בארות המים
"צלול" יזמה צוות שכולל משרדי ממשלה, מומחים, יועצים ומתנדבים במטרה לשמור על בארות המים ולשפר את תפקודן בשל היתרונות הבריאותיים, כלכלים ואסטרטגיים של מי הבארות. בעקבות עבודת הצוות הציעה רשות המים הצעה כלכלית חדשה לבעלי בארות פרטיות ופרסמה מכרז למפיקים פרטיים להתחבר לרשת המים הארצית.
עיר ללא פלסטיק
מיזם משותף ל"צלול" ולעיריית הרצלייה לצמצום השימוש בפלסטיק חד פעמי בעיר שלמה ולהוכיח שהדבר אפשרי. בעקבות המיזם רשויות נוספות בארץ הודיעו שיאסרו הכנסת כלים חד פעמיים לחופי הרחצה. גני ילדים ובתי ספר הביעו רצון לחדול משימוש בכלים חד פעמיים, וכך גם משרדים וחברות בכל רחבי הארץ. "צלול" החלה להפעיל את מיזם "צלול בעסקים".
הרפורמה במדגה יצאה לדרך
ברכות הדגים שאבו מים מהנחלים והזרימו לתוכם פלט מזוהם. "צלול" יזמה רפורמה בענף שבמרכזה טיפול במי הפלט לרמה שנקבעה בתקנות של המשרד להגנת הסביבה, והזרמתם לנחלים במשך חודשיים בשנה בלבד. משרד החקלאות הקציב 120 מיליון שקל למגדלים שהתבקשו להוסיף סכום דומה. התקנות החלו להיאכף ביוני 2023 והן כוללות דרישה לרשיון עסק.
כלובי הדגים הוצאו מים סוף
כלובי הדגים הוכנסו למי המפרץ במסגרת ניסוי "תמים" של המכון לחקר הימים והאגמים לגדל דגים בכלובים בים הפתוח. ב-1995, הוכנסו לים-סוף למעלה מ-100 כלובים, לגידול כ-2,500 טון דגים בשנה, ללא אישור גופי התכנון וללא רישיון עסק. כאשר התברר הנזק האדיר לשונית, דרשה "צלול" את הוצאת הכלובים מהים. לאחר קמפיין ממושך ועיקש, ולאחר 10 שנים מיום כניסתם לים, הוצאו הכלובים מהמפרץ והשונית החלה להתאושש.
השפד"ן הפסיק להזרים בוצה
במשך שנים רבות הזרים מפעל השפד"ן כ- 5.6 מיליון מ"ק בוצת שפכים מזוהמת לים התיכון באמצעות צינור, בסמוך לחופי ראשון לציון. הבוצה זיהמה את הים והזרימה לתוכו מתכות כבדות ומסוכנות. בעקבות מאבק ממושך של "צלול", שדרשה למצוא חלופה להזרמה, הקים השפד"ן מתקן לטיפול בבוצה והפיכתה לדשן חקלאי המפוזר בשדות הנגב. הפסקת ההזרמה היא ניצחון גדול לעמותת "צלול", שהביאה להפיכת הבוצה ממטרד למשאב.
מכל האמוניה נסגר
מכל האמוניה של חברת חיפה כימיקלים, בנפח של 12 אלף טון ובו גז רעיל וקטלני, הוקם באמצע שנות ה-80 בנמל הכימיקלים של מפרץ חיפה, באזור החשוף לנפילת טילים ולרעידות אדמה. בעקבות מאבק ממושך ועיקש של עמותת צלול, שהחל ביולי 2011, המכל נסגר באופן סופי בספטמבר 2017. בעקבות סגירת המפעל בחיפה האמוניה מיובאת באיזוטנקים לנמל אשדוד.
חוק השקיות אושר
החוק, שקודם על-ידי "צלול" בשיתוף המועצה לישראל יפה ונכנס לתוקפו ב-1 בינואר 2017, קובע תשלום של 10 אג' בעבור שקית גופיה המשמשת לאריזה ברשתות השיווק, מתוך מטרה להפחית את השימוש בשקיות המזהמות. "צלול" דורשת להרחיב את החוק לכלל המשק, להעלות את יעדיו ולהעלות את הסכום המשולם עבור השקיות ל-30 אג', כדרישתה המקורית.
קישון: הקרקעית נוקתה
"צלול" פועלת מזה שנים להפסקת זיהום הנחל. ראשית הפעילות בתמיכה במאבקם של לוחמי השייטת להכרה במחלתם כתוצאה מהצלילות שביצועו בנחל המזוהם. המשך הפעילות במאבק להפסקת הזרמת שפכי מפעלי התעשייה הכימית לנחל ובבקרה על העבודות לטיפול בקרקעית הנחל. כיום הקישון ממשיך לסבול מזיהום כתוצאה מהזרמת שפכי מפעלי התעשייה הכימית, אך אין ספק שמצבו שופר.
