סיכום השיחה
רמי זריצקי, קק"ל
- בקק"ל מתמודדים עם שריפות נרחבות שהן תוצאה של ירי, כטב"מים ויירוטים. חלקן מטופלות בפרק זמן קצר וחלקן באיחור ומתפתחות לשריפות גדולות. סיוע של מטוסי כיבוי בעיתי בגלל האיומים עליהם. עובדים בשיתוף פעולה עם כב"א ורט"ג.
- המערך כולל 26 כבאיות, מגדלי תצפית, מאות עובדים, טנדרים, חפ"קים וברכות למילוי מים למטוסים. משתמשים בקצף כיבוי באישור שירותי הכיבוי האמריקאי שעורך בדיקות לאפס רעילות.
- סוף ספטמבר, אוקטובר ונובמבר צפויים להיות הקשים ביותר בשל היושב. אם המלחמה תמשך צפויות שרפות גדולות יותר שיסכנו ישובים ותשתיות. צריכים להיות ערוכים לזה בראש.
פרופסור לאה ויטנברג, חוקרת שרפות
- מהנתונים עולה שעד כה עלו באש 140 אלף דונם (שטחים שהם למעלה מ- 300 דונם). בסדר גודל אחר מבחינת מספרי האירועים ושטחם וצפויה לזה השפעה על תהליכי השיקום.
- מחקרים מוכיחים ששרפות גורמות להגברת הנגר עילי, לאירועים שטפוניים, לאיבוד קרקע, לשינוי במבנה הקרקע, התגברות אידוי ופגיעה בחספוס, זאת בנוסף לחיסול הכיסוי הצמחי. האפר הרב שנסחף משפיע על בתי הגידול הלחים, על עוצמת זרימת המים והקרקע שהופכת לחשופה לפגיעה. פחות מים מחלחלים לקרקע ויותר מים זורמים על פני השטח.
- האפר היה אלמנט עלום מבחינת השפעותיו. לתוספת העפר יש השפעות רבות על הסביבה הקרובה. הוא מתפזר באטמוספירה, נכנס לתוך הקרקע ומפריע להתפתחות צמחייה, מתפשט עם הנגר העילי והשפעתו מבחינת המרחב והזמן רחבה. האפר הלבן מתפתח בטמפרטורות גבוהות של 500 -700 מעלות. האפר שחור בטמפרטורות נמוכות יותר. האפר מתמלא כמו "ספוג" וכשהוא מגיע לרוויה הוא מתפתח לנגר עילי שמגיע לערוצי הנחלים ויש לו השפעה על איכות המים. מתחת לאפר מתפתחות פטריות וציאנו בקטריות.
- מחקר בנחל אורן – מצאנו ירידה משמעותית בכמות הנדרשת ליצירת נגר בסדר גודל של 50 אחוז. אם בדרך כלל יש צורך ב- 200 מ"מ גשם כדי ליצור נגר, בנחל אורן היה צורך ב- 70 מ"מ בלבד. עוד מצאנו – יותר אירועי זרימה ויותר "פיקים". ירידה בספיקת זרימת הבסיס ופחות חילחול – כל המים זרמו מהר בשטח ומגיעים לאפיק.
- בהרי יהודה -מצאנו שגם ערוצים קטנים מתחילים להיות הרבה יותר פעילים ומזרימים נגר. הפעילות נמשכת עד שהצמחייה מתחילה לגדול. מיעוט החלחול משפיע על נביעת מעינות (מחקרים מספרד ופורטוגל).
- כינרת – מחקר בביריה בעקבות מלחמת לבנון השנייה מצא עלייה בכמות הנוטריינטים יותר חנקן, וזרחן, ועלייה בכמות המוצקים המרחפים, שינו ב-P.H , עלייה בריכוזי המתכות, בטמפרטורת המים והשפעה על החמצן המומס.
- גורמים משפיעים נוספים – האם השרפה חדשה או חוזרת, טופוגרפיה, סוג הקרקע, סוג הצמחייה ועוד.
