ההסטוריה של המאבק לסגירת המכל

1987

חברת חיפה כימיקלים, המייצרת דשנים, מקימה במסוף הכימיקלים במפרץ חיפה מיכל לאיחסון אמוניה בנפח של 12 אלף  טון. עד להקמת המכל, האמוניה יוצרה על-ידי מפעל דשנים. האמוניה מיובאת לארץ מרוסיה באמצעות מכלית הפורקת 10,000 טון בכל חודש. עיריית חיפה מסרבת להעניק למיכל היתר בניה ורשיון עסק בעקבות חריגות בגודל המיכל.

2002
דו"ח מבקר המדינה קובע, שהמשרד להגנת הסביבה טרם גיבש תורה סדורה ומקיפה למניעת אירועי חומ"ס ולא פעל לחקיקה בהתאם.

2005
ספטמבר –  ראש מדור מחקר ופיתוח בפיקוד העורף, רס"ן בני ברוש, קובע כי מערכת המיגון של המיכל, במצבה הנוכחי, אינה מתאימה לדרישות פיקוד העורף וכי אין לאפשר את המשך השימוש בו כאשר אינו עומד בדרישות המיגון.
דצמבר –  מתקיים יום עיון באוניברסיטת חיפה ובו מזהירים הדוברים מפני פיגוע במיכלית "אגרי ויקינג" המובילה את האמוניה לנמל חיפה. ראש עיריית קריית אתא, יעקב פרץ, דורש מפיקוד העורף לצייד את תושבי חיפה והקריות בערכות מיגון מפני אמוניה, כדי שיוכלו להתגונן במקרה של דליפה. לדבריו, אוכלוסיה של חצי מיליון נפש נמצאת בקרבה בלתי הגיונית לריכוזי חומרים מסוכנים וביניהם אמוניה. עבודה שנכתבת באוניברסיטת חיפה במסגרת לימודי אפר"ן (ארוע פתע רב נפגעים) קובעת שבמקרה פגיעה במיכלית או במיכל ימותו 17 אלף איש.

מאי 2006

כחודשיים לפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה, מפקד פיקוד העורף, אלוף יצחק גרשון, מאשר את המיכל באופן מפתיע, זמן קצר לאחר מכן מוציא פיקוד העורף מסמך שכותרתו "אישור פיקוד העורף לבטיחותו של מיכל האמוניה. על המכתב חתום ראש לשכת אלוף פיקוד הצפון, נעם שילה, שכתב: "רמת האיום הסביבתי העלולה להיווצר כתוצאה מפגיעה במיכל האמוניה נבדקה שוב אל מול האיום ומול רמת המיגון הקיימת במתקן. מכאן שהמיכל עומד בקריטריונים של פיקוד העורף, בעיקר בשל העובדה כי במצב של מלחמה תרודד הכמות לרמה שלא יהיה בה כדי לפגוע באוכלוסיה השוכנת בקרבתו".

יוני  2006

פורצת מלחמת לבנון השנייה. טילים נופלים בקרבת המכל. חיפה כימיקלים מודיעה שהיא מרוקנת את מכל האמוניה, דבר שלא קרה בפועל. מפקד פיקוד העורף מודיע בכנסת שהכמות הופחתה, למרות שהדבר אינו נכון וסופג על-כך ביקורת קשה בתום המלחמה.

נובמבר 2006

משרד להגנת הסביבה מורה על הקמת ועדת הרצל שפיר, עליה מוטל לבחון את הסיכונים הקיימים כתוצאה מטיפול ופעילות חומרים מסוכנים בשגרה, מלחמה, פעילות עוינת או רעידות אדמה. הדו"ח  קובע, שעשרות אלפי אנשים נמצאים בטווח הסכנה בעקבות המצאות חומרים מסוכנים במפרץ חיפה.  וכי הדיבורים על העברת מכלים או מפעלים אינה מציאותית. הוועדה דורשת  את מיגון גג המיכל בטענה של עלות תועלת, כלומר, עלות מיגון גג המיכל פחות בהרבה מעלות הנזק הצפוי מפגיעה בו.

יוני 2010
ח"כ דב חנין מגיש הצעה לסדר בנושא מיכל האמוניה. אלוף (מיל) הרצל שפיר אומר בדיון שמיכל האמוניה בולט בשטח ולכן "נדבקים" אליו. ראש עיריית חיפה,  יונה יהב, אמר שהעירייה אינה מעוניינת שהמיכל יישאר במקומו וכי המנכ"ל, נדב שחר, מוכן לדבר על פתרונות שונים. מפקד שירותי הכבאות בחיפה (בדימוס) יוסי ריבק אמר שהמיכל לא הטריד אותו בעת המלחמה.

אוקטובר 2010

המשרד להגנת הסביבה מפרסם מכרז לחברה שתכתוב עבודה ובה הצעות למציאת חלופות למיכל. חברת "אתוס" זוכה במכרז.

