עמותת צלול שלחה מכתב בהול למזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, בדרישה למנוע אסון סביבתי חמור המאיים על ים סוף ממכלית הנפט SAFER העוגנת בנמל ראס איסה, בדרום תימן. עד 2015 המכלית שימשה כ-FSO טרמינל ליצוא נפט, אך בעקבות המלחמה היא ננטשה.
המכלית שייכת לחברת SEPCO בבעלות ממשלת תימן, ועליה כמות משוערת של 1.1 מיליון חביות נפט, בשווי של כ-80 מיליון דולר.
המכלית משמשת ככלי משחק פוליטי בין ממשלת תימן לבין המורדים החותים, שרואים בה אמצעי לחץ כדי להסיר את האמברגו שהטיל האו"ם על יצוא הנפט מאזור זה.
קיים חשש רציני שהנפט שבמכלית ידלוף לים בעקבות תקלה, פיצוץ, או חבלה מכוונת. זרימת הנפט לים משמעותה נזק אדיר לסביבה הימית ובעיקר לאלמוגי הים האדום, שמחקרים שבוצעו בשנים האחרונות מוכיחים שהם, כפי הנראה, האלמוגים היחידים בעולם שיצליחו לשרוד את ההתחממות הגלובלית שגורמת להשמדת אלמוגים בכל רחבי העולם. משמעות הפגיעה באלמוגים אלה היא גדיעת הסיכוי האחרון לשמירה על אלמוגי העולם מפני כליה. זאת בנוסף לנזקים רבים אחרים להתפלה, לסחר העולמי וליחסים בין הצדדים.
בארות הנפט של תימן התגלו ב-1984 על ידי חברת YHOC שותפות של ממשלת תימן, חברת HUNT מדאלאס ארה"ב, אקסון וקוריאן אויל. החברה הקימה צינור באורך של 430 קמ', מבארות הנפט שבפנים היבשת ועד לראס איסה, שהחל ב-1987 להזרים נפט. בסוף שנות ה-90' עבר המערך כולו לידיו של חברת SEPCO.
מקור הסכנה המידי הנובע מהמכלית הוא פיצוץ: נפט המאוחסן במכל זקוק לטיפול תמידי באמצעות הזרקת גזים אינרטיים לחלל שמבטיחים שריכוז החמצן לא יעלה. אם הריכוז עולה קיים חשש שהנפט יהפוך לדליק. ניצוץ, כדור תועה או כל תקלה אחרת יכולים לגרום לפצצה ענקית. מאחר ואיש אינו מתחזק את המכלית, פיצוץ ושרפה הם שאלה של זמן בלבד. מקור סכנה נוסף הוא קורוזיה. המכלית, שהיא שוהה במים ללא כל טיפול מזה שנים.
הסכנות הנובעות מהמכלית הן רבות:
זיהום סביבתי חמור – על סיפון המכלית נפט בכמות הגדולה פי 4.5 מזו שהיתה על המכלית האקסון ולדז, שגרמה לזיהום חופי אלסקה. מאחר ובמכלית מאוחסן דלק קל, הוא ינוע בחופשיות רבה בים ועלול להגיע למרחקים גדולים.
פגיעה בהתפלה – לאורך חופי הים האדום מתקני התפלה שלעיתים הם המקור המרכזי למי שתייה.
פגיעה בסחר הימי – סגירת נתיבים בים סוף – בים סוף עוברים 8-10 אחוז מהסחר העולמי וכ-5.5 מיליון חביות נפט ליום. שפך נפט בים יעצור את הסחר ויחייב אוניות להפליג דרך כף התקווה הטובה לשם מעבר בין האוקיינוס ההודי לאוקיאנוס האטלנטי. עובדה שתביא לעלייה במחירי הסחורות בכלל העולם.
משבר פוליטי – יפגע בהסכם שטוקהולם מ-2018 בין ממשלת תימן לבין החותים.
משבר הומניטרי – כבר כיום 14 מיליון איש בתימן מצויים על סף רעב .
לאן יגיע הזיהום?
