עמותת צלול ועיריית הרצליה הכריזו על קמפיין "עיר ללא פלסטיק", שמטרתו לצמצם את השימוש בפלסטיק חד פעמי בעיר ולהעלות את המודעות לנזק הרב שהוא גורם לסביבה הימית, לכלכלה ולבריאות הציבור.

הקמפיין מוגדר כפיילוט ראשון וייחודי, שמסקנותיו ישמשו ערים נוספות בארץ ובעולם בדרכן להגשים את יעד צמצום השימוש בפלסטיק, המוכר כאחד מאויבי הסביבה הגדולים ביותר.

הקמפיין מתנהל בבניין העירייה, במערכת החינוך הפורמלית והלא פורמלית, במשרדי חברות באזור התעשייה, במסעדות ברחבי העיר בעיר ובחוף הים  ובחופי הרחצה. מאחר ומדובר בפיילוט, הקמפיין כולל גם מחקר מקיף שבסופו הסקת מסקנות, שיפורסמו לידיעת כלל הציבור

כחלק מקמפיין רחב זה נערך בסוף יולי 2018 סקר, שמטרתו למדוד את כמות פסולת הפלסטיק החד פעמי שהציבור משליך לפחי האשפה ועל החוף, במטרה להבין את ממדי התופעה וכדי לפתח כלים ואסטרטגיה עליהם תבוסס פעילות הסברה לשכנוע הציבור לצמצם את כמות הפלסטיק שהוא מביא איתו לחופים.

בתום פעילויות ההסברה יערך סקר פסולת נוסף, שיבדוק האם הקמפיין חולל שינוי. חשוב לציין, כי במקביל לפעילויות ההסברה בחופים נערכות פעילויות הסברה גם במרחב העירוני, ובכללן פרסום בשלטי חוצות ברחבי העיר ובתחנות האוטובוס, הסברה בבתי ספר, במסעדות, בתי קפה, מקומות עבודה ועוד, כך שיתכן שגם להן תהיה השפעה על התנהגות הציבור. יחד עם זאת, יש לזכור, שלא כל הרוחצים בים הם תושבי הרצליה ולכן קיים סיכוי שלא נחשפו לפעילות זו.

ניתוח פסולת הפלסטיק בחופים בוצע ע"י מתנדבי "צלול" בסיוע עיריית הרצליה. תכנון הסקר וביצועו נערכו בליווי המקצועי של דוקטורנטית מהמרכז לחקר משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה, אפרת אבנימלך ושל מומחה למיקרופלסטיק ודוקטורנט בחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, נועם ואן דר האל. את הניתוח הכלכלי ביצעו גדי רוזנטל ודנה גבאי מחברת "כיוון" (מצ"ב הדו"ח המלא).

סקר פסולת חד פעמית בחופים

רקע: אורך חופי הרחצה של הרצליה כשבעה קמ', מתוכם כשליש הם חופים מוכרזים, בהם מבקרים כ-750 אלף איש בשנה. העירייה אוסרת להכניס לחופים בקבוקי זכוכית ואוסרת להדליק אש, עובדה המונעת עריכת ארוחות גדולות, כמקובל בחופים לא מוכרזים.

אוכלוסיית הרצליה מהווה כ-1.1% מאוכלוסיית ישראל. החתך הסוציואקונומי של העיר גבוה מהחציוני ובעיר סקטור עסקי נרחב שאף הוא צרכן כלים חד-פעמיים. על-כן ניתן להניח כי צריכת הכלים החד פעמיים בהרצליה היא 1.5% מהצריכה הארצית. תוצאות המדידה הראו כי 70% מנפח כלל הפסולת הוא פלסטיק. ניתוח כלל הנתונים מצביע על-כך כי בכל שנה משאיר אחריו הציבור בחופי הרצליה כ-950 טון פסולת, שהם כ-1.35 קג' לכל מבקר.

