עמותת צלול פנתה למינהל התכנון ולוועדה המחוזית תל אביב בבקשה שלא לקבל החלטה בעניין הקו הכחול של התוכנית להקמת מובל להזרמת מי נחל האיילון לים, לפני דיון מעמיק בדו"ח DHV בנושא זה.
לדברי "צלול", דו"ח DHV הוזמן על-ידי הות"ל ומומן על-ידי משרד האוצר, לנתונים שהוא מציג יש משמעות רבה לקבלת החלטה מיטבית בנושא זה. לכן, קבלת החלטה ללא דיון בדו"ח עלולה להביא להחלטה שהיא בכייה לדורות.
במכתבה למינהל התכנון כתבה "צלול", כי חברת נתיבי ישראל (חנ"י) מקדמת פתרונות לניהול הנגר העילי בנחל האיילון, כחלק מהתוכנית להקמת המסילה הרביעית. הפתרונות נדונו בועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) שהחליטה לאחר דיונים רבים, שיש לקדם תוכניות להשהיית הנגר ולאיגומו, ורק בשלב מאוחר יותר, אם בכלל, לדון בצורך להקים מובל שיזרים את מי הנגר לים.
עוד כתבה "צלול" כי הות"ל והאוצר מימנו את העבודה שביצעה חברת DHV שמסקנתה היא, שאם יבוצעו שיפורים בתעלת האיילון הקיימת, המזרימה את מי הנגר לירקון ומשם לים, ואם יאומצו כל שאר הפתרונות, לא יהיה צורך בהקמת המובל.
למרות מסקנות אלה, מקדמת חנ"י, באמצעות הוועדה המחוזית, הקמת מובל (צינור), שישתרע מפארק אריאל שרון ומקווה ישראל דרך דרום מערב תל אביב לחוף עלייה ביפו, שייעודו הזרמת הנגר לים, תוך סיכון חמור של הציבור ושל הסביבה הימית הרגישה באזור זה, ותוך שינוי סדרי בראשית.
לדעת עמותת צלול, לפני תכנון המובל, יש למצות תחילה את כל שאר רכיבי התוכנית שאושרו בתוכנית תשתית לאומית (תת"ל 33), הכוללים איגום ושימור הנגר במעלה, החדרה למחצבות וביצוע פשט הצפה בשטחי מקווה ישראל. רק אם יתברר, מעבר לכל ספק, שפתרונות אלה אינם עומדים ביעדם, יש לקדם את פתרון המובל.
"צלול" הדגישה במכתבה, כי פתרונות של השהיית נגר וניצולו, מיושמים במקומות רבים בעולם, לאחר שהוכח שצינורות הם פתרון לא מקיים, לא יעיל המסכן את הציבור ואת הסביבה. לעומת זאת הוכח, כי השהיית הנגר מעשירה את מי התהום ומאפשרת את ניצול המים למטרות שונות, במקום לבזבזם באמצעות הזרמתם לים.
מכאן, שטוב יעשו עיריית תל אביב, נתיבי ישראל, הוועדה המחוזית ומנהל התכנון, באם יקדמו פתרון בר קיימא לנגר, שיש לו תועלות רבות, במקום לבחור בפתרון הגרוע ביותר והיקר ביותר, שיפגע פגיעה אנושה בתושבים ובסביבה הימית.
רקע
חברת נתיבי ישראל מקדמת תוכנית לתוספת מסילת רכבת באילון. הוספת המסילה תצר עוד יותר את תוואי הנחל ולכן קיים חשש שבאירועי גשם קיצוניים, התעלה תוצף.
במסגרת התוכנית נדרשה חנ"י לבחון חלופות שימנעו את ההצפות, ביניהן השהיית הנגר במעלה נחל האיילון במחצבת נשר ובמחצבת נטוף וכן איגומם בפארק אריאל שרון. המהנדס אילן הלבץ הציע לאגום את המים ולהזרימם בצינור להשקיית הנגב, האדריכל שמאי אסיף, שעמד בראש צוות תכנון נוסף, הציע לחפור מובל מתחת לדרום מערב תל אביב ולהזרים את מי הנחל בצינור לחוף יפו.
כל התוכניות נדונו בות"ל במסגרת תת"ל 33, שהחליטה לאמץ את התוכנית להשהיית הנגר ואיגומו בפארק אריאל שרון ומקווה ישראל ולדחות את התוכנית להקמת המובל למועד בלתי ידוע. ההחלטה זכתה לאישור שר התחבורה דאז, ישראל כץ.
אלא שבמקביל מקדמת חנ"י את תוכנית המובל ברשויות התכניות באמצעות הכרזה על סעיף 77-78 לחוק התכנון והבנייה המאפשרת למוסדות התכנון להכריז על הטלת מגבלה להוצאת היתרים במקרקעין הנמצאים בתחום התכנית. המשרד להגנת הסביבה ועמותת צלול מתנגדים למהלך זה בטענה שאין לנקוט בו כל עוד לא מוצו כל האמצעים האחרים שקבעה התוכנית, ביניהם מסקנותיה של DHV.
ב-20 בינואר 2020 התקיימה ישיבה בוועדה המחוזית בה הוצגה בקשת חנ"י. ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי אמר שהוא תומך בתוכנית אך התלונן על כי חנ"י מתחילה בעבודות על המסילה לפני השלמת הפתרונות. עובדה שתגרום להצפות בתל אביב.
מתכנן מחוז תל אביב של המשרד להגנת הסביבה, חמי שטורמן, אמר שהוא מתנגד לצינור לפני מיצוי כל שאר האופציות. "צלול" תמכה בגישה זו וטענה, כי בכל העולם מקדמים גישה של ניצול הנגר, מיתונו והחדרתו לקרקע ואילו בארץ מנציחים את הגישה הלא סביבתית והמוטעית של הזרמת הנגר לים בצינור המסכן את הציבור ואת הסביבה.
לצפייה במצגת של חברת נתיבי ישראל
לכתבה בגלובס – ההצפות מחיות את התוכנית להסטת מי האיילון