לא ניתן לנחש לאן יגיע הזיהום וזאת מכיוון שהזרימה תלויה לא אחת בכיוון הרוחות, מזג אוויר, ושלל משתנים חיצוניים אחרים. יחד עם זאת אין ספק, שכל שפך נפט בסדר גודל של מיליון חביות היא אירוע דרמטי. שמנים כבדים יאבדו פחות באידוי, אך הם גם יהיו קלים יותר לעצירה באמצעות בומים ואמצעים אחרים. שפך של נפט קל אמנם יתאדה במהירות, אך יחד עם זאת, הוא יתערבב מהר יותר עם המים ויתפשט במהירות רבה, גם בעזרת הטמפרטורה הגבוהה של המים. להערכת מומחים, קשה יהיה לחזות את התקדמות השפך, אך אין ספק שהפגיעה תהיה רבה.
הניסיונות לפתור את המשבר, שלפי שעה לא צלחו
במרץ 2018 פנתה ממשלת תימן למזכ"ל האו"ם, בוטרש, והודיעה לו כי המכלית נמצאת במצב קשה ועלולה ליצור אסון בים בסוף.
באוגוסט 2018 UNOPS המשרד לשירותי פרויקטים של האו"ם פרסם מכרז לפרויקט הערכת בטיחות המכלית. הבדיקה העלתה כי מאז פרוץ הסכסוך לא בוצעו במכלית עבודות תחזוקה משום סוג, עובדה שמסכנת את המכלית ואת המדינות השכנות.
בסוף אוגוסט 2018 פורסמה הערכה של לפיה עלות הטיפול הוא 317,450 דולר לארה"ב. עם זאת, העבודה על הפרויקט לא קודמה.
בנובמבר 2018 נציג הארגון האזורי להגנת הסביבה הימית (ROPME) סרן ג'ון קורלי, שהוביל בעבר את עבודת האו"ם בעקבות מלחמת עירק, פרסם מסמך לפיו ל-UNOPS "אין שום ניסיון" בחילוץ ימי. סעודיה ואיחוד האמירויות, החברות בארגון, הציעו לגרור את המכלית לבחריין. ההצעה נדחתה על ידי החות'ים.
בדצמבר 2018 במסגרת שיחות השלום בין הצדדים בשטוקהולם, התבקשו שני הצדדים להוציא את כוחותיהם מהנמלים חודידה, סליף וראס איסה, במטרה לאפשר סיוע הומניטרי ובמטרה להסיר את אמברגו הנפט. יישום ההסכמות היה אמור להתחיל בראשית 2019.
במרץ 2019 חלה עלייה במחירי הדלק. עובדה זו החזירה את תשומת הלב למכלית.
באפריל 2019 שר הנפט והמינרלים החותי, אחמד עבדאללה דרס, הגיש מספר בקשות לאו"ם להסיר את אמברגו יצוא הנפט, כך שניתן יהיה להפחית את כמויות הנפט במכלית. עוד אמר כי אם האמברגו לא יוסר האו"ם יהיה אחראי לכל אסון, באם יתרחש. יומיים אחר כך המועצה האטלנטית, המקורבת לארה"ב, פרסמה כתבה על הפצצה המתקתקת שהסבה את תשומת לב העולם לבעיה.
15 אפריל 2019 מועצת הביטחון של האו"ם קיימה תדרוך על המצב בתימן. מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים, מרק לוקוק, אמר: עבדנו עם כל הצדדים בכדי להתמודד עם הסיכון הזה. האישורים הסופיים להערכה ממתינים מספטמבר 2018. אנו מקווים כי פרויקט של האו"ם יצא בקרוב לדרך". כתבה בעדן פרס היוצא בלונדון.
26 אפריל 2019 מוחמד עלי אל חותי, נשיא הוועדה המהפכנית של תימן צייץ, כי החותים ניתקו את הצינור שחיבר את המכלית לטרמינל בראס איסה, וכי המדינות התוקפניות יהיו אחראיות לאסון באם יתרחש. יחד עם זאת קרא אל חותי למועצת הביטחון להקים מנגנון לייצוא של הנפט תימני, כולל זה שנמצא במכלית, כאשר התמורה תופקד בבנק של צנעה ותשמש לתשלום משכורות. בתגובה האשים דובר הקואליציה הסעודית את החותים בסיכון הסביבה. חברת סייפר עצמה הזהירה מפני הסכנה הכרוכה בפריקת המכלית.
