בית המשפט העליון קבע היום ב-24 במרץ 2019, כי הודות לעתירת צלול והחברה להגנת הטבע בעניין זיהום נחל קדרון, המדינה החלה סוף-סוף לקדם פתרון, שיביא להפסקת זיהום הנחל. בית המשפט הדגיש כי ללא העתירה ספק אם התהליך היה יוצא אל הפועל.
במהלך הדיון הודו גם נציגי המדינה, כי העתירה היתה המנוע לקידום התוכניות להפסקת ההזרמה.
בתום הדיון אמר השופט הנדל: "לאחר התיעצות אנו מבינים את העניין וכי צלול תרמה להתקדמות העניין. אך אנו סבורים כי העתירה מיצתה את עצמה. יש מקום לשיפור ואנו מבינים זאת. כל עוד יש עתירה עצם קיום העתירה זה גורם מלחיץ".
בעקבות פסק הדין הודיעה,"צלול", כי לא תרפה וכי תמשיך לעקוב אחר יישום התוכנית ולוחות הזמנים להם התחייבה המדינה בבית המשפט וכי לא תהסס לעתור שוב במידה ויהיו עקובים נוספים.
במשך שנים מזרימה ירושלים למעלה מרבע משפכיה לנחל קדרון. השפכים נתפסים במאגר הורקניה ומוזרמים להשקית התמרים בדרום בקעה. היתרה זורמת לים המלח וגורמת לזיהומו. ב-2014 אישרה הוועדה המחוזית ירושלים מספר תוכניות לפתרון ההזרמה. כמה חודשים אחר כך הודיעה רשות המים שהיא מבטלת את התוכנית. בתגובה עתרה צלול לבית המשפט בדרישה להפסיק את גרירת הרגליים ולמצוא פתרון לזיהום הבלתי נסבל של הנחל.
בעקבות הגשת העתירה העבירה המדינה את הטיפול למשרד ראש הממשלה, שהציע כמה פתרונות חלופיים, אך למרות ההתחייבות ליישמם הפתרונות לא לוו בלוחות זמנים, אותם דרשה "צלול". עובדה המעלה חשש לפיו המדינה ממשיכה באותה מדיניות של סחבת.
יש לציין, כי בהודעתה האחרונה לבית המשפט התחייבה המדינה, בניגוד לעמדת רשות המים עד עתה, כי שפכי השכונה החדשה מורדות ארנונה לא יוזרמו לקדרון עם אכלוס השכונה.
