מכל האמוניה של חברת חיפה כימיקלים, בנפח של 12 אלף טון, הוקם לפני למעלה מ-30 שנה בנמל הכימיקלים של מפרץ חיפה, באזור החשוף לנפילת טילים ולרעידות אדמה וסיכן במשך שנים רבות חייהם של מאות אלפים בחיפה ובצפון הארץ. אמוניה הוא גז רעיל וקטלני ששאיפתו גורמת למוות ביסורים.
ביולי 2011 פתחה "צלול" במאבק בדרישה לסגור את המכל ולמנוע את היבוא המסוכן באמצעות מכלית ענק העוגנת בנמל, אליו הצטרפו גם עיריית חיפה וארגונים סביבתיים נוספים. בתום המאבק ולאחר שהמשרד להגנת הסביבה פרסם מכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה שכשל, המכל נסגר באופן סופי בספטמבר 2017. קדמו לסגירת המכל החלטת בית המשפט העליון והחלטת המשרד להגנת הסביבה שלא לחדש את היתר הרעלים של המכל.
סגירת מכל האמוניה הוא נצחון גדול נוסף של עמותת צלול ושל מאות אלפי אזרחים בצפון הארץ, שדרשו את סגירת המכל שאיים על חייהם במשך שנים.
בעקבות סגירת המכל והאפשרות ליבא אמוניה באיזוטנקים, החליטה הנהלת חיפה כימיקלים לסגור את המפעל ולא לחדש את הפעלתו. מפעל חיפה כימיקלים במישור רותם ממשיך לפעול בתפוקה כמעט מלאה. סגירת המפעל גרמה לשיפור ניכר במי נחל הקישון, שכן המפעל הפסיק להזרים לתוכו מזהמים.
דו"ח מבקר המדינה לעניין המכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רתם
"הכתובת לכשלון המכרז היתה על הקיר"
המאבק לסגירת המכל - שלב אחר שלב
בעקבות מלחמת לבנון השנייה בחנה ועדה ציבורית ברשות האלוף במיל, הרצל שפיר, את ההיבטים של הערכות והתגוננות בכל הקשור למתקנים בהם חומרים מסוכנים בצפון הארץ ובמפרץ חיפה בשגרה ובחירום . כחלק מהפקת הלקחים בחנה הועדה באופן מקיף את הסיכונים הקיימים ממתקנים אלו במקרה של היפגעות, וכן את המיגון והדרישות המיטביים כמענה לסיכונים.
הוועדה גיבשה בדו"ח את המלצותיה לגבי אמצעים ושיטות להפחתת הסיכונים מהמתקנים, כולל חלופות אפשריות להקטנתם. בוועדה השתתפו נציגי גופים שלטוניים העוסקים בנושא, ביניהם: נציגי המשרד להגנת הסביבה, פיקוד העורף, משטרת ישראל, נציבות הכבאות, השלטון המקומי, נציגי גופים ירוקים, נציג התאחדות התעשיינים, האקדמיה ומומחים מקצועיים.
2000
אפריל חיפה כימיקלים ביקשה היתר בנייה למכל מעיריית חיפה.
2001
יולי 2001 הוועדה המקומית אישרה את המכל בתנאים. יו"ר וועדת המשנה הגיש ערר. וועדת הערר דוחה את הערר אך דרשה תנאי נוסף לרשימת התנאים – אישור פיקוד העורף.
2002
דו"ח מבקר המדינה קבע: המשרד להגנת הסביבה טרם גיבש תורה סדורה ומקיפה למניעת אירועי חומ"ס ולא פעל לחקיקה בהתאם.
2005
ראש מדור מחקר ופיתוח בפיקוד העורף, רס"ן בני ברוש, קבע, כי מערכת המיגון של מכל האמוניה, במצבה הנוכחי, אינה מתאימה לדרישות פיקוד העורף וכי אין לאפשר את המשך השימוש בו כאשר אינו עומד בדרישות המיגון.
דצמבר במסגרת יום עיון באוניברסיטת חיפה מזהירים הדוברים מפני פיגוע במיכלית "אגרי ויקינג" המובילה את האמוניה לנמל חיפה. ראש עיריית קריית אתא, יעקב פרץ, דרש מפיקוד העורף לצייד את תושבי חיפה והקריות בערכות מיגון מפני אמוניה, כדי שיוכלו להתגונן במקרה של דליפה. לדבריו: "אוכלוסייה של חצי מיליון נפש נמצאת בקרבה בלתי הגיונית לריכוזי חומרים מסוכנים וביניהם אמוניה". עבודה שנכתבת באוניברסיטת חיפה במסגרת לימודי אפר"ן (ארוע פתע רב נפגעים) בקורס אותו לימד ד"ר אפריים לאור, ונטל בו חלק גם זאב (ווה) צוק רם, לימים סגן ראש המל"ל, קבעה: "במקרה פגיעה במכלית או במיכל האמוניה ימותו 17 אלף איש". "צלול" הסתמכה על עבודה זו בדרישתה לסגור את המכל.
2006
כחודשיים לפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה, מפקד פיקוד העורף, אלוף יצחק גרשון, אישר את המכל באופן מפתיע. זמן קצר לאחר מכן הוציא פיקוד העורף מסמך שכותרתו "אישור פיקוד העורף לבטיחותו של מכל האמוניה". על המכתב חתום ראש לשכת אלוף פיקוד הצפון, נעם שילה, שכתב: "רמת האיום הסביבתי העלולה להיווצר כתוצאה מפגיעה במכל האמוניה נבדקה שוב אל מול האיום ומול רמת המיגון הקיימת במתקן. מכאן שהמכל עומד בקריטריונים של פיקוד העורף, בעיקר בשל העובדה כי במצב של מלחמה המכל ירודד לרמה שלא יהיה בה כדי לפגוע באוכלוסייה השוכנת בקרבתו". מה ששילה לא ציין היא את העובדה שלא ניתן לרדד את המכל, שכן אין מכל נוסף שניתן להעביר אליו את האמוניה. הרידוד יכול להתבצע רק בהתאם לכושר היצור של המפעל.
יוני 2006 פרצה מלחמת לבנון השנייה. טילים נפלו בקרבת המכל. חיפה כימיקלים הודיעה שהיא מרוקנת את מכל האמוניה, דבר שלא קרה בפועל. מפקד פיקוד העורף הודיע בכנסת שכמות האמוניה במכל הופחתה, למרות שהדבר לא היה נכון וספג על-כך ביקורת קשה בתום המלחמה.
הוועדה המקומית דחתה את בקשת חיפה כימיקלים למתן היתר בנייה.
נובמבר 2006 משרד להגנת הסביבה הורה על הקמת ועדת אלוף הרצל שפיר, עליה הוטל לבחון את הסיכונים הקיימים כתוצאה מטיפול ופעילות חומרים מסוכנים בשגרה, מלחמה, פעילות עוינת או רעידות אדמה. הדו"ח קבע, שעשרות אלפי אנשים נמצאים בטווח הסכנה בעקבות המצאות חומרים מסוכנים במפרץ חיפה. עוד קבע הדו"ח, שהדיבור על העברת מכלים או מפעלים אינו מציאותי, אך דורש את מיגון גג המכל בטענה של עלות תועלת, כלומר, עלות מיגון גג המכל פחות בהרבה מעלות הנזק הצפוי מפגיעה בו. המיגון לא יוצא אל הפועל בשל התנגדות משרד התחבורה להגבהת המכל, אך גם בשל אי סבירות טכנית.
2007
מרץ 2007 חיפה כימיקלים עותרת כנגד החלטת הוועדה המקומית שלא לתת היתר בנייה. בית המשפט מורה לחזור לוועדת הערר המחוזית. ועדת הערר מאשרת את החלטת הוועדה המקומית שלא לתת היתר בנייה.
2010
יוני 2010 ח"כ דב חנין הגיש הצעה לסדר בנושא מיכל האמוניה. אלוף (מיל) הרצל שפיר אמר בדיון שמיכל האמוניה בולט בשטח ולכן "נדבקים" אליו. ראש עיריית חיפה, יונה יהב, אמר שהעירייה אינה מעוניינת שהמכל יישאר במקומו וכי המנכ"ל, נדב שחר, מוכן לדבר על פתרונות שונים. מפקד שירותי הכבאות בחיפה (בדימוס) יוסי ריבק אמר שהמכל לא הטריד אותו בעת המלחמה.
אוקטובר 2010 המשרד להגנת הסביבה פירסם מכרז לחברה שתכתוב עבודה ובה הצעות למציאת חלופות למכל, מתוך כוונה להפסיק את השימוש בו. חברת "אתוס" זכתה במכרז.
דצמבר 2010 שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, ברכה בר זיו, דחתה את העתירה המינהלית שהגישה חיפה כימיקלים בעקבות החלטת ועדת הערר המחוזית שלא לאשר את המכל. השופטת מתחה ביקורת על התנהלות העירייה שאפשרה את הקמת המתקן הפועל במשך שנים ללא רישיון. לדעתה, הוועדה שגתה מלכתחילה כאשר נתנה למפעל היתר להקמת המיכל ושגתה בכך שלא פעלה להריסתו ו/או לסגירתו. עוד אמרה השופטת: "בניגוד לניסיונה של החברה להציג את בקשתה כלגליזציה של מבנה בטון תמים שנבנה בסטייה קלה מההיתר, מדובר בבקשה להתיר קיומו של מיכל המכיל 14 אלף טון אמוניה, על קרקע המועדת להתנזלות ולרעידות אדמה, באזור החשוף לסיכון ביטחוני, כאשר פגיעת טיל בגג המבנה עלולה לגרום לאסון הירושימה באזור מפרץ חיפה".