- מה לעשות? בשלב הראשון לאסוף אינפורמציה על כל הפרמטרים. כולל מועד השריפה (שריפה בסוף הקיץ מגבירה את ההסתברות לפגישה ממושכת) ורק אחר כך להתחיל לתכנן את הטיפול. זה תהליך מורכב שמחייב גיאולוגיה, ניקוז ומינים פולשים. אנחנו עומדים באירוע גדול בהרבה מזה שביערות הכרמל. אם למדנו משהו זה שצריך מיפוי ואפיון השטחים ולעבוד בקבוצות עבודה ותחומי ידע. לא צריך להמציא את הגלגל בכל פעם מחדש. צריך סינרגיה בין השטח לאקדמיה.
- מצ"ב מאמר המסכם את עלות הטיפול.
ד"ר נעמה טסלר
- תיארה פרויקט שיקום שרפה בשטח 1,200 דונם בחיפה שפרצה בנובמבר 2016 והתפשטה לוודיות. עיקר השיקום היה בחורשת "שזר דקר" (שותפים: אלי ארגמן, לאה ויטנברג ואחרים). השיקום כלל זיהוי, שיקום אקולוגי, נטיעה וטיפול במינים פולשים ופסולת.
- תהליכי השיקום החלו בחורף שאחרי השריפה ולא מיד אחריה כחלק מההמלצות שלא לגעת בשטח מיד אחרי השרפה.
- הוגדרו אזורים לפי עדיפות (סכנה לתשתיות וכבישים). לכל תא שטח בוצעה "תעודת זהות" ונערכו סקרים אקולוגים של הפרמטרים שמשפעים על השטח כולל אלמנטים אנושיים (הנוף לשכונת המגורים) מינים פולשים, סחף ועוד.
- בשיקום נעשה שימוש בחומר קיים לבניית טרסות. נבנו תעלות שמולאו בשברי אבן (בקלש) במטרה למנוע סחף מדרונות. על המדרונות פוזרו יריעות קוקוס ונזרעו צמחי בר, כשמטרה הייתה לאפשר למערכת להתאושש (ניסינו למנוע שתילות בעצימות גבוהה). השבילים חופו ברסק עץ.
- אחת הבעיות הקשות הייתה שמקטע הניקוז העירוני לא מתאים למערכת הנחלית.
- כיום החורשה צומחת. מנזק גדול היא הפכה למשהו שהוא לטובת התושבים. למרבה הצער אין במקום אחזקה ולכן רואים מינים פולשים.
יוסי דקלו, כיבוי והצלה
- השרפות משתוללות אחרי קיץ גשום שיצר הרבה ביומסה ופוגעות גם בישובים, חלקם נטושים כדוגמת קריית שמונה. סה"כ עלו באש כ-200 אלף דונם. (כמות הכבאים 700. באסון הכרמל כ-500).
- הרבה שרפות נגרמות מחלקיקים שהתרוממו לאוויר ונפלו למטה. כל פעולות הכיבוי מתרחשות תחת ירי באזורים מסוכנים תוך חירוף נפש כשעל המאזניים – חיי הכבאי מול היער.
- בנוסף, אנחנו ניצבים מול משבר אקלים שיגרום לעלייה בטמפרטורות. כיום היער מתייבש בתשע וחצי בבוקר. המשמעות – נוכל להתגבר פחות ופחות על השריפות.
- באזורים שנשרפו ב-2024 יש שטחים משמעותיים בסובב כינרת ורמת הגולן, ביניהם נחל משושים -אזורים שיש בהם מרקם של בעלי חיים שנפגעו.
- צה"ל – בניגוד לעבר מתמודד עם מניעת שרפות.
- יש בעיה גדולה של גדרות ובמקומות שאי אפשר למתוח בהם צינורות. עובדה שמחייב להשקיע בכיבוי אווירי. ככל שנפתח יותר דרכים נוכל להגיע יותר מהר. ואסור לשכוח לתחזק דרכים אלה כדי שלא יתפתחו בהם מינים פולשים.
