סדנא: "פלסטיק הוא לא חד פעמי, סדנת פתרונות הדור הבא – סיכום ולקחים להמשך הדרך לצמצום השימוש בפלסטיק"

עמותת צלול בשיתוף עיריית הרצליה, המשרד להגנת הסביבה והחוג ללמודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב, ארחו סדנה "פלסטיק הוא לא חד פעמי – סדנת פתרונות הדור הבא", במטרה לשפוך אור על אחת הבעיות הסביבתיות הקשות של ימינו – הפלסטיק ובעיקר הפלסטיק החד פעמי, שגורם לנזקים אדירים לסביבה ובעיקר לסביבה הימית. מטרת הסדנה היתה לעורר את המודעות להיקף הבעייה ולברר האם קיימות חלופות לפלסטיק החד פעמי ומתי יגיעו לשוק.

מנכ"ל צלול, מאיה יעקבס, הצביעה על השימוש הנרחב שנעשה במדינת ישראל בפלסטיק, העדר, המיחזור, ההטמנה הנרחבת וההשלכה לשטחים הפתוחים. לדבריה, אין לנו זמן לבזבז, בטיפול בכל הנושאים הסביבתיים, כולל מכת הפלסטיק החד פעמי וכי חייבים לפעול במאמץ גדול בכל התחומים הסביבתיים יחד, במקביל.

אם לא נפעל במהירות, החיים שלנו בעוד 10-15 שנים ייראו כמו פקקי התנועה והתחבורה הציבורית של היום", אמרה יעקבס, "תכנון גרוע קיים גם בשכונות החדשות שיקומו, בתעשייה שאינה מקפידה על עקרונות סביבתיים, במשק אנרגיה שמבוסס על גז במקום על אנרגיה מתחדשת, בכמויות הפלסטיק העצומות שמשתמשים בהן ועוד. אנחנו לא רוצים לקרוא על כל אלה דו"ח מבקר מדינה בעוד עשר שנים, אלא למנוע את האסון – בכל הנושאים. עוד לא מאוחר לעצור את האסון, אבל חייבים לטפל בהכול – עכשיו". (להרצאה המלאה)

ראש תחום מסחר וכלכלה במשלחת האיחוד האירופי בישראל, שנדור זליקובסקי, הציג את הדירקטיבה האירופית לפלסטיק וציוד דיג, שאושרה בראשית דצמבר 2015, שמטרתה לקדם עקרונות של כלכלה מעגלית, תחרות, קיימות ויצירת מקומות עבודה חדשים. וכן את האסטרטגיה שאושרה על-ידי הנציבות האירופית בינואר 2018 שבמרכזה שינוי האופן בו אנו מעצבים מוצרים, מייצרים אותם, משתמשים בהם וממחזרים אותם: הפיכת המיחזור לרווחי באמצעות חקיקה אך גם באמצעות עידוד דרישה לפלסטיק ממוחזר, ריסון כמות פסולת הפלסטיק החד פעמי באמצעות חקיקה, עידוד השקעות ועידוד השינוי בכל העולם במטרה ליצור שותפויות בין חברות ומדינות. (המצגת של זליקובסקי).

מ"מ מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, הסביר כי משרדו עובד על תהליך אסטרטגי לצמצום ההשפעות הסביבתיות של פסולת פלסטיק באמצעות הפחתה במקור, צמצום הטמנה ועידוד מחזור והשבה. התהליך מתבצע בשיתוף יצרני הפלסטיק, התאחדות התעשיינים, משרדי ממשלה, אקדמיה, שלטון מקומי ועוד. ועדת ההיגוי החלה את עבודתה בפברואר 2019. ביוני 2019 תפרסם הועדה תוכנית פעולה לטיפול בפלסטיק ברוח הכלכלה המעגלית.

עוד אמר סמט, כי בישראל מיוצרים כ-1 מיליון טון פסולת פלסטיק בשנה (כמות זו כוללת שקיות, אריזות, מכלי משקה ופסולת חקלאית), כאשר רק מחציתה ניתנת למיחזור והיא מגיעה למטמנות האשפה.  וכי ניכרת עלייה בשימוש בכלים חד פעמיים.

באשר להחלטת משרד החקלאות לעודד אריזת פרות וירקות בפלסטיק אמר כי בניגוד להצהרותיו, משרד החקלאות לא התייעץ עם המשרד להגנת הסביבה, בסוגיה זו ואף ניתק מגע איתו לאחר שהמשרד להגנת הסביבה התריע על-כך. עוד אמר, כי המשרד הכין תוכנית להרחבת חוק השקיות (כיום החוק חל רק על רשתות המזון).