חיפה כימיקלים טענה, כי לוועדת הערר אין סמכות לקבוע אילו נושאים יכללו בתוכנית המתאר וכי להחלטות ועדת הערר השלכות קשות על המבנים הקיימים במסוף הכימיקלים בנמל חיפה. עיריית חיפה טענה כי המכל פועל ללא היתר בנייה ורישיון עסק מאז הקמתו תוך סיכון חיי הסובבים.
2011
20.12.11 חברת אתוס הגישה את העבודה "חלופות למערך היבוא, האחסון, הניפוק והשינוע של אמוניה במפרץ חיפה". החלופה הנבחרת היא הקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, מקבל את ההמלצות.
2012
9.2.12 "צלול" דרשה מפיקוד העורף לתרגל תרחיש של דליפה גז אמוניה במסגרת התרגיל השנתי הלאומי המתוכנן. הבקשה לא נענתה "צלול" ערכה הפגנה בפתח מפקדת התרגיל.
10.3.12 המשרד להגנת הסביבה הודיע, שהוא מאמץ את המלצת "אתוס" (זכו לביקורת מצד מבקר המדינה). משרד התמ"ת פירסם הזמנה להציע הצעות לגורמים שונים במשק להקים חלופות וקיבל כ-10 תשובות. המשרד להגנת הסביבה התחייב להביא לסגירת המיכל עד לסוף 2015. משרד הכלכלה הודיע שיכריז על החברה שתקים את המפעל עד לסוף 2012. אחר-כך המשרד להגנת הסביבה חזר בו וטען שהמועד לסגירת המיכל יהיה ראשית 2017.
21.12.12 "צלול" ביקשה מהמפלגות להכניס את הדרישה לסגירת מיכל האמוניה למצע הבחירות שלהן.
2013
28.1.13 המשרד להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת הודיעו על פרסום התמחרות להקמת מפעל לייצור אמוניה.
15.2.13 "צלול" מזהירה מפני כוונות החיזבאללה לפגוע במכל, תוך סיכון חיי התושבים.
5.4.13 השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, הודיע עם כניסתו לתפקידו, כי אחת המשימות המרכזיות של משרדו תהיה בניית מפעל לייצור אמוניה.
14.4.13 גישושים בין עיריית חיפה וחברת חיפה כימיקלים בניסיון להגיע לפשרה בעניין סגירת מכל האמוניה, עד להקמת המפעל במישור רתם.
21.4.13 בעקבות הפיצוץ במפעל לייצור דשן בעיירה ווסט, טקסס, השר פרץ מכנס ישיבת שרים בנושא המכל. "צלול" דורשת לפנות את המכל באופן מידי.
23.4.13 דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה – יו"ר הוועדה ח"כ מירי רגב: "תעזבו את ההיבטים הכלכליים, תתייחסו לאזרח ואיך אנחנו מגנים עליו".
29.4.13 "צלול" ביקשה מוועדת הפנים והגנת הסביבה לדרוש ממשרדי הממשלה לקיים את הבטחתם לציבור ולהביא לסגירת המכל.
6.5.13 "צלול" דרשה מפיקוד העורף לפרסם בדחיפות הוראות כיצד יש לנהוג במקרה של דליפה ממכלי האמוניה בכל הארץ ובעיקר בעת דליפת המכל במפרץ חיפה.
15.6.13 "צלול"דרשה מפיקוד העורף לתרגל דליפת אמוניה בתרגיל העורף הלאומי. ועדת הפנים והגנת הסביבה ערכה דיון מיוחד בנושא חומרים מסוכנים, ובראשם מכל האמוניה של חיפה כימיקלים. השר פרץ הודיע, שידרוש מהאוצר סכום של 70 מיליון שקל כתשתית להקמת מפעל לייצור אמוניה בדרום הארץ
27.6.13 הממשלה גיבשה הצעת החלטה להפסקת פעילות המכל ולהקמת מפעל עד לסוף 2017.
16.7.13 "צלול" פונה לשר הכלכלה, ח"כ נפתלי בנט, בדרישה לזרז את הקמת מפעל האמוניה בדרום הארץ.
6.10.13 הממשלה מחליטה: (החלטה 766) להקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם "במהירות האפשרית". ההחלטה כוללת הקמת צוות היגוי בינמשרדי, בראשות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד לפלר, ובהשתתפות נציגי משרד הכלכלה, משרד התשתיות הלאומיות, המשרד להגנת העורף, משרד האוצר ומינהל מקרקעי ישראל. על הצוות הוטל לפרסם מכרז קרקע עד לסוף 2013 ולהביא לחתימת חוזה פיתוח עם היזם לא יאוחר מ-15.9.15, בכפוף להשלמת תכנית מפורטת. בנוסף הטילה הממשלה על השר פרץ לדווח לה בכתב, אחת לחצי שנה, על התקדמות הפרויקט. צלול: "אסור לאפשר לפצצת הזמן הזו להמשיך לתקתק".
20.10.13 הממשלה הודיעה על צוות לקידום הקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם. מבקר המדינה מתח ביקורת קשה על התנהלות הממשלה בנושא זה.
27.1.1.13 "צלול" דורשת מהמשרד להגנת הסביבה לשלול את היתר הרעלים של המפעל.
31.12.13 צלול דורשת מהמשרד להגנת הסביבה לפעול ללא דיחוי לפרסום מרכז קרקע להקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם.
2014
28.1.14 רשות מקרקעי ישראל, משרד הכלכלה והמשרד להגנת הסביבה מפרסים עוד הזמנה להשתתף בהליך מיון מוקדם לחכירת קרקע לצורך הקמת מפעל ליצור אמוניה. שמונה חברות עונות לבקשה, ביניהן חברות בינלאומיות. מכרז הקרקע אינו מפורסם.
10.7.14 על רקע איומים לשיגור טילים על אזור הצפון, "צלול" פונה לשר פרץ בדרישה לרוקן את המכל ולמנוע את הגעת מכלית האמוניה.
25.7.14 "צלול" דורשת למנוע את כניסת מכלית האמוניה עלרקע המשך איומי החיזבאללה.
7.11.14 אמוניה דולפת במפעל בהוד חפר. כבאי אחד נהרג. "צלול": "זהו קצה הקרחון".
25.11.14 מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד לפלר, מודיע בישיבת מועצה של עיריית חיפה, כי הקמת המפעל לייצור אמוניה במישור רותם וסגירת המכל יידחו בשנה נוספת עד 2018.
26.11.14 צלול דורשת מראש הממשלה בנימין נתניהו, לקחת על עצמו את הובלת סגירת המכל.
2015
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד לפלר, מודיע כי משרדו יפרסם את המכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה בסוף ינואר 2015.
28.4.15 המכרז טרם פורסם. "צלול" דורשת לפרסמו ללא דיחוי.
28.5.15 השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, מתחייב לפרסם מכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה.
2.6.15 בית המשפט העליון מורה למשרד להגנת הסביבה להגיש בתוך 45 יום לתוכנית לגבי המשך פעילות המכל. "צלול" דורשת סגירה עכשיו!
10.6.15 בפגישה עם ראשי רשויות השר להנת הסביבה, אבי גבאי, מתחייב לפרסם את המכרז להקמת המפעל.
23.6.15 המשרד להגנת הסביבה מפרסם את המכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם. במכרז חסרים פרקים משמעותיים – פרטי החוזה, פרטי חוזה הקרקע ועוד. "צלול" כותבת מכתב לשר האוצר, משה כחלון ולשר גבאי, בדרישה להשלים את הפרטים החסרים ומזהירה מפני עיכובים נוספים.
5.11.15 "צלול" דורשת מהמהשרד להגנת הסביבה להשלים את החלקים החסרים במכרז.
22.11.15 בעקבות דרישת "צלול" המשרד להגנת הסביבה מפרסם את החלקים החסרים במכרז.
2016
28.1.16 החברות המעוניינות להשתתף במכרז טוענת שמחיר הגז הגבוה, שסוכם עם הממשלה, הוא מכשלה קשה ודורשות להפחיתו.
25.2.16 נסראללה מכריז כי טיליו מכוונים למכל ושלפגיעה בו צפוי אפקט של פצצת אטום.
7.3.16 "צלול" דורשת משר הביטחון, משה יעלון, לפעול לצמצום כמות האמוניה במכל ולפעול לסגירתו.
19.4.16 "צלול" מפרסמת עצומה לסגירת המכל ומבקשת מהציבור לחתום עליה. מאות חותמים עליה ביום כדור הארץ המתקיים בפארק הקישון בחיפה.
