וועדת הפנים והגנת הסביבה: "מועצת הנפט חייבת להתייחס לעבר הסביבתי של שברון לפני קבלת החלטה"

ועדת פנים והגנת הסביבה של הכנסת קיימת היום (ג') דיון היסטורי וייחודי בנושא כניסת תאגיד הנפט הגדול "שברון" לישראל. בדיון השתתפו נציגים של ארגונים סביבתיים, נציגי משרדי ממשלה ומומחים מהעולם שסיפרו על מעלליו של תאגד "שברון" ועל הניסיון המר של שורה של מדינות בהם פעל והותיר אחריו הרס סביבתי. יש לציין שזו הפעם הראשונה שפרלמנט מקיים דיון בנושא זה.

מנכ"ל צלול, מאיה יעקבס, אמרה כי דווקא בעיצומו של משבר הקורונה התעשייה המזהמת משתלטת על ישראל תוך החלשת המשרד להגנת הסביבה. כשעמותת צלול פנתה למועצת הנפט היא נענתה ששברון "מצוינת". "לכן עבדנו קשה כדי להרים אירוע יוצא דופן זה, שכן משמעות דליפה בים היא לא רק פגיעה בים עצמו אלא פגיעה בחופים, פגיעה בהתפלה, פגיעה בסחר הימי, בתיירות ובאין ספר עסקים. הים הוא מרפא לבריאות ולנפש וכי פעילות משרד האנרגייה המקדם גז ונפט אינה תואמת את משבר האקלים.

עוד ציינה יעקבס כי ב-2013 עמותת צלול תרגמה את הדירקטיבה האירופית לקידוחים, בתקווה שזו תוכנס לארץ, אלא שמשרד האנרגיה העדיף את החקיקה האמריקאית.  "הסעיף הראשון בדירקטיבה הוא הפרדת סמכויות בין מי שמחלק רישיונות לבין מי ששומר על הים". עוד אמרה כי, משרד האנרגייה מטעה את הציבור. הוא מתכנן לקדוח נפט שפגיעתו תהיה קשה כמה וכי משרד האנרגיה רוצה משרד להגנת סביבה חלש. לא רק זאת, למרות הניהול הכושל אין ביטוח הולם למקרה של אסון דליפה. אנחנו מאמינים שאנשי משרד האנרגייה חושבים שהם עושים טוב למדינה.

דר' נאן גרין, אנתרופולוגית סביבתית מהארגון אליסטר ביצעה תחקיר מעמיק על "שברון" ולדבריה הוא העלה תמונה עגומה: "לשברון היו עימותים בנושא מס באוסטרליה והיסטוריה ארוכה של זיהום במקומות אחרים בעולם. מעשים אלה צריכים לעורר חשד בליבם של הישראלים. במדינות רבות בעולם ביניהם סין, צ'אד, ניגריה, אקוודור ועוד, שברון שותפה לפגיעה בזכויות אדם, בהרעלה, בעקירת אנשים מבתיהם. באקוודור שברון רכשה את טקסיקו והיא מסרבת לשלם בעבור הנזקים הקשים שנגרמו למדינה ולאוכלוסייה המקומית".

נציג ארגון "אמזון ווטש" אמר בדיון: "ב-2020 בתי הזיקוק של שברון נפגעו, ואלפים אושפזו בבתי חולים. במקום לפצות את התושבים שברון השקיעה מיליונים במערכת הבחירות כדי שאוהדיה יבחרו. זו השיטה של שברון: הם מפרים זכויות אדם, הם החברה האיומה ביותר. הם רודפים עיתונאים, עורכי דין ומומחים. האסטרטגיה שלהם היא לא לקחת אחריות. במקרה של אסון הם ימצאו דרך להפעיל לחץ משפטי ולהוציא את נכסיהם מהמדינה. כל מי שעובד איתם צריך לדעת זאת".

פרופ' ריצ'רד שטיינר, מומחה לדליפות נפט מאונ' אלסקה, אמר שהמטרה של כל חברות הנפט והגז היא לקחת סיכונים, להשקיע כמה שפחות ולהרוויח כמה שיותר. בנושא זה נובל ושברון לא שונות מכל חברה אחת. יחד עם זאת אמר: "כאן נכנסת המדינה שהתפקיד שלה הוא לא לסמוך על מה שהחברות אומרות ולפקח על פעילותן בצורה הדוקה".