דצמבר 2010

שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, ברכה בר זיו, דוחה את העתירה המינהלית שהגישה חיפה כימיקלים בעקבות החלטת ועדת הערר המחוזית שלא לאשר את המתקן. השופטת מתחה ביקורת על התנהלות העירייה שאפשרה את הקמת המתקן הפועל במשך שנים ללא רישיון. לדעתה,  הוועדה שגתה מלכתחילה כאשר נתנה למפעל היתר להקמת המיכל ושגתה בכך שלא פעלה להריסתו ו/או לסגירתו. עוד אמרה השופטת: "בניגוד לניסיונה של החברה להציג את בקשתה כלגליזציה של מבנה בטון תמים שנבנה בסטייה קלה מההיתר, מדובר בבקשה להתיר קיומו של מיכל המכיל 14 אלף טון אמוניה, על קרקע המועדת להתנזלות ולרעידות אדמה, באזור החשוף לסיכון ביטחוני, כאשר פגיעת טיל בגג המבנה עלולה לגרום לאסון הירושימה באזור מפרץ חיפה".
חיפה כימיקלים טענה, כי לוועדת הערר אין סמכות לקבוע אילו נושאים יכללו בתוכנית המתאר וכי להחלטות ועדת הערר השלכות קשות על המבנים הקיימים במסוף הכימיקלים בנמל חיפה. עיריית חיפה טענה כי המיכל פועל ללא היתר בנייה ורישיון עסק מאז הקמתו תוך סיכון חיי הסובבים.

יולי 2011

עמותת צלול מצטרפת למאבק לסגירת המיכל.

 עמותת צלול דרשה מהמשרד להגנת הסביבה לפרסם לידיעת הציבור הרחב את מסקנות העבודה של חברת "אתוס" שהתבקשה על-ידי המשרד להגנת הסביבה לבחון חלופות למערך היבוא, האחסון, הניפוק והשינוע של אמוניה במפרץ חיפה.

אוגוסט 2011 – "צלול" כתבה מכתב לרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, בו דרשה לסגור את המכל בשל מסוכנותו. תשובת הרמטכ"ל הייתה שהסיכוי לנפילת טיל על גג המכל נמוכה וגם אם טיל יפגע, הרי שהתוצאות לא יהיו חמורות.

אוקטובר 2011 – בעקבות תשובת הרמטכ"ל, שסתרה מידע שהיה בידי "צלול" ומקורו במומחי ביטחון, יזמה "צלול" ישיבה של ועדת חוץ ובטחון של הכנסת, לדיון במסוכנות המכל. פיקוד העורף טען, שהמכל מסוכן, אך יש מסוכנים ממנו. עיריית חיפה כינתה את המכל "פצצה מתקתקת".

ספטמבר 2012  – "צלול" תלתה שלטים בכל רחבי העיר חיפה, כחלק מפסטיבל הסרטים שנערך בעיר עליהם נכתב: "אסון האמוניה – הסרט שאסור לראות". במטרה לעורר את מודעות הציבור החיפאי והציבור הכללי, המבקר בפסטיבל הסרטים, למסוכנות המכל ולאדישותם של המשרדים הממשלתיים.

מרץ 2012 – אחרי דרישות אין-ספור מצד עמותת צלול, פרסם המשרד להגנת הסביבה את מסקנות דוח אתוס  שבראשן – הקמת מפעל ליצור אמוניה במישור רותם. המשרד להגנת הסביבה הודיע, שהוא מאמץ את ההמלצה. משרד התמ"ת פרסם הזמנה להציע הצעות לגורמים שונים במשק להקים מפעל וקיבל כ-10 תשובות, מתוכן שלוש מאת חברות ישראליות. משרד התמ"ת הודיע, שעד לסוף 2012 יכריז על החברה שתקים את המפעל ואף יביא לאישור החלטת ממשלה בנושא זה. "צלול" הודיעה, שלא תאפשר למשרדי הממשלה לגרור רגליים.

אוקטובר 2012 – בית המשפט לעניינים מנהליים מקבל את כתב האישום שהגישה עיריית חיפה, בעקבות שימוש במכל ללא רישיון עסק. "צלול" הפגינה בפתח בית המשפט בדרישה להביא לסגירת המכל.
פיקוד העורף ערך תרגיל גדול המדמה רעידת אדמה קשה. "צלול" הפגינה מול האולם בו נערך סיכום התרגיל בטענה שהוא לא כלל  תרחיש של פגיעה במיכל אמוניה ובטענה שהציבור אינו יודע כיצד עליו לנהוג באם המכל יפגע – האם להסתגר או לצאת לשטח הפתוח.

בנוסף, "צלול" הדפיסה עיתונים – "חיפה היום שאחרי" בו תארה מה יתרחש באם המכל יינזק כתוצאה מרעידת אדמה, תקלה או פגיעת טיל במיכל. העיתון חולק לציבור בתחנות הרכבת בתל אביב ובחיפה וזכה לתהודה רבה.

אפריל 2013 – השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, ביקר במכל האמוניה של חיפה כימיקלים והודיע על מחויבותו לסגור אותו ולקדם את בניית המפעל לייצור אמוניה בדרום הארץ. במהלך הביקור אמר מנהל מפעל חיפה כימיקלים בחיפה, נדב שחר, כי באם מחיר האמוניה שייצר המפעל לא יהיה תחרותי, ישיג המפעל אמוניה ממקור אחר. עמותת צלול כתבה מכתב לפרץ ובו ביקשה ממנו להתחייב לסגור את המיכל בתאריך שנקבע – ראשית 2017, ללא כל קשר לחלופות הייצור וללא קשר לשיקוליה הכלכליים של חיפה כימיקלים.