15.5.16 המשרד להגנת הסביבה מכריז על עוד דחיה בפרסום שם החברה הזוכה להקמת המפעל במישור רותם. "צלול" דורשת לבטל את המכרז.
7.7.16 מתברר שהמדינה אינה מתחייבת לסגור את המכל. לטענת החברות המשתתפות במכרז, הם חייבים הבטחה מפורשת לסגירתו הסופית.
25.8.16 "צלול" פונה לשר הביטחון, אביגדור ליברמן, בדרישה ליטול אחריות ולסגור את המכל.
30.10.16 עמותת צלול פרסמה עצומה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, "ראש הממשלה, אנחנו מפחדים", עליו חתומים 1,000 גברים ונשים הדורשים לסגור את המכל.
15.11.16 תבת המכרזים במשרד להגנת הסביבה נותרה ריקה, אף חברה לא הגישה הצעה להקמת המפעל. "צלול" דורשת את התערבות ראש הממשלה.
22.11.16 "צלול" בכנס חירום: "אנחנו בני ערובה בידי חיפה כימיקלים". "צלול" יוזמת מכתב עליו חותמים כל ראשי הערים בצפון, הקוראים לנתניהו לסגור את המכל.
7.12.16 בעקבות כשלון המכרז להקמת המפעל ליצור אמוניה במישור רותם, הזמין מנהל מחוז צפון של המשרד להגנת הסביבה, שלמה כץ, את חיפה כימיקלים לשימוע.
20.12.16 "צלול" מארגנת הפגנת מחאה בפתח המשרד להגנת הסביבה בחיפה בדרישה שלא להאריך את היתר הרעלים של המכל. הרקע להפגנה – שימוע לחיפה כימיקלים
26.12.16 "צלול" דורשת מהמשרד להגנת הסביבה לפרסם את פרוטוקול השימוע שנערך לחיפה כימיקלים.
2017
מומחים, בראשות פרופ' אהוד קיינן מפרסמת את "דו"ח הוועדה המקצועית לבחינת נושא האמוניה במפרץ חיפה", הקובע שמכל האמוניה שווה לחמש פצצות אטום וכי מכל האמוניה אינו נכס אסטרטגי של מדינת ישראל.
12.2.17 שופטת בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה, ג'דה בסול, מורה על הפסקה מידית של יבוא אמוניה נוזלית למפרץ חיפה ועל ריקון המכל בשל מסוכנותו הרבה למאות אלפים במטרופולין חיפה. (תיק פלילי 191/2017).
ההחלטה ניתנה בעקבות נתונים חדשים שהציגה עיריית חיפה לבית המשפט בדבר מסוכנותו של המיכל ומסוכנותה של האוניה המובילה אמוניה למיכל. הנתונים הובאו במסגרת דוח הוועדה המקצועית לבחינת נושא האמוניה ינואר 2017, שהוכן על ידי שורה של מדענים מהשורה הראשונה. לטענת עיריית חיפה פגיעה במיכלית שקולה לחמש פצצות אטום שיגרמו למותם של מאות אלפים, ובעקבות שנים של מחאה ציבורית, בראשה עמדה עמותת צלול שדרשה לסגור את המיכל המסוכן.
חשוב לציין, כי הדיון בבית המשפט לעניינים מינהליים מתקיים מאז 2012, זאת במקביל לדיונים בבית המשפט העליון אליו פנתה חיפה כימקלים המערערת על סירובה של העירייה להעניק לה היתר בנייה ורשיון עסק (דיונים אלה מתנהלים בדלתיים סגורות בשל טענות לסודות בטחוניים).
השופטת בסול טענה במהלך השנים, כי היא מעדיפה שלא לקבל החלטה בנושא בשל הדיונים בבית המשפט העליון, אך הפעם בשל הסכנה הגדולה לה נחשפה היא מחליטה לסגור את המיכל ולהורות על ריקונו. בדבריה מתחה השופטת ביקורת קשה על משרדי הממשלה שלא פעלו בנחישות למצוא פתרונות וחשפו בכך את הציבור לסכנה קשה.
בדבריה אמרה השופטת בסול:
"עסקינן במצב הנמשך שנים, כאשר הרגולטור אינו פועל בשקידה ראויה למציאת פתרונות בו בעת שהאוכלוסיה אזרחית גדולה חשופה לסכנות מהמשך ניהול העסק דנן".
עוד אמרה: "…כאשר המדינה אינה נותנת פתרונות ישומיים נראים לעין, אין הרשות המקומית שבתחום שיפוטה פועל באותו עסק, מנועה או חסומה מלדאוג לשלומם ולבטחונים של התושבים הנמצאים בתחום שיפוטה…".
"…הטיעון כי מדובר במכל חיוני למשק, כאשר המשיבה מחייבת להחזיק במלאי בכמות מינימלית הנקבעת לה לצרכי שעת חירום, טיעון זה במידה רבה פופוליסטי ומטרה בעדת שמתברר כי הכמות הנחוצה לשעת חירום היא של 2,000 עד 3,000 טון בלבד. כ-3% מהכמות המחוזקת על-ידי המשיבה, כאשר החלק הארי של האמוניה משמש את המשיבה עצמה לצרכי עסקיה, שאין לשכוח כי מדובר בעסק פרטי הפועל למטרות רווח…".
"…הבחינה היא חיי אדם וביטחונים אל מול אינטרסים כלכליים, כספיים והתשובה לשמה מה הוא האינטרס העדיף היא ברורה למדי".
ב-15.2.27 השופטת תמר שרון נתנאל, מבית המשפט המחוזי בחיפה, נתנה צו עיכוב ביצוע להחלטת בית המשפט לעניינים מקומיים, המחייב את חיפה כימיקלים לרוקן את המיכל עד לקבלת תגובה מהעירייה. עוד קבעה השופטת, כי היועץ המשפטי לממשלה רשאי להגיב לבקשת עיכוב הביצוע עד ה- 19 בפברואר בשעה 10:00. הדיון בערעור נקבע לשמיעה ל-26 בפברואר בשעה 13:00.
החלטת השופטת באה בעקבות ערעור שהגישה חיפה כימיקלים לבית המשפט המחוזי בחיפה על החלטת בית משפט לעניינים מקומיים בחיפה ביום ראשון לרוקן את מיכל האמוניה שבמפרץ חיפה בתוך 10 ימים. לטענת חיפה כימיקלים, כל טענות עיריית חיפה כבר נדחו בעבר על-ידי בית המשפט על סמך חוות דעתם של גורמי ביטחון בהם צה"ל והמועצה לביטחון לאומי. עוד טענה חיפה כימיקלים שהמיכל מכיל מלאי חירום המשמש את כל המדינה.
לטענת חיפה כימיקלים: "עיריית חיפה מפריחה נתונים מופרכים ודמגוגיים שתכליתם לזרוע בהלה בקרב הציבור, שעה שלא רק שאין להם כל תימוכין מדעיים או עובדתיים הרי שהם גובלים בהטעייה – לא פחות. עמדתם הנחרצת של הגורמים המופקדים ואמונים על ענייני הבטיחות ועל תרחישי חירום – פיקוד העורף, המועצה לביטחון לאומי ועוד, הינה, כפי הנטען בתגובותיה של המדינה, שהמענה המיגוני הקיים נותן מענה הולם לעת הזו לכל תרחישי הייחוס הרלבנטיים, תוך שבכל הנוגע לטענותיה של המשיבה ביחס לסיכון הנשקף מאוניית האמוניה נטען כי סבירות התרחיש הנטען על ידה הינה נמוכה מאוד".
עורכי הדין של חיפה כימיקלים גם תקפו את דו"ח מומחי הטכניון שהציגה עיריית חיפה, לפיו פגיעה באונייה תגרום למותם של מאות אלפים.
עוה"ד יוסי בנקל ואלי כהן: "כותבי הדו"ח לא טרחו כלל לבקר במסוף האמוניה הארצי, להיפגש עם המשיבה ומומחיה, כמו גם, עם מומחי פיקוד העורף, המועצה לביטחון לאומי והמשרד להגנת הסביבה שלהם יש את המיומנות הבקיאות והידע הנדרשים המשמשים אותם למעקב ופיקוח שוטף על מסוף האמוניה הארצי והאמצעים להגנתו, מזה שנות דור ואשר חוות דעתם, כפי שיפורט להלן, עומדת בסתירה ובניגוד, לשון המעטה לנטען בדו"ח. מה גם בכל הכבוד, אין לאף אחד מעורכי הדו"ח מומחיות בכל הנוגע למסופי אמוניה וממילא הדבר לא נטען על ידם כי יש להם מומחיות כאמור ו/או חיברו דוחות דומים עבור גופים נוספים בעניינים אלו ודומה כי לא בכדי".
לדעת עמותת צלול, התנהלותה של חיפה כימיקלים ראויה לכל גנאי ולהתערבות דחופה של משרדי הממשלה שחייבים להודיע על כוונתם לסגור את המיכל ולאפשר פעילות תקינה של התעשייה ללא האיום המרחף על ראשם של תושבי חיפה..
יש לציין, כי בראשית מרץ 2017 יתבקש המשרד להגנת הסביבה להחליט האם הוא מחדש את היתר הרעלים של המיכל. משמעות אי הארכת ההיתר היא סגירת המיכל. עמותת צלול דורשת מהשר להגנת הסביבה, זאב אלקין, להוכיח אחריות ציבורית ולא לחדש את ההיתר.