יונתן אייקנבאום מארגון "גרינפיס" אמר שכניסתה של שברון לישראל היא אות קלון למדינה, שכן היא לא הייתה מגיעה לכאן אם לא הייתה מרגישה שהממשלה תגבה אותה. שברון משקיעה 30 מיליארד שקל בלוביסטים והיא לא הייתה מגיעה לכאן אם היא לא היתה חושבת שזה ישתלם לה גלובלית. אני מצפה משר האנרגייה שיגיד מה היו הנימוקים לכניסתה של "שברון".

מנהל אגף אוצרות הטבע, במשרד האנרגייה, אילן ניסים, הדף את הביקורת שהוטחה במשרד על כך שהוא אינו מתחשב בעדויות של פעילי סביבה ופסקי דין על הנזקים הקשים של שברון ואמר: "אנחנו לא נסמכים על רכילות. מבחינתנו הדברים שמוצגים כאן לא הובאו לידיעתנו".

כשנשאל על ידי  ח"כ חיימוביץ' כיצד הוא בוחן את החברות אמר: "אני פונה לעמית שלי מארה"ב והוא אמר לי ש'שברון' חברה מקובלת. חברת שברון ידועה ומקובלת בעולם ואנחנו לא יכולים להטיל בה דופי בגלל כתבה בעיתון. פסקי הדין הם הדבר היחיד שעליו אני יכול להתבסס. הרפרנס שאני עומד מולו הוא הרגולטורים העולמיים".

ח"כ יחימוביץ': אתם לא רוצים לשמוע אזרחים, לא מעניין אתכם מה קרה לאזרחים?

ניסים: "אני מבין שההתנגדות היא עקרונית. אנחנו מנסים להכניס לישראל חברות מבוססות. בפעם הראשונה יש הכרה בחשיבות של משק הגז בישראל. כניסתה של חברה גדולה תאיץ את השימוש בגז טבעי".

ח"כ יחימוביץ': לא חשוב לך להאיץ את השימוש באנרגיות חלופיות ולא בגז?

נסים: "ברגע שנאיץ את השימוש בגז תואץ גם כניסת אנרגיות חלופיות".

ח"כ חיימוביץ': ומה עם הערבויות?

נסים: "אותן ערבויות שביקשנו מנובל יחולו גם על שברון. אותן הדרישות".

ח"כ חיימוביץ': מה גובה הערבויות?

ניסים: 100 מיליון דולר, בדיוק כמו הערבות של נובל. כולל אישורים מרשויות רישוי אחרות"

ח"כ חימוביץ': ומה עם הביטוח?

ניסים: אני לא יודע מה המספר המדויק".

ח"כ חיימוביץ': ואם יקרה אירוע גדול במיוחד".

ניסים: הערבות לא קטנה. הביטחונות הן מ-20% המחמירים בעולם. אני נסמך על חוות דעת של רגולטורים אחרים. סכום הביטוח הוא כמה מאות מיליוני דולרים. הביטוח הגדול ביותר האפשרי הוא שני מיליארד דולר. זיהום שיגרם בישראל לא יכול להיות בסדר גדול כזה".

חיימוביץ': האמירה הזו לא נכונה. לא צפוי במתקני ההתפלה יסגרו?

ניסים: לא בטוח שיפגעו. המאגר שמפיקים ממנו הוא גז יבש".

ח"כ חיימוביץ': יש תוכנית להגיע לנפט?

ניסים: "לא מכיר תוכנית כזו. אנחנו לא יודעים אם יש נפט או אין".

ח"כ חיימוביץ': האם ביקשתם את העבר של החברה?

"במסגרת הכנסת מפעיל חדש נדרש דו"ח נאותות סביבתית שיש בו בחינה על אירועים סביבתיים. עדין לא קיבלנו את הדו"ח.

ח"כ חיימביץ': עדין לא בדקתם?

"גם בארה"ב הקנייה טרם הושלמה. יש תהליך ארוך ומובנה".

