עמותת צלול כתבה מכתב לשר הבטחון, יואב גלנט, ובו דרשה ממשרד הביטחון שלא להקים את המתקן ללחימה בשטח בנוי (לש"ביה) בנחל פרע, שבו נובע עין פית, לאתר מקום אחר להקמתו, ולמנוע בכך את הפגיעה הקשה בסביבה ובנחלי הגולן.
לדברי "צלול", עין פית הוא מקור מים חשוב למערכת האקולוגית האקווטית, לצמחיית הגדות בנחל פרע ולכל בעלי החים הנסמכים עליהם כמקור למים ומזון. המעין והנחל משמשים כאתר טיולים ונופש טבעי ושקט לנוער ואזרחי ישראל הרבים המחפשים אתרים מסוג זה בישראל הצפופה והרועשת. הקמת לש"ביה גדולה באזור ההזנה של עין פית ונביעות שכבה קטנים יותר הסמוכים לו, והפעילות הרועשת והאינטנסיבית שבה תפגע ללא כל ספק בטבע העשיר והשופע של המעיין, במסדרון האקולוגי החשוב בין שמורת נחל חרמון לשמורת הר אודם[1], ותפגע באפשרות של הציבור ליהנות מהמקום.תוכנית הלשבי"ה אושרה בוועדה למתקנים ביטחוניים (ולמ"ב) ללא שנבחנו חלופות לתוכנוניות קימות, בשטח שהוא פחות רגיש אקולוגית, ובניגוד לנהלים ולהנחיות לחוק התכנון והבנייה. אנו מבקשים ממך להנחות על בחינת חלופות לתכנית.
רקע: עין פית מעין שכבה יציב ויפה בצפון רמת הגולן. למעיין והכפר שהיה סביבו היסטוריה מענינת, המבנים שנותרו, עצי האקלפטוס הגדולים לצידו ועצי צפצפה במורדו לצד סבך שיחי הפטל יוצרים פנינת טבע, שמושכת אליה מבקרים רבים בני נוער ומבוגרים המתחברים באמצעות אתר זה לנופיה ופינותיה הנסתרים יותר של ארצנו. מדרום מערב לעין פית נביעות קטנות יותר (נביעות עין אום חסון).
גם בספיקתו המינימאלית, 7.2 מ"ק בשעה (2 ליטר בשניה), מספק עין פית מים למאות עצים בוגרים וצמחיה עשירה ושופעת במורד המעיין בנחל פרע[2]. עודפי המים מזינים את נחל חרמון (הבניאס). המים, הבוסתנים, אילנות הסרק והצמחייה העשירה בנחל ונביעות הסמוכות מיצרים, צל, מזון (פרי אבקה וצוף), ומחסה לבעלי חיים רבים: יונקים, ציפורים, זוחלים, חרקים, חלזונות, סרטנים ושאר חסרי חוליות. טורפים גדולים וקטנים חלקם נדירים מאוד מגיעים למעיין ולנחל פרע להרוות צימאונם ו/או למצוא טרפם. נהנים מכל הטוב והשפע הזה. לדוגמא, מנתוני תצפיות יונקים המתועדים ברט"ג (רשות הטבע והגנים), באזור נחל פרע נצפו מאות פעמים צבאים (צבי ארץ ישראלי), חזירי בר, נצפו עשרות פעמים זאבים, ארנבות ושועלים, ואף יונקים נדירים כמו צבוע מפוספס, גירית, חתול בר, וקרקל (לירון, 2023)1 .
עושר תצפיות של חיות הבר נובע מכך שעין פית ונחל פרע והמרחב הסובב אותם משמשים כמסדרון אקולוגי בין שמורת הטבע אודם ממזרח לבין שמורת נחל חרמון (הבניאס) ממערב. חיות הבר נהנות משטח שאינו מופר עם שפע מים מחסה ומזון בין היער לבין הנחל. למסדרונון אקולוגי יש חשיבות גדולה מאוד בשמירה על בריאות ויציבות של אוכלסיות חיות הבר. ללא מסדרנות אקולגים האוכלסיות המנותקות צוברות פגמים גנטיים, נחלשות ומצטמצמות.
השפעה הקמת הלש"ביה על הנביעות והמערכת האקולוגית: הקמה של שטח אימוני לוחמת שטח בינוי יכלול הקמה של עשרות מבנים, שטחי התארגנות, דרכים חדשות, שימוש בכלי רכב כבדים ורועשים. שטח אימונים רועש כזה בכל שעות היממה והשימוש הרב בתאורה (רכבים, פצצות תאורה, ותאורה נוספת בפריסות והאימונים) ייגרמו להפרעה קשה שתדחוק את חיות הבר המגיעות למעיין ולנחל, ותפגע במסדרון האקולוגי החשוב בין השמורות.
מחוות הדעת של השרות ההידורלוגי (טל, 2023)[3] ועיון במפות אפשר ללמוד שהמבנים בשטח נמצאים 10-35 מטר מעל מפלס המים של האקוויפר השעון המזין את נביעות עין פית ועין אום חסון. בניה היוצרת אטימה, גם אם חלקית באזור ההזנה המצומצם של המעין או חסימה של נתיבי החידור מפני השטח לתת הקרקע המזין את האקויפר או קידוח של יסודות ושבירה של השכבה האטימה הנושאת את המים אל המעין, עלולים להוביל לפגיעה בהזנה של המעיין ולצמצם את שפיעתו במידה שתסב פגיעה בכלל המערכת האקולוגית והשירותים שהיא מספקת לאדם.
