עיר ללא פלסטיק

"עיר ללא פלסטיק" היא תוכנית חלוצית, ראשונית, המשותפת לעמותת צלול ולעיריית הרצליה, שמטרתה היתה להפחית את השימוש בפלסטיק חד-פעמי בעיר שלמה. התוכנית התקיימה במשרדי העירייה, בעסקים, במערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית ושימשה השראה לפעילות ענפה בערים אחרות

רוצים עיר/עסק ללא פלסטיק? פנו למומחים של "צלול" office@zalul.org.il

הפלסטיק, ובעיקר הפלסטיק החד פעמי, שהשימוש בו אורך לעיתים שניות אחדות בלבד, הוכרו כאחד מאויבי הסביבה הגדולים ביותר. הפלסטיק המושלך לסביבה פוגע בבעלי חיים ופוגע בסופו של דבר גם בבריאותנו. המסקנה היחידה מכך היא שיש חובה לצמצם את השימוש ככל שניתן.

על רקע נתונים אלה, הכריזו עמותת צלול ועיריית הרצליה על תוכנית "עיר ללא פלסטיק", במטרה לצמצם את השימוש בפלסטיק חד פעמי בעיר שלמה. התוכנית הוגדרה כפיילוט, המורכב מחמישה שלבים, שמסקנותיו ישמשו ערים נוספות בארץ ובעולם.

הפיילוט

כלל את משרדי העירייה, עסקים לאורך החופים, גני ילדים, בתי ספר, בית כנסת, מספר עסקים ומשרדים.
המתודולוגיה: מדידת היקף השימוש בפלסטיק חד פעמי בכל אחד מהמוסדות שנבחרו. עריכת הסברה והצעת חלופות ובסופה מדידה חוזרת המבררת את השפעת ההסברה והמהלכים שנבחרו.
מסקנות הפיילוט איפשרו את לימוד הנושא, ניתוח והסקת מסקנות לגבי הרחבת התוכנית לכלל העיר, לערים נוספות ואף לערים נוספות בעולם.
לקחי הפיילוט נכתבו בעבודה מסכמת שכללה ניתוח שאלונים, ניתוח כלכלי והסקת מסקנות.

שלבי התוכנית

שלב 1

משרדי העירייה הפסיקו להשתמש בפלסטיק חד פעמי ועברו לשימוש בכלים רב פעמיים. העובדים קיבלו כוסות וספלים רב פעמיים והתבקשו להשתמש בהם בשגרה.

שלב 2

עובדי העירייה עברו הדרכות בדבר נזקי הפסלטיק, ובעיקר הפלסטיק החד פעמי, ועל הדרכים להפחית את השימוש ככל האפשר – בבית, במקום העבודה וביציאה לבילוי.

שלב 3

מתנדבי "צלול" ערכו סקר פסולת בחוף הים, במטרה לקבל תשובה לשאלה המטרידה – מה מביא איתו הציבור לים? וכיצד ניתן לשנות זאת? הסקר כלל מיון שקיות פסולת מהחוף.

שלב 4

נערכה פעילות רחבה במערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית לצמצום השימוש בפסלטיק חד פעמי. הפעילות מתבצעת בחדרי המורים ובכיתות.

שלב 5

מתנדבי צלול ארגנו סיירת הסברה תחת הסיסמה: "בחוף שלי בלי חד פעמי", שסיירה בחופים והסבירה לציבור המתרחצים את הנזקים הגדולים שגורם הפלסטיק החד פעמי לסביבה ובעיקר לסביבה הימית.

שלב 6

נכתבה עבודה המתארת את התהליך כולו והיא משמשת כמודל לערים אחרות כיצד לצמצם פלסטיק חד פעמי

הדרכות לעובדי העירייה

במסגרת הקמפיין נערכו הדרכות קבוצתיות לעובדי העירייה, בדבר הצורך לצמצם את השימוש בפלסטיק, וכללו מצגת המסבירה את חשיבות הצמצום בפלסטיק ואת הדרכים לעשות זאת. בתחילת הדרך גילו העובדים הסתייגות מעצם הרעיון של ויתור על כלים חד-פעמיים, אך ככל שהמצגת התקדמה גילו יותר ויותר נכונות והבנה לחומרת הבעיה.

סקר פלסטיק בחופי הרצלייה

בסוף יולי 2018 ערכה "צלול" סקר שמדד את כמות פסולת הפלסטיק החד פעמי שהציבור משליך לפחי האשפה ועל החוף במטרה להבין את ממדי התופעה וכדי לפתח כלים ואסטרטגיה עליהם תבוסס פעילות ההסברה לשכנוע הציבור לצמצם את כמות הפלסטיק שהוא מביא איתו לחופים.

