רשויות מקומיות ומפעלים מזרימים לים התיכון מזהמים בשגרה ובתקלות. "צלול", החברה בוועדה למתן היתרי הזרמה לים, עוקבת אחר המזהמים ודורשת לצמצם את הזיהום
רשויות ומפעלים מזרימים שפכים וקולחים בשגרה ובתקלות לנחלים ולים.
- ההזרמות, שאינן תקלות, מבוצעות באישור הוועדה הבינמשרדית למתן היתרי הזרמה לים, שבאחריות המשרד להגנת הסביבה, ובאישור הוועדה לאישור צווי הרשאה לנחל, שבאחריות רשות המים.
- עד לפני שנים לא רבות, מצב ההזרמות לים היה חמור בהרבה, כאשר רוב הרשויות הזרימו לנחלים ולים שפכים כבשגרה.
- לחץ שהפעילו ארגוני הסביבה ובראשם "צלול", על הרשויות המקומיות ועל המשרד להגנת הסביבה, יחד עם ההבנה שניתן להשתמש בקולחים להשקייה חקלאית, גרמו להקמת מכונים לטיהור שפכים (מט"שים), להקמת מאגרים ולהפניית המים להשקייה חקלאית.
- כיום, כ-80% מכלל הקולחים המיוצרים משמשים להשקייה חקלאית, ואילו היתרה מוזרמת לנחלים ולים. מאחר ובנחלי הארץ זורמים מעט מאוד מים נקיים, אם בכלל, הרי שכל הזרמה לנחל, באישור או לא באישור, גורמת לזיהום חמור של הנחל.
הועדה למתן היתרי הזרמה לים - "צלול" חברה בוועדה
כל רשות וכל מפעל המבקשים להזרים שפכים לים, צריכים לקבל את אישור הוועדה למתן היתרי הזרמה לים, הפועלת בכפוף לאמנות בינלאומיות עליהן חתומה ישראל, המחייבות לצמצמם ולפקח על זיהום מי הים.
בוועדה חברים נציגי משרדי ממשלה: הגנת הסביבה, בריאות, ביטחון, אנרגיה, רט"ג (במעמד משקיף) ועמותת צלול, כנציגת ארגוני הסביבה. היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית והחופית של המשרד להגנת הסביבה מרכזת את פעילותה המקצועית של הוועדה, בוחנת את הבקשות להיתרים ומשמשת כגוף מקצועי מייעץ. היחידה גם אחראית על יישום החלטות הוועדה שמכוחן ניתנים או מסורבים היתרי ההזרמה לים, ועל הפיקוח והאכיפה במקרה של הפרה.
פעילות היחידה הארצית והוועדה נובעות מתוקף סמכויות שהוקנו להן בחוק:
- כמות והרכב הפסולת המותרת להזרמה/הטלה.
- אופן ואתר ההזרמה.
- האמצעים הטכנולוגיים הנדרשים לטיפול בפסולת או בשפכים טרם הטלתם או הזרמתם לים.
- אמצעי ניטור ובקרה.
- אופן ותדירות דיווח ותשלום ההיטל.
"צלול", כחברה בוועדה וכנציגת ארגוני הסביבה, דורשת מהמפעלים לצמצם ככל האפשר את ההזרמה בהתאם לכללי ה-BAT לפיהם יש לאמץ את הטכולוגיה הטובה ביותר, שתביא לצמצום ההזרמה עד להפסקתה המוחלטת.
כיצד מתבצעת ההזרמה?
אם בעבר כמעט לכל מפעל היה צינור הזרמה לים או לנחל, הרי שכיום, ובעקבות פעילות של עמותת צלול, רוב הצינורות הוסרו (למעט הצינורות של מפעלי התעשייה הכימית המזרימים לקישון, הצינור של מפעל נייר חדרה המזרים קולחים לנחל חדרה, צינור שמזרים את קולחי תנובה לנחל חרוד ועוד). ההזרמה לים נעשית באמצעות שלושה צינורות אליהם מזרימים המפעלים את החומרים:
צינור אל"א – במפרץ עכו.
צינור רידינג – בסמוך לתחנת הכוח.
צינור השפד"ן – בסמוך למתקן השפד"ן (ממנו זרמה עד 2017 גם בוצת השפד"ן לים).
היטל ההזרמה לים - ביטוי כספי לנזק שיוצר הזיהום
כחלק מההיתר מוטל על המזרימים לשלם היטל הזרמה לים, שלו שני תפקידים מרכזיים:
- לבטא את הנזק שגורמת ההזרמה לסביבה הימית ולציבור.
- ליצור עלות כלכלית למזהמים המשתמשים בים כבפתרון להזרמת השפכים, ולגרום להם למצוא חלופה יבשתית להזרמה.
תקבולי היטל ההזרמה מועברים לקופת הקרן למניעת זיהום ים של המשרד להגנת הסביבה,