נתוני איסוף פסולת המכולות החוף הרצליה- ק"ג בחודש

*אקסטרפולציה

כמות פסולת ממוצעת ליום ממוצע, חול , סופ"ש- ק"ג ביום

שיטת הדגימה

הסקר, שהוא ראשון מסוגו בארץ, התבצע במחצית השנייה של יולי 2018, במשך 7 ימים וכלל שני סופי שבוע ו-3 ימי חול. בכל יום נדגמו בין 25-30 שקיות פסולת שנאספה בחופים, המהוות מדגם מייצג ביחס לכמות השקיות היומית הכוללת. כל שקית נשקלה ונמדדה נפחית. פסולת הפלסטיק הופרדה, נשקלה שוב ונמדדה נפחית.

הסוקרים מיפו וספרו את הרכב הפסולת בכל שקית ורשמו את כל סוגי פריטים אותם מביא הציבור לחופים, כך שהושג סיווג של כלל פריטי הפסולת, בדגש על פריטי הפלסטיק. כל המידע הוזן לטבלת אקסל ועבר ניתוח ועיבוד סטטיסטי.

  עיקרי הממצאים

• מוצרי הפלסטיק מהווים כ-76% מסך פריטי הפסולת שנאספו.
• במונחי משקל פסולת הפלסטיק מהווה כ-30%.
• במונחי נפח פסולת הפלסטיק מהווה כ-70%.
• לא היו הבדלים מהותיים מבחינת הרכב הפסולת בין סופ"ש לימי חול.
• פסולת העסקים בחופים מסך הפסולת שנאספה מהווה 11% מבחינה משקלית, ו 37% מבחינה נפחית.
• הכלים החד פעמיים מהווים כ-42% מתוך סך פסולת הפלסטיק.
• על כל חמישה פריטי פסולת פלסטיק נמצאה כוס חד פעמית, כ-20% ממספר הפריטים בחוף!!!

• הכלים החד פעמיים (כוסות, קשיות, צלחות וסכום) מהווים 31% מסך הפסולת במונחי מספר פריטים. יחד עם העטיפות, השקיות והבקבוקים עומד שיעור זה על למעלה ממחצית הפסולת.
• השקיות מהוות 8% מהפסולת. קיטון משמעותי לעומת סקר קודם של "צלול" ב- 2016, שמצא שכמות השקיות בפסולת עומד על 23%.
• השוואה בין התפלגות הפסולת בעסקים לעומת החוף מעלה כי שיעור הכוסות החד פעמיות בחוף גבוה פי 2.5 מזו שבעסקים. המצב דומה גם עבור שיעור העטיפות. לעומת זאת, שיעור ניירות הניגוב מהפסולת בעסקים גבוה פי 3 מזה שבחוף, כמוצג להלן.
• לא נמצאו הבדלים מהותיים בהתפלגות הפסולת בין ימי חול וסופ"ש.

סיירות ההסברה

לאחר שהתקבלו נתוני הסקר, שמצא שפריט הפסולת הנפוץ ביותר הן כוסות חד פעמיות, החלו סיירות ההסברה של "צלול" לסייר לאורך החופים במטרה להעלות את המודעות של המתרחצים לנזקי הפלסטיק החד פעמי, שהוא אחד האויבים הגדולים של הסביבה והים.

סיירות ההסברה כוללות מתנדבים ואנשים בשכר, שעברו הדרכה מיוחדת (ראו בהמשך דף הסבר) באשר לבעיית הפלסטיק החד פעמי ובאשר למטרות הקמפיין. צוותי ההסברה משוחחים עם קהל הרוחצים, מסבירים להם על נזקי הפלסטיק לסביבה הימית, לבעלי החיים ולבריאות, מדגימים חלופות לכלים החד פעמיים, אותם יוכלו להביא איתם לים, לטיולים, לפיקניקים ועוד. בנוסף, מתבקש הקהל להצטלם עם שלט "בחוף שלי בלי חד פעמי", ולהעלות את התמונה לרשתות החברתיות. פעילות שמתקבלת בהתלהבות רבה.

פעילויות ההסברה מתמקדות בכוסות, בקבוקים ושקיות, שעל-פי תוצאות הסקר הם הגורמים את הנזק הרב ביותר, מתוך תקווה שאם הציבור ייחשף למידע ולחלופות הקיימות, הוא יהיה מוכן לוותר על הכלים החד פעמיים.