בתום פעילויות ההסברה בחופים תוכנן סקר פסולת נוסף. חשוב לציין שבמקביל לפעילויות ההסברה בחופים נערכות פעילויות הסברה גם במרחב העירוני, ובכללן פרסום בשלטי חוצות ברחבי העיר ובתחנות האוטובוס, הסברה בבתי ספר, במסעדות, בתי קפה, מקומות עבודה ועוד, כך שיתכן שגם להן היתה השפעה על התנהגות הציבור. יחד עם זאת, יש לזכור, שלא כל הרוחצים בים הם תושבי הרצלייה ולכן קיים סיכוי שלא נחשפו לפעילות זו.

את ניתוח פסולת הפלסטיק בחופים ביצעו מתנדבי "צלול" בסיוע עיריית הרצלייה. תכנון הסקר וביצועו נערכו בליווי המקצועי של החוקרת והיועצת הסביבתית, ד"ר אפרת אלימלך ושל המומחה למיקרופלסטיק, ד"ר נועם ואן דר האל. את הניתוח הכלכלי ביצעו גדי רוזנטל ודנה גבאי מחברת "כיוון".

רקע: אורך חופי הרחצה של הרצלייה כשבעה קמ', מתוכם כשליש הם חופים מוכרזים, בהם מבקרים כ-750 אלף איש בשנה. העירייה אוסרת על הכנסת בקבוקי זכוכית לחופים ואוסרת על הדלקת אש, עובדה המונעת עריכת ארוחות גדולות, כמקובל בחופים לא מוכרזים.

אוכלוסיית הרצלייה מהווה כ-1.1% מאוכלוסיית ישראל. החתך הסוציואקונומי של העיר גבוה מהחציוני ובעיר סקטור עסקי נרחב שאף הוא צרכן כלים חד-פעמיים. על-כן ניתן להניח כי צריכת הכלים החד פעמיים בהרצלייה היא 1.5% מהצריכה הארצית. תוצאות המדידה הראו כי 70% מנפח כלל הפסולת הוא פלסטיק. ניתוח כלל הנתונים מצביע על-כך כי בכל שנה משאיר אחריו הציבור בחופי הרצלייה כ-950 טון פסולת, שהם כ-1.35 קג' לכל מבקר.

שיטת הדגימה

הסקר, שהוא ראשון מסוגו בארץ, התבצע במחצית השנייה של יולי 2018, במשך שבעה ימים וכלל שני סופי שבוע ושלושה ימי חול. בכל יום נדגמו בין 25-30 שקיות פסולת שנאספה בחופים, המהוות מדגם מייצג ביחס לכמות השקיות היומית הכוללת. כל שקית נשקלה ונמדדה נפחית. פסולת הפלסטיק הופרדה, נשקלה שוב ונמדדה נפחית.

הסוקרים מיפו וספרו את הרכב הפסולת בכל שקית ורשמו את כל סוגי הפריטים אותם הביא הציבור לחופים, כך שהושג סיווג של כלל פריטי הפסולת, בדגש על פריטי הפלסטיק. כל המידע הוזן לטבלת אקסל ועבר ניתוח ועיבוד סטטיסטי.

עיקרי הממצאים

מוצרי הפלסטיק מהווים כ-76% מסך פריטי הפסולת שנאספו.
במונחי משקל פסולת הפלסטיק מהווה כ-30%.
במונחי נפח פסולת הפלסטיק מהווה כ-70%.
לא היו הבדלים מהותיים מבחינת הרכב הפסולת בין סופ"ש לימי חול.
פסולת העסקים בחופים מסך הפסולת שנאספה מהווה 11% מבחינה משקלית, ו 37% מבחינה נפחית.
הכלים החד פעמיים מהווים כ-42% מתוך סך פסולת הפלסטיק.
על כל חמישה פריטי פסולת פלסטיק נמצאה כוס חד פעמית, כ-20% ממספר הפריטים בחוף!!!