בתום כל רבעון, החל מאוקטובר 2011. הכסף משמש לפעילות היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה. יש לציין, שהיחידה מוציאה בכל שנה כ-5.1 מיליון שקל לפעולות ניטור, בדיקה ואכיפה.
עבודה שכתבה עמותת צלול ב- 2013 – היטל הזרמה לים כסף קטן, קובעת, כי ההיטל במתכונתו הנוכחית מצליח לבטא במידה מועטה מאוד את הנזק הנגרם לים, וכי בשל שיעורו הנמוך הוא נכשל בהפנמת הנזק, ואינו גורם לשינוי תהליכי הייצור או לשינוי התנהגותם של המזהמים.
באשר למשימה השנייה, שהיא הפסקת הזיהום, ספק אם ההיטל מצליח לעמוד בה. הסיבה לכך היא התשלום הנמוך המוטל כיום על רוב המזהמים. כך למשל,
עיריית הרצלייה, משלמת בעבור הזרמת כל קולחיה לים, כ-55 אלף שקל בשנה.
משחטת הוד חפר, הנחשבת לאחת הגדולות בארץ, משלמת 4,111 שקל בשנה. אמנם הסכומים
מצטברים בסופו של דבר לכמה מיליונים בשנה, המיטיבים עם קופת המשרד להגנת הסביבה, שנחשב
למשרד קטן ודל תקציב, אך ספק אם יצליחו להגשים את מטרות ההיטל, שהיא הפסקת הזרמת
המזהמים לים. לדעת "צלול" יש להגדיל את ההיטל כדי להפכו לאפקטיבי יותר ואף להטילו על מזרימי שפכים וקולחים לנחלים, שכולם מגיעים בסופו של דבר לים. בנוסף, דורשת עמותת צלול להטיל היטל הזרמה לנחל גם על מזרימי מזהמים לנחלים באמצעות צו הרשאה והיטל כפול ומכופל למי שלא קיבל צו.
קראו את העבודה של "צלול" - היטל ההזרמה לים כסף קטן
העבודה מתארת את התפתחות היתר ההזרמה לים וממליצה על הדרכים לתקנו
רשויות מזרימות שפכים וקולחים לים
מט"ש הרצליה הוא היחיד המזרים את מלוא קולחי העיר לים התיכון. הקולחים אמנם מטופלים לרמת טיהור שלישונית והם נקיים מגורמי זיהום, ובראשם חיידקי קולי צואתי, אך למרות זאת, אין ספק שמדובר בבזבוז אדיר של מים, שניתן היה להשתמש בהם להשקייה חקלאית (ירושלים מזרימה שליש משפכיה לנחל קדרון ולים המלח).
עיריית הרצליה מתכננת לסגור את המט"ש, להעביר את הקולחים לטיפול השפד"ן ולשחרר את השטח לבנייה, אך יעברו עוד כמה שנים עד שתוכנית זו תוגשם וזאת בשל חוסר הקיבולת של השפד"ן. עד להגדלת המט"ש, הקולחים ימשיכו לזרום לים.
הוד השרון, כפר סבא ורמת השרון מזרימות קולחים ברמת טיהור גבוהה לנחל הירקון ומשם לים. אמנם הקולחים הם ברמה שלישונית ולאחר שעברו טיפול בווטלנד, אך למרות זאת מדובר בהזרמה המזיקה לנחל ולסביבה הימית.
רשויות אחרות מזרימות שפכים וקולחים שלא בהיתר ובעקבות תקלות. בין הרשויות המזרימות שפכים כמעט באופן קבוע: ג'סר א-זרקה לנחל התנינים ולים. הזרמה זו גורמת לזיהום הנחל והים והגיע הזמן לשים לה סוף.
פעילות "צלול"
- עוקבת אחר רשויות ומפעלים המזרימים שפכים וקולחים לים ודורשת להפסיק את ההזרמה. הדברים אמורים במיוחד בקולחי מפעלי התעשיה הפטרוכימית לאורך הקישון, מט"ש הרצליה וכן משחטות ומפעלים נוספים המזרימים מזהמים לים.
- מדווחת לציבור ולמקבלי החלטות על אירועי זיהום שגרמו לסגירת חופים.
עמדת "צלול"
יש להחמיר את התנאים שמציבות הוועדה למתן היתרים והוועדה למתן צווי הרשאה על הזרמת מזהמים לים, תוך הקפדה על הטכנולוגיה הטובה ביותר.
יש להגדיל את ההיטל במטרה להפכו לאפקטיבי ולכזה המחייב למצוא חלופות להזרמה. היטל נמוך מתקבל באדישות ואינו משמש תמריץ להתייעלות.
יש להטיל היטלי הזרמה גם על בעלי צו הרשאה להזרמה לנחלים ולהשתמש בכסף לשיקום נחלים. ההיטל יתמרץ את המפעלים והרשויות להפסיק את ההזרמה.
חדשות

