בזכות הלחץ הציבורי, המשרד להגנת הסביבה נהייה אמיץ מול קצא"א", כך הגיבה מנכ"ל "צלול", מאיה יעקבס, בתגובה לעמדת המשרד להגנת הסביבה המתנגד לאשר את סקר הסיכונים של קצא"א ועל טענות יו"ר קצא"א, ארז כלפון, על יחסו של המשרד לפרויקט העברת הנפט ממדינות המפרץ לים התיכון אותו מקדמת קצא"א.
"המשרד להגנת הסביבה יודע שיש לו גב ציבורי והממשלה לא תוכל לדחוק אותם באותה קלות שהיו עושים בלי ההפגנות. המכתב של יו"ר קצא"א, כלפון, רצוף אי דיוקים והטעיות והסגנון שלהם שלא דבק באמת ובעובדות הוא חלק גדול מהבעיה. אי אפשר לבטוח בהם. הם לא דוברי אמת ומניפולטיביים.
– 15 מיליון שקלים שכלפון טען שיושקעו בצינור היו אמורים להיות מושקעים כבר לפני חמש שנים כחלק מרישיון העסק הקודם, והם טרם פעלו כדי לקדם רישיון עסק חדש שיתאים להגדלה כה דרמטית של כמות הנפט שתוזרם במתקנים הישנים.
– המשרד להגנת הסביבה דחה שני סקרי סיכונים, אבל כלפון כותב כאילו הכל בסדר וסוכם.
– אין חשיבות אנרגטית לישראל, למרות טענתו. משרד האנרגיה חוזר על זה בכל הזדמנות.
– כלפון טוען שהממשלה כבר אישרה את ההסכם אבל לאור כל השקרים האחרים, לא מן הנמנע שגם זה לא נכון. במקרה יש להאמין ליאיר לפיד שאמר שסקר הסיכונים בבדיקה וששום דבר לא נסגר עדיין.
הלחץ הציבורי הוא חשוב ואתםן צריכים להיות גאים בעצמכם על התרומה הגדולה שלכם בתוך שבועות ספורים של עבודה מאומצת.
יש לנו עוד כחודש, מקסימום חודשיים, עד להכרעת הממשלה. ככל שנגדיל את הלחץ, כך סיכויי הניצחון שלנו גדלים.
בראשית ספטמבר פרסמה קצא"א סקר סיכונים אותו דחה המשרד להגנת הסביבה מכל וכל בטענה שהוא אינו עמוד בסטנדרטים. בתגובה כתב יו"ר קצא"א, ארז כלפון, מכתב למשרד להגנת הסביבה שבו האשים את השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג בביטול פגישות מקצועיות עם ראשי החברה וטען שדחיית סקר הסיכונים עלול לגרום לנזק כלכלי קשה לחברה ולמדינ, לפגיעה בטחונית ומדינית ולפגיעה ישירה בחוסנה האנרגטי של מדינת ישראל. עוד טען, שקצא"א השקיעה כסף רב באמצעי ביטחון במטרה להגדיל את היקף הפעילות.
מנכ"ל המשרד, גלית כהן, הבהירה בתשובה שהחשיבות האסטרטגית של נמל קצא"א באילת אינה רלוונטית וכי הסכם "רד מד" אינו חשוב לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל ולא צפוי להשפיע עליו. יצויין, שזוהי גם עמדת משרד האנרגיה.
עוד כתבה כהן, שההשקעה הכספית שקצא"א ביצעה מתבצעת באיחור רב, שכן התחייבה לכך כבר לפני חמש שנים, ללא קשר לפרויקט זה. עוד אמרה כהן: "מוטב היה לקיים התייעצויות אלה בטרם הלכה קצא"א וקידמה את ההסכם בחשאי, על כל הסיכונים הכרוכים בו, מאשר להציב את מדינת ישראל בעמדה לא נוחה בחינה מדינית. המשרד להגנת הסביבה מחויב לייצג את האינטרס הציבורי ולפעול על פי סמכויותיו כי למצאות את הבחינה של השלכות ההסכם".
קצא"א טענה בתגובה: "קצא"א היא שער האנרגיה של מדינת ישראל ולפעילותה חשיבות אסטרטגית למשק האנרגיה, לתפקודו הרציף ולביטחונה האנרגטי. הטענה לפיה קצא"א קידמה חתימת הסכם בחשאי היא טענה מופרכת וחסרת אחיזה במציאות שכן המשרד היה מיודע להסכם זמן רב לפני חתימתו ולא הביע כל התנגדות למימוש ההסכם. גורמי ממשל שונים, ובהם משרד האוצר, משרד החוץ והחשכ״ל היו מיודעים על ההסכם ובדירקטוריון החברה יושבים נציגי מדינה, כולל רשות החברות, שאישרו את החתימה על מזכר ההבנות, זמן רב לפני חתימת ההסכם. עצם קיום המגעים פורסם בכל אמצעי התקשורת ותמוה שנעלם מעיני המשרד להגנת הסביבה.
"יתרה מכך, גורמי מקצוע במשרד, ניהלו דיאלוג עם קצא"א והנחו על אבני דרך ותוכנית פעולה לקראת מימוש ההסכם. במשך 30 שנה פועלת קצא"א בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה ומקיימת פגישות תכופות עם גורמי המקצוע ואף קיבלה מחמאות מצידו על התנהלותה. הדרישה לפנות רק בכתב היא דרישה שערורייתית ותמוהה שנראה שמקורה במעורבות ושיקולים פוליטיים ופופוליסטים. על רקע משבר האנרגיה העולמי, טוב יעשה המשרד אם יבין את חשיבותה של קצא"א לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל ולתפקודו הרציף. הגם שהנפט הוא 'דלק מעבר' הוא ישרת לפחות בעשור הקרוב את אזרחי המדינה. המשרד בהתנהלותו עוד עלול להוביל למצב של משבר אנרגיה בישראל בדומה למתרחש באירופה. קצא"א תמשיך לפעול בדיאלוג מול המשרד להגנת הסביבה ולעמוד בכל ההנחיות והדרישות כפי שעשתה עד היום".