יאיר אנגל, מ"קיימא", מרכז לתכנון ועיצוב מקיים, הסביר את עקרונות הכלכלה המעגלית שעל- פי עקרונותיה יש להשתמש מחדש במשאבים בתהליך הייצור במטרה להפחית את הבזבוז הקיים בכלכלה המודרנית, תוך שינוי החשיבה  על אופן השימוש במשאבים ומוצרים.

סמנכ"לית שיווק של תאגיד תמיר, שרוני דוידוף, הסבירה על מהפכת המיחזור בישראל. לדבריה, תאגיד תמיר הוקם כחברה פרטית לתועלת הציבור ב-2011 על-ידי היצרנים והיבואנים כחלק מהצורך לעמוד בדרישות חוק האריזות. התאגיד פועל מול שלושה סקטורים עיקריים: 4 מיליון תושבים, 245 רשויות מקומיות וכ- 1,400 יצרנים ויבואנים. סה"כ אוסף התאגיד כ- 415 אלף טון פסולת אריזות בשנה. עוד אמרה דוידוף, כי עד כה השקיעה תמיר כ-65.7 מיליון שקל בהסברה לתושבים, בפרסום ארצי ובהסברה לרשויות המקומיות.

עוד ציינה, כי בסקרים שערכה תמיר 92% מהנשאלים ידעו כי הפח הכתום נועד לאריזות ו-70% ידעו לזהות מה יש להכניס לפח הכתום – פלסטיק מתכת וקרטוני משקה. עוד אמרה כי משקל האריזות שמוחזרו ב-2017 (350 אלף טון), משקף עליה של 87% בהשוואה ל-2012.

בתשובה לשאלה מדוע הכלים החד פעמיים אינם נכללים בחוק האריזות אמרה, כי מהלך כזה דורש חקיקה, שקידומה מוטל על המשרד להגנת הסביבה.

מנהלת הרשת הירוקה, חגית גפן, תארה את הצעדים הראשונים שעושה מערכת החינוך בנושא הפלסטיק, מתוך מחשבה שילדים הם קהל יעד טוב להחדרת נושאים אלה.

רחל אדם מ"טבע דלי" הציגה את פרויקט "לופ" LOOP  ששם לעצמו למטרה לשנות את הנורמה של השימוש באריזות פלסטיק וסילוקן לסביבה באמצעות שימוש באריזות לשימוש רב פעמי ואת המודל של ארגון  "טרה סייקל" המארגן ניקיונות חוף במטרה לאסוף פלסטיק שנפלט מהים, שליחתו למיחזור וייצור אריזות לחומרי ניקוי, שמפו לשיער ועוד.

מצגת: פרויקט "לופ" של טרה סייקל והקשר הישראלי

מנהלת מדור קיימות בעיריית הרצליה, לירון מעוז, מנהל מדור חינוך סביבתי בעיריית הרצליה, עומרי משעל ומנהלת קמפיינים בעמותת צלול, דליה טל, הציגו את "עיר ללא פלסטיק", פרויקט חדשני ופורץ דרך להפחתת השימוש בפלסטיק חד פעמי בעיר. לדבריהם, הפרויקט מתקיים במשרדי העירייה, במערכת החינוך הפורמלית והלא פורמלית, העסקים בעיר, באזור התעשייה ובחופים, בתי אבות, בתי כנסת ועוד. הפרויקט משמש כפילוט, שתוצאותיו ישמשו ערים ועסקים אחרים ברחבי הארץ ובעולם.

מנהלת זירת תשתיות טכנולוגיות ברשות החדשנות, ד"ר נעה מטרסו, סיפרה כי תעשיית הפלסטיק הישראלית נמצאת תחת איום קיומי הנגרם בעקבות דרישות רגולטוריות חדשות של השוק הבינלאומי המציב דרישות חדשות לשימוש בחומר ממוחזר והוכחת קיימות במוצרי תעשיית הפלסטיק. עוד אמרה, כי לתעשייה אין כיום מענה מספק וכי קיים פיגור טכנולוגי וביצועי בשילוב חומרים ממוחזרים וניצול הפסולת. לדבריה, כתשובה לבעיה קשה זו מקימה הרשות לחדשנות מאגד CIRCLE , שמטרתו לפתח טכנולוגיות חדשות למיחזור ושילוב מרבי של חומר ממוחזר שיתאים למגוון רחב של תעשיית הפלסטיק, הכולל יצרני חומרי גלם, יצרני חומרים וחברות מיחזור, כאשר המטרה היא הצבת תעשיית הפלסטיק הישראלית בחזית יכולות המיחזור וניצול חומרים ממוחזרים תוך שיפור ברווחיות וטיב המוצרים.