לכיש: הוקמו תחנות קיץ
הנחל סבל מזה שנים רבות מזיהום שפכים שהוזרמו אליו מתחום העיר אשדוד, מפעלי תעשייה ומישובים נוספים באזור. קמפיין ממושך תחת הכותרת "לא אומרים קדיש על נחל לכיש", הביא להקמת מכון לטיהור שפכים ולהקמת תחנות קיץ השואבות את הזיהום שמגיע מתחום העיר ומעבירות אותו לטיפול המט"ש. כיום (2019) הנחל נקי באופן יחסי. בחורף זורמים אליו קולחים ממט"ש חצור, איך אין ספק שמצבו שופר בהרבה.
נעמן: המפעלים הפסיקו לזהם
בראשית 2007 נטלה על עצמה עמותת "צלול" את המשימה להביא לניקוי הנחל משפכי המפעלים שפעלו לאורכו: מילובן, מילועוף ומילומור ולהפסקת הזרמתם לים. בשיתוף עם תושבי עכו, שסבלו מהזיהום, ניהלה "צלול" קמפיין שהביא להקמת מכון לטיפול בשפכי המפעלים המזהמים. הקמת מכון הטיהור הביאה להפסקת הזרמת המזהמים לנחל ולפתיחת חופי הרחצה של עכו. במקביל ניהלה "צלול" קמפיין להגדלת מט"ש כרמיאל שימנע הזרמת שפכים לנחל החילזון. הנחל סובל כיום מהיעדר מים ומזיהום פלט ברכות דגים של הקיבוצים אפק ועין המפרץ. יש לקוות, שתוכנית המים המקודמת על ידי צוות תוכניות מים, בו חברה "צלול", תשים קץ לזיהום.
חרוד: הזיהום הופסק
הנחל סבל מהזרמת שפכים ארוכת שנים מצד המועצה האזורית גלבוע, המועצה האזורית עמק המעיינות ועיריית בית שאן. רק בעקבות לחץ שהפעילה "צלול" על הרשויות, הן התחברו למט"ש והזרמת השפכים פסקה. ראשונה להתחבר למט"ש היתה מועצה אזורית עמק המעיינות. בספטמבר 2009 פנתה עמותת "צלול" במכתבים למשרדי הממשלה, בדרישה להפעיל את החוק כנגד ראשי הרשויות, ובמקביל החתימה אלפי תושבים, בדרישה להשלים את המט"ש ולהפסיק את ההזרמה. במרץ 2010 החל מט"ש בית שאן לפעול, והקולחים הופנו להשקיה חקלאית. כיום זורם בנחל פלט ברכות דגים ולעיתים גם קולחים מלוחים ממפעל תנובה.
הירדן הדרומי: המט"ש הוקם לאחר עיכובים
הירדן היה במשך שנים תעלה מצחינה המנקזת את שפכי האזור. ב-2009 הכריזה "צלול" על קמפיין להפסקת הזרמת השפכים לנחל ולפתרון הסכסוכים סביב הקמת מט"ש ביתניה.
בעקבות דרישת ארגוני הסביבה, החליטה מועצת רשות המים להזרים לירדן מי כינרת, כ-12 מיליון מ"ק בשנה, החל מאמצע 2013. כיום (2024) זורמים לנחל קולחים. "צלול" דורשת להתפיל את המים ולהשתמש בהם לחקלאות, וזאת בעקבות המחסור החמור במים באזור.
בעקבות דרישת ארגוני הסביבה, החליטה מועצת רשות המים להזרים לירדן מי כינרת, כ-12 מיליון מ"ק בשנה, החל מאמצע 2013. כיום (2024) זורמים לנחל קולחים. "צלול" דורשת להתפיל את המים ולהשתמש בהם לחקלאות, וזאת בעקבות המחסור החמור במים באזור.
נחל שגור: 72 מיליון שקל להקמת קו גרביטציוני
לאחר מאבק ממושך של תושבים ושל עמותת צלול, מימנה (65 מיליון שקל) רשות המים קו ביוב גרביטציוני, באורך שמונה קמ', שמוליך את שפכי יישובי בקעת בית הכרם - דיר אל אסד ומג'ד אל כרום, ישירות למכון טיהור שפכים (מט"ש) כרמיאל. בכך פסקה הזרמת שפכים ברחובות הישובים ובקניון בית הכרם, שנמשכה למעלה מ-20 שנה. עתה מנהלת "צלול" מאבק למימון חיבור כלל השכונות לקו הגרביטציוני, במטרה להשלים את הפרויקט. עלות החיבור כ-20 מיליון שקל.
