות קיצוניות, הצפות ושטפונות מצד שני. אלה גורמים
לאובדן קרקעות פוריות, לרעב, למיליוני פליטים, להתפשטות מחלות ולאובדן חיים של רבבות. לאור כל זאת, ממשלת
ישראל חתמה על אמנת פריז להפחתת פליטות גזי חממה, ולראייה משרד האנרגיה, המשרד להגנ"ס והמועצה
הלאומית לכלכלה, שוקדים על תוכניות להרחבת השמוש באנרגיה מתחדשת, ולצמצום השימוש בדלקים פוסיליים
לתחבורה, שאושרו בהחלטות ממשלה ושר האנרגיה מתגאה בקידום התכניות לסגירת יחידות המופעלות בפחם ומזוט
בתחנות הכוח. המחסומים שהגבילו את האפשרויות לניתוק התלות באנרגיה פוסילית הולכים ונפתרים. הפקת אנרגיה
מתחדשת המשולבת בפתרונות חדשים וישנים של אגירת חשמל, הופכת ליותר זמינה וזולה. לסיכום: אם בסוף המאה
ה- 20 הפקת נפט היתה הכרח מגונה, עוד שנים ספורות המשך הפקת נפט, זיקוקו ושימוש בתוצריו יחשבו לפשע כלפי האנושות וכלפי כדור הארץ.
2 .הביקוש לנפט פוחת ויפחת – מבחינה כלכלית, בעולם בו הפקת נפט ושריפת נפט הפכו לפעולה מגונה, כבר
היום אפשר לראות ירידה בביקוש לנפט ותזקיקיו, וזה בזכות פיתוח התחליפים. גרמניה למשל הגיעה כבר השנה
לשיא של 78% צריכת אנרגיה ממקורות מתחדשים (רוח, סולארי והידרואלקטרי), במקום שריפת אנרגיה פוסילית.
מבחינת דלק לתחבורה – מספר חברות לייצור מכוניות הציגו את שנת 2030 או מוקדם יותר כשנת יעד בה לא ייצרו
יותר מכוניות המונעות בבנזין או סולר, ומספר מדינות הצהירו שבתוך שנים ספורות לא יאשרו להעלות מכוניות אלו
לכבישים. גם מבחינת מוצרי פלסטיק המיוצר מנפט יותר ויותר מדינות, ערים וארגונים בנ"ל מבינים שיש להגמל
מהפלסטיק במיוחד הפלסטיק החד פעמי בשל נזקי הפסולת מפלסטיק שאינו מתכלה על המערכות האקולוגיות
במיוחד בים. הבנה זאת, מיושמת כבר בדירקטיבה האירופאית ומספר הצעות חקיקה, וחוקים במספר מדינות
מפותחות ומתפתחות בעולם. מוצרי ביו-פלסטיק תכלה או לא, כלומר פלסטיק שמקורו לא מנפט הולכים
ומתרבים והפקתם פחות יקרה.
3 .זיהום אוויר מזיקוק נפט או זיקוק/וייצוב גז טבעי – בהנחה שנפט או הגז לא ימכרו בצורתם הגולמית, יש
לזקק אותם בגבולת מדינת ישראל. תהליך הזיקוק ואחסון התזקיקים מהווה כבר היום גורם עיקרי לזיהום אוויר
חמור ולזיהום קרקע באזור מפרץ חיפה. הוספת מקור נוסף לזיהום אוויר מסוג זה במרחב, זה להוסיף חטא על פשע
.
4. חשש לזיהום מי התהום: הקידוח נמצא באגן הניקוז של נחל אפק. בתוכנית לא מצויין בכלל לאיזה עומק
הקידוח אבל כנראה מדובר בקידוח לשכבות גאולוגיות עמוקות בלחצים גבוהים אל מתחת לחבורת יהודה ולכן
הקידוח ייחצה את אקוויפר הנעמן. אקוויפר נעמן הוא שכבות גאולוגיות של גיר ודולומיט הנושאות מים המוזנים
ממי גשם בשטח רחב בגליל המערבי. אקוויפר הנעמן מספק בממוצע רב שנתי כ-30 מליון מ"ק בשנה, דהיינו, כמות
אספקה מים השנתית של עיר גדולה מ300 אלף תושבים, ולכן משמש בסיס חשוב למאזן אספקת המים לכל האזור.
