עמותת "צלול" דורשת מהמשרד להגנת הסביבה לבנות תוכנית ארצית כוללת לטיפול בפסולת שתכלול: עידוד להפחתה במקור, הפרדה במקור, כלכלה מעגלית מחזור וקומפוסטציה, ושלא תתמקד אך ורק בהשבת אנרגייה (שריפה/גזיפיקציה) או הטמנה. השקעת משאבים בתוכנית להשבת אנרגייה בלבד תגרום לבזבוז משאבים, תגביר את זיהום האוויר ואת פליטת גזי חממה.
הבעיה – זיהום מפסולת
מזה שנים ישראל שולחת כ- 80% מהפסולת שלה להטמנה. התוצאה היא בזבוז אנרגייה שמושקעת באיסוף, הפרדה ושינוע, תפיסת שטחי קרקע, מטרדי ריח, זיהום מי תהום, פליטת גזי חממה וזיהום אוויר קשה (במידה והטיפול במטמנה אינו מיטבי כפי שזה קורה לא אחת). כמו כן מדובר בבזבוז של חומר שאפשר היה לעשות בו שימוש. יתרת הפסולת שאינה מגיעה למטמנות מושלכת לשטחים הפתוחים ונסחפת לנחלים ולים.
הפתרון – אימוץ מדרג הטיפול בפסולת
בעולם המערבי מקובל "הטיפול המשולב" המבוסס על היררכיית הטיפול בפסולת המורכבת מחמש רמות – מהמועדפת ביותר למועדפת פחות: הפחתה במקור, שימוש חוזר, הפרדה במקור, הכנה למחזור ומחזור, השבת אנרגייה והטמנה. המטרה היא לצמצם את כמות הפסולת המיוצרת ואת כמות הפסולת המגיעה להטמנה או שריפה, ובאותה עת לעודד מחזור והשבה של פסולות אורגניות לאחר קומפוסטציה, או עיכול אנארובי יבש, לדישון קרקעות. שריפת פסולת והטמנה הן ברירות המחדל האחרונות במדרג הטיפול בפסולת בשל המפגעים הסביבתיים ובזבוז המשאבים.
למרבה הצער, למרות שהמשרד להגנת הסביבה הכריז שהוא מאמץ מדרג זה הוא אינו פועל לפיו. במקום להשקיע משאבים ציבוריים בהפחתת פסולת במקור ובתוכניות חינוך והסברה להפחתת צריכה, שימוש חוזר, הפרדה במקור ומיחזור, וכן לעודד פתרונות קצה כלכליים: שימוש חוזר, מחזור, קומפוסטציה ועיכול אנארובי, הוא מתקצב בחלק הארי של הכסף את הפתרון הפחות רצוי – הכמעט אחרון – שריפת פסולת.
יש לציין שבישראל לא נעשה ניסיון אמיתי להפרדה במקור. ב- 2012 פרסם המשרד להגנת הסביבה תוכנית כזו. לאחר שלוש שנים החליט השר להגנת הסביבה שהתוכנית נכשלה ולכן צריך להפסיק את ההשקעה. בעוד שבעולם עברו למעלה משלוש שנים עד שהושגה הפרדה טובה במקור, אצלנו החליטו להרים ידיים, כאשר ברור לכל שלתוכנית לא היה סיכוי להצליח ללא השקעה בחינוך והסברה לאורך זמן ובהשקעה בתשתיות.
התנגדות לשריפת פסולת כפתרון העיקרי
➢ למרות השם היפה "השבת אנרגיה", שריפת פסולת היא בזבוז חומר. היא פולטת גזי חממה ועלולה לגרום לזיהום אויר חמור.
➢ באירופה ובאנגליה שבהן פועלים מתקני שרפה מזה שנים התעוררה להם התנגדות ציבורית רחבה בשל זיהום האוויר שהם פולטים שמגובה במחקרים ומאמרים שמצביעים על קשר בין המשרפות לבין עלייה בתחלואה בקרב אוכלוסייה שמתגוררת בסמוך.
➢ מתקני שריפת פסולת ידועים כמפגע סביבתי ובריאותי בשל פליטת חומרים רעילים ומסרטנים שמצטברים ברקמות לאורך שנים. גם לגבי מתקנים חדשים שכוללים טכנולוגיות לספיחת המזהמים אין מידע מספיק וקשה לדעת מה השפעתם. לכן, על-פי עקרון הזהירות המונעת יש להימנע מהם כאשר יש חלופות מסוכנות פחות.
➢ גם לאחר השריפה כ- 25% ממסת החומר נותרת כאפר שחלקו מכיל חומרים רעילים הדורשים הטמנה על פי תקן ייעודי לפסולת מסוכנת (עשרות אלפי טון של אפר מרחף מכל מתקן שרפה). לחילופין, הפרדה טובה במקור וקומפוסטציה או הפקת ביוגז בעיכול אנארובי יבש מפסולת אורגנית, יאפשרו מחזור, יצירת דשן באיכות גבוהה והשבת אנרגיה של כ- 80% מהפסולת. כלומר, מבחינת מסת שארית החומר הנותרת להטמנה – אין הבדל בין החלופות.