המכרז למשרפת הפסולת במעלה אדומים: בג"ץ דרש מהמדינה לו"ז לביטול או שינוי המכרז. "צלול": ועדת מכרזים מבזבזת זמן יקר. עליה לבטל את המכרז
תושבי מעלה אדומים, בשיתוף עמותת צלול, הגישו ב-2020 עתירה לבג"ץ בדרישה לעצור הקמתה של משרפת פסולת המתוכננת בסמוך לנבי מוסא (אתר השומרוני הטוב). לפרויקט מתנגדים

התייחסות "צלול" להמלצות ועדת המנכ"לים לפיתוח מפרץ חיפה
לאחר עשורים רבים שבהם מטרופולין חיפה סובל מזיהום אוויר כבד, תחלואה עודפת, וכתוצאה מכך ממוניטין שלילי המגביל את התפתחותו האורבנית והכלכלית, עמותת צלול מצפה להבראת

עמדת "צלול": אין להקים תחנת כוח בצומת קסם
יש להיות קמצנים ביותר בהקמת תחנות גזיות חדשות, להשקיע הרבה יותר בהתיעלות אנרגטית ובניהול ביקושים במטרה ליישר את עקומת הצריכה. כך גם המדינה תחסוך בצורך

"צלול" לבג"ץ: המשרד להגנת הסביבה אינו מתקין תקנות להטלת היטל על מזהמי אוויר
עמותת "צלול" הגישה עתירה לבג"ץ כנגד המשרד להגנת הסביבה בדרישה לחייבו להתקין תקנות במסגרת חוק אוויר נקי שיאפשרו להטיל היטל על פליטת מזהמים. חוק אוויר

ארגוני הסביבה לשרים: "עצרו את ההליכים לקידום משרפת אדומים"
מכתב ארגוני הסביבה לשרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל ולשר האוצר, ישראל כץ, בדרישה לעצור קידום של משרפות פסולת ובראשן את משרפת אדומים. לטענת הארגונים המשרפות

התייחסות "צלול": החלטת ממשלה 472 לפיתוח וקידום מפרץ חיפה
זיהום אוויר ותחלואה: מפרץ חיפה ידוע זה עשרות שנים כאחד ממוקדי הזיהום והתחלואה הגדולים ביותר במדינה. מרוכזים בו עשרות מפעלי תעשייה פטרוכימית וכימית מהגדולים בארץ