סיכון לזיהום המעיין: מתקני אימון צבאי הכולל שימוש ברכבים רבים יכול ייצר זיהום מדלקים, שמנים חומרי נפץ, אמצעי תאורה ועוד. מנסיוני כחוקר של אירועי זיהום מי תהום אנו מכירים תופעה של זרימה בנתיבי זרימה מעודפת גם בתווך הבלתי רווי (כלומר מעל מפלס מי תהום). זרימה כזו עשויה להיות אנכית או לטרלית, גם בניגוד לטופוגרפיה המקומית ולא בהכרח עם כוון נטיית השכבות הכללית. הכל תלוי בתנאים המקומיים שנוצרו. זרימה במרווח בין שכבות בזלת, לאורך סדקים בסלע ובסדקי ייבוש בקרקע החרסתית הם דוגמאות ידועות לזרימה מעודפת כזו.
מהירות ההסעה של מזהמים גם של שמנים בנתיבי זרימה אלו מהירה מאוד יחסית למהירות הזרימה בתווך הנקבובי. כלומר זיהום יכול להגיע מפני השטח את מפלס מי התהום הרדוד במקום זה לאחר מספר שעות או מספר ימים תלוי כמובן בעומק מפלס מי התהום מידת הסידוק ורוחב נתיבי הזרימה הנ"ל. זיהום הנל יכול לפגוע מכל מי שותה או שוהה במי המעין. זיהום שיצא מעין פית לנחל פרע יכול תוך שעות ספורות להגיע לנחל חרמון מקור מים חשוב לירדן, ולכן ישנו סיכון לזיהום מקור מים מרכזי וחשוב לכל תושבי האזור וישראל. לפיכך לפני קידום התוכנית הזו אם בכלל, יש לערוך סקר סיכונים מלא לזיהום המעיין הכולל מודל הידרולוגי מפורט ומכוייל.
בחינת חלופות וחריגה מנהלי תכנון:
לפני עריכת סקר סיכונים ומודל הדרולוגי מבקשת "צלול" לבחון חלופות ומבקשים על בחינה מידית של חלופות להעתקת תוכנית הלשביה לאתר אחר, שלא יפגע במעין, יפגע פחות בטבע בגולן ובאפשרות של אזרחים לטייל ולהנות ממנו. במכתב פניה של החברה להגנת הטבע ומועצה אזורית גולן לשר הביטחון ויו"ר הולמ"ב[4] הוצעו שתי חלופות סמוכות שיאפשרו לצה"ל להקים את לש"ביה ולקיים מערך אימונים כנדרש לו, מבלי לסכן ולפגוע בעין פית או במעיינות אחרים בגולן: 1. הרחבת לש"ביה סמוכה קיימת בכפר ההרוס זעורה; 2. הסטה דרומה של התוכנית הקימת אל מחוץ לשטח ההזנה של המעיינות. בהקשר זה חשוב להזכיר שנחל פרע, במורד עין פית הינו שטח מיועד לשמורת טבע.
נוסף על כך, כפי שציינו במכתבם ציינו בן לוי וחוב' (2023)4, נראה כי התנאים לקידום התוכנית בולמ"ב לא בוועדה המחוזית לא התקיימו (התוכנית איננה דחופה או סודית במיוחד), כמו כן הולמ"ב אשרה את התוכנית ללא בחינת חלופות, ללא הנחיות מהועדה המחוזית, ללא שיתוף ציבור או נציגי הישובים הסמוכים וללא קבלת עמדתה של הועדה לשמירת קרקע חקלאית ושטחים פתוחים. כל זה נוגד לנהלי העבודה של הולמ"ב, ולכן ההחלטה על הקמתה שגויה ונוגדת את הנחיות חוק התכנון והבניה ואת הנורמות המקובלות במשרד הבטחון.
לסיכום, בשל מיעוט של אתרי טבע עם מקווי מים בישראל והצפיפות ההולכת וגוברת במעינות ואתרי טבע עם מקווי מים בישראל, ובשל כלל הסיבות שצוינו כאן אנו מבקשים וממליצים למשרד הבטחון/צה"ל להעתיק את תוכנית הלש"ביה לאתר אחר, שלא יפגע ולא יסכן את המעינות והטבע העשיר הנסמכים עליהם, ולא יפגע באפשרות של אזרחים לטייל ולהנות מטבע בראשתי בישראל.
[1] שפירא לירון, 2023. לשביית עין – פית והמרחב הסובב, נייר עמדה, החברה להגנת הטבע, 26.1.2023
[2] על פי צריכת מים של 10 ליטר ליום (לעץ בוגר) ושפיעת המעיין 2-20 ליטר בשנייה (טל, 2023)3, בשפיעה מנמלית יכול המעיין לספק מים להשקיה של 17,000 עצים בוגרים. עודפי המים מזינים את נחל חרמון (הבניאס).
[3] עדי טל, 2023. עין פית ותוכנית צה"ל לבניית לש"ביה באזור המעיין, מכתב למירי פוקס, 25.7.23, האגף להידרוגאולוגיה, השרות ההדרולוגי, רשות המים והביוב, רח' בנק ישראל 7, ירושלים.
[4] בן לוי, א. רוזנבלום א. וקורין.י., 2023. הנדון: הקמת מתקן אימונים בעין פית, מכתב של החלה"ט ומוא"ז גולן לשר הבטחון יואב גלנט ויו"ר הועדה למתקנים בטחוניים, דקלה עדי-פרץ.
בתמונה: נחל פרע