➢ למתקני שרפת פסולת עלויות גבוהות מאוד הכוללות תשתיות והפעלה. השקעה של מיליארדים במתקני שרפה תחבל בהפחתת פסולת ובהפרדה במקור. הצמדת מתקן המיון למתקן שרפת פסולת, במיוחד אם מדובר באותו זכיין, עלולה ליצור תמריץ להפחתת המחזור ולהפניית כל החומר האורגני שהוא בעל ערך קלורי גבוה לשרפה. עקב כך, מתקני טיפול בפסולת שייעודם המרכזי שרפת פסולת ייפגעו ביעדי המחזור.
➢ בינואר 2017 פרסם האיחוד האירופי מסמך שעוסק בקשר שבין מתקני השבת אנרגייה וכלכלה מעגלית בו קרא למדינות החברות לשמור על עקרון ההפחתה במקור ומחזור הפסולות.
➢ באוגוסט 2019 פרסמה מועצת השרים של המדינות הנורדיות המלצה להעלות את יעדיי המחזור, לחלץ כמה שיותר חומרי גלם מזרם האשפה ולאמץ עקרונות של כלכלה מעגלית. המלצה זו באה לאחר שהתברר שכדי לגרום למתקני שרפת הפסולת להיות כלכליים, אחוזי שרפת הפסולת במדינה עלו ופגעו במחזור .
➢ באוקטובר 2019 הודיע הבנק האירופי להשקעות (EIB) שהוא מסיר את תמיכתו ממימון משרפת פסולת בעיר בלגרד, סרבייה, מאחר ולא עמדה ביעדיי מחזור הפסולת. בעוד שמדינות מתקדמות באירופה וארה"ב עוברות לטכנולוגיות שאינן שרפה, ישראל מתכוונת להשקיע את כל יהבה בטיפול בפסולת בטכנולוגיה מיושנת, מבזבזת משאבים שתרחיק את היעדים של הפחתה במקור וכלכלה מעגלית.
➢ החשש הגדול, הלא מופרך, של הציבור בישראל, נובע מהמחסור בפיקוח ואכיפה מצד הרשויות והמשרד להגנת הסביבה והכשלים הנובעים מכך )ראו דו"חות מבקר המדינה בנושא(. מתקני שרפה מתקדמים דורשים תחזוקה גבוהה ופיקוח .
נדרשת גם התאמת תקנות חוק אויר נקי ותקנות הפליטה לניטור ופיקוח על כל החומרים שעלולים להיפלט מהם. גם טכנולוגיות מיטביות לצמצום הפליטות, אם אינן מלוות בפיקוח ואכיפה על הרכב הפסולת ותפעול המשרפה ייצרו מפגעים סביבתיים. החשש הוא שבעקבות מחסור חמור במפקחים ואנשי אכיפה והצורך לפקח על תעשייה מזהמת נוספת לא תהיה הרתעה וכל החומרים שייפלטו – לא ינוטרו.
נקודות נוספות שיש לכלול בכל תוכנית להקמת מתקני קצה לטיפול בפסולת, בדגש על מתקני שרפת פסולת:
- שיתוף ציבור ושקיפות – תוכניות שצפויות להן השפעה כה גדולה על האזרחים ובריאותם, מחייבות שקיפות ושיתוף הציבור והרשויות המקומיות מראשית שלב התכנון ולכלול את כל השיקולים, ההיבטים והדרישות. רק בדרך זו אפשר יהיה להפיג את החששות ולצמצם התנגדויות בשלב מאוחר יותר. תוספת מתקן שריפה בשלב היתר בנייה בתוכנית שלא כוללת אזכור של שרפת פסולת, היא שינוי מהותי ואינה יכולה לדלג על שיתוף הציבור. כמו כן,
ראוי לשלב בתהליך צוות מלווה-מדעי ומקצועי.
- הנחיות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה – צריכות להתפרסם ולכלול חלופות לשרפה, ובחינה השוואתית מעמיקה של השפעה בריאות הציבור על כל אחת מהחלופות.
- תסקיר השפעה על הסביבה למתקן השרפה – צריך להיות חלק מהתוכנית לפני בחירת היזם – חשוב שהתנאים והדרישות המופיעים בתסקיר יהיו מחייבים וברורים כבר בשלב המכרז, על מנת לסנן מראש חברות ויזמים שלא יכולים להוכיח עמידה בתנאים. כתיבת התסקיר לאחר בחירת היזם תגרום לכשל ביישום הוראות והמלצות התסקיר.
- אסור שהסטנדרטים הסביבתיים במכרז יהיו משניים לפיננסיים – החשש הוא שחברה שמקפידה על סטנדרטים סביבתיים מחמירים לא תעבור כי תציע מחיר גבוה יותר מהמתחרות שאינן מקפידות על סטנדרטים. חשוב שהדרישות הסביבתיות והבריאותיות יופיעו במכרז לפני בחירת המועמדים.
- במכרז ובפיקוח על המפעיל יש לוודא את הרכב הפסולת וכמותה – יש לוודא שלמתקן השריפה תוכנס רק פסולת שיורית (כזו שאין לה פתרון אחר) וכזו שמתאימה לשרפה במתקן ואינה יוצרת מפגעי זיהום אוויר (לאחר טיפול בפליטות, לכך יש לקדם רגולציה תומכת). על מנת להבטיח זאת מראש, יש לבצע סקר הרכב פסולת מקומי על מנת לאמוד את רמת יעילות המתקן ופליטת המזהמים.