לדברי מטרסו, המאגד הישראלי יציג טכנולוגיה גנרית וחדשנית – פריצת דרך טכנולוגית בניצול פסולת ובייצור מוצרי פלסטיק שתאפשר העלאת כמות השימוש בחומר הממוחזר ללא פגיעה באיכות, מיחזור חומר שנשלח להטמנה. המאגד יעסוק גם בסוגי טכנולוגיות חדשניות: טכנולוגיה להפרדת שכבות, טכנולוגיות לקישור מרכיבים, טכנולוגיות לשילוב ממוחזר וטכנולוגיות משלימות.

סמנכ"ל שיווק בחברת "טיפה", מירב קורן, אמרה כי  שוק אריזות הפלסטיק הגמישות מגלגל 102 מיליארד דולר, כאשר לאריזות אלה אין פתרון אמיתי לאחר השימוש בהן. אלא שבשנים האחרונות החלה להתפתח דרישה בקרב צרכנים, ממשלות וחברות ענק לפתרונות שאינם הפלסטיק הקונבנציונלי. דרישה זו הביאה את טיפה לפתח אריזות אורגניות, גמישות המתכלות לחלוטין בתוך חודשים ספורים, והן משמשות כבר כיום את תעשיית המזון, תעשיית האופנה ותעשיות נוספות. בסוף חייהן אריזות אלה נכנסות לזרם האשפה האורגנית והופכות לחלק ממנה.

מייסד PLW3, טל שפירא, תאר תהליך אותו מפתחת החברה שבו מיצרים פלסטיק מפסולת מזון. התהליך כולל יצירת חומצה לקטית ממנה מיצרים PLA ממנו ניתן לייצר שורה ארוכה של מוצרים, ביניהם אריזות מזון. בכך משמשת פסולת המזון ליצירת אריזות שבהן ניתן לארוז מזון אחר. ב-2018 השלימה החברה את שלב הפילוט, ב-2019 היא מקימה מתקן דמו. על-פי הערכה, עד 2021 יתחיל מתקן ראשון לפעול בבלגיה בתפוקה מלאה. הסיבה לכך שהמתקן הראשון מוקם בבלגיה היא שבמדינה זו קיימת הפרדה טובה באופן יחסי של פסולת אורגנית. לדברי שפירא, ב-2017 גלגל שוק הפלסטיק האורגני 21.1 מיליארד דולר. ב-2020 עתיד שוק זה  לגלגל 68.5 מיליארד דולר.

יריב ספקטור מחברת מודיפלסט, הסביר כי מיחזור אינו פתרון וכי אין מנוס מלצמצם את השימוש בפלסטיק ובעיקר בפלסטיק חד פעמי. לדבריו, ערך המוצרים המעוות מעודד את הגברת הצריכה, עובדה שלא תשתנה עקב הגברת המיחזור. הפתרון למוצרים שהנזק הסביבתי שלהם אינו מגולם יכול להגיע משלושה כיוונים: המחוקק, דרישה ציבורית ומכיוון המערכת העסקית ויוזמות פרטיות (למצגת של יריב ספקטור).

במסגרת הסדנה נערך פאנל  בו.  השתתפו יו"ר המוכן לאריזה, ד"ר שירה רוזן, מנהל אחריות תאגידית בארומה, נעם גדליהו, מנהלת תקשורת קשרי חוץ וקיימות, יונילייור ישראל, ליאת לביא ומנכ"לית פוליכד, מיכל רון גביש. המשותף לכל המשתתפים הייתה העמדה שהפלסטיק הוא חומר מצוין, אלא שיש לו למצוא לו תחליפים או לשנות את אופן השימוש בו במטרה להקטין את  הנזק הסביבתי. גדליהו אמר ש"ארומה" מוטרדת מאוד מנושא הפלסטיק החד פעמי וכי כבר כעת היא עורכת נסיונות לצמצם את השימוש.

בסוף הסדנה פרסמה "צלול" תוצאות משאל שערכה בין באי הכנס לגבי הפתרון לבעיית השימוש הנפוץ מדי בפלסטיק.

חינוך לצמצום השימוש: הפחתה במקור, עידוד שימוש במוצרים רב פעמיים, עידוד הקמת נקודות מילוי למוצרים ועוד זכה ב- 61% מהקולות.

נקיטה  בכלים משפטיים, מיסויים וחקיקתיים: איסור שימוש בכלים שאינם מתמחזרים או מתכלים – 54%.

עידוד השימוש (באמצעות הפחתת מיסוי) במוצרים מתכלים ביולוגית ושליחתם לאחר השימוש לאתרי קומפוסט יעודיים, זכה ב – 18% מהקולות.

המשך המצב הקיים, תוך הסתמכות על המדע שימצא פתרונות בעתיד – 4%.

תוצאות המשאל ישמשו את "צלול" במשך פעילותה.