משבר הקורונה וחזרת המשק לפעילות הם הזדמנות להפיק לקחים ולאמץ עקרונות חדשים למען צמיחה ירוקה ומקיימת ובעיקר להתכונן לקראת משברי העתיד ובראשם משבר האקלים המאיים על עולמינו, ונותרו עשר שנים בלבד לעצור את האסון.
על ישראל ללמוד מטעויות ומחדלי סביבה שאירעו בתקופת סגר הקורונה ולבנות ולנצל את ההתרסקות הכלכלית הגדולה כתוצאה מהשבר לצמיחה ובנייה מחודשת אל עבר צמיחה ירוקה.
פיקוח ואכיפה:
במהלך חודשי הסגר, נשלחו הביתה גם 70% מעובדי המשרד להגנת הסביבה, כולל מפקחי המשטרה הירוקה ומפקחי היחידה הימית, בעוד התעשיינים, בנאים ושאר גורמים מזהמים המשיכו לעבוד ללא כל פיקוח, דבר שגרר עלייה במספר עבירות הסביבה הקטנות ובינוניות. חובה להכריז על מפקחי הסביבה כעובדים חיוניים למשק ולוודא המשך פעילותם.
תסקירי השפעה על הבריאות וחיזוק הרגולציה הסביבתית: פרויקטים בישראל מקודמים ללא דרישת תסקירי השפעה על הבריאות ותוך הסתפקות בתסקירי השפעה על הסביבה "בלבד". זאת, משום שאת דרישות הגנת הסביבה קל יותר להקטין ולבטל לעומת דרישות הבריאות. היום יותר מתמיד יש להקפיד על בריאות הציבור ולפעול להפחתת זיהום וחשיפה לגורמים הפוגעים בבריאות. לשם כך, יש לפעול לדרישת תסקירי השפעה על הבריאות בכל פרויקטי התשתיות המקודמים, מכל תחום. נושא זה חשוב במיוחד, לאור הקמת מטה התשתיות הלאומיות במשרד האוצר, שנועד לעקוף התנגדויות ושאין בו כיום נציגות של המשרד להגנת הסביבה. זאת, לצד המהלך שמקדם משרד ראש הממשלה לקידום "טיוב רגולציה", אשר יאפשר מתן זכות וטו בידי משרד הכלכלה על כל דרישה מצד המשרד להגנת הסביבה במידה ותעשיינים יתלוננו על רגולציית יתר. בעוד שחשוב מאוד לעזור ולקדם את תעשייה מקומית ולעודד ייצור כחול-לבן, אין לטעות בין הפחתת בירוקרטיה לבין הגנת הסביבה ובריאות הציבור.
הסברה: פערי הידע וההסברה בנושא הקורונה בקהילה החרדית צריכים לשמש דגל אזהרה לפערי הידע החמורים הקיימים בתחומי שינוי הרגלים בכל תחומי החיים גם בנושא הסביבה. הבורות הציבורית ושל מקבלי החלטות לגבי משברי האקלים והזיהום והדרכים הרבות להתמודדות איתם היא האויב הגדול ביותר של האדם.
יש לפעול להקמת מרכז הסברה אשר יפיק חומרי לימוד, סרטונים ופעילויות הסברה שונות לציבור הרחב, בכל השפות ובמסרים המותאמים לכל סוגי החברה בישראל.
- יש לחייב את הפקידות הממשלתית הבכירה – מנכ"לים וראשי אגפים – לעבור סדנת אקליםכדי לגשר על פערי הידע ולהבין את השלכות ההחלטות שהם מקבלים.
פסולת ופלסטיק חד פעמי – משבר הקורונה הביא לייצור מוגבר של פסולת ביתית ושל שימוש בפלסטיק חד פעמי והדגיש את חסרון הנגישות של פחי מחזור ברחבי הארץ, ואת הפיגור הרב שהתחום הזה נמצא בו בארץ, לעומת שאר מדינות המערב. במקום לשרוף את האשפה ולהעלות באש כמויות עתק של חומרי גלם שנמצאים בפחי האשפה שלנו, תוך יצירת זיהום אויר בקרבת שכונות בכל רחבי הארץ, יש לפעול:
- ליצור תשתית ארצית להפרדת פסולת.