מאי 2013 – בעקבות פיצוץ שהתרחש במפעל לייצור דשן בעיירה ווסט,  טקסס, ארה"ב, בקשה "צלול" מוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בראשות ח"כ מירי רגב, לערוך דיון מיוחד בנושא מכלי החומרים המסוכנים המאוחסנים בצורה מסוכנת ברחבי הארץ, ובראשם מכל האמוניה של חיפה כימיקלים. חברי הוועדה אמרו שהם מוטרדים מאוד ממצב אחסון החומרים המסוכנים בארץ והודיעו שישובו לטפל בנושא זה.

השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, דרש מהאוצר להקציב 70 מיליון שקל להקמת מפעל לייצור אמוניה בדרום הארץ.

ספטמבר 2013 – בעקבות לחץ שהפעילה "צלול" על השר להגנת הסביבה ועל יתר מקבלי ההחלטות, החליטה הממשלה בספטמבר 2013 לפרסם מכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם "במהירות האפשרית".

ספטמבר 2014 – עמותת צלול כתבה מכתב למנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, ובו התלוננה על הסחבת בפרסום המכרז להקמת המפעל לייצור אמוניה.

נובמבר 2014 – עמותת צלול כתבה מכתבים:  לשר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, למנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר ולראש הממשלה, בנימין נתניהו, בדרישה לזרז את פרסום המכרז.

דצמבר  2014 – "צלול" כותבת מכתב נוסף למנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, ובו דרישה לזרז את  פרסום המכרז.

ינואר 2015 – מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דויד לפלר, מתחייב לפרסם את המכרז להקמת המפעל עד לסוף ינואר 2015. המכרז אינו מפורסם. במקביל, טוען כי אין סיכוי להקמת המפעל לפני 2018. "צלול" מחתה במכתב על הסחבת.

יוני 2015 – המשרד להגנת הסביבה מפרסם מכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם. במסיבת עיתונים בה השתתפו שר האוצר, משה כחלון והשר להגנת הסביבה, אבי גבאי, התחייבו להכריז על הזוכה במכרז בתוך ארבעה חודשים, כלומר עד לאוקטובר 2015. "צלול" מטילה ספק בהודעה.

ספטמבר 2015 – "צלול" כתבה מכתב לשר להגנת הסביבה, אבי גבאי, בו היא מתלוננת על כך שלא כל פרקי המכרז פורסמו. מכתב נשלח גם לרומי אבן דנן, האחראית מטעם המשרד להגנת הסביבה על המכרז.

אוקטובר 2015 – המשרד להגנת הסביבה התחייב לפרסם את מלוא המכרז עד נובמבר 2015. משמעות הדבר דחיה של שנתיים לפחות במועד הקמת המפעל לא- 2017 כמובטח, אלא 2019.

דצמבר 2015 – עמותת צלול כותבת מכתב לראש אגף חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה, רומי אבן דנן, בדרישה להביא לפרסום מכרז המפעל ליצור אמוניה.

ינואר 2016  – בעקבות דרישת "צלול", המשרד להגנת הסביבה מודיע שעד לפברואר 2016 יסתיימו הליכי המכרז.

צלול מתחילה לקיים כינוסים וחוגי-בית ברחבי העיר, בהם נוטל חלק ציבור רחב, במטרה ליידע את הציבור בדבר מסוכנות המכל ולהגביר את הדרישה לסגירתו. בכינוסים אלה משתתפים אלפי אזרחים.

מרץ 2016 – השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, מודיע על דחיה בהודעה על הזוכה במכרז המפעל לייצור אמוניה למאי 2016.  "צלול" מוחה על הדחייה במכתב לשר.

מזכ"ל החיזבאללה, חסאן נסראללה מכנה את המיכל "פצצת האטום של לבנון" ומאיים לפגוע בו. "צלול" מפרסמת מודעות הקוראות לשים לב לדבריו של נסראללה וכותבת מכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, המוחה על הסחבת ודורשת את התערבותו.

אפריל 2016 – צלול מחתימה את הציבור על עצומה לסגירת המיכל במסגרת אירועי פסח בעיר חיפה וסביבתה.

מאי 2016 – המשרד להגנת הסביבה הודיע ליזמים, כי אינו מצליח לענות על שאלותיהם בשורה ארוכה של נושאים. בין השאר, מחיר הגז ונושא ההגבלים העסקיים ומבקש דחייה של שלושה חודשים נוספים לקבלת הצעותיהם – עד ליולי 2016.  במכתב לשר להגנת הסביבה דרשה "צלול" לבטל את המכרז בטענה שאין סיכוי שמי מהיזמים יחליט להשתתף בו. ואכן, ביוני 2016  מודיע המשרד להגנת הסביבה על דחיית המכרז ומנסה לשפר את הצעתו תוך הבטחת מענק ורשת ביטחון ליזמים. "צלול" שולחת מכתבים לכל חברי הכנסת בדרישה להפסיק את הסחבת ולהתערב לסגירת המיכל.