ב-5 במרץ צפוי דיון בבית המשפט העליון בערעור שהגישה חיפה כימיקלים על סירובה של עיריית חיפה להעניק לה רשיון עסק.
במקביל לדיונים פרסמה קבוצה של מהנדסים, מדענים וחוקרים מסמך – חלופות יישמויות למשק האמוניה – הערכת חירום של משק האמוניה ונגזרותיה. ממנו עולה, שקיימות חלופות מידיות ליבוא האמוניה, בין השאר יבוא חומצה חנקתית, יבוא אמוניה במכלים קטנים ועוד.
17.2.17 "צלול" דורשת משר הכלכלה, אלי כהן, להפקיע את מלאי האמוניה מידי חיפה כימיקלים ומפרסמת מודעה בעיתון: "האחים טראפ, המשחק נגמר".
19.2.17 "צלול" מגישה בקשה לבית המשפט בחיפה לצרפה כ"ידיד בית המשפט" במסגרת צו עיכוב הביצוע שהגישה חיפה כימיקלים לבית המשפט המחוזי בחיפה.
עמותת צלול הגישה בקשה לבית המשפט המחוזי לצרפה כ"ידיד בית המשפט" במסגרת הדיון בצו עיכוב הביצוע שנתן בית המשפט המחוזי בחיפה להחלטת בית המשפט לעניינים מקומיים, לרוקן את מיכל האמוניה שבמפרץ חיפה. לדיון ביקשה להצטרף גם התאחדות התעשיינים. חיפה כימיקלים ביקשה לצרף לדיון גם את היועץ המשפטי לממשלה.
הדיון יתקיים ב-26 לפברואר ב-13.00.
את בקשתה מבססת "צלול" על-כך שהיא עמותה הפועלת מזה שנים רבות למען הציבור ולמען הסביבה והיא בעלת מומחיות באיתור כשלים סביבתיים, בטיחותיים וכאלה הפוגעים בצדק החלוקתי ועל-כי היא פועלת להסרתם אל מול מקבלי ההחלטות ועל מול הציבור. עוד טענה "צלול", שהיא מובילה במשך שנים ארוכות את המאבק לסגירת מיכל האמוניה בחיפה, נוכח המפגע הבטיחותי-סביבתי החמור הנוצר בשל פעילותו, ונוכח האפשרות של דליפה ממנו בשל אירוע בטחוני, תפעולי או הקשור למפגעי טבע, שצפויים לגרום לנזק אדיר לחיי אדם ולסביבה הימית והיבשתית. טענה נוספת היא, שפגיעה במיכל או באוניה עלולים לגרום לאסון סביבתי אדיר ממדים שינבע ממגע האמוניה עם מי הים והפגיעה בחי ובצומח שבו, זאת בנוסף לפגיעה האנושה בחיים של מאות אלפים במפרץ חיפה.
"צלול" הדגישה, כי היא מובילה לאורך שנים פעילות ציבורית לסגירת מכל האמוניה וזאת לצד פעילותה הציבורית להגנה הים, החופים והנחלים, וכי במהלך השנים פעלה כנגד הסחבת רבת השנים בפעילות לסגירת המכל זאת לאור התכחשות של חברת חיפה כימיקלים לסיכון שגורם המיכל, תוך ניסיון להציג מצג הממזער את הסיכונים ולנוכח גרירת הרגליים של הרשויות בטיפול בבעיה.
לטענת "צלול", לא ניתן להגדיר את המיכל כמפעל חיוני למשק. אך גם לו היה מדובר במפעל חיוני, לא היה מקום לדחות את מועד סגירתו מעבר לדחייה שכבר התרחשה, ואם כימיקלים לא נערכה לאפשרות של סגירת המיכל, ולא הכינה תכניות לאפשרות כזו, אין לה אלא להלין על עצמה, וכי דווקא דרך פעולתו של בית המשפט לעניינים מנהליים, שהמתין שנים ארוכות טרם מתן הצו, היא האמצעי המידתי שאפשר לחיפה כימיקלים להיערך בדיוק לתרחיש הנוכחי.
בבקשתה פרטה "צלול" את פעילותה ארוכת השנים לסגירת המיכל הכוללת פעילות ציבורית רחבה, קיום חוגי בית, הפגנות, פרסום מודעות, קיום כנסים, דיונים בכנסת ועוד.
לבקשה להצטרפות כידיד בית המשפט
במקביל לבקשת "צלול" גם התאחדות התעשיינים העבירה בקשה לצרפה במעמד של ידיד בית משפט
עיריית חיפה סרבה לבקשת התאחדות התעשיינים.
מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג שלח מכתב למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר בבקשה להאריך את היתר הרעלים בשלושה חודשים במטרה לאפשר לתעשייה להתארגן ליבוא או יצור אמוניה לפני סגירת המיכל. עמותת "צלול" סבורה שעל המשרד להגנת הסביבה לסרב לבקשה, שכן המפעלים יודעים מזה חודשים רבים שהמיכל אמור להיסגר והיתה לשם שהות מספיקה להתארגן לכך.
20.2.17 "צלול" יוזמת מכתב משותף לכל ארגוני הסביבה באזור חיפה והצפון ובו דרישה לסגור את המכל.
22.2.17 המשרד להגנת הסביבה מודיע כי יחדש את היתר הרעלים לשלושה חודשים בלבד. ארגוני הסביבה לשר אלקין: סגור את המכל עכשיו.
המשרד להגנת הסביבה הודיע שיחדש את היתר הרעלים של מיכל האמוניה לשלושה חודשים בלבד – עד לסוף יוני 2017. במהלך תקופה זו יוטל על חברת חיפה כימיקלים למצוא חלופות ליבוא האמוניה.
עוד החליט המשרד להגנת הסביבה כי בסוף יוני 2017 המיכל ירוקן ולא יעשה בו שימוש.
עוד עולה מההיתר, כי חיפה כימיקלים תאלץ לקבל אישור בעבור כל מכלית הנכנסת לנמל וכי אם תחליט שלא לספק את צרכי המשק, היתר הרעלים יבוטל.
יצוין, שאם חיפה כימיקלים תרצה להאריך את ההיתר היא תאלץ לפנות לבית המשפט או לוועדת שרים לרגולציה.
עוד אמר אלקין: "הגענו לאן שהגענו לא בחדווה גדולה. אנחנו לא רוצים לפגוע בתעשייה. היה שיח (עם חיפה כימיקלים) במשך שלושה חודשים, אבל הם ישבו בחיבוק ידיים ולא הניחו על שולחנינו הצעה. אין דרך חזרה ממועד סגירת המיכל. שמחתי לשמוע שנפל האסימון אצל כולם, בעוד שלושה חודשים המיכל הופך לז"ל. צריך להתארגן למציאות חדשה, בלי לסכן חיים ובלי לסכן את התעשייה".
מנכ"ל חיפה כימיקלים, נדב שחר, אמר בישיבה, כי משרד האוצר היה נגד הקמת המפעל וכי שאף ליבא אמוניה מירדן ולהקים מיכל אמוניה בקצא"א. עוד אמר כי לא התקיים שום דיון להקמת המפעל וכי ברגע שהמדינה הודיעה בבית המשפט שהיא לא צריכה מלאי חירום ואין צורך בנקודה לכניסת אמוניה וכי כל גוף ימצא פתרון לעצמו, חיפה כימיקלים תדע למצוא אלטרנטיבות שבבסיסן עמידה ברמת מלאים. "לא צריך מיכל של 12 אלף טון", אמר, "אפשר לסגור את המיכל".
מנכ"ל צלול, מאיה יעקבס, אמרה כי בעקבות הדיווחים בתקשורת יש לפתוח בחקירה האם המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) אכן נסמכה על דו"חות של חיפה כימיקלים כשגיבשה את עמדתה בדבר אי מסוכנות המיכל. עוד דרשה לוודא שהמיכל יסגר באופן סופי ולא ישמש לאחסון מלאי החירום (3,000 טון).
2.3.17 בעקבות דיון בערר על החלטת השופטת ג'דה בסול, בית המשפט המחוזי קובע שיש לסגור את המכל ב-1 באפריל. "צלול" קוראת לאחים טראפ לא לערער על ההחלטה.
11.3.17 "צלול" פונה לכחלון בבקשה שלא להיעתר לבקשת משפחת טראפ להמשיך להפעיל את המכל ולשמור בו מלאי של 600 טון.
17.3.17 עובדי חיפה כימיקלים מפגינים מול ביתו של שר האוצר כחלון בבקשה לא לסגור את המכל. "צלול" דורשת מהאוצר שלא להיענות לבקשה, אלא לסייע למפעל לחצות את קו הביניים עד להקמת המפעל.
20.3.17 "צלול" בוועדת העבודה של הכנסת: "חיפה כימיקלים הכשילה כל פתרון ועושה שימוש ציני בעובדים".