למרות כל אמצעי ההגנה תמיד קיים חשש שקידוח נפט החוצה את את האקוויפר, יגרום לזיהום האקוויפר, גם אם
מדובר רק בקידוח ניסיון. לאקוויפר הנעמן רגישות הידרולוגית גבוהה מאוד1 במיוחד באזור בו מתוכנן הקידוח
(בשלושת האתרים המוצעים). זיהום נקודתי מקידוח יכול להתפשט מהר יחסית לזיהום רחב היקף. מספיקה דליפה
של כמה חביות נפט מהקידוח לאקוויפר על מנת לזהם קידוחי הפקה בסביבתו ולזהם את המעיין במוצא האגן.
רגישות הדרולוגית גבוהה נובעת מסוג הסלעים המרכיבים את האקוויפר, עוביים הרב, הסידוק הרב שיש באזור זה, ובכך שאזור הקידוח
נמצא במעלה המעין -מוצא האקויפר.

גם אם רשות הים מוכנה לאשר את הקידוח על-מנת ללמוד את החלק העמוק של האקוויפר בזכות הקידוח יש לדחות
זאת על הסף.  לא יתכן שבשביל הצורך לקידוחי עומק להכרה מעמיקה יותר של משאבי מי התהום באזור, ניתן יד
לקידוח נסיון להפקת נפט. אם רשות המים או השרות ההידרולוגי זקוקים לעוד קידוחי ניטור עליהם ללכת בדרך
המלך ולדרוש זאת במסגרת תקציב הפיתוח של משק המים.
5 .חשש לזיהום עין אפק ופגיעה בסביבה – אקוויפר הנעמן מזין את עין אפק שמורת טבע ייחודית וחשובה.
השמורה נמצאת מתהליך שיקום לאחר שנים של הפקת יתר מהאקוופר ושנות בצורת שגרמו לירידה בשפיעת המעיין,
עד כדי התייבשותו. זיהום סביבה יכול להתרחש גם מדליפה של נפט או של "בוץ הקידוח" אל פני השטח כתוצאה
מכשל במערכות התפעול וההגנה של הקידוח. במידה ויתגלה נפט וקידוח הניסון יהפוך לקידוח הפקה, הסיכון לזיהום
מי והסביבה יגבר. לא רק מנפט אלא גם "ממי התוצר" המשמשים לקידוח ולזירוז הפקת הנפט.
6 .לא פורסמה תכנית קדיחה: לא ידוע/לא מפורסם לאיזה עומק יהיה הקידוח? לאיזו שכבת מטרה? איזה
סקרים נעשו לפני קידוח הנסיון ? מה הערכה של הגאולוגים האם זו מלכודת של נפט/גז? או מדובר בשכבת מקור?
ואם כן האם מדובר בנפט כלוא או בפצלי שמן/ או פצלי גז? איזו שכבות גאולוגיות יחתכו? ומה הערכת הסוקרים
לפוטנציאל במאגר מבחינה כלכלית?
כל אלו שאלות אלמנטריות בהחלטה על קידוח נסיון – באם מדובר בהפקה הדורשת סידוק הדראולי יש הכרח
בשימוש נרחב במים ותוספים לזירוז הסידוק , ואת המים המזוהמים בתוספים ובנפט יש לפנות לטיפול, וקיים חשש
גדול יותר לזיהום הסביבה ומי התהום בקידוחי נסיון והפקה מסוג זה.
7 . סיכום והמלצות
עמותת צלול ממליצה לדחות הבקשה, או לכל הפחות לערוך תסקיר השפעה על הסביבה לפני הבאתה לדיון מחודש וכן סקר סיכונים לסביבה, לרבות למי התהום. רק על בסיס תוצאות התסקיר יהיה ניתן להעמיד זה מול זה את ההפסד הצפוי למשק המדינה מאי ביצוע הקידוח לעומת עלות הסיכונים הנובעים
מהקידוח.