יוני 2016 – "צלול" כותבת מכתב למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר, ובו טענה לפיה הממשלה מטעה את הציבור בכך שהיא מבטיחה שהפתרון טמון בהקמת המפעל. לטענת "צלול" כישלונו של המכרז בטוח שכן המשרד להגנת הסביבה אינו מתחייב לסגור את המיכל, חיפה כימיקלים אינה מתחייבת לרכוש את האמוניה מהמפעל ומחיר הגז הופך את כל הקמת המפעל ללא כלכלי.

יולי 2016 – במהלך כנס לרגל 10 שנים למלחמת לבנון השנייה, מדווחים גורמי ביטחון על הסכנה בה יהיה שרוי הציבור בסבב העימות הבא (1,000 טילים מסוגים שונים בכל יום לחימה). בעקבות דברים אלה, מבקשת "צלול" במכתב פגישה עם מפקד פיקוד העורף, אלוף יואל סטריק. הבקשה אינה זוכה לתגובה.

אוגוסט 2016 – עמותת צלול מבקשת במכתב לשר הביטחון, אביגדור ליברמן, ולראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפעול לסגירת המכל, בטענה שמתפקידו לדאוג לשלומה של האוכלוסייה האזרחית בשעת חירום. המכתב לא נענה.

ספטמבר 2016 – נציגי "צלול" נפגשים עם סגן שר המשרד להגנת הסביבה, ח"כ ירון מזוז, בדרישה למעורבותו הישירה בנושא המכל.

אוקטובר 2016 – "צלול" מחתימה את הציבור בחיפה במהלך פסטיבל הסרטים בחיפה על עצומה הקוראת לסגירת המכל ומגבירה את תדירות חוגי הבית בקריאה – ראש הממשלה אנחנו מ-פ-ח-ד-י-ם.

נובמבר 2016 – במהלך כנס בנושא ההתמודדות בזמן חירום מפרט סגן ראש המל"ל זאב צוק רם, את הסכנות להן יהיה חשוף העורף בעת מלחמה (1,000 טילים ביום) אך חוזר על העמדה לפיה המכל אינו מסוכן. נציג צלול המשתתף בכנסת מתריע על-כי דבריו של צוק רם אינם מתיישבים עם ההיגיון וכי לא יתכן ש-1,000 טילים יעופו באוויר ואף אחד מהם לא יפגע במיכל.

בעקבות כישלון המכרז להקמת המפעל ליצור אמוניה, מחתימה עמותת צלול את  במפרץ חיפה על מכתב הדורש מראש הממשלה, בנימין נתניהו, לסגור את המיכל. זו הפעם הראשונה מאז ראשית המאבק לסגירת המיכל שבה ראשי הרשויות באזור משמיעים את קולם וזאת למרות חילוקי הדעות ביניהם בנושאים שונים – המכתב לא נענה.

בנוסף, כתבה "צלול" מכתב למ"מ ראש המל"ל, יעקב  נגל, בו היא מבקשת ממנו לשנות את עמדת המועצה באשר למסוכנות המיכל וזאת לאור השינויים בזירה, התחמשות החיזבאללה בטילים מדויקים וההערכות שמשמיעים אנשים המל"ל בדבר הסיכונים המרחפים מעל לאזור.

במטרה להשפיע על מקבלי החלטות ובמטרה להזהיר את הציבור יזמה "צלול" קמפיין שליחת דוא"ל ופקסים לראש הממשלה, שר האוצר והשר להגנת הסביבה בדרישה לסגור את המכל.

בשיתוף הוועדה לביקורת המדינה, ערכה "צלול" כנס אליו הוזמנו שרים, חברי-כנסת, אנשי המשרד להגנת הסביבה, אנשי ביטחון, נציגי חברת חיפה כימיקלים ופעילי ציבור. בכנס הועלתה דרישה להעביר את האחריות לאספקת האמוניה לחיפה כימיקלים, ללא יבוא באמצעות מכלית וללא אחסון במיכל מסוכן.

ינואר 2017 – המשרד להגנת הסביבה ערך שימוע לחיפה כימיקלים לפני חידוש היתר הרעלים. עמותת צלול קראה לציבור, באמצעות מודעות בעיתונים, להפגין כנגד מתן ההיתר ולמען סגירת המכל. המפגינים קראו לשר להגנת הסביבה, שלא לחדש את ההיתר.

אלפי אזרחים ואזרחיות שלחו מכתבים ופקסים למקבלי החלטות בדרישה לסגור את המכל.

על רקע כשלון המכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה מכינים שורה של מדענים מובילים דוח הוועדה המקצועית לבחינת נושא האמוניה ינואר 2017 לבחינת נושא האמוניה במפרץ חיפה ממנו עולה שפגיעה במכלית האמוניה שקולה לחמש פצצות אטום. עוד עולה מהעבודה, כי המיכל לא נבדק בצורה יסודית, יש בו סדקים והוא עלול לקרוס בכל רגע. קבוצה אחרת של מדענים מכינה דו"ח ובו רשימת חלופות ליבוא האמוניה – לטווח המידי, הבינוני והארוך.