פלסטיק	76%	לא פלסטיק	24%
שקיות	8%	נייר ניגוב	5%
עטיפות	13%	פירות וירקות	3%
קופסאות	5%	פחיות שתייה	2%
כוסות ח"פ	20%	בקבוק זכוכית	2%
מגבונים	4%	מקל ארטיק/כלי עץ	2%
בקבוקים	5%	אחר	10%
פקק	4%
קשיות	2%
פילטר	2%
צלחות+קערות ח"פ	3%
סכום ח"פ	6%
אחר	4%

הכלים החד פעמיים (כוסות, קשיות, צלחות וסכום) מהווים 31% מסך הפסולת במונחי מספר פריטים. יחד עם העטיפות, השקיות והבקבוקים עומד שיעור זה על למעלה ממחצית הפסולת.
השקיות מהוות 8% מהפסולת. קיטון משמעותי לעומת סקר קודם של "צלול" ב- 2016, שמצא שכמות השקיות בפסולת עומד על 23%.
השוואה בין התפלגות הפסולת בעסקים לעומת החוף מעלה כי שיעור הכוסות החד פעמיות בחוף גבוה פי 2.5 מזו שבעסקים. המצב דומה גם עבור שיעור העטיפות. לעומת זאת, שיעור ניירות הניגוב מהפסולת בעסקים גבוה פי שלושה מזה שבחוף, כמוצג להלן.
לא נמצאו הבדלים מהותיים בהתפלגות הפסולת בין ימי חול וסופ"ש.

סיירות ההסברה

לאחר שהתקבלו נתוני הסקר, שמצא שפריט הפסולת הנפוץ ביותר הן כוסות חד פעמיות, החלו סיירות ההסברה של "צלול" לסייר לאורך החופים במטרה להעלות את המודעות של המתרחצים לנזקי הפלסטיק החד פעמי שהוא אחד האויבים הגדולים של הסביבה והים.

סיירות ההסברה כללו מתנדבים ואנשים בשכר, שעברו הדרכה מיוחדת (ראו בהמשך דף הסבר) באשר לבעיית הפלסטיק החד פעמי ובאשר למטרות הקמפיין. צוותי ההסברה משוחחים עם קהל הרוחצים, מסבירים להם על נזקי הפלסטיק לסביבה הימית, לבעלי החיים ולבריאות, מדגימים חלופות לכלים החד פעמיים, אותם יוכלו להביא איתם לים, לטיולים, לפיקניקים ועוד. בנוסף, התבקש הקהל להצטלם עם שלט "בחוף שלי בלי חד פעמי" ולהעלות את התמונה לרשתות החברתיות. פעילות שמתקבלת בהתלהבות רבה.

פעילות ההסברה התמקדה בכוסות, בקבוקים ושקיות, שעל-פי תוצאות הסקר הם הגורמים את הנזק הרב ביותר, מתוך תקווה שאם הציבור ייחשף למידע ולחלופות הקיימות, הוא יהיה מוכן לוותר על הכלים החד פעמיים.

יש לציין, שעובדי הניקיון של עיריית הרצלייה אמנם אוספים את הפסולת בסוף כל יום, אך לא אחת קורה שכלי הפלסטיק והשקיות מגיעים לים עם הרוח ועם הגלים, ושם הם הופכים למלכודת מוות לבעלי החיים שטועים לחשוב שמדובר במזון. פסולת הפלסטיק מתפוררת למיקרופלסטיק הפוגעת בבעלי החיים בים ואף בבריאות בני האדם. מכאן, שהפתרון היחיד לכך הוא פשוט – לא להביא כלים חד פעמיים לשטחים הפתוחים ובעיקר לחופי הרחצה.

בעמותת צלול ובעיריית הרצלייה משוכנעים, כי פעילויות ההסברה שיערכו בכל חודשי הקיץ, השפיעו על הציבור להפחית את כמות הפלסטיק החד פעמי שהוא מביא לחופים, וכי בסקר הפסולת הבא, כמויות הפלסטיק ירדו באופן משמעותי.

פעילות במערכת החינוך

לבתי הספר תפקיד חשוב כסוכני שינוי. הם מחנכים את אזרחי העתיד ויש להם השפעה רבה גם על הורי התלמידים. בשל סיבה זו הוחלט למקד בהם מאמץ.

במסגרת הפרויקט נבנו מערכי שיעור בעלי תוכן ייעודי לצמצום השימוש בפלסטיק וגובשה תוכנית עבודה שנתית. נערך כנס פתיחת שנה בו נכחו כלל רכזות הקיימות בבתי הספר, שהן הגורם המוביל את המועצות הירוקות הפועלות בהם. התקיימה הרצאה מקיפה בנושא הפלסטיק, במסגרת מפגש מליאה בחדר מורים בפורום כל מורי בית הספר. רוב בתי הספר הוציאו את צוות המורים הבית ספרי לסיורים במרכז לחינוך הסביבתי שבחירייה. תלמידי בתי הספר למדו לעומק של נושא הפלסטיק – מקורו, השימוש סכנות ועוד.