- לעודד הקמת סטרטאפים בתחום הכלכלה המעגלית.
- למנוע הקמת משריפות אשפה שהופכות את הפסולת לזיהום אוויר ובמקומם להקים אתרים אזוריים למחזור פסולת.
- בתחום הפלסטיק החד פעמי יש לפעול להסברה בדבר צמצום שימוש בכלים חד"פ; להרחיב את חוק השקיות על כלל המשק; להרחיב את חוק הפיקדון גם על בקבוקים גדולים; לחוקק חוק נגד שימוש בפלסטיק חד פעמי/ לאמץ את הדירקטיבה האירופאית לפלסטיק; לעודד רשויות להתקין תקנות האוסרות את השימוש בפלסטיק חד"פ בשטחים הפתוחים ובים, ולעודד מחקר ופיתוח ליצור חלופות לפלסטיק המזהם.
קידום תחבורה ציבורית ויוממות – מחקר שנערך לאחרונה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד, מצא קשר בין אזורים עם ריכוזי זיהום אוויר גבוה לסיכוי גבוה למות מקורונה. כתוצאה מכך, ערים בעולם פועלות לאיסור כניסת רכבים למרכזי ערים. ההסתמכות על הרכב הפרטי גורמת לצפיפות רבה בכבישים, זיהום אוויר, פליטת גזי חממה המגבירים את ההתחממות, בזבוז משאבים ותאונות דרכים. כדי למנוע זאת יש:
- לעודד ולהרחיב תשתיות לתחבורה ציבורית.
- להקצות שבילים בטוחים לרכיבה על אופניים ולהליכה למטרות יוממות (הגעה לעבודה).
השקעה בטבע ובסביבה – משבר הקורונה ומשבר התיירות העולמי הוכיחו את חשיבותם של השטחים הפתוחים בארץ כמקומות מפלט למען הבריאות הפיזית והנפשית. השקעה בטבע ובסביבה חשובה במיוחד בעידן של שינוי אקלים, שכן הוכח שאתרי טבע ועצים מפחיתים את הטמפרטורה, קולטים מזהמים ומשפרים את איכות האוויר. זאת ועוד, לאור העלייה המדאיגה בנתוני המתח הנפשי של הציבור, יש לפעול לקידום פרויקטים בתחומי בריאות גוף ונפש המעודדים את השהייה במרחבים פתוחים ובטבע.
- על מערכות התכנון הארציות והמקומיות לתכנן רשת אתרי טבע עירוניים בתוך הערים וביניהן, ולפעול לשימור שדות בקרבת הערים ושטחים ירוקים פתוחים רבים בערים, שיהיו נגישים לקהלים גדולים ככל האפשר.
- אתרי טבע עם מים הם מקור המשיכה הראשי של הציבור, אולם מרביתם מזוהמים ולא ניתן להיכנס למים. יש להוציא ליישום תכניות לשיקום נחלים, להגביר פיקוח על מזהמים, לפעול לשחרור מעיינות אחוזים ושמירה על המגוון הביולוגי ולהשית את נהלי מניעת זיהום הים המחמירים גם על הזרמות שפכי תעשייה וביוב לנחלים.
- יש למנוע כריתת עצים בוגרים ולטעת עצים חדשים רבים ככל האפשר בערים וביניהן.
הקצאת משאבים לתיירות מקיימת – עצירת הטיסות והקיטון בכמות התיירים גרמו לכך שענף התיירות מתבסס בעיקר על לקוחות מקומיים.
- יש לעזור לענף התיירות לצלוח את המשבר באמצעות תמיכה ממשלתית.
- בתמורה יש לדרוש מהמלונאים לפעול להפחתת טביעת הרגל האקולוגית, מהלך אשר בטווח הבינוני וארוך גם יוריד את עלויות התפעול, על ידי צמצום בזבוז מזון, אי שימוש בפלסטיק חד פעמי, חסכון במשאבים ועוד.