"אנחנו פונים לראש הממשלה והשרים לקיים דיון דחוף בנושא מיכל האמוניה ומצפה שיצאו עם החלטה מעשית ולא הצהרתית", כך אמר יו"ר ועדת העבודה והבריאות של הכנסת ח"כ אלי אללוף, בתום דיון סוער בוועדה בשאלת עתידם של העובדים על רקע סגירתו המתקרבת של מיכל האמוניה של חיפה כימיקלים. לחברת חיפה כימיקלים אמר כי הגיע הזמן שתגיש הצעות קונקרטיות לחלופות ליבוא האמוניה והוסיף, כי חיפה כימיקלים התחמקה מאחריות. "אסור שאף אחד מהעובדים ימצא עצמו ללא עבודה", אמר. עוד התחייב לקיים דיונים נוספים בנושא זה.
במהלך הדיון האשימו רוב הדוברים את חיפה כימיקלים בכך שהיא משתמשת בעובדים בצורה צינית וכי היא היחידה האחראית למשבר שנוצר בכך שלא הביעה נכונות להקים מפעל לייצור אמוניה ולא הסכימה להתחייב לרכישת האמוניה מהמפעל שיוקם. עוד עלה מהדיון, כי מתקיימים מגעים עם ממשלת ירדן לרכישת אמוניה לשלב הביניים עד להקמת המפעל.
עמותת צלול הודיעה בתגובה, שהיא קוראת לממשלה ולחברי הכנסת לא לעכב את סגירת המיכל, לזרז את יישום החלופות, ביניהם חלופה ליבוא אמוניה מירדן ולנקוט באמצעי ענישה כנגד חיפה כימיקלים שמחזיקה את העובדים כבני ערובה ועושה בהם שימוש ציני.
דף העמדה שחילקה צלול לחברי הכנסת:
עמותת צלול מבקשת מחברי הכנסת שלא להיעתר לסחטנות שמפעילה בימים חברת חיפה כימיקלים, במטרה להמשיך את פעילות מיכל האמוניה המסוכן שבמפרץ חיפה לשנים הבאות, ובאותה שעה לדאוג לעובדי המפעלים לבל יהפכו לקורבן להתנהלותה הצינית של הנהלת החברה.
כידוע לכם בוודאי, המשרד להגנת הסביבה קבע שאין לחדש את היתר הרעלים של המיכל, החל מראשית יוני 2017. במקביל, הורה בית המשפט המחוזי בחיפה לרוקן את מיכל עד ה-1 באפריל 2017, ולאסור את כניסתה של מיכלית האמוניה לנמל חיפה. במסגרת הדיון בבית המשפט המחוזי הודיע בא-כוח המדינה, כי בדק מול כל משרדי הממשלה הרלוונטיים ואלה קבעו, כי אין צורך במיכל וכי ניתן לסגור אותו באופן מידי. במהלך דיון בכנסת, שנערך ב-27.2.17, הצהיר גם מנכ"ל חיפה כימיקלים, נדב שחר, כי לחברה אין צורך במיכל.
לאחר החלטות והודעות חשובות אלה, ותוך התעלמות מהן, פנתה הנהלת חיפה כימיקלים לשורה של שרי ממשלה, בדרישה שלא לסגור את מיכל האמוניה, תוך הבטחה לפיה בכוונתו להקים מפעל ליצור אמוניה, בסיוע נדיב של המדינה. עוד ביקש מבית המשפט המחוזי בחיפה לשנות את החלטתו ולאפשר לשמור במיכל מלאי של 600 טון, בטענות שונות, ביניהן שהריקון עלול להיות מסוכן. בקשה זו שמה ללעג את החלטת בית המשפט ואת החלטת כבוד השר להגנת הסביבה, שכן לדעת מומחים, 600 טון מסוכנים באותה מידה כמו 2,000 טון או 12,000 טון, וכל תכליתו של המהלך היא לשמור על המיכל כדי שניתן יהיה למלאו מחדש, וזאת למרות הסיכון הרב שבהשארת האמוניה במיכל.
עמותת צלול מבקשת מחברי הכנת להתנגד לבקשת הבעלים של חיפה כימיקלים, שבמשך שלוש וחצי השנים האחרונות הכשיל את הניסיון להקים מפעל לייצור אמוניה, בכך שסרב לייצר אמוניה בעצמו, למרות שהוא המשתמש הראשי באמוניה בישראל, וניצל את כוחו המונופוליסטי לרעה, כשסירב להתחייב לרכוש אמוניה מהמפעל שיוקם, למרות שבלעדי חיפה כימיקלים כלקוח נפגעה הצדקתו הכלכלית של המפעל העתידי. ברור אפוא, שאם חיפה כימיקלים הייתה מעוניינת בהקמת מפעל ליצור אמוניה, הייתה משתתפת במכרז בעצמה או מצטרפת לאחת הקבוצות שהשתתפו במכרז, ולא מחכה עד לרגע הסגירה, לא היינו בסבך שאנו נמצאים בו כיום.
עמותת צלול חושבת שיש לדאוג לשמירת התעשייה ומעל לכל, להגן על העובדים. למרבה הצער, דווקא הנהלת החברה, אשר מובילה קמפיין "דמעות תנין" לטובת העובדים, היא זו שלא נקטה בשום צעד מוקדם אשר יבטיח את המשך העסקתם.
"צלול" מבקשת מכבוד חברי הכנסת, כי ידרשו שכל סיוע ממשלתי, או כל דחיית זמן קצרה שתתאפשר לחברה לשם התארגנות, בכך שלא יפוטרו העובדים במפעלי חיפה כימיקלים ודשנים בחיפה ובדרום. בנוסף, מבקשת "צלול", כי כספי הסיוע הממשלתי, באם יובטחו, יופנו בראש ובראשונה לתמיכה בחלופות זמניות לאספקת אמוניה, שיסופקו עד שהמפעל לייצור אמוניה יעמוד על כנו, בין באמצעות ייבוא חומצה חנקתית או באמצעות כל חלופה אחרת, שתאפשר המשך ייצור דשנים ללא המשך השימוש במיכל. סיוע כזה יאפשר לחיפה כימיקלים לעבור את תקופת הביניים עד להקמת המפעל מבלי לפטר מאות עובדים.
26.3.17 בית המשפט המחוזי מטיל על חיפה כימיקלים להציג בפני המשרד להגנת הסביבה תוכנית לריקון המכל. על המשרד להגנת הסביבה הטיל בית המשפט לבדוק את התוכנית ולהגיש את מסקנותיה עד ל-6 באפריל 2017.
13.4.17 בית המשפט העליון פוסק הורה על סגירת מכל האמוניה והתחלת ריקונו החל מה-1 ביוני 2017. בנוסף, אישר בית המשפט כניסת מכלית אמוניה אחת, בנפח של 11 אלף טון, שתאפשר לחיפה כימיקלים לעבוד עוד כחודש ולמלא את כל צרכי המשק.
בנוסף, הטיל בית המשפט על השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, לדווח לבית המשפט באשר להיערכות המשק לנושא אספקת אמוניה לכלל המשק באמצעות איזוטנקים ולאספקת אמוניה לחיפה כימיקלים באמצעות יבוא אמוניה חנקתית (שלא ברור אם מדובר בחלופה ריאלית).
לדעת עמותת צלול, בית המשפט שם סוף לסחטנות של חיפה כימיקלים וחשף את הזלזול וחוסר הרצינות שלהם ושל המדינה בניהול משק האמוניה. עמותת צלול מצפה כי במידה ויהיו עיכובים נוספים בתהליך ריקון המיכל מעבר ל-1 ביוני, בית המשפט יטיל עונשים כבדים על כל חריגה ועל כל עיכוב.
28.4.17 המדינה מבקשת מבית המשפט להותיר את עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי והודיע שתבקש הארכה.
2.5.17 עמותת צלול עותרת לבג"ץ (3490/18) בדרישה לקדם את תכנון המקשר הימי ליבוא האמוניה באמצעות הליך תכנון רגיל ולא באמצעות הות"ל.
29.5.17 הפגנת ענק בפתח בית המשפט המחוזי בחיפה, בדרישה לסגור את המכל. מתנדב של "צלול" מתחפש לנסראללה המברך על המשך קיום המכל.
11.6.17 "צלול" לנדב שחר, מנכ"ל חיפה כימיקלים: "העובדים באחריותכם. אל תטילו את הדאגה להם על המדינה".
13.6.17 "צלול" לנתניהו: "אין לדון בהכנסת אוניה למפרץ חיפה כחלופה למכל. יש לתמוך בחלופת האיזוטנקים", ומפנה למשרד להגנת הסביבה שורה של שאלות בעניין עמדתו בפרשת המכל.