במאי 2019 ממשלת תימן והחותים נפגשו עם ליס גרנדה, רכזת האזרחים של האו"ם בתימן. נציגי הממשלה ביקשו גישה למכלית. החותים ביקשו אישור למכור את הנפט שבמכלית.
דובר חברת "אסיה אופשור סולושין" שזכתה בחוזה ב-2018 אמר כי החברה מקווה להתחיל בעבודה בתוך זמן קצר, אלא שהיא מחכה לכך שהאזור יהיה בטוח מספיק ויאפשר כניסת עובדים".
יולי 2019 עיתונים ברחבי העולם החלו לפרסם מאמרים על המכלית.
האופציות לפתרון:
- גרירת המכלית לבחריין – החותים מתנגדים.
- הסרת האמברגו – הקואליציה ברשות סעודיה מתנגדת.
- מכירת תכולת המכלית בפיקוח האו"ם ופיצול התמורה בין שני הצדדים.
4.תחזוקת המכלית, בפיקוח האו"ם, במטרה למנוע סיכונים.
לדעת הכלכלן התימני, עבדולה אל אובלי, בשל מצבה של המכלית לא ניתן יהיה לתקנה במקום, וכי אין מנוס אלא לגרור אותה לבחריין. אלא, שהצעה זו מחייבת להתגבר על מספר רב של מכשולים, בנוסף למכשולים הפוליטיים – מי ישלם בעבור התיקון, מי יבטח את המכלית ומה יהיה גורל הכלי לאחר התיקון.
מכתב צלול למזכ"ל האו"ם בוטרש:
30 July 2019
To: Mr. António Guterres
Secretary-General
the United Nations via email
CALL FOR IMMEDIATE ACTION TO PREVENT UNPRECEDENTED DISASTER IN RED SEA
from “floating bomb” – deserted oil tanker
This is an S.O.S call on behalf of the most delicate and important coral reef on earth, calling for
immediate international help to stop a devastating disaster!
Zalul Environmental Association, Israel’s leading marine protection NGO, calls upon his Honorable
Secretary General of the UN to prevent an oil spill of an estimated 1 million barrels of oil into the
Red Sea, damaging what is considered to be the only coral reef to survive climate change. As such, it
must receive the highest international attention and concern.
The corals of the Northern Red Sea have been announced last year by scientists as genetically
exceptional, with reefs that will survive the exceeding sea temperatures and bleaching. They might
very well be the last of the “ocean’s rain forests” to survive and might possibly become in the future
a “coral bank” to revive less fortunate coral reefs worldwide, that suffered death and bleaching.
As news about a deserted oil tanker off the coast of Yemen in the south Red Sea zone accumulates, it
is clear that there is grave danger to the last reef on earth: The “Safer” tanker is carrying an estimated
amount of over 1 million barrels of crude oil, which is creating dangerous build-up of volatile gases
released from the oil. In addition, the ship is not maintained and suffers disintegration due to
saltwater corrosion. Also, there is concern the vessel might have been booby-trapped with explosives
that can be operated from shore.
We call upon the UN to send an emergency environmental recovery task force to protect the
area surrounding the vessel, until this delicate diplomatic issue is resolved. this is a real
“ticking bomb” that must be detonated with minimal environmental casualties.
Dr Ian Ralby, a maritime and security expert from I R Concilium that researched the tanker, told the
media that if the tanker will explode it would create an environmental catastrophe that would stretch
past Yemen’s shores, to Saudi Arabia and as far as Eritrea, Sudan and even Egypt, and warned this
might become one of the largest oil spills in history.
We realize the delicate diplomatic situation in the area and call for an emergency declaration of an
immediate action force to be sent to the area, before the Red Sea turns from the potential hope for
coral salvation worldwide, to a place of marine death and destruction.
Sincerely,
Maya Jacobs, CEO Zalul (Zalul means clear in Hebrew)