עידוד חקלאות מקומית ומניעת בזבוז מזון – היום יותר מתמיד ברורה חשיבות חוסן תזונתי וחקלאות מקומית. מרבית המזון בישראל כיום מיובא: פירות וירקות (30%), בשר בקר (60%), קטניות (60%) ודגנים (99%). מצב זה בעייתי מאוד ואף מסוכן לביטחון התזונתי של האוכלוסייה. יש לחזק את החקלאות הישראלית לקראת אתגרי העתיד, ובראשם משבר האקלים שיגרום לאי יציבות כלכלית ופוליטית. חקלאות מקומית שומרת על השטחים הפתוחים, מונעת בזבוז מזון הנגרם מזריקת תוצרת, קולטת פסולות (קולחים, בוצה וקומפוסט) ומעניקה בטחון תזונתי בימי משבר ובימים רגילים.
- יש לעודד צריכת תוצרת מקומית ולעודד ישראלים לעבוד בקטיף.
- לצמצם יבוא ולהגביר את הפיקוח על המחירים.
- לתכנן תכנית להפיכת החקלאות בישראל לחקלאות מקיימת, הנמנעת מחומרי הדברה מסוכנים לאדם ולטבע, להפחית שימוש בפלסטיק, לקדם תכנון יעיל של שימוש במים ועוד.
- יש לתכנן תוכנית אב לחקלאות ולמזון לשגרה ולימי משבר.
- להשקיע במו"פ ובכוח אדם מקומי שימנע את ההסתמכות על עובדים זרים.
הגנה על משק המים – ישראל שוכנת באזור שמושפע באופן קשה במיוחד ממשבר האקלים וצפוי להפוך ברובו למדברי. אמנם ישראל מתפילה מים, אך אסור בשום אופן להסתמך רק על התפלה, החשופה לסכנת זיהום ים ולחבלת פח"ע ישירה או באמצעות סייבר, תוך הזנחת המקורות האחרים.
- יש לפעול לשיקום בארות מזוהמות בכל רחבי הארץ ובטיוב ושיקום מי תהום ולמניעת זיהום נחלים.
- יש להשקיע משאבים בניהול ביקושים ובחסכון במים על ידי קידום תכנית לאומית לצמצום השימוש במים, בכל המגזרים, בליווי הסברה נרחבת על משמעותם הסביבתית של מים מותפלים.
- יש להחמיר את האכיפה והפיקוח על מפעלי ההתפלה, לאור הונאת איכות המים של IDE, אשר במקום להיענות בענישה חמורה למען יראו וייראו, זיכתה את המפעל בקבלת היתר להקמת מפעל ההתפלה הגדול החדש.
קידום אנרגיות מתחדשות – מומחים קובעים כי כבר ב-2030 אפשר יהיה להפיק 43% מתצרוכת החשמל בישראל באמצעות אנרגיה מתחדשת. אלא שאין בכך די. על מקבלי ההחלטות להפנים שאנרגיית גז מזהמת לא פחות מאנרגיית הנפט וכי יש להתייחס אליה כאל אנרגיית ביניים עד למעבר מוחלט לאנרגיות מתחדשות.
- על הממשלה לעודד הקמה של תשתיות של אנרגיה סולרית על קירות, גגות, מאגרי מים ועוד ולעודד מחקר ופיתוח בתחום אגירת האנרגייה.
- יש לאמץ שיטות לניהול ביקושים וחסכון.
עידוד צרכנות כחול לבן – על משרדי הממשלה לעודד יצור מקומי וצריכה של מוצרים מקומיים. ייצור מקומי מונע שינוע סחורות למרחקים עצומים הגורם לשריפת דלקים, מונע שימוש מופרז בחומרי אריזה, מניע את הכלכלה, מעודד תעסוקה של עובדים מקומיים ומצמצם אבטלה. יש להבטיח ייצור בר קיימא, המפחית זיהום סביבתי. על הממשלה לייצר מנגנון גיבוי פיננסי לגישור על פערי הייצור בין ישראל למדינות בחו"ל, על מנת למנוע קפיצה ביוקר המחייה.
