עמותת "צלול" הודיעה לענף הדיג במשרד החקלאות שהיא מתנגדת בכל תוקף להיתרי דיג בשיטות לא בררניות (סלקטיביות) בתקופת איסור הדיג של "עונת הרבייה" כפי שהוגדרה בתקנות הדיג, ודורשת לאסור כל דיג ברשתות עמידה, רשתות טבעת (הקפה), מערך חכות וקרסים צף, דיג חכה מסירה בים וכל שיטה אחרת שאינה בררנית.
איסור דיג בכל השיטות שהוזכרו, בתקופת הרבייה כפי שהוגדרה בתקנות, חייבת להיות שלמה ומלאה. במיוחד לאור העובדה שתקופת איסור הדיג בישראל קצרה מידי[1]. כל ניסיון להפריד ולאפשר דיג של מינים מסוימים ולאסור דיג של מינים אחרים בשיטות אלה שאינן יכולות להיות סלקטיביות באמת – נדון לכישלון ויגרום ללא כל ספק לפגיעה קשה בדגים מוגנים האסורים בדיג בכלל (גם אם אלו משוחררים "חיים" אחרי שנתפסו), וכן בדגים מסחריים שאסורים בדיג בעונת הרבייה. יש לזכור מטרת איסור הדיג בעונת הרבייה היא להגן על מינים אסורים בדיג ולאושש ולשמר את הדגה – משאב הדיג, לשנים הבאות. על כן יש להימנע מכל התרה של דיג לא סלקטיבי בעונת הרבייה.
- "צלול" תומכת בדיג סלקטיבי אך ורק למינים פולשים ומתפרצים, או מינים פולשים הפוגעים באוכלוסייה המקומית (אם בטריפה ואם בתחרות בשל היעדר טורפים טבעיים) או שהם פוגעים באחת מהמערכות האקולוגיות של הים תיכון, או שהם מינים פולשים הגורמים לנזק אחר לתשתיות חיוניות ולמשתמשי הים (רוחצים, שחינים, גולשים, מתקני התפלה, תחנות כוח ועוד).
- לאור כך אנו תומכים בהמלצה לאפשר דיג של זהרון הדור ללא הגבלה של דג ונימי דו ימי עד 10 פריטים באמצעות "רובה (דיג) תת ימי". דג הזהרון ההדור, מין פולש ומתפרץ (מתרבה ומתפשט מהר) ומזיק בים תיכון, עונה בדיוק לקטגוריה של דיג סלקטיבי ולכן אנו תומכים בהיתר הדיג של דג זה ללא הגבלת כמות גם בתקופת הרבייה (ראה הרחבה בהמשך)
- אנו מחזקים ותומכים בעמדת "החברה להגנת הטבע" כפי שנמסרה למשרד החקלאות היום ומקבלים את עמדתם המקצועית הנתמכת בעמדות ביולוגים ימיים ומומחים לדיג בר קימא המצוטטים בכתבי עת מדעיים, ובפסיקות בית המשפט.
- דו"ח תכנית הניטור הלאומית לים התיכון לשנת 2022 שפורסם בראשית פברואר 2024 מעיד על האצת תהליכי משבר האקלים: התחממות הים, החמצתו, זיהום, והתפשטות של מינים פולשים כגון הזהרון ההדור. הדו"ח מחזק את הצורך בהגנה נוספת על מגוון המינים של מיני דגים מקומיים של הים התיכון בתקנות הדיג, וכן את הצורך לדילול סלקטיבי של מינים פולשים פוגעניים כלל הניתן.
חשיבות עידוד דיג זהרונים בים תיכון:
זהרון (Lion fish) הוא דג טורף, קרוב לדקרים (לוקוסים) אבל קטן יותר, ובעל "קוצים" עם ארס שיכולים לגרום לצריבה ואף פגיעה קשה למי שלא נזהר. מלבד הקוצים הפשוטים להסרה (למי שלמד זאת) הוא אינו דג רעיל למאכל. הזהרון מאפיין בתי גידול סלעיים ובד"כ נמצא בעומקים הגדולים מ-10 מטרים (ולכן פחות נגיש לדיג ללא מכלים).
הזהרון ההדור הוא דג טרופי ומוגן במפרץ אילת אבל הוא מין פולש המתפשט במהירות מסחררת (גם בים תיכון), הפוגעת במינים מקומיים. הוא מתרבה בקצב מהיר מאוד, הוא טורף רעבתן ואין לו מספיק אויבים טבעיים במיוחד לא בים תיכון. במקומות בעולם שזהרונים פלשו אליהם והתרבו הם חיסלו אוכלוסיות מקומיות של דגים[2]. דייגים לרב נמנעים ממנו, בשל חוסר ידע וחוסר שוק של צרכנים למרות שהזהרון דומה גם בטעמו ללוקוס (שמחירו גבוה בשוק).