- מה צריך לעשות? להשקיע בהסברה בקרב הציבור הרחב – לנקות חצרות ולמנוע שרפות של פסולת. חלקם של האזרחים ביצירת שרפות הוא גדול מאוד. (כשאין מלחמה נוצרות שרפות בשל רשלנות הציבור).
מור גלבוע מנכ"ל "צלול":
- מטרת הדיון לחבר גורמים רלוונטיים, לייצר תמונות מצב כמה שיותר אמיתית ולראות איפה נמצאים פערים. דברים שצריך להרים דגלים אדומים כדי שנוכל לצאת מהמפגש שהמציאות תרוויח ממנו יותר.
- אורלי גבישי סוטו, מנהלת רשות ניקוז גליל מערבי
- את המידע על המצב בשטח אנחנו מקבלים מכיתות הכוננות כי אי אפשר לגשת אליהם. הנזקים חמורים.
- הנחלים לא תחוזקו ולא טופלו ובחלקם זורם ביוב בשל פגיעה בצנרת: בנחל חניתה, שרך ובצת.
- יש פגיעות של גורמי הצבא שנוסעים באפיק הנחל (כזיב).
- קיבלנו 500 אלף שקל ממשרד החקלאות למיפוי השטח – נשמח לשותפים נוספים.
לירון שפירא החברה להגנת הטבע
- היקף השריפות חסר תקדים. בצפון הגולן עלו באש 50 אלף דונם. יש פגיעה בהיקפים עצומים בבעלי חיים. אשתקד הייתה ברוכת בגשמים עברנו 1,000 מ"מ ולכן יש עשבייה רבה שעולה באש.
- אנחנו לא יודעים מה ההשפעה על בעלי החיים שנשרפו – צבים, נחשים ודוגרי קרקע שחלקם בסכנת הכחדה. אנחנו לא יודעים מה יהיה עם מינים הפולשים של בעלי חיים שיש להם "קבבים" (מזון) אין סופיים למאכל. הרבה התרחשות שאין לה תקדים ומוקדם להגיד.
ד"ר אלי ארגמן, התחנה לחקר הסחף
- השרפות גורמות לעלייה עצומה בכמות הנגר.
- ברמת הגולן, בשטחים פתוחים שבהם שיפועים קטנים, יכולות להיווצר בעיות קשות של ניקוז שמעלות את הסיכון לזיהום מי תהום ולכן צריך שיקום מהיר ככל האפשר ולשפר את הקישוריות.
עודד (מכון שמיר)
- חייבים להתייחס לנושא המינים הפולשים.
- שרפות מעודדות מינים פולשים וההזנחה גורמת לכך שהם הופכים למוקד התלקחות.
- אנחנו חיים באזור יובשני. המערכת הים תיכונית מתאפיינת בכסות צמחייה. מינים פולשים מתקשים להתמודד עם תנאים אלה ולכן עושר המינים הפולשים בארץ לא גדול באופן יחסי. רואים מינים פולשים בעיקר בבתי גידול לחים ובמקומות שיש הפרעות. הם מפיצים כמות גדולה של זרעים, מתים מהר וזה מגביר את התדירות והעוצמה של השרפות.
- נקודה אופטימית: בגולן והגליל יש פחות מינים פולשים והטבע יחסית "טבעי". אם נטפל בהם בזמן נחסוך הרבה משאבים. אם נחכה ולא נטפל התופעה תתעצם. לדוגמא: עץ האילנתה הבלוטית מין פולש (אלרגני) שיש לו ביו מסה אדירה ופוטנציאל להישרף. השורשים מבקעים את הבטון אנחנו בערנות ובניטור מהיר. דבר נוסף שצריך לשמור הוא פתיחת גדרות וטיפול בהן.
רוב המשתתפים חשבו שיש לקיים מפגש נוסף – נשתדל לקיימו בסוף דצמבר 2024