היועץ המשפטי של הוועדה: "שמענו עדויות ולא רכילות. כל גורם שמקבל החלטות צריך לקחת אותן בחשבון במיוחד כשמדובר בסיכון סביבתי כה רב. הדו"ח ששברון תמסור חייב להתפרסם לציבור".

מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית, רני עמיר, החבר במועצת הנפט, אמר שלמשרד להגנת הסביבה אין קשר למכירת שברון. עוד אמר שמועצת הנפט תדון בנושא לעומק. בדבריו הדגיש שהמועצה היא במעמד של מועצה מייעצת בלבד לממונה על הנפט וכי המועצה תדון כשהנושא יובא בפניה.

באשר לתפקידו של המשרד להגנת הסביבה אמר: "התפקיד שלנו הוא לוודא שהחברות ערוכות, יש להן כלי שיט זמינים, התקשרויות והן יודעות לתת מענה. אם תאגיד שברון יגיע לארץ הדרישות שלנו יהיו זהות. זה ששברון חברה גדולה זה אומר שחזקה עליהם שיוכלו לעמוד בדרישות שלנו – זה ניחום מסוים".

נציג שומרי הבית, יוני ספיר, רואה בכניסת שברון הזדמנות לפרק את מונופול הגז.

מנכ"ל איגוד מפיקי הגז, אמיר פוסטר, אמר שהוא רואה בכניסת שברון "ברכה גדולה", שכן מדינת שיראל מנסה מזה 20 שנה להביא לארץ חברות גדולות. יחד עם זאת הסכים שכדי שהפעילות תתבצע בצורה מיטבית צריכה להיות רגולציה חזקה, שגם מאפשרת לפעולה

ח"כ חיימוביץ: "כשאתה שומע עדויות כל כך קשות מה אתה חושב?

פוסטר: "זה לא נעים לשמוע".

עוד אמר שמדינת ישראל אינה מחפשת נפט, אך אם הוא ימצא יצטרכו לעשות רגולצייה נכונה. "שברון היא חברה עם ידע עצום והתעשייה כיום היא לא התעשייה של לפני 20 שנה".

הפעיל הסביבתי יוסי אברמוביץ' ומי שמקדם אנרגייה חלופית אמר: "מה ששמענו כאן זה קצה הקרחון. ברור שיש צורך בחקירה מעמיקה יותר כדי להגיע להחלטות.  זה שלשברון יש אין סוף כסף זה לא אומר שהם יכולים להרשות לעצמם לחמוק מאחריות מוסרית. ההחלטה להפקיד את הים התיכון ומשאבי המדינה בידי חברה מזהמת בעלת היסטוריה של התעללו אומר משהו על האופי של ראש הממשלה ושר האנרגייה ולנו האזרחים אסור להסכים לכך. לדבריו, כדי ששברון תוכל להיכנס לישראל עליה להוכיח רצון טוב: לבטל את ההאשמות נגד עו"ד סטיבן דנציגר (המייצג שבטים מאקוודור ונתון כשנה במעצר בית בארה"ב), לפצות את תושבי אקוודור ולהעמיד ביטוח של שני מיליארד שקל כנגד הנזקים שעלולים להיגרם במקרה של תאונה.

יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי חיימוביץ' אמרה בדברי הסיכום: "ההחלטה מורכת ויש לה השלכות רוחב.

שמענו עדויות מדאיגות ותאגיד שברון חייב לתת דין וחשבון מפורט על מעשיה במהלך השנים לדבריה:

1. הוועדה דורשת ממועצת הנפט לקיים שימוע ציבורי שמסקנותיו יובאו בפני וועדת הפנים והגנת הסביבה תוך הסבר האם המועצה לקחה בחשבון את עברה של שברון.
2. על מועצת הנפט לברר האם כל המידע שהוצג הוא אכן "רכילות" כפי שטען נציג משרד האנרגיה, ניסים.
3. הוועדה דורשת שמשרד האנרגיה יביא בפניה נתונים על גובה הערבות וגובה הביטוח ששברון תתבקש להפקיד עם כניסתה לישראל.
4. על מועצת הנפט יהיה להציג בפני הציבור את הדוח הסביבתי ששברון תגיש לה.
5. הוועדה ממליצה לקיים דיון מיוחד בהיבטים הכלכליים של העסקה במועדת הכלכלה או בוועדה אחרת.