פברואר 2017

שופטת בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה, ג'אדה בסול, הוציאה צו סגירה למיכל על רקע מסוכנותו הרבה לציבור ועל רקע כשלונן של הרשויות בטיפולן בו. לדברי השופטת: "עסקינן במצב הנמשך שנים, כאשר הרגולטור אינו פועל בשקידה הראויה למציאת פתרונות בו בעת שאוכלוסיה אזרחית גדולה חשופה לסכנות מהמשך ניהול העסק דנן". חיפה כימיקלים ערערה לבית המשפט המחוזי, שדחה את ביצוע הצו עד לדיון ב-26.2.17.

צלול מגישה בקשה להצטרף לדיון כ"ידיד בית המשפט".

התאחדות התעשיינים מבקשת אף היא להצטרף כידיד בית המשפט. עיריית חיפה מתנגדת לבקשה. צלול בשיתוף מכון ון ליר מפרסמים מכתב חריף נגד עמדת ההתאחדות.

מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג, מבקש ממנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר, להעניק הירת רעלים למיכל ל-90 יום נוספים, כדי לאפשר למפעלים להתארגן ליבוא אמוניה. "צלול" סבורה שעל המשרד להגנת הסביבה להתנגד לבקשה שכן למפעלים נתנה שהות מספיקה להתארגן, שכן האפשרות לסגירת המיכל ידועה מזה זמן רב.

"צלול" מפרסמת מודעות בעיתונים הקוראות לאחים טראמפ לסגור את המיכל ולחפש חלופות אחרות לאספקת האמוניה, שלא באמצעות מכלית מסוכנת ומכל פג תוקף.

"צלול" משר הכלכלה, ח"כ אלי כהן, להפעיל את סמכותו ולדאוג לאספקת אמוניה לכל המפעלים החיוניים בארץ, ובראשם בתי-חולים.

המשרד להגנת הסביבה מחליט להאריך את היתר הרעלים של המיכל עד לסוף יוני 2017. עד למועד זה תתחויב חיפה כימיקלים לרוקן את המיכל ולמצוא חלופות ליבוא האמוניה.

צלול מצטרפת לעיריית חיפה במעמד של "ידיד בית המשפט" לדיון בבית המשפט המחוזי על הערעור של חיפה כימיקלים על החלטת השופטת ג'אדה בסול, לסגור את המיכל. לדיון שהתקיים ביום ראשון ה-26.2.17 הגיעו אלפים, ביניהם תלמידי בתי ספר. מתנדבי עמותת צלול הניפו שלטים "אנחנו מ-פ-ח-ד-ים. אחד המתנדבים התחפש לנסראללה ודרש שלא לסגור את המיכל, המשמש לו ככלי איום על ישראל.

נציגת "צלול", עו"ד חיה ארז, אמרה במהלך הדיון כי יש לסגור את המיכל באופן מיידי בשל מסוכנותו הרבה. נציג המדינה הודיע שבפעול אין צורך במיכל וכי ניתן לסגור אותו. בתום דיון ממושך הורתה השופטת לסגור את המיכל ב-1 באפריל 2017 ולא לאפשר כניסתה של מכלית האמוניה למפרץ חיפה.

מרץ 2017

ועדת פנים והגנת הסביבה של הכנסת מקיימת ישיבה שבה אומר מנכ"ל חיפה כימיקלים, כי לחברה אין צורך אמיתי במיכל וכי היא יכולה להסתדר בלעדיו.

בית המשפט העליון מקיים ישיבה נוספת בתביעה של חיפה כימיקלים לקבל היתר בנייה למיכל. במהלך הישיבה זועמים השופטים על נציגי חיפה כימיקלים, עיריית חיפה והמדינה על-כך שהם משנים כל העת את דעתם. במהלך הישיבה הציג נציג המדינה עמדה מבולבלת ממנה לא ניתן היה להבין מהי עמדתו הסופית בעניין. בית המשפט הורה לצדדים לחזור ולגבש את עמדתם.

חיפה כימיקלים מבקשת מבית המשפט המחוזי לשנות את החלטתו ולהשאיר במיכל 600 טון אמוניה, כדי לאפשר ריקון בטוח של המיכל. "צלול" טוענת מנגד שכל כוונתה של חיפה כימיקלים הוא לשמור על המיכל במצב שניתן יהיה למלאו מחדש. תגובת צלול לבקשה להשאיר 600 טון במיכל היתה שהיא דורשת את ריקון המיכל באופן שימנע את הפגיעה בציבור ובסביבה.

"צלול" כתבה מכתב לשר האוצר, משה כחלון שבו היא דורשת ממנו שלא להיענות לבקשת חיפה כימיקלים להשתמש במיכל למשך שלוש שנים נוספות, עד שתקים מפעל לייצור אמוניה. לטענת "צלול" חיפה כימיקלים גררה רגליים במשך שנים, הכשילה את המכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה, משתמשת בעובדיה כדי לסחוט את הממשלה ומנסה למשוך זמן על חשבון ביטחון הציבור. במקביל ביקשה "צלול" מכחלון לסייע לחיפה כימיקלים לצלוח את שלב הביניים, עד להקמת המפעל, באמצעות חלופות ליבוא האמוניה.

