לאחרונה פרסם משרד המשפטים טיוטת תזכיר חוק לתיקון מס' 16 של חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, שהוא כלי חשוב ומרכזי בתחום האכיפה האזרחית כנגד מזהמים, אירועי זיהום המוניים הפוגעים ישירות בסביבה בבריאות האדם ובטבע, במקום שבו הרגולטורים כושלים באכיפה ובהגנה על הציבור בתחומים שונים. התובענות הייצוגיות הסביבתיות תורמות לטיפול בתוצאות כשלים אלה. דוגמא לכך הם מיליוני השקלים שהוקצו לשיקום נזקי האסונות האקולוגיים הגדולים בתביעות של נחל אשלים ושמורת עברונה.
התיקון המוצע מביא לצמצום קיצוני של שיקול הדעת השיפוטי ועל כן מסכן ועלול לצמצם מאד את כוחו של החוק ובייחוד בתחום הגנת הסביבה.
קבלת התיקון לחוק בנוסחו המוצע, עלולה "לשפוך את התינוק עם המים". תפגע קשה בתמריצים לניהול הליכים ייצוגיים ותמנע הגשת תובענות ייצוגיות ראויות ככלל, ובתחום הסביבתי בפרט. התיקון מעודד התדיינויות ארוכות וביטול זמן שיפוטי יקר, וניכר כי חלק גדול ממנו מבוסס על ניסיון שנצבר בתובענות בתחום הצרכני, בלי לקחת בחשבון את השפעתן על התחום הסביבתי.
כדי להקטין את הפגיעה בכוחו של החוק, ובמיוחד בתחום התביעות הסביבתיות, העבירה "צלול: בתחילת חודש יוני את הערותיה לטיוטת התיקון.
לדעת "צלול", התמשכות ההליכים בתובענות סביבתיות סותרת במקרים רבים את טובת הקבוצה הנפגעת, משמע קביעה נוקשה של אחוזי שכר הטרחה והגמול לתובע הייצוגי על פי השלב הדיוני היא מוטעית. כשמדובר בתובענות סביבתיות, בין אם הן מוגשות בעקבות אירוע חד פעמי כמו שפך הנפט בשמורת עברונה, או בגין מפגע מתמשך, כמו דליפת זיהום מהקרקע לים, טובת הקבוצה והציבור מחייבת סיום מהיר ככל האפשר של ההליך כדי להפסיק או לצמצם את המפגע ואת השפעותיו המצטברות על בריאות הציבור, או כדי לזרז ככל האפשר את פעולות שיקום השטח. משמע קיים תמריץ לסיים ההליך הייצוגי הסביבתי בצורה מהירה יחסית שכן ככל שעובר הזמן ללא פעולות שיקום אינטנסיביות הנזקים גדלים ועצם היכולת לשקם חלק מהנזקים עלולה להיפגע.
על כן כשמדובר בתובענות סביבתיות, בהן קיצור הזמן עד סיום ניהול ההליך הוא גורם קריטי – התמריץ הכספי לניהול התביעה עד פסק דין עומד בסתירה גמורה לטובת הקבוצה.
"צלול" תמשיך לעקוב אחר שלבי התיקון ותיקח חלק פעיל בניסיונות בדיונים שיתקיימו במטרה לעצור את עיקור החוק והשינויים הרבים שמבקשים להכניס בו.