יש לציין, שעובדי הניקיון של עיריית הרצליה אמנם אוספים את הפסולת בסוף כל יום, אך לא אחת קורה שכלי הפלסטיק והשקיות מגיעים לים עם הרוח ועם הגלים, ושם הם הופכים למלכודת מוות לבעלי החיים שטועים לחשוב שמדובר במזון, נחנקים ומתים. פסולת הפלסטיק מתפוררת למיקרופלסטיק הפוגעת בבעלי החיים בים ואף בבריאות בני האדם. מכאן, שהפתרון היחיד לכך הוא פשוט – לא להביא כלים חד פעמיים לשטחים הפתוחים ובעיקר לחופי הרחצה. 

בעמותת צלול ובעיריית הרצליה משוכנעים, כי פעילויות ההסברה שיערכו בכל חודשי הקיץ, ישפיעו על הציבור להפחית את כמות הפלסטיק החד פעמי שהוא מביא לחופים, וכי בסקר הפסולת הבא, כמויות הפלסטיק ירדו באופן משמעותי. 

תוצאות סקר הפסולת הבא יפורסמו בהמשך.

דף הסבר למתנדב

עמותת צלול הוקמה לפני 20 שנה במסגרת המאבק לסגירת כלובי הדגים של החקלאות הימית במפרץ אילת. כיום צלול היא העמותה המובילה את המאבק למען הפסקת זיהום הנחלים, למען הפסקת זיהום הים על-ידי קידוחי הגז והנפט והפסקת זיהום הים בפלסטיק ובעיקר פלסטיק חד פעמי.

במסגרת המלחמה בשימוש המופרז בפלסטיק, ובעיקר פלסטיק חד פעמי, הכריזו "צלול" ועיריית הרצליה על פרויקט "עיר ללא פלסטיק" במסגרתו אנחנו מנסים לצמצם את השימוש בפלסטיק חד פעמי בכל רחבי העיר (משרדי העירייה, מערכת החינוך, עסקים בעיר ובחופים, משרדים, בתי אבות, בתי כנסת ועוד).

מה רע בפלסטיק חד פעמי?

• השימוש בפלסטיק חד פעמי הוא לפרק זמן קצר במיוחד (של דקות ולפעמים שניות). לאחר מכן הוא מושלך לפח, או במקרה הגרוע יותר לשטחים הפתוחים ולחופי הים. אלא שהפלסטיק אינו מתכלה והוא יישאר איתנו עוד 1,000 שנה.
• 60% מהפסולת המושלכת בחופים ומגיעה לים עם הרוח והגלים היא פלסטיק חד פעמי.
• מחקרים מוכיחים שעד 2025 יהיו בים יותר פיסות פלסטיק מבעלי חיים.
• הנזק שעושה הפלסטיק לים: מתפורר לחלקים קטנים – מיקרו פלסטיק (פיסות בגודל מיקרוסקופי), הנאכלות ע"י בעלי חיים ימיים שטועים לחשוב שמדובר במזון וכתוצאה מכך נחנקים ומתים.
• ישראל נמצאת במקום השני בעולם בשימוש בפלסטיק חד פעמי, אחרי ארה"ב. בכל שנה אנחנו משליכים לפח או לטבע כ-5 מיליארד כוסות חד פעמיות וכמות זהה של צלחות, כוסות וסכו"ם.
• הפלסטיק מגיע בסופו של דבר גם לגופנו באמצעות הדגים שאנחנו אוכלים או באמצעות מלח שמקורו בים. מחקרים מוכיחים שהפלסטיק פוגע בפריון גם בקרב בני אדם.
• מחקר פסולת שערכה "צלול" בחוף הים של הרצליה מצא שהציבור מביא איתו לחוף כמות עצומה מוצרי פלסטיק שאין בהם תועלת, ובראשן כוסות חד פעמיות. המטרה שלנו היא לצמצם את השימוש ולמנוע את הגעת הפלסטיק לים.

מה אנחנו ממליצים? לא להביא לים פלסטיק מיותר!!!

במקום שקיות – סלים רב פעמיים

במקום כוסות חד פעמיות – כוסות רב פעמיות.

במקום כלים חד פעמיים – כלים רב פעמיים

במקום בקבוקי משקה מפלסטיק – בקבוקים רב פעמיים או ג'ריקנים.

אריזות ריקות של חטיפים להחזיר הביתה ולא להשליך לפח (בפח מחטטים בעלי חיים).