עובדי חיפה כימיקלים מפגינים מול ביתו של שר האוצר, כחלון, בדרישה שלא להפקירם על רקע  האפשרות לסגירת המיכל. כמה ימים אחר-כך שולח ועד העובדים של חיפה כימיקלים מכתב לחברי הכנסת בו הם מבקשים מהם שלא לשכוח אותם. במקביל, חוסמים העובדים את כביש מס' 1 בדרישה למשוך את תשומת לב הציבור למאבק על זכויותיהם. לדברי העובדים, הם תומכים בסגירת המיכל, אך דורשים שבכל הסדר שימצא, זכויותיהם לא ישכחו. בתגובה לדרישת העובדים שלחה גם עמותת צלול  מכתב לחברי הכנסת שבו היא מבקשת מהם לפעול לסגירת המיכל, אך לא לשכוח את העובדים.

בתום דיון נוסף בבית המשפט המחוזי (26.3.17) מטיל בית המשפט על חיפה כימיקלים להגיש למשרד להגנת הסביבה תוכנית לריקון המיכל (420 טון) ודורש מבית המשפט להגיש חוות דעת לגבי התוכנית. במהלך הדיון ניסתה השופטת להטיל על המשרד להגנת הסביבה את חובת ריקון המיכל, אך המשרד להגנת הסביבה טען שאין לו מומחיות בתחום זה. הדיון הבא נקבע ל-6.4.17.

עמותת צלול חוששת, שאנו בתחילתו של מסע גרירת רגליים של חיפה כימיקלים שמטרתו לשמור על המיכל במצב שניתן למלאו מחדש, זאת למרות החלטת בית המשפט להביא לריקונו. יש לציין, כי בית המשפט קבע במהלך הדיון שהמיכל ירוקן וכי על עובדה זו אין לערע.

אפריל 2017

חיפה כימיקלים עתרה לבית המשפט העליון כנגד החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לרוקן את המיכל עד ה-1.4.17 ובבקשה להכניס לנמל מכלית אמוניה במטרה למלא את המכל. החלות בית המשפט היתה, שניתן יהיה להכניס מכלית רק בעקבות חוות דעת של המשרד להגנת הסביבה. בנוסף הטיל על בית המשפט המחוזי לקבוע כמה זמן ייקח לרוקן את המכל.

שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, תמר שרון נתנאל, קבעה שריקון המיכל יארך 54 יום וזאת בהסתמך על דברי חברת חיפה כימיקלים והמשרד להגנת הסביבה.

עמותת צלול הגישה התנגדות לבית המשפט העליון לכניסת אונית אמוניה, וקבעה כי במשק קיים מלאי של 4.5 חודשים שיספיק לתעשייה להיערך לסגירת המיכל. לטענת צלול דרישתה של חיפה כימיקלים להכניס את המיכל מיד לאחר חג הפסח היא עזות מצח. גם עיריית חיפה התנגדה להכנסת האוניה. פרקליטות המדינה, המייצגת את הממשלה ואת המשרד להגנת הסביבה, תמכה בהכנסת המכלית ומילוי המיכל. (דה מרקר)

קבוצת מומחים מתחום הכימיה פרסמה חוות דעת  לפיה כדי לספק את צרכי המשק לאמוניה ואת צרכי תעשיית הדשנים, ניתן לייבא אמוניה באיזוטנקים. סה"כ 800 איזוטנקים לחודש – 400 איזוטנקים שייבואו לנמל חיפה ו-400 איזוטנקים שייבואו לנמל אשדוד וישלחו למפעל חיפה כימיקלים במישור רותם. סה"כ כ-200 איזוטנקים לשבוע.

בתשובה לבית המשפט הודיעה המדינה, כי המיכל אכן יסגר ב-1 ביוני, אך הוסיפה הסתייגות לפיה יתכן ותתבקש הארכה בהיתר הרעלים שמטרתה למלא את המיכל מחדש למען צרכי המשק.

שורה של מפעלים, ביניהם עשות, כרומת, פרסונה (ספקית אמוניה) הודיעו שהם מבקשים להצטרף להליך המשפטי שכן הם רואים עצמם נפגעים מאי-יבוא האמוניה.

מאי 2017

במיכל כ-300 טון אמוניה בלבד. חיפה כימיקלים דרום וחיפה כימיקלים צפון מושבתים מעבודה. פיקוד העורף הודיע לבית המשפט כי הוא דורש מיגונים מחמירים לאיזוטנקים, עובדה המסבכת את יבואם לארץ. בית המשפט העליון טרם פסק האם יאפשר כניסתה של מכלית אמוניה לנמל חיפה. היתר הרעלים של המיכל יפוג בראשית מאי 2016. לפי שעה גורלו של המכל המסוכן אינו ידוע.

עמותת צלול פנתה לראש הממשלה בדרישה להפסיק לתמוך במשפחת טראמפ, הבעלים של המכל המסוכן ולתמוך בדרישת תושבי חיפה והצפון לסגור את המכל לאלתר.

בית המשפט העליון קבע, כי על המכל להיסגר עד ל-1 ביולי 2017. עד למועד זה איפשר בית המשפט הכנסת מכלית אמוניה נוספת, שגם היא תוכנס רק לאחר אישור המשרד להגנת הסביבה ואישור גורמי הביטחון. לטווח הארוך המליץ בית המשפט להקים שני מפעלים לייצור אמוניה וזאת כדי למנוע שוב את המונופול של חיפה כימיקלים ליבוא האמוניה. בדבריו, מתח בית המשפט ביקורת קשה על חיפה כימיקלים שלא דאגה לפתרון למרות שידעה שהחלטת הממשלה קבעה שהמכל יסגר במרץ 2017. ביקורת קשה מתח בית המשפט גם על המשרד להגנת הסביבה ששינה את דעתו כל העת.

יוני 2017

חברת חיפה כימיקלים הגישה לבית המשפט חוות דעת מומחה לפיה ריוקן המכל ימשך עד לסוף דצמבר 2017, שכן הוחלט על שיטה של אידוי. צלול והמשרד להגנת הסביבה התנגדו לשיהוי הרב. חיפה כימיקלים והמשרד להגנת הסביבה טרם הגישו את התוכנית לאספקת אמוניה למשק. לפי שעה ידוע על שלוש חלופות אפשריות:

1. יבוא אמוניה באמצעות אניה מקוררת, שתתחבר לצינור הקיים שמוביל אמוניה מהמכל למפעל.
2. יבוא מפוצל – אניית אמוניה למפרץ חיפה ואיזוטנקים לנמל אשדוד, שיובלו לאתר המפעל במישור רותם.
3. יבוא מפוצל של איזוטנקים – יבוא איזוטנקים למפרץ חיפה, שיאוחסנו בצורה בטוחה במפרץ ויבוא מחצית שניה לנמל אשדוד ויוסעו משם למפעל במישור רותם.

עמותת צלול ועיריית חיפה דוחות מכל וכל את החלופות בהן מעורבת אוניה, בטענה שבכך מחליפים מפגע במפגע, ותומכות בחלופת האיזוטנקים. עמותת צלול ועיריית חיפה גם דוחות את התערבות הממשלה בנושא. במכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, דרשה צלול מהממשלה שלא להתערב בנושא ולהניח לבית המשפט לקבל החלטה בנושא חשוב זה.

יולי 2017

ההממשלה מחליטה להמשיך וליבא אמוניה באמצעות אוניה שתעגון באופן קבוע בנמל חיפה. האוניה תתחבר לצינור המוליך כיום את האמוניה למיכל, תוך ביצוע מעקף למיכל והזרמת האמוניה בצינורות הקיימים עד למפעל.  לטווח הארוך מחליטה הממשלה להקצות קרקע בפטור ממכרז לחברת "קויס", שתקים מפעל ליצור אמוניה בנפח של 70 אלף טון בשנה (הצריכה כיום של חיפה כימיקלים, דשנים ושאר המשק עומדת על 120 אלף טון בשנה) וכן על מתן אפשרות לחיפה כימיקלים להקים מקשר ימי דדרכו תיובא האמוניה. באם המקשר לא יוקם תפתח הדרך בפני חיפה כימיקלים לרכוש אמוניה מהמפעל. "צלול" מתנגדת ליבוא אמוניה באמצעות אוניות לטווח הקצר ולטווח הארוך, ומעדיפה לטווח הקצר יבוא באמצעות איזוטנקים ואילו לטווח הארוך באמצעות הקמת מפעל במישור רותם.

בעקבות החלטת הממשלה מודיעה המדינה לבית המשפט כי היא סבורה שעליו להפסיק לדון בנושא מיכל האמוניה, שכן הוא נסגר ואינו בשימוש יותר, וכי הדיון בחלופות השונות לא צריך להיערך בבית המשפט אלא אצל הרגולטור – המשרד להגנת הסביבה. עוד מודיעה המדינה כי מי שצריך לאשר את החיבורים לאוניות היא הועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) ולא עיריית חיפה. "צלול" מתנגדת לשתי הבקשות.

יולי 2017

תשובת הפרקליטות לבית המשפט היא שהמדינה תומכת ביבוא אמוניה באמצעות אמוניה קטנה בנפח של 2,500 טון שתתחבר ישירות למפעל, תוך יצירת מעקף למכל באמצעות הצינור הקיים, שמוביל כיום את האמוניה למפעל. לטווח הארוך תומכת המדינה בהקמת מיקשר ימי במרחק של ארבעה קמ' מהחוף. עיריית חיפה ו"צלול" מתנגדות לחלופה זו.

היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה כותבת מכתב למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר ובו קבעה שלא ניתן יהיה לאשר חלופה שאין לה היתר מעיריית חיפה.

מבקר המדינה קובע שיש חשש לפלילים בהתנהלות המדינה בכל הקשור לחלופות ליבוא האמוניה וקושר את פרשת האמוניה עם פרשת הצוללות.

המנכ"ל דנציגר בניגוד עניינים ולכן לא יכול לטפל בנושא האמוניה.

בית המשפט העליון קובע כי מוצדק לדחות את הערעור לגופו ולא למחוק אותו ומורה על ריקון המכל עד לספטמבר 2017. בית המשפט לא מקבל החלטה באשר לחלופות, אך דורש שכל חלופה שתתקבל תאושר רק בהתאם לחוק התכנון והבנייה ורק לאחר ריקון מלא של המכל. לדברי בית המשפט: כל הפתרונות שיבחרו צריכים להיות כפופים לדיני התכנון והבנייה לדיני מכרזים לדיני התחרות ולצרכי המשק והציבור". עוד קובע בית המשפט, כי המשרד להגנת הסביבה יוכל לתת היתר רעלים למפעל רק לאחר ריקון המכל.

אוגוסט 2017

חיפה כימיקלים מודיעה על סגירת שני המפעלים בדרום ובצפון. העובדים מאשימים את ההנהלה בכך שלא דאגה בזמן לפתרונות ליבוא האמוניה למרות שידעה שהמכל יסגר.

"צלול" גאה על ההצלחה הגדולה שבסגירת המכל ודורשת מהממשלה ומחיפה כימיקלים למצוא חלופות שימנעו את סגירת המפעלים ופיטורי העובדים.

שרת המשפטים, אילת שקד ושר הכלכלה, אלי כהן, מזמנים ישיבה בה משתתף גם השר להגנת הסביבה, זאב אלקין וראש עיריית חיפה יונה יהב. ההחלטה בתום הישיבה היא שיש לכנס ישיבה משותפת בה יוחלט על החלופות. חיפה כימיקלים מושכת את מכתבי הפיטורים. שקד מודיעה שבעקבות התנגדות יהב להכנסת אוניית קטנה, כפי שממליץ המשרד להגנת הסביבה, היא תקדם הצעת חוק, שתאושר בהקדם, שתמנע מראשי רשויות להחליט בנושא תשתיות לאומיות. בתגובה, צלול יזמה מכתב לשקד ובו ביקשה הממנה לחזור בה מהצעה רעה זו.

חיפה כימיקלים מודיעה (10.8.17) כי תצליח לרוקן את המכל עד לתאריך שקבע בית המשפט. זאת בניגוד להודעתה הקודמת כי הריקון יארך עד לראשית 2018.

29 אוגוסט 2017 – בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קבע כי פיטורי עובדי "חיפה כימיקלים" מוקפאים עד ל-27 בספטמבר וכי בין 27-26 בספטמבר יתקיים דיון אודות טענת העובדים כי אין צורך בפיטורים. עוד נקבע, כי יתחיל תהליך גישור בין עיריית חיפה לבין הנהלת החברה לצורך מציאת פתרון למשבר האמוניה.

ספטמבר 2017

בית הדין לעבודה אפשר לחברת חיפה כימיקלים להוציא את העובדים לחופשה ללא תשלום.

נובמבר 2017

עמותת צלול ועיריית חיפה מציעות להקים ועדה בטחונית שתבחן את החלופות השונות ליבוא אמוניה בה חברים נציג המל"ל, נציג רפא"ל, נציג צה"ל, נציג המשרד להגנת הסביבה ונציגי חיפה וצלול.  בפני הוועדה הוצגו שלוש חלופות: יבוא אמוניה לנמל חיפה באוניה בנפח 2,400 טון, יבוא אמוניה באיזוטנקים (החלופה המועדפת על-ידי עיריית חיפה ו"צלול" וכן חלופה משולבת הכוללת אוניה בנמל חיפה ואיזוטנקים בנמל אשדוד, לקראת תום עבודת הוועדה הודיעו "צלול" ועיריית חיפה כי הן פורשות מהוועדה לאחר שהתברר להם כי ההחלטה ליבא אמוניה באמצעות אוניה התקבלה מראש. במכתב ליו"ר הוועדה, סגן ראש המל"ל, איתן בן דוד, כתבו עיריית חיפה וצלול: "נציגי עיריית חיפה ועמותת צלול הגישו היום את התפטרותם מהועדה לבחינת חלופות לייבוא אמוניה וזאת בשל טענות קשות על התנהלות הועדה. בין היתר, אי מתן אפשרות להציג חוות הדעת ותרחישים מגורמים שהינם קריטיים לגיבוש המלצות ומסקנות הוועדה, ואי קבלה של דו"ח סיכונים בינלאומי של חברת D.N.V (מהחברות המובילות בעולם בניהול סיכונים). מאחר והועדה קבעה את מסקנותיה עוד בטרם נתכנסה ומאחר ולא התקבלו תמלילים מפורטים של כל דיוני הועדה, הוחלט בעירייה ובעמותת צלול לפרוש מהועדה. במכתב ההתפטרות נטען, כי אי מתן האפשרות לקבלת והצגת המידע המלא והמקיף בפני חברי הוועדה, עלול להביא לקבלת החלטות  שגויות שתוצאתן סיכון חיי אדם ופגיעה בבטיחות ובטחון הציבור.

במקביל הודיעה עיריית חיפה כי היא דורשת את הריסת המכל כדי לוודא שלא ימולא מחדש.

פברואר 2017

במסגרת חוק ההסדרים הממשלה מבקשת לאשר חוק חדש המפקיע את סמכויות ראשי הערים מהענקת רישיון עסק למפעלים חיוניים ותשתיות לאומיות ומעביר אותן לממשלה. הרקע להצעת החוק הוא המחלוקת בין עיריית חיפה למשרד להגנת הסביבה באשר לסירובה של עיריית חיפה להעניק רשיון עסק לצינור שיעביר אמוניה מהאוניה למפעל חיפה כימיקלים. "צלול" ביקשה מחברי הכנסת להתנגד להצעת החוק ולשמור על סמכויות ראשי הערים.

Save