עמותת צלול דורשת מראש הממשלה, בנימין נתניהו שלא להביא לדיון ולא לאשר הכנסת אוניה למפרץ חיפה, כחלופה למיכל האמוניה. במכתבה לנתניהו כתבה "צלול": נודע לה, כי בכוונת הממשלה לאשר בישיבתה הקרובה החלטה המאפשרת הכנסת אניות אמוניה בנפח מוקטן לנמל חיפה, שתספק אמוניה באמצעות צינור למפעל חיפה כימיקלים, למפעל דשנים ולאיזוטנקים המובילים אמוניה לדרום הארץ. עמותת צלול מבקשת, כי כי לא תיתן יד לטעות הסטורית זו, המחליפה רעה אחת ברעה אחרת, גדולה עוד יותר, כוי החלטה זו לא תובא לדיון ולא תאושר על-ידי הממשלה בשל חוסר סבירותה
עוד כתבה צלול, כי היא מובילה מזה כשש שנים את המאבק לסגירת מיכל האמוניה המסוכן במפרץ למען מציאת חלופה בטוחה לאספקת אמוניה, למען ביטחון הציבור ולמען ביטחון העובדים במפרץ חיפה. בשל סיבה זו, עמותת צלול תמהה על-כי הממשלה בחרה לדון דווקא בחלופה המסוכנת ביותר מבין החלופות המוצעות, ומבקשת למנוע את קבלתה.
ל"צלול" ידוע, כי נושא הכנסת האמוניה לא נבחן בצורה רצינית על-ידי משרדי הממשלה וכי כולו יוזמה של חברת חיפה כימיקלים, שלנגד עיניה רווחיה הכספיים ולא שלומו ובטחונו של הציבור. ב-13 ביוני 2017 הפנתה "צלול" שורה ארוכה של שאלות למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר, בהן ביקשה לדעת על בסיס אילו נתונים התקבלה ההחלטה – האם נערך סקר סיכונים ומה היו תוצאותיו, מהו תרחיש הייחוס, האם הצינור שיוליך את האמוניה נבדק והאם נבדקה חלופת יבוא איזוטנקים (ללא אוניה) מפוצל לנמל חיפה ולנמל אשדוד, שהיא לדעת המומחים, החלופה המיטבית. לפי שעה טרם התקבלה תשובתו של מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה.
עוד כתבה צלול, כי נושא הכנסת אוניית אמוניה מוקטנת לנמל חיפה זוכה לביקורת מצד שורה ארוכה של מומחי הטכניון ומצד מהנדסים בעלי השכלה נרחבת וניסיון רב בנושא, שלטענתם מדובר ברעיון הזוי, המסכן את תושבי חיפה ואת עובדי מפרץ חיפה לפחות כמו מיכל האמוניה, אם לא יותר מכך. עוד ציינה "צלול", כי קיימת חלופה בטוחה יותר להבאת אמוניה, באמצעות הובלתם באיזוטניקים, הנמצאים כבר כיום בשימוש התעשייה. הסיבה בגללה חושש המשרד להגנת הסביבה מחלופה זו היא מחשש איבוד השליטה על מספר המכליות שיסעו בכבישי הארץ, זאת למרות שברור שזו החלופה המיטבית.. מכליות האיזוטנקים מיועדות לנסיעות ארוכות ולכן הן מוגנות ועמידות בנפי נפילות ופגיעות רסיסים. יבוא מכליות איזוטנקים לנמלי אשדוד וחיפה יאפשרו הפחתה משמעותית של הנסועה בכבישי הארץ וייתרו את הנסיעה מנמל חיפה לדרום הארץ.
"לאור דברים אלה" כתבה צלול, "היא מבקשת לבטל את הדיון בממשלה. החלטה בין חלופות ליבוא אמוניה, שהיא החלטה מקצועית, מן הראוי שהיא תתקבל על-ידי הרגולטור המוסמך לעניין, ותעבור ביקורת של בית המשפט, הדן בנושא מכל האמוניה מזה זמן רב ועל-ידי הרגולטור, ולא על ידי שרים שאין להם הבנה הנדרשת לנושא מורכב ועדין זה".
מותת צלול הפנתה למשרד להגנת הסביבה שורה ארוכה של שאלות שמטרתן לברר מה עומד מאחורי הפתרון ההזוי של הכנסת אוניה אמוניה לנמל כתליף למיכל. לדעת "צלול" מדובר בהחלפת מפגע במפגע.
שאלות צלול למשרד להגנת הסביבה
- דו"ח המדענים קבע שמכלית העוגנת בנמל מסוכנת. מה היו השיקולים שמנעו את ההסתמכות על חוות דעת זו בקביעת עמדתו של המשרד להגנת המשרד.
- האם מכלית אמוניה תעגון באופן קבוע בנמל חיפה? האם בוצע סקר סיכונים למצב זה, על ידי מי נערך, והיכן ניתן לעיין בו?
- מיהם היועצים אתם התייעץ המשרד בגיבוש חוות דעתו והיכן ניתן לעיין בחוות דעתם?
- מדוע אין שום התייחסות לחלופת האיזוטנקים, שלדעת מומחי הטכניון וגורמים רבים נוספים, היא בטוחה הרבה יותר מחלופת האוניה הקבועה בנמל. במה עולה חלופת האוניה על חלופת האיזוטנקים?
- מהן החלופות הנוספות שנדונו בטרם הוחלט לאמץ חלופה זו כעמדת המשרד לאיכות הסביבה, ומה היו השיקולים ומערך הניקוד שהביא לבחירה בה?
- עפ"י חלופת ירום אריאב, חלופת האנייה כוללת בתוכה גם שימוש באיזוטנקים. היכן הם יאוחסנו וכיצד ימוגנו?
- האם בוצעה בדיקה של מרחקי הפרדה מרצפטורים ציבוריים – נמל חיפה, בית חולים רמב"ם וכו' ומה תוצאות הבדיקה?
- מהי עמדת פיקוד העורף, האם ניתנה בכתב והיכן ניתן לעיין בה?
- מה עמדת עיריית חיפה, האם ניתנה בכתב והיכן ניתן לעיין בה?
- מהי עמדת חנ"י לנוכחות קבועה/כמעט קבועה של אוניה מסוג זה בשטח נמל חיפה והיכן ניתן לעיין בעמדתה?
- האם נקבעו סידורי האבטחה ובטחון לאוניות ומהם?
- האם תעגון האוניה דרך קבע בנמל, ואם לא, מהם סבבי ההחלפה שלה?
- היכן צפויה האנייה לעגון ובאיזה מרחק מהחוף?
- מהם התנאים של המשרד להגנת הסביבה לרישיון העסק עבור האוניה?
- האם לצנרת האמורה להוליך את האמוניה מן האוניה למפעל חיפה כימיקלים יש היתר בנייה ורישיון עסק?
- האם הצנרת האמורה להוליך את האמוניה מן האוניה למפעל חיפה כימיקלים בנויה לכך מלכתחילה? האם נערכו או יערכו בה התאמות? ואם כך, מתי ועל פי אלו אמות מידה?
- מתי נבדקה הצנרת האמורה להוליך את האמוניה מן האוניה למפעל חיפה כימיקלים, לאחרונה?
- האם מפעל חיפה כימיקלים יזדקק/יידרש למיכל/ריכוז אמוניה סמוך לשטחו בחלופה זו? אם כן, איזה מיכל ומהם התנאים להפעלתו מבחינה בטחונית ובטיחותית?
- האם חלופה זו עומדת בתקני BAT ועל פי אילו תקנים נבחנה והיכן ניתן לעיין בתוצאות הבחינה?
- האם קיים מודל הפעלה דומה במדינה אחרת, והיכן?
- האם מפעל חיפה כימיקלים יהיה אחראי לביטחונה ולבטיחותה של האנייה ואם לאו, מי האחראי לכך?
- כיצד ניתן לוודא שבעלי האנייה מבוטחים בביטוח מתאים לעגינה ממושכת בנמל?
- האם מטען האמוניה שיובא לנמל חיפה באמצעות האוניה ישרת אך ורק את מפעל חיפה כימיקלים בצפון או חלקו ישונע גם למפעל בדרום ואם אכן כך, מדוע?
- האם הממשלה תשא בהוצאות חלופה זו ואם כן בכמה?
- מדוע לא מקויים שימוע ציבורי, כנדרש וכראוי, להצגת ובחינת הפתרון המוצע על-ידי המשרד להגנת הסביבה?
3.7.17 הממשלה מחליטה (החלטה מס' 2807) לקדם פתרון לאספקת אמוניה לטווח הקצר באמצעות אוניות קטנות והזרמה ישירה בעזרת צנרת קיימת למפעלים ללא שימוש במכל הקיים, ובהתחשב בהצעות לקדם פתרון לאספקת אמוניה לטווח הארוך, באמצעות הקמת מפעל במישור רותם והקמת מקשר ימי מול חופי חיפה.
28.6.17 הקרב על החלופות החל: "צלול" מתנגדת לעמדת המדינה המעדיפה את חלופת האוניה הקטנה (25 אלף טון) על חלופת האיזוטנקים.
8.7.17 "צלול" מודיעה כי היא מתנגדת לחלופת האוניה ולחלופת המקשר הימי.
27.7.17 בית המשפט העליון פסק כי יש לרוקן את המכל עד ל-18 לספטמבר 2017 וכי כל חלופה אחרת תאלץ לקבל היתר בנייה, רישיון עסק והיתר רעלים כחוק.
31.7.17 בית המשפט המחוזי קובע: המכל ייסגר ב-31 ביולי 2017. הטיעון המרכזי – עקרון הזהירות המונעת.
9.8.17 "צלול" פונה לציבור בבקשה לתמוך במאבקה בעד החלופה הטובה:
"הגענו לרגע מכריע במאבק להגנה על שלומם של תושבי חיפה והקריות מפני איום האמוניה, ואנחנו מבקשים את עזרתכם בהקמת קול ציבורי חזק וברור, שדורש לשים סוף לקשרי הון-שלטון-אסון לבטחון.
בימים אלה ניטש קרב איתנים בין ממשלת ישראל לבין ראש עיריית חיפה, יונה יהב, ועמותת צלול. בעיקר מול יהב. כן, כן, לא להאמין איך הוא שינה את עורו. בין אם זה בגלל הבחירות או לא, כפי שמתנגדיו אומרים, לנו כרגע זה לא משנה. לא היינו יכולים להביא לסגירת מכל האמוניה בלי הצטרפותו למאבק (יהב, כשנסיים עם האמוניה נשמח לשבת איתך על רשימה ארוכה של דברים נוספים, שאנו מאמינים שאם תעשה, חיפה תהפוך למקום שמדהים לגור בו).
מהרגע שניצחנו ובית המשפט קבע כי יש לסגור את מכל האמוניה בגלל מסוכנותו הרבה, החל דיון שראוי היה שהממשלה תקיים לפני שנים ולא רק לאחר סגירת המכל, בשאלה מה החלופה המיטבית לאספקת אמוניה למשק. המכל שנסגר החיל 12,000 טון מהגז הרעיל והקטלני הזה, הוא לא היה ממוגן מפני טילי חיזבאללה ומפני רעידות אדמה, והאוניה שהובילה אליו אמוניה מדי חודש נחשבה מסוכנת מאוד בפני עצמה.
לאחרונה, ממשלת ישראל הצביעה כאיש אחד, כמו תוכי, בלי הבנה אמיתית של הנושא ועל בסיס המלצת המשרד להגנת הסביב בלבד ותחת לחץ כבד ביותר מצד חיפה כימיקלים, בעד חלופה שבה כל שבוע תגיע לחיפה אוניה לא ממוגנת ובה 2,400 טון אמוניה, ותעגון שם כל השבוע, ממש ליד איפה שהמכל כיום. במהלך שנות הקמפיין שלנו, כדי לא לייצר פניקה ממספרים גדולים מדי שהציבור לא יידע להתמודד איתם, דיברנו על כך, שאם רק 2000 טון אמוניה מתוך ה-12,000 שבמכל ידלפו, ימותו עשרות אלפי אנשים. ועכשיו, ראו את צחוק הגורל, זאת הכמות הלא ממוגנת שהממשלה רוצה שתשכון דרך קבע על פני המים. אמנם 12,000 טון מסוכנים יותר מ-2,400, אבל גם אוניה "קטנה" כזאת יכולה להרוג בתוך שניות עשרות אלפי אנשים ולפצוע מאות אלפים.
החלופה שעיריית חיפה ו"צלול' דורשות שתיבחר, היא של יבוא אמוניה במכלים קטנים ובטוחים יותר, שנקראים איזוטנקים, שיגיעו באונית מטענים רגילה וישונעו למפעלי חיפה כימיקלים בצפון ובדרום.
לפני שהודענו שזאת עמדתנו, פנינו לשורת מומחים, כדי לקבל חוות דעתם המלומדת. לצערנו הרב, כל המומחים חששו מעימות עם חיפה כימיקלים ועם המשרד להגנת הסביבה, ולכן סרבו לכתוב לנו את חוות דעתם. אבל, רבים וטובים מהם דיברו אתנו, בחלק מהמקרים מיוזמתם, ועל-כך, אנחנו מודים להם מכל הלב. הרוב המכריע של המומחים קבע נחרצות, ששתי החלופות – גם האיזוטנקים וגם האוניות ה"קטנות"– הן לא משהו, ואסור בשום אופן שיהפכו לפתרונות הקבע. אבל, מבין השתיים, איזוטנקים הם החלופה הטובה יותר והמסוכנת פחות. אלא שחלופה זאת יקרה פי חמישה מחלופת האוניה הקבועה בנמל. לא נעים.
מה שעוד לא נעים, זה לראות את הלחץ הכבד והלא מובן של המשרד להגנת הסביבה, של שרת המשפטים, אילת שקד ושל שר הכלכלה, אלי כהן, לטובת חלופת האוניה הקטנה. הזולה יותר והמסוכנת יותר.
כל המומחים קבעו, שהפתרון הכי בטוח לאספקת אמוניה למשק, הוא הקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם, הרחק מאוכלוסיה צפופה. מלבד הסיכון שבאוניה ה"קטנה", יש חשיבות גדולה ליצור תמריץ לכך שיוקם מפעל. בחירת החלופה היקרה יותר, של האיזוטנקים, היא התמריץ היחיד שיעבוד. רק אם יכאב לחיפה כימיקלים בכיס, הם יזדרזו לקדם חלופה בטוחה יותר לציבור.
כלומר, הדאגה שלנו כפולה: שיבחרו בחלופה זמנית לא בטוחה, וגם שהחלופה ה"זמנית" תהפוך לקבועה.
אנחנו מבקשים לנצל את הזדמנות זאת, כדי לפנות אליך, הנהלת חיפה כימיקלים.
בינינו, הרווחתם יפה כל השנים, ובאותה עת הצלחתם לשבור שיא – הפעלתם מכל רעיל, קטלני ולא ממוגן בלב אוכלוסייה צפופה במשך 30 שנה (הבעלים הנוכחיים הם מ-2008), בלי רישיון עסק ובלי היתר בניה! איפה נשמע כדבר הזה?? לא פלא שחשבתם שאף אחד לא יכול עליכם. איפה עוד היו מטפלים כך בפצצת המתקתקת בלב אוכלוסייה צפופה? (ומה זה אומר על איך כל השאר מנוהל ולא רק בתחום החומרים המסוכנים?).
הצלחתם להעביר שנים במעבר בין כל ערכאות ביהמ"ש, איימתם על אנשים שלא יתלוננו בצורות כאלה ואחרות. חיבקתם יפה, את מי ששיתפו פעולה. אינספור סיפורים.
היום, אתם ניצבים בפני צומת שהוא הזדמנות עבורכם לעשות תיקון. תפסיקו ללחוץ על הממשלה לבחור בחלופה המסוכנת יותר. תפסיקו להיצמד לאינטרס הכספי שלכם על-פני האינטרס הלאומי של בטחון הציבור.
אין סיבה אמתית לכך שנהיה בשני צדי המתרס. תראו שגם אתם חלק מהציבור. שחשוב לכם מה קורה פה במדינה שלנו. שאתם מוכנים לשלם את המחיר. ותרו על ההתעקשות על האוניות ועל הטרפת שהכנסתם לממשלה. לכו על איזוטנקים לטווח הקצר ועל מפעל לייצור אמוניה לטווח הארוך. אתם הרי יודעים, שגם פתרון המקשר הימי, שאתם מקדמים לטווח הארוך הוא מסוכן, שאין לו אח ורע בעולם ושהוא יחסל את רעיון המפעל ליצור אמוניה, שכולם מסכימים שהוא המיטבי.
אנחנו מאתגרים גם אתכם, נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, ויו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן. המשיכו לדחוף לפתרון, אבל תדאגו שיהיה פתרון מיטבי, מוסרי ומצפוני.
לחיפה כימיקלים היסטוריה ארוכה של הפעלת לחצים. זה מה שמאפשר לכם לזהם את האויר באופן כבד כל כך כל השנים, וזה מה שאפשר להפעיל את המפגע הבטחוני בדמות המכל. גם עלינו ניסתם ללחוץ, וכבר בתחילת 2012 פנה הבעלים של חיפה כימיקלים, ג'ולס טראמפ, אל מוריס קאהן בבקשה שיוריד את "צלול" מכם. מוריס, האיש היקר שתרומתו הנדיבה היא שאפשרה לנו לנהל מאבק ארוך וחסר פשרות, סרב בנימוס. יו"ר צלול, בנג'י קאהן, הכוח המניע הראשי מאחורי המאבק נגד מכל האמוניה, שלא הרפה מאתנו גם כשהתייאשנו לפעמים מהסחבת הממשלתית, היה נחוש שלא לוותר אל מול העוולה הציבורית החמורה.
יאnר לזכותכם, נתתם "פייט טוב". אבל אנחנו הפכנו כל אבן וחשפנו את הציבור בפני המחדל הבטיחותי הגדול המאיים על חייו. הפכנו את הסיכון ממכל האמוניה לנושא שכל המדינה הכירה. שמנו סוף לגרירת הרגליים. בדיוק שש שנים אחרי שלקחנו על עצמנו את הובלת המאבק, איום מכל האמוניה הוסר מעל הציבור.
לא רק מכל האמוניה נגמר. גם הזמנים בהם הציבור מקבל התנהגות כוחנית של בעלי הון ותעשיינים נגמרו. הציבור רוצה משהו אחר. ותרו, צאו גדולים. תראו שאתם רוצים שהמדינה שלנו תהיה מקום שטוב ובטוח לגור בו היום ובשנים לעתיד".
שלכם, בתודה ובברכה,
בשם הציבור במדינת ישראל,
עמותת צלול
בהזדמנות זאת, כשאנו מציינים מאורע חשוב של ניצחון סביבתי ראשון ופורץ דרך במפרץ חיפה, אנחנו מבקשים להודות לכל החברים והקולגות שלנו מארגוני הסביבה האחרים ופעילים פרטיים בולטים, ששותפים אתנו לדרך הארוכה וחסרת הפשרות בדרישה לשמור על המדינה שלנו נקיה ובטוחה, לחיים טובים יותר שלנו ושל ילדינו.
אחינו למאבקים ולהצלחות: מגמה ירוקה, החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, המועצה לישראל יפה, אקואושן, גרינפיס, רשות הטבע והגנים, כלכלה בת קיימא, אקופיס, הקואליציה לבריאות הציבור, ירון חנן ופורום עזרא, חיים וסביבה, התנועה לאיכות השלטון, התנועה לחופש המידע, המשמר החברתי, רואים שחור בעיניים, רוצים לחיות בלי מכרות, עמותת אל אמל, הפורום הישראלי לאנרגיה, עמותת חרדים לסביבה.
19.9.17 מכל האמוניה רוקן באופן סופי.
1.10.17 עובדי חיפה כימיקלים יוצאים לחופשה עד למתן פסק דין סופי בבית הדין האזורי לעבודה. על הנהלת החברה הוטל לשאת במחצית עלויות ימי החופשה. פסק הדין הסופי נקבע ל-10 באוקטובר 2017. דליפת אמוניה משסתום של איזוטנק בנמל חיפה.
2.10.17 ראש עיריית חיפה, יונה יהב, דורש מחברת נמלי ישראל להרוס את המכל הריק בשל חשש שמא חיפה כימיקלים תמצא דרך להחזיר את המכל לפעילות.
30.11.17 לאחר שהציעה להקים ועדת מומחים בטחונית בלתי תלויה לבחינת החלופות ליבוא האמוניה, נאלצת"צלול" לפרוש מחברותה מהוועדה בטענה שזו קיבלה החלטה עוד לפני תחילת הדיונים. לדברי נציגי "צלול" ועיריית חיפה: "לא נשמש כעלה תאנה".
18.8.17 אחרי ישיבה סוערת המשרד הכלכלה מחליט לאפשר יבוא אמוניה באיזוטנקים למפעל בחיפה ולהמשיך לבדוק את האופציות – אוניה בנפח 2,500 טון או חלופת איזוטנקים בדומה למפעל הצפוני.
2018
17.2.18 בעקבות התנגדות עיריית חיפה להעניק רישיון עסק לחיפה כימיקלים, הממשלה מנסה להכניס סעיף בחוק ההסדרים המפקיע סמכויות להעניק רישיון עסק לגבי שורה של מתקנים ביטחוניים וחיוניים.
עמותת צלול כתבה מכתב לחברי ועדת פנים והגנת הסביבה,שלא לאשר את הסעיף:
לשון המכתב:
ביום ראשון ה-18.2.2018 נערך בכנסת דיון בסעיף בחוק ההסדרים שמטרתו להפקיע את סמכויות ראשי הערים להעניק רשיון למפעלים בעלי "חשיבות לאומית" ולהעבירם לממשלה, ללא קריטריונים ברורים לגבי השאלה מהי חשיבות לאומית. סעיף זה נוצר בעקבות המחלוקת בין המשרד להגנת הסביבה ועיריית חיפה, בשאלת החלופות הראויות לייבוא אמוניה (אוניה גדולה או איזוטנקים) והמאבק הציבורי בדבר הציבורי לאמץ חלופה בטוחה, שלא תסכן את הציבור.
אנו קוראים לך למלא חובתך האתית, המקצועית והאזרחית, ולא לתת יד למהלך שיפקיע סמכויות מידי ראשי ערים בישראל.
בעידן בו קיימת הכרה גדלה והולכת בדבר חשיבות העברת הסמכויות לשלטון המקומי, שהוא בעל הכי הרבה מידע והיכרות עם הצרכים והבעיות המקומיות, חובתכם כחברי כנסת לשמור על עצמאות ראשי הערים. אסור ליצור מנגנון שיעקוף התמודדות מקצועית מעמיקה ולגיטימית סביב נושאים במחלוקת, על- ידי הפקעת סמכויות ואחריות של ראשי הערים האמונים על בטחון ובריאות הציבור בעירם ואשר נבחרו על ידי הציבור למלא תפקיד זה.
זאת ועוד. חוק זה מייצר מציאות בה הממשלה תוכל להכריז על כל מפעל כבעל "חשיבות לאומית", ומאותו רגע לא תהיה אפשרות לרשות המקומית להגביל ולאכוף את המפגעים הסביבתיים שהמפעל מייצר.
הצעת החוק, בניסוחה הקיים, מגינה באופן בלתי סביר על האינטרסים של בעלי ההון ומפקירה את מי שפועל להגנה על שלום הציבור. בנוסף, הנוסח המוצע אינו כולל שום מנגנון לערעור על ההחלטה.
חובתך האתית, המקצועית והאזרחית היא להתנגד להצעת חוק זו.
2.5.18 עמותת צלול עתרה לבג"ץ (3490/18) בדרישה לקדם את תכנון המקשר הימי ליבוא אמוניה באמצעות ההליך התכנוני הרגיל, שהוא קידום התוכנית בוועדה המחוזית, ולא באמצעות הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). עוד מבקשת "צלול" מבית המשפט לקבוע שגז האמוניה אינו תשתית לאומית ולכן שום סיבה לקידום התוכנית בהליך מהיר.
בעקבות סגירת מכל האמוניה החליטה המדינה, שהמענה ליבוא האמוניה יהיה באמצעות הקמת מפעל ליצור אמוניה במישור רותם, אך גם באמצעות הקמת מקשר ימי אליו תתחבר אוניה בנפח 6,000 טון. על פי התוכנית, האוניה תחובר למקשר במשך שבועיים, תזרים את האמוניה לחוף באמצעות צנרת ימית, עד להחלפתה באוניה אחרת. משמעות הדבר היא שבפועל האוניה תשמש כמכל צף.
לטענת "צלול", לא רק לא רק שתכנון וביצוע המקשר הימי הופקד בידי חברת חיפה כימיקלים ללא מכרז, אלא שהמדינה החליטה שמדובר בתשתית לאומית, שתקודם בהליך מזורז ומקוצר בוועדה לתשתיות לאומיות. זאת למרות שהאמוניה אינהצורך לאומי, אלא צורך של עסק פרטי הפועל למטרות רווח, ולכן אין כל סיבה שלא יקודם במסלול תכנוני רגיל, שמאפשר לציבור במה הולמת להשמיע את עמדתו ביחס לתכנית, בדיוק כפי שמקודם המפעל האמוניה במישור רותם.
קידום תכנון המקשר הימי במסלול תכנוני רגיל חשוב במיוחד, לאור הסיכון הפוטנציאלי הביטחוני והבטיחותי לציבור בחיפה ובקריות. המקשר מתוכנן בקרבה גדולה לפתח נמל חיפה החדש ולחוף קרית ים ויוצר סיכון לחיי ובריאות התושבים באזור ולסביבה, הן במקרה של פגיעה מכוונת באנייה שתהווה מטרה קבועה ונייחת, והן במקרה של תאונה או תקלה שיגרמו לדליפת אמוניה מהאנייה או מהצנרת שתונח מהמקשר לחוף.
עוד ציינה "צלול", כי בית המשפט העליון קבע שרשויות המדינה התנהלו בכל נושא סגירת מכל האמוניה כ"שבוי רגולטורי" בידי חיפה כימיקלים וכי נראה שהלקח לא נלמד, שכן המדינה מצאה לנכון, פעם נוספת, להעביר את סמכויות התכנון והביצוע של תשתיות האמוניה לידי חיפה כימיקלים, ללא כל ערובות ובטוחות, ובהמשך של אותה התנהלות פגומה ולא תקינה.
את העתירה הגישו עורכי הדין חיה ארז, חגי קלעי ואוהד רוזן.
8.5.18 ועדת המשנה למוכנות העורף של ועדת החוץ והביטחון קובעת: "יש לאפשר יבוא של אמוניה באמצעות איזוטנקים וזאת עד להקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם. יו"ר הוועדה עמיר פרץ: "פתרון זה יכול להחזיר לחיים ושגרת פעילות מידית את מפעל חיפה כימיקלים בצפון". הוועדה גם ציינה כי "עקרונית, אלמלא התנגדותם של עיריית חיפה והארגונים הירוקים לזרמה ישירה של אמוניה למפעלים בצפון מספינה קטנה, הוועדה הייתה תומכת בפיתרון זה".
13.9.18 בית המשפט העליון מאפשר לועדה לתשתיות לאומיות להגיש את תשובתה בעניין עתירת צלול ועיריית חיפה כנגד המקשר הימי עד ל-5.9.
יוני 2019 חיפה כימיקלים שוקלת לבקש הכנסת אונית אמוניה שתכנס לנמל ותפרוק אמוניה ישירות למכליות. לא ברור אם הבקשה תכלול את נמל חיפה. בכל מקרה על חיפה כימיקלים יהיה לקבל היתר רעלים לשימוש לפריקה הישירה.