בעולם קיימות שורה של תוכניות להוצאת דג הזהרון ויש להתאים לישראל תוכנית המתאימה לה מבחינת כוח האדם, המשאבים העומדים לרשותנו, אופי הסביבה הימית ועוד. הניסיון מלמד כי פרויקט נקודתי/זמני לא יביא להישגים של ממש. יש צורך בתהליך מתמשך עקבי ונרחב לאורך שנים ארוכות תוך הבנה כי אין דרך להביא לפתרון מוחלט של הבעיה אלא לצמצום אוכלוסיית הזהרונים ככל שאפשר ולאורך זמן. מהמחקר עד כה ברור כי נדרש הליך הוליסטי ומתוכנן היטב שיביא את הפרויקט לכדי מימוש עקרונות של כלכלה מעגלית מיטבית בה דיג הזהרונים בים התיכון, ישמש משאב ומנוף לשימושים נוספים.
על מנת לעצור את התפשטות של דג הזהרון מומלץ:
- היתר דיג ב"עונת הרבייה" האסורה לדיג, אך ורק בדיג סלקטיבי (רובה תת ימי) בהיתר מיוחד לזהרונים.
- בחינת תקנות והנחיות השרות הווטרינרי, ומשרד הבריאות שלא יגבילו מכירת זהרונים לצריכה מקומית (מדייג מסחרי ודייג ספורטיבי).
- איסור לגידול הזהרון כדגי נוי – יש לבחון את האיסור לגדל זהרונים באקווריום אשר בעקבותיו נוצר סחר לא חוקי בו.
- תכנית ייעודית לדיג זהרונים גם במים עמוקים ושמורות טבע. בהובלה של אגף הדיג ורט"ג ובשת"פ עם עמותה סביבתית – הקמת כוח משימה ייעודי אשר יכלול מתנדבים צוללים חופשיים וצוללי מכלים (בהיתר מיוחד מפקיד הדיג), ודייגים חובבים, שאין להם כל רקורד של הפרת תקנות הדיג, המעוניינים לקחת חלק במאמץ להגן על המגוון הימי.
- התוכנית תכלול הכשרה והסמכה לכל מי שייקח חלק בהוצאת הזהרונים בפועל. התוכנית תכלול מגוון רחב של היבטים בהם בטיחות, טכניקה של הוצאת הזהרונים, שימוש באמצעים נדרשים, דיווח על תוצאות פעילות, החזקת הזהרונים לאחר הוצאתם מהים ואופן העברתם לשימו .
- היתר לדייג בצלילת מכלים (מומלץ רק בהיתר מיוחד ולא בשינוי חקיקה)
- דיג הזרונים בשמורות הימיות – רק בהיתר מיוחד ובשת"פ ו/או פיקוח של רט"ג.
- הקמת מרכזי הסברה ופעילות במועדוני צלילה לאורך חופי הים התיכון.
- עידוד ענף המסעדנות להכנסת זהרונים לתפריט וחיבור בינם לדייגי הזהרונים להעברה בטוחה ותברואתית.
- הסברה והכשרה לדייגים מסחריים לטיפול בזהרונים בשלל הדייג.
- ניטור, בקרה ומחקר: כחלק מהתוכנית הייעודית לדיג זהרונים, יבצעו מעקב וניטור מתמשך על תוצאות הפרויקט תוך פרסום תוצאותיו והתאמות נדרשות לצרכים שעולים עם הזמן. במקביל בשת"פ עם האקדמיה יש לקדם מחקרים יישומיים לעידוד טריפה של זהרונים ע"י דקרים.
בברכה,
ד"ר יובל ארבל
סמנכ"ל ים וקשרי ממשל
[1] ע"פ חוות דעת מקצועיות תקופת איסור הדיג בתקנות מה- 1 במאי ועד ה-30 ביוני, מכסה רק באופן חלקי מאוד את תקופת הרבייה של מיני דגים חשובים לשמירה והגנה בים התיכון.
[2] סרטוני הסברה מהניסיון בפלורידה והאיים הקאריביים: https://youtu.be/GzaeYzAC8Ro
https://www.youtube.com/watch?v=380CE6sTLzk
Ulman A., et al., (2022) Lessons From the Western Atlantic Lionfish Invasion to Inform Management in the Mediterranean. Front. Mar. Sci. 9:865162