יונתן יעקובוביץ, עו"ד, בן 33, תושב הרצליה מבטן ומלידה. מכהן כחבר מועצה בעיריית, הרצלייה וכיו"ר החברה העירונית לפיתוח התיירות.
מה זה ים בשבילך?
"הים בשבילי הוא המקום שבו אני מרגיש הכי נוח בעולם ואף יותר מאשר ביבשה. הים הוא מקום שמייצב את הנפש ונותן אנרגיות להמשך הדרך. בחיים הלא פשוטים של היום והיעלמות הטבע העירוני הים הוא מקום המפלט מהבודדים שנותרו. מעבר לכך הוא גם משמש אותי בגלישת גלים שהיא אהבת חיי".
מהן הבעיות הסביבתיות העיקריות בהן נתקלת לאורך שנות הקריירה שלך בים ואיתן נאלצת להתמודד אז וגם היום?
"זיהומי ים ובניה הרסנית בקרבת החוף. הבעיה היא שרוב מקבלי ההחלטות בעניינים אלו גם בממשלה וגם ברשויות המקומיות – הקשר שלהם לים ולסביבה הוא מקרי לחלוטין. ראי ערך שר החקלאות שאמור לדאוג להסדרת הדיג בישראל על מנת שיהיו דגים בים לדורות הבאים.
"מגלומניות של מקבלי החלטות היא גם בעייתית – ראו ערך הרצון להקים שדה תעופה על אי מלאכותי באזור המרכז במקום להקים שדה תעופה ליד באר שבע או ליד בית שאן שיניע כלכלית את האזורים האלו שזקוקים לכך הרבה יותר ממדינת תל אביב.
"הדובדבן שבקצפת הוא קידום בניית שוברי הגלים בישראל למען יצירת שטחי נדל"ן על החוף. הרשויות מתרצות זאת כדי לשמור על חיי אדם וזה מגוחך כי שוברי גלים הרגו פי כמה יותר אנשים מאשר מצוקי כורכר שקרסו. המטרה העליונה היא להרחיב את החופים לרווחת הציבור ואני מקווה למצוא בהקדם פתרון ישים שאינו כולל בניית חומות בים (שוברי גלים).
"הבעיה הגדולה ביותר היא האכיפה והכוח של בעלי אינטרסים שמובילים מקבלי החלטות לפעול בשמם כפי שהגב גרמן פעלה בשם מלון אכדיה בדרך לאשר את תכנית הולילנד של חופי הרצליה. יש צורך בתכנון מעמיק לטווח ארוך במקום תכנון שטחי לטווח קצר".
מהם השינויים הסביבתיים שהנחלת במסגרת עבודתך?
"הצלחנו לצמצם כמעט לחלוטין את ההזרמות החוזרות ונישנות של ביוב לים. בשנתיים וחצי האחרונות הוזרם ביוב לים מהרצליה רק שלוש פעמים ובכל המקרים לא היה ניתן למנוע את המקרה מראש (תנאי מזג אוויר + תקלות בתשתית). מאז כניסתנו לתפקיד גרמנו לכך שעיריית הרצליה מנקה את תעלות הניקוז שלה לפני הגשם הראשון כך שבשנתיים האחרונות מנענו את הזרמת שפכי הניקוז השחורים אל הים בגשם הראשון ואני מאד גאה בכך!
"לגבי הבניה בחופים, ביטלנו את שוברי הגלים שהיו מתוכננים מהחוף הדרומי דרומה עד למנדרין וכעת אנו שוקדים על פתרונות חלופיים לשוברי הגלים מצפון לחוף דבוש. השנה, יחד עם החברה להגנת המצוקים נפעל גם לחיזוק מצוקי הכורכר ואף נעשה פיילוט של הזנת חול ישירות לחוף באזור חוף סינדי עלי שכמעט נעלם. הגברנו מאד את שינוע החולות מהמרינה לחופים הצפוניים ורואים את השינוי עד לצפון חוף השרון שנשאר יציב יחסית בשנתיים האחרונות עם רוחב חוף סביר.
"סגרנו את חוף אופנועי הים בחוף הדרומי בהרצליה ופתחתנו אותו מחדש לכלל ציבור אוהבי הים לרבות העוסקים בספורט הימי והמתרחצים. השנה נחדש את הכניסה לחוף לרווחת הציבור עם שירותים וברזיות ובמהלך עונת הרחצה נפתחת סוכת הצלה נוספת.
"כמו כן וכחלק מהרצון להנגיש את החוף לכולם (ולא בסיסמאות כקודמינו אלא באמת) הכשרנו ונכשיר עוד אלפי מקומות חניה בקרבת חוף הים לרווחת כלל תושבי ישראל. בנוסף, אנחנו מקדמים יוזמות חינוכיות בעניין שמירה על הסביבה, שיתופי פעולה פוריים עם הדגל הכחול המשרד להגנת הסביבה ועמותת צלול. עמידה מול משרדי הממשלה כדי לשנות מדיניות בכל הקשר לחופי ישראל ועוד – היריע קצרה מכדי לפרט את הכל.
מה החזון שלך מבחינה סביבתית- איפה אתה רואה את הים במדינת ישראל בעוד חמש שנים מהיום?
"לדעתי צריך לשלב בין פיתוח אחראי שינצל את המשאב הטבעי האדיר הזה תוך שימורו. חייבים לשמר פארקים חופיים של 300 מטר כדי שלציבור תהיה נגישות לחוף הים ואפשרות להינות מהטבע שיש בו. יתרה מכך, שמירת רצועת פארק חופי של 300 מטר תבטיח את שימור הערכים הסביבתיים בים לצד פיתוח אחראי. יש צורך להגביר את האכיפה בכל הקשר לנושא הדייג וחשוב מכל! חייבים להפסיק את הזרמת השפכים הסינטטיים מהמפעלים בדרום ובצפון שכן הם אלו שיגרמו לים שלנו להפוך לשחור כך שלנכדים שלנו לא יהיה ממה להינות כמו שיש לנו".
מסר שלך לאוהבי הים בישראל- למה חשוב לך להיות מגן ים?
"אני חושב שכל תושב ישראל נהנה מהים בדרך כזו או אחרת ואם אנחנו רוצים לאפשר את ההנאה הזאת גם לדורות הבאים שלהם לא צפויים חיים קלים אז חשוב שנבטיח את השימור הזה. זאת המשמרת שלנו! זאת אחריותנו. כגולש גלים וכמי שמבלה כל דקה חופשית בים, הים נתן לי כל כך הרבה בחיים ומחובתי לשמור עליו ולהחזיר לו טובה